פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1891

הבלוף הפסיכומטרי
רוני קליין (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 7:33)


הבלוף הפסיכומטרי


רוני קליין




נתחיל בסיפור דימיוני.

חלק א'
בארץ רחוקה היתה מלכה שהחליטה שכל הגברים המעוניינים לעבוד בשרות המדינה צריכים להיות גם מאהבים טובים. אל תשאלו מה הקשר. תגידו, מה רע?
בתחילה, כאשר היו מעט מועמדים, היא היתה בודקת אותם בעצמה.
בשלב כלשהו הרבה רצו לעבוד בשרות המדינה (אפשר להבין אותם. לא?) ואז התעוררה בעיה. אי אפשר לבדוק אישית אלפי מועמדים כל שנה.
קראה המלכה למדען הראשי שלה ואמרה לו שימצא שיטה איך לדעת בדרך אחרת אם מישהו הוא טוב במיטה, ושזה יתבצע מהר ועל הרבה מועמדים במקביל.
חשב המדען, וחשב וחשב עד שיום אחד כאשר טבל באמבטיה צץ לו רעיון אדיר. מייד הוא רץ ברחובות למלכה עירום ונוטף מים כשהוא צועק: ''מצאתי''.
''מה מצאת?'' שאלה המלכה.
''תשמעי'', אמר המדען. ''נאסוף את כל המועמדים למקום שיש בו רחבה גדולה. נשמיע מוסיקה לטינית ונראה איך הם רוקדים. מי שירקוד בצורה סקסית וחושנית – סימן שהוא לבטח גם טוב במיטה''.
''זה נשמע די הגיוני'', אמרה המלכה, ''אבל זה גם מדעי? אתה בטוח?''
''אם אני מדען אז זה מדעי. באמא שלי''. סיכם המדען.
וכך היה.
כל המועמדים הוזמנו לרחבת ריקודים גדולה והחלו לרקוד. הבחירה בוצעה.
המלכה היתה מרוצה. הבעיה מבחינתה נפתרה.

חלק ב'
כאשר פשטה השמועה בממלכה על שיטת המיון החדשה החלו רבים לחשוב:
אנחנו לא צריכים להראות שאנחנו טובים במיטה אלא רק טובים בריקוד.
אז מה עושים?
לומדים ריקוד.
ומה עושים אנשי עסקים ממולחים?
פותחים בתי ספר לריקוד. האמצעי הפך למטרה.
התלמידים למדו לרקוד, גם האימפוטנטים שביניהם, וקיוו שיתקבלו לעבודה.
כמובן שהתחילו תהיות.
היו ששאלו: אם אנחנו טובים במיטה ויש קשר בין זה לריקוד – אז למה בכלל צריך ללמוד לרקוד?
ענו להם: אבל אם לא תלמדו לרקוד ינצחו אתכם אלה שכן השקיעו ולמדו לרקוד.
אז שאלו שוב: אבל אם אנחנו טובים במיטה יותר מאחרים אז אנחנו צריכים לנצח. הרי בעצם המלכה רוצה טובים במיטה ולא טובים בריקוד.
אלא אם כן, רגע, לא מדובר בכשרון טבעי אלא במיומנות נרכשת.
ואם מדובר במיומנות נרכשת אז למה לפתח מיומנות עקיפה (ריקוד) כשאפשר לפתח מיומנות ישירה (ביצועים במיטה).
התשובה היחידה שאולי ניתן לענות על זה: אם התאוריה על הקשר בין ריקוד סקס נכונה אז אולי מי שלמד לרקוד הפך בעקיפין גם למאהב טוב.
נו, מה אתם אומרים?

הנמשל כאן ברור:
האוניברסיטאות רוצות למיין את המועמדים הרבים ללימודים כיון שאין להם מקום לקלוט את כולם כאשר ממילא רבים מהם אינם מסוגלים לעמוד ברמה.
למועמדים יש ציוני בגרות. אבל זה לא מספיק לדעת האוניברסיטה.
אולי חלק מהמצטיינים העתיקו בבחינות?
אולי חלק מהמצטיינים הגיעו להישגים תודות ל''תחת גדול'' ולא לשכל גדול.
הביאו להם את הבחינות הפסיכומטריות הבודקות סוגים מסויימים של ידע (אנגלית, מתמטיקה) וסוגים מסויימים של חשיבה לוגית:
מי מבין הצורות הגיאומטריות יוצאת דופן?
יש לך סידרה מספרית: 5, 10, 300 , 7.8 תמשיך את הסידרה...
הבחינות הפסיכומטריות אינן בודקות הכל. כמובן.
למשל, יצירתיות. מה, לא חשוב?
רמה מוסרית. ציון טוב יכול לעשות רושם על הפקולטה למדעי הרוח וציון רע יכול לעשות רושם על הפקולטה למשפטים.

האם זה מדעי?
גדול הממציאים, תומס אדיסון, נזרק מלימודים כבר בכיתה א'.
ובכלל, עצם האפשרות שאפשר להשתפר בבחינות מעידה שיש כאן גורם חשוב של מיומנות נרכשת ולא רק כשרון טבעי.
התחיל להיות מרוץ של מועמדים. מי שהתכונן לפני הבחינות שיפר את היכולת שלו. וכך היה לו יתרון על פני מי שלא התכונן. ובכך, בעצם, הטעה את האוניברסיטה שמחפשת כישורים אינטלקטואליים.
ואם אחת הסיבות לזילזול של תוצאות בחינות הבגרות היא עניין ''התחת הגדול'' אז גם בבחינות הפסיכומטריות העניין חוזר על עצמו.
וכנגד הטענה שהסתמכות על בחינות הבגרות נותנת פרס לאלה שהעתיקו בבחינות אפשר להגיד שאי-הסתמכות על בחינות הבגרות נותנת עונש לאלה שלא העתיקו בבגרות.

ומה הסיפור של התעשיה השלמה שהתפתחה כאן בנושא הבחינות הפסיכומטריות?
בהתחלה היו ספרים. הספר הצהוב. הספר האדום, הספר הירוק וכו'.
אח''כ החלו לצוץ בתי ספר להכנה לפסיכומטרי כמו פטריות אחרי הגשם.
הם לוקחים אלפי שקלים מהתלמידים ומבטיחים כי אצלם אפשר לשפר את התוצאות ב-‏100 נקודות!
מחקר שנעשה ע''י גוף אובייקטיבי (לימודים: שובו של הפסיכומטרי) הראה שההבדל בין מי שלמד בכוחות עצמו לפני הבחינה לבין מי שלמד בקורס עומד על 10 נקודות בלבד!!!

לכל הדעות, יש כאן פער גדול מדי מכדי שאפשר יהיה לתרץ אותו.
ברור שזה רעיון טוב להתרגל לסוג השאלות שאתה צפוי לענות עליהם בלחץ זמן – אבל מכאן התחילו דברים לצאת מהפרופורציה.

אני חייב לספר לכם מקרה שנתקלתי בו אישית לפני שנים.
התארחתי בבית מסויים ואחד מבני הבית למד מספר מיוחד המכין לבחינות פסיכומטריות.
התקרבתי והסתכלתי מה הוא קורא.
הוא קרא את הפרק של ''ידע כללי''.
הבנתם? אין לו ידע כללי רב (תאמינו לי, אני מכיר אותו) והוא מנסה ללמוד ידע כללי מהספר...
התקרבתי יותר ובמקרה ראיתי שם שאלה כזאת:
''אופורטוניסט הוא:''
3 אפשרויות לא לעניין והאפשרות ה''נכונה'' – ''אדם המוותר על עקרונותיו''.
טוב, אז לכל מי שלקראת הבחינה רכש ידע כללי בדרך הזאת אעשה לכם שרות קטן.
אופורטוניסט בא מהמילה ''אופורטיוניטי'' שפרושה הזדמנות.
אופורטוניסט הוא אדם המנצל הזדמנויות כשהן נקרות בדרכו. תכונה טובה וחכמה הדרושה בחיים. אפשר לומר שיש כאן עקרון חיים.
ההפלצה של ההגדרה ''אדם המוותר על עקרונותיו'' דומה להגדרת חולה שפעת כ''אדם שיש לו חום''.
אי אפשר להגיד שזה לגמרי לא נכון, אבל זאת לא הפואנטה.
היו מקרים, במיוחד אצל פוליטיקאים, שאנשים קפצו ממפלגה למפלגה תמורת טובות הנאה. ואז קראו להם (הנבגדים כמובן) בשם גנאי ''אופורטוניסט''.
אתם יודעים מה ההבדל בין זונה לשרמוטה?
הבדיחה אומרת כך:
זונה זאת אחת ששוכבת עם כולם.
שרמוטה זאת אחת ששוכבת עם כולם חוץ ממך.
במילים אחרות: בשני המקרים מדובר בנקודת מבט סובייקטיבית של אלה ש''אכלו אותה''.

לפני מספר שנים, עקב לחץ הולך וגובר החליט משרד החינוך על לוותר על השיטה הפסיכומטרית ולאמץ את השיטה ה''מיצרפית''. יצור כילאיים של חישוב ציון מקצועות מסויימים בבגרות עם פסיכומטרי.
כעת, התאכזבו והחליטו לחזור לשיטת הסינון של הבחינה הפסיכומטרי.

עד כאן הבעיה. אז איך פותרים אותה?
לעניות דעתי צריך לתקוף את הבעיה מאיפה שהיא התחילה.
הבעיה התחילה מכך, שאין מספיק מקום לקלוט את כל המועמדים. נכון?
אז צריך לעשות שינוי תפיסה.
אם לא תהיה סלקציה מוקדמת זה אומר המון תלמידים בשנה הראשונה. החלשים נכשלים בבחינות ונשארים המתאימים מלכתחילה.
נשארנו עם בעיית המקום ועם בעיית של החומר הנלמד.
אני מציע כך:
קולטים בהתחלה את כל מי שרוצה ללמוד ומוכן לשלם עבור זה.
לבעיית המקום אפשר להתייחס כאשר מוסדות נוספים מחוץ לאוניברסיטה יהפכו לאקדמאיים לצורך לימודי שנה אחת.
ומה ילמדו? הרי יש הרבה מקצועות ומגמות.
ילמדו לימודים כלליים. יש, אגב, דבר כזה: B.A כללי.
לא מדובר בירידה בדרישות כי בסופו של דבר המבחנים נשארים אותו דבר.
במהלך השנה הכללית הזאת הסטודנטים ירחיבו את אופקיהם לתחומים מגוונים. מה רע?
עד סוף השנה יתברר מעצמו מי ראוי להמשיך ומי לא.
החל מהשנה השניה כל אחד ילמד במגמה שרצה.
מול המחיר של ''בזבוז'' שנה של לימודים כלליים, שיגרום לקבלת תואר ראשון ב-‏4 שנים במקום ב-‏3 שנים יש לנו יתרונות רבים וכבדי משקל:
  • הזדמנות הוגנת לכ-ו-ל-ם להיות אקדמאים.
  • סלקציה הוגנת של המתאימים.
  • הכנסות נוספות למדינה בשנה הראשונה ללימודים.
  • אוכלוסיה משכילה יותר לטווח הארוך.
  • יותר סטודנטים פירושו תעסוקה ליותר מורים.
  • הזדמנות נוספת לסטודנטים לברר מה באמת מתאים להם ללמוד.
  • עלויות לא גבוהות כיון שכולם לומדים אותו דבר.
  • לימודים כלליים יעזרו לבוגרים האקדמאים להיות עם ראש פתוח להסתגל לסביבה המשתנה במהירות.
ועוד ועוד.

אז תמצאו מקומות שאפשר יהיה ללמד בהם סטודנטים ותעזבו אותנו עם השטויות של הפסיכומטרי.







http://www.faz.co.il/thread?rep=38845
הגדרת אופורטוניסט - תיקון
דוד סיון (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 7:44)

אופורטוניזם (על פי The Gresset WEBSTER DICTIONARY, 1970) = ניצול הזדמנויות בלי שימת לב לעקרונות.

האופורטוניסט, אם כן, הוא מנצל הזדמנויות בלי שימת לב לעקרונות. מכאן שהגדרתך, כמו גם הגדרת התשובה בבחינה, לא נכונה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38847
הגדרת אופורטוניסט - תיקון
רוני קליין (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 7:58)
בתשובה לדוד סיון

אופורטוניסט הוא אדם שמנצל הזדמנויות. נקודה.
נכון שכשהוא עושה זאת הוא לא שם לב לעקרונות.
הוא גם לא שם לב לשעה, למזג אויר, לתקציב המדינה, לתוצאות משחקי הכדורגל וכו' וכו'.
ואם הוא לא היה מצהיר קודם בפומבי על עקרונותיו אז אף אחד לא היה שם לב שהוא ניצל הזדמנות ''סתם'' או כ''אופורטוניסט''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38849
אתה שוב טועה ומתפלסף לחינם
דוד סיון (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 8:44)
בתשובה לרוני קליין


http://www.faz.co.il/thread?rep=38861
שניכם צודקים
בננה ספליט (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 10:17)
בתשובה לדוד סיון

ערכים מסוג זה אינם מוחלטים, אלא ניתנים להרחבה ולפירוש, ובלבד שההרחבה לא יוצרת קונטקסט שונה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38905
אתה שוב טועה ומתפלסף לחינם
רוני קליין (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:20)
בתשובה לדוד סיון

עוד נסיון אחד, דוד, ואפסיק להתווכח איתך בנושא:
אדם המוצא ארנק מלא כסף ברחוב ולוקח אותו לעצמו.
מבחינתי זוהי דוגמא קלסית לאופורטוניסט.
ומה מבחינתך?
רק אם הוא דיבר פעם בזכות מסירת חפצים אבודים למשטרה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=38913
בהגדרת המושג אופורטוניסט טעית ...........
דוד סיון (יום שישי, 26/12/2003 שעה 7:22)
בתשובה לרוני קליין

לא משנה מה תגיד מסביב ולא לעניין ההגדרה - טעית ועדיף להודות..........

http://www.faz.co.il/thread?rep=103606
טוב אבל אופורטוניסט לפי אבן שושן
אלי (יום רביעי, 05/09/2007 שעה 12:48)
בתשובה לדוד סיון

מלאטינית OPPORTUNUS מתאים
כמובן גם מהאנגלית כיום אופרטיוניטי הזדמנות
אבל המשמעות הרווחת כיום יכולה להישתנות

http://www.faz.co.il/thread?rep=38848
לדעתי, צריך לבטל חלק גדול מההטבות ''לאקדמאים''
חזי (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 7:59)

הנהירה לאוניברסיטאות אינה מוצדקת בימינו.
הקניית השכלה מתאימה, הנדרשת לצורך העבודה, אינה צריכה להעשות דוקא באוניברסיטאות.
עלות הלימודים באוניברסיטאות גבוהה מבחינת המדינה. אין לזה הצדקה.
א- משלמים משכורות עתק לפרופסורים.
ב- הוצאות מנהלה של האוניברסיטאות.
ג- הבטתת ''מעונות'' לתלמידים מחוץ לאיזור הלימודים.
ועוד ועוד הוצאות.

מה שיותר חשוב, אחוז גבוהה ממסימי הלימודים אינו עוסק בכלל בתחום הלימודים.

היום נוהרים לאוניברסיטאות מסיבת יוקרה, ומסיבת ההטבות המגולמות במשכורת ובתנאים אחרים לבעלי תואר אקדמאי.

אני טוען, כי אין הצדקה לתת הטבות לאקדמאים אשר לא עוסקים בתחום הרלוונטי ללימודיהם, רק בגלל התואר.

במצב שבו יהיה פחות לחץ להתקבל לאוניברסיטאות, גם כל נושא הפסיכומטרי יראה אחרת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38850
לדעתי, צריך לבטל חלק גדול מההטבות ''לאקדמאים''
ארול טרלו (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 9:08)
בתשובה לחזי

אתה שיך לגזע של אלה שלא גמרו 12 שנות לימוד?

http://www.faz.co.il/thread?rep=38877
לדעתי, צריך לבטל חלק גדול מההטבות ''לאקדמאים''
חזי (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 13:03)
בתשובה לארול טרלו

לא אני שייך לגזע נכבד, שקיבל תואר מכובד מהאוניברסיטה העברית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38934
לדעתי, צריך לבטל חלק גדול מההטבות ''לאקדמאים''
ארול טרלו (יום שישי, 26/12/2003 שעה 16:35)
בתשובה לחזי

זה מוכיח שהאוניברסיטה העברית היא מוסד כושל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38862
כל מעסיק רשאי להחליט
בננה ספליט (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 10:22)
בתשובה לחזי

על הרכב סעיפי השכר המשולם, בתנאי שעומדים בתנאי החוק. מכאן שאם יש מקומות עבודה הרוצים לתגמל אקדמאים, הם רשאים לעשות זאת, בכפוף להסכמה משפטית. גם השירות הציבורי וגם הסקטור הפרטי מתגמלים אקדמאים ע''פ רמת הכשרתם ולא רק לרמת תפקידם. נכון שלא תמיד ישנו מתאם גבוה בין אופי התפקיד לבין התואר שנרכש, אבל אם תמצא שיטה טובה יותר לשדרג הטבות שכר, נשמח לשמוע.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38878
כל מעסיק רשאי להחליט
חזי (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 13:09)
בתשובה לבננה ספליט

אתה אומר:
'' מתגמלים אקדמאים ע''פ רמת הכשרתם ולא רק לרמת תפקידם''

אני טוען שוב שאין לתגמל לפי הכשרה אשר לא נדרשת לצורך העבודה.
ההפסד למדינה מהכשרת האוניברסיטאות למקצועות שאינם נדרשים, הינו יותר מכפול.
א- הפסד בעצם ההכשרה, עם כל הכרוך בה.
ב- הפסד עבורה, של אותם הסטודנטים, בזמן ההכשרה.
ג- תשלום עודף עבור הכשרה, אשר אינה נדרשת למורך העבודה.

מה שקורה באוניברסיטאות הוא מעשי חלם ממש מבחינת המדינה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38879
גישה בולשביקית למהדרין...
מושה (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 13:15)
בתשובה לחזי

המדינה אינה ''מכשירה'', כל אחד שרוצה הולך לאוניברסיטה ולומד מה שבא לו.
ובנוסף, חברה אנושית לעולם אינה מפסידה אם בניה יהיו משכילים, היא רק יוצאת נשכרת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38882
גישה ראליסטית למהדרין...
חזי (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 14:00)
בתשובה למושה

כאשר המדינה מעודדת לימוד באוניברסיטאות במקצועות שאינם נדרשים,
ע''י שהיא מתגמלת יותר את הבוגרים,
אפילו שהם עובדים בנושאים שאינם קשורים לנושא הלימוד,
לזה אני קורא לעודד.

מה עוד שהמדינה גם מסבסדת את הלימודים באוניברסיטאות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38889
אוניברסיטה אינה רק מקום לרכישת מקצוע
מושה (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 15:57)
בתשובה לחזי

אלא גם מקום להכשרת חוקרים, מדענים, מורים ואנשים בעלי השכלה הנדרשת לקיום חיים סבירים בעידן שלנו.
תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה נעשה על ידי המועצה להשכלה גבוהה ולא על ידי גורמים ממשלתיים או פוליטיים וטוב שכך.
המגמה שאותה אתה מייצג, שהממשלה קובעת או תקבע מי ילמד מה היא בולשביזם, גם אם זה ''יעיל''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38851
קודם כל ננקה את השולחן מהשטויות
מושה (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 9:15)

המונח אופורטוניסט בא מהמילה הלטינית ''אופורטו'' דהיינו הרוח המובילה אל הנמל שאותה יודע הספן הטוב לנצל ולהגיע הביתה.
עד כאן ידע כללי.

המבחן הפסיכומטרי נועד למיין מועמדים לפקולטות מבוקשות, רבות מאד מן המחלקות (ובעיקר במדעי הרוח) אינן מבקשות כלל מבחן פסיכומטרי ומקבלות כמעט כל אדם שמבקש. על כן, מי שלא רוצה ללמוד במחלקה מבוקשת במיוחד לא צריך כלל לעבור מבחן פסיכומטרי וציוני הבגרות יספיקו.

לגבי המבחן עצמו, בניגוד למשתמע מדברי הכותב, המבחן לא נועד לבחון ידע אלא את סיכויי ההצלחה בלימודים גבוהים. עד כה הוא נמצא ככלי טוב למטרה זו, בין אם הדבר מוצא חן בעינינו ובין אם לאו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38863
אין מתאם גבוה או קרוב לגבוה
בננה ספליט (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 10:24)
בתשובה למושה

בין תוצאות הפסיכומטרי לבין רמת ההצלחה בלימודים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38865
אין מתאם גבוה או קרוב לגבוה
ערן בילינסקי (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 10:28)
בתשובה לבננה ספליט

למיטב ידיעתי האוניברסיטאות טוענות כי הציון המשולב של הפסיכומטרי וציוני הבגרות נותן את המנבא הטוב ביותר עד כה להצלחה בלימודים אקדמיים מכל מנבא אחר שהוצע עד כה. יש לך נתונים מבוססים אחרים?

http://www.faz.co.il/thread?rep=38868
הנתונים לקוחים מסטטיסטיקות
בננה ספליט (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 10:33)
בתשובה לערן בילינסקי

שנערכו באמצע ובסוף שנות ה-‏90, ומתייחסות לתוצאות המבחן הפסיכומטרי. אחפש את המסמכים ואשתדל להפיצם.

גם ציוני הבגרות נבדקו, אבל כאן רק בנושא עבר - לא עבר. הרבה מהסטודנטים משלימים או משפרים בגרויות לאחר שירותם הצבאי או במהלך שנת הלימודים הראשונה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38881
הנתונים לקוחים מסטטיסטיקות
ערן בגיחה קצרה (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 13:51)
בתשובה לבננה ספליט

אם כך, נמתין לנתונים המתאימים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38900
אין מתאם גבוה או קרוב לגבוה
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:01)
בתשובה לערן בילינסקי

בפקולטה לרפואה בבאר שבע באמצע שנות התשעים נמצא שהמנבא הטוב ביותר לציוני הסיום של הסטודנטים הוא ציון בחינת הבגרות במתמטיקה.

אין לי פרטים נוספים. אינני יודע מה היה המתאם עצמו ואין לי מושג מה משמעות הנתון הזה.

יש גם לשים לב לכך שאיש לא קבע שציוני הסיום של הסטודנטים משקפים בצורה כלשהי את רמתם כרופאים בשלב מאוחר יותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=49773
אין מתאם גבוה או קרוב לגבוה
סתם אחד (יום שישי, 25/06/2004 שעה 16:04)
בתשובה לערן בילינסקי

מה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=65835
אין מתאם גבוה או קרוב לגבוה
ערן בילניסקי (יום ראשון, 11/09/2005 שעה 10:11)
בתשובה לסתם אחד

''למיטב ידיעתי האוניברסיטאות טוענות כי הציון המשולב של הפסיכומטרי וציוני הבגרות נותן את המנבא הטוב ביותר עד כה להצלחה בלימודים אקדמיים מכל מנבא אחר שהוצע עד כה. יש לך נתונים מבוססים אחרים?''

http://www.faz.co.il/thread?rep=38872
המתאם בין הצלחה בפסיכומטרי
מושה (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 10:43)
בתשובה לבננה ספליט

ושילוב תוצאות הבגרות לבין הצלחה בלימודים אקדמיים הוא הגבוה ביותר מכל המדדים הקיימים כיום.

למרבה הצער/ההפתעה, המתאם הגבוה ביותר עם הצלחה בלימודים גבוהים קיים עם הציונים בעברית וחשבון בכתות ג-ה של ביה''ס היסודי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38855
מסכים לגמרי
הלל הזקן (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 9:43)

א. כך אני חושב מזה שנים רבות.
ב. די ברור לי שהצעתך לא תתקבל, וחבל.

ותמיד אני שואל את עצמי, מה ואיך צריך לעשות, כדי השכל הישר - ורק הוא - ינצח. טרם מצאתי תשובה טובה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38860
רוני - קלעת בול
בננה ספליט (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 10:15)

המבחן הפסיכומטרי הוא גולם מיותר. הטוב שבו שהוא מייצר מקורות הכנסה לכמה מאות מורים שלא עשו את יומם במוסדות ההשכלה הפורמליים. את הרע שבו - אתה היטבת לתאר.

גם הרעיון של שנת לימודים פתוחה היא נכונה ועדיפה. יתרונה של שנה זו שהסטודנט החדש לומד איך ללמוד, רוכש מונחי יסוד בסיסיים שישרתו אותו במגוון מקצועות העומדים לבחירתו החל מהשנה השניה וישתן לו שהות לבחון את מסלול לימודיו העיקרי - הסטודנט יכול גם לשנות את החלטתו המקורית ובחור מגמה שונה.

מבחינת האוניברסיטה, היא הופכת למוסד הפתוח לכל דורש, תוך שהיא אינה מתפשרת בתנאי העמידה בקריטריונים האקדמאיים. בכך היא לא תצטייר כאליטיסטית ומרוחקת מהעם. ניתן לשער שגידול מספר הסטודנטים בשנה הראשונה יגרום לקשיים בקליטתם בכיתות הפרונטליות (אפשר גם על זה להתגבר ע''י ניצול נכון של שעות הכיתות והעסקת יותר מרצים שיתמכו בהוראת ה''שנה הראשונה''), אך מצד שני הם יגדילו את הכנסות האוניברסיטה - ובמקביל שכר הלימוד יוכל להצטמצם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38873
מאחר וממילא רוב המחלקות
מושה (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 10:45)
בתשובה לבננה ספליט

בפקולטה למדעי הרוח אינן דורשות מבחן פסיכומטרי, הרי שההצעה שלך מיותרת.
כל מי שיש לו בגרות יכול להתחיל בלימודים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38880
מאחר וממילא רוב המחלקות
Elena (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 13:36)
בתשובה למושה

בארץ מולדתי, נדמה לי שעד היום, כאלה הם הדברים: אתה מגיע לאוניברסיטה עם ציונים טובים, או שלא מגיע בכלל לשם. אין פסיכומטרי אלה מעין בחינות בגרות, אבל לא במתכונת של ישראל. אחרי שנרשמת לפקולטה שבחרת, אתה עובר מיון קל ומתחיל ללמוד. כל מי שיש לו יותר מ- 7 (כש- 10 הוא הציון המקסימלי) יכול להכנס לאוניברסיטה שהוא רוצה. איך מגיעים למינימום 7, בתור ציון? פשוט, כל חודש בודקים כמה אתה יודע: מבחן בעל פה, ומבחן בכתב. כל זה בהפתעה, בלי להודיע לך מראש מתי, ובכל המקצועות. בסוף השנה, מי שלא היו לו ציונים טובים, יש לו ''צ'נס נוסף'': מועד א' של בחינות כדי לשפר את הציונים, ומועד ב'. זה לפי בחירה, למשל מי שרוצה לטייל כל הקיץ, ניגש למועד ב', כלומר חודש לפני שמתחילים הלימודים ועובר את הבחינה. כל זה, כאמור, אם לא היו לו ציונים טובים במשך השנה. מי שכן יש לו טובים, יכול להכנס לאוניברסיטה באלגנטיות רבה, בלי שום מבחן נוסף, לא פסיכומטרי ולא בטיח. אפשר ללמוד מן הגוים. לא יקרה לנו כלום...! כאלה היו התנאים בהם אני למדתי ויצאתי בסדר גמור.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38891
מעניין באיזה ארץ למדת
בננה ספליט (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 16:16)
בתשובה לElena

נשמע טוב.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38884
מי שרוצה ללמוד, ילמד
טל כהן (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 14:53)

כבר טענתי בעבר (''פתיחת שערי האקדמיה'', http://www.haayal.co.il/story?id=667&NewOnly=2) כי ביטול הפסיכומטרי לא ישפר את מצבם של אלה שהפרוטה אינה מצויה בכיסם. וכפי שטענתי שם, כבר כיום ישנו מסלול בו יכול *כל אחד* להתקבל ללימודים אקדמאיים, ללא צורך בבחינה פסיכומטרית (ולמעשה, אף ללא צורך בבגרות): האוניברסיטה הפתוחה, שניתן לסיים בה את התואר, או להתחיל ללמוד שם ולעבור אח''כ, על-סמך הצלחה בפועל בלימודים אקמדאיים, לכל מוסד אקדמי אחר. הדרישות לביטול הפסיכומטרי, והטענות כי אינו מנבא הצלחה בלימודים ולכן יש צורך בשיטה אחרת, וכו', הן קשקוש.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38976
מי שרוצה ללמוד, ילמד
סטודנטית (שבת, 27/12/2003 שעה 17:07)
בתשובה לטל כהן

אכן יש את האונברסיטה הפתוחה בה, כפי שרשמת ''כל אחד יכול ללמוד'' גם ללא פסיכומטרי ואולי אפילו ללא בגרות(איני יודעת בוודאות אם הם לא דורשים בגרות)
אולם, גב' טל כהן הנכבדה, שכחת לציין פרט ''שולי'' לגבי המוסד הנ''ל...
האם לאחרונה בדקת את גובה שכר הלימוד באונברסיטה הפתוחה????????
אז מאחת שבדקה(זו אני)וגם שמעה, על סכומי העתק שדורשים שם.....
לא נשאר לי אלא להצטער על ספק בורות ספק אי הידיעה (אגב אי ידיעה לפי חוק העונשין לא פותרת מעונש)או הכחשה למצב כלכלי שבו שרויים אזרחי המדינה, ולכן גב' טל כהן הנכבדה לא כולנו נולדנו למשפחות בעלות אמצעים על מנת שנוכל לעמוד בסכומי עתק שדורשות המכללות למינהן כולל האוניברסיטה הפתוחה עבור התואר שהן נותנות באיחוד כאשר בסיום הלימודים עם קבלת התואר הנכסף אין יותר מדי מה לעשות במילא.(האבטלה רק הולכת ומחריפה)
בברכה
סטודנטית אופטימית שמקווה שעד שתסיים את לימודיה יתפנו משרות נוספות והמצב במדינה יהיה קצת יותר אופטימי מהנוכחי

http://www.faz.co.il/thread?rep=38979
מי שרוצה ללמוד, ילמד
טל כהן (שבת, 27/12/2003 שעה 17:27)
בתשובה לסטודנטית

א. מר, לא גב'.
ב. לא נדרשת בגרות. למעשה, אפילו תלמידי תיכון יכולים ללמוד שם.
ג. אני מכיר היטב את מחירי האונ' הפתוחה. אם היית קוראת את המאמר אליו קישרתי בתגובתי, היית מוצאת שם פרטים נוספים בנידון. היות שברור כי לא טרחת לקרוא את המאמר הנ''ל, איני מוצא טעם להרחיב כאן בנידון.

בהצלחה בלימודיך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38893
הצחקת
איציק-רון (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 17:03)

בחינות הבגרות מנבאות הצלחה בלימודים אקדמיים במובהקות של עשרים אחוז. בעברית - נאדה.
בחינות הבגרות, כמו הפסיכומטרי, הן כלי פוליטי המאפשר לראשי האוניברסיטאות לחרוץ גורלות. זהו כח עצום.
למה בעצם, לא ילמדו כל אלה הרוצים לנסות? גם אם לא כולם יצליחו הרי קיבלו את ההזדמנות. זהו שיוויון הזדמנויות אמיתי. למה צריך לעורר תחרות?
ואיך עושים את זה?
לוקחים מן האוניברסיטאות את המונופול על התואר הראשון, וממשיכים לתת הזדמנות למכללות ולשלוחות של אוניברסיטאות זרות, תוך פיקוח מקסימלי של המועצה להשכלה גבוהה. שהאקדמיה תעסוק בתארים ומחקר, ולא בפוליטיקה.
ועל זה המלחמה האמיתית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38896
איפה אתה רואה מונופול?
מושה (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 18:29)
בתשובה לאיציק-רון

המצב בדיוק הפוך ממונופול, יש בארץ עשרות מוסדות שמוסמכים להעניק תאר בוגר, שלא לדבר על עוד עשרות מוסדות מחול (כולל אוניברסיטת לטביה...) ועל כל זאת העולם גדול ופתוח וכל אחד יכול ללכת ללמוד איפה שרק יקבלו אותו.
למה סתם לזרוק מילים?

http://www.faz.co.il/thread?rep=38901
המתאמים שאתה הבאת לא מתאימים
בננה ספליט (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:08)
בתשובה למושה

למתאמי המציאות. יש יותר ממבדק אחד המראה שבני אדם משתנים לאחר גיל הבגרות/שירות צבאי (אולי גם בשל השירות), בוגרים יותר, אחראיים יותר ומיושבים יותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38903
איפה אתה רואה מונופול?
איציק-רון (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:15)
בתשובה למושה

כאשר הוחלט לפתוח את השוק בפני שלוחות זרות ומכללות היה זה ראשית סופו של המונופול.
אולם באמצעות המועצה להשכלה גבוהה נפתחה מלחמת חורמה על ידי האוניברסיטאות. ועובדה - אין השכלה גבוהה לכולם.
המונופול קיים. וגם הפוליטיקה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38937
איפה אתה רואה מונופול?
טל כהן (יום שישי, 26/12/2003 שעה 19:36)
בתשובה לאיציק-רון

סליחה!? מלחמת החורמה שמנהלת המל''ג בזמן האחרון היא *נגד* האוניברסיטאות; ולראיה, הנפילה בתקציבן בתקופה האחרונה, קיצוץ המלגות לסטודנטים לתארים גבוהים, ועוד. לא משום שתקציב המל''ג קטן, אלא משום שהוחלט שהמל''ג יתקצב אוניברסיטאות ומכללות ע''פ אותו משקל.

כמי שמכיר את התחום, ועבד כמרצה הן בטכניון והן בשלוחת אוניברסיטה זרה, אני יכול לספר לך שכבר מזמן אין בארץ מונופול על הענקת תואר ראשון; ולמעשה גם בתחום התואר השני המונופול הולך ונעלם, וכמה אוניברסיטאות זרות ומכללות פועלות כדי שיוכלו להעניק גם תארי ד''ר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38938
המלחמה של המל''ג
דוד סיון (יום שישי, 26/12/2003 שעה 19:52)
בתשובה לטל כהן

נדמה לי שזה לא המלחמה של המל''ג אלא של שרת החינוך. שרת החינוך החליטה לעשות שינוי סדר עדיפויות וככלי היא שינתה את הרכב המל''ג. בהרכב החדש יותר חלקם של נציגי האוניברסיטאות (או תומכיהם) הוא קטן מבעבר.

לא כן?

http://www.faz.co.il/thread?rep=38939
המלחמה של המל''ג
טל כהן (יום שישי, 26/12/2003 שעה 19:55)
בתשובה לדוד סיון

אכן, זה מקור המצב הנוכחי. התוצאה היא שבהרכבה הנוכחי, המל''ג ''לוחמת'' נגד האוניברסיטאות, ולא כפי שנטען בידי איציק-רון (http://www.faz.co.il/thread.php3?rep=38903).

http://www.faz.co.il/thread?rep=38902
לא ללכת אחרי העדר
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:15)

מאת: גחמת הליפה

אני, ליפה עיברית, מונחת עם חברותי שורות שורות על מדפי המרכולים.

אבל הופס, קנו אותי, ומייד הפכתי ליפה אינדיוידואלית שאין בלתה. והנה אני סורקת גב, עוברת מייד ליד בין זוג נאהב, וגם מקרצפת כדבעי ישבן של תינוק.

אל תראוני שאני ליפה, שכן נישמת הליפה, מרגע שהאינדיבידואליזם נגה עליה באור יקרות, נשמה זו למרומי יה חותרת. אבל אני רק חותרת לגבהים ולא ליפה חתרנית. כעבור זמן אגמור כמובן כאחיותי במזבלת חירייה; אבל איזה חיים, איזה חזון, וכיצד הפכתי מליפת עדר לליפה יחידה ומיוחדת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38907
הפכת לליפה? :)
רמי נוידרפר (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:38)
בתשובה למיכאל מ. שרון

לפעמים אתה מצליח לומר משהו משעשע.... תמשיך כך...

http://www.faz.co.il/thread?rep=38910
נו טוב קינדערלאך. מה לעשות איתכם?
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 23:47)
בתשובה לרמי נוידרפר


http://www.faz.co.il/thread?rep=38908
הצלחת הלטביות
גילאון שהם (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:47)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ההצלחה המרכזית של אמנון רובינשטיין ומהפכת ה''השכלה'' האלטרנטיוית ,הסתכמה בהוספת אלפי ''בוגרי'' תארים אקדמיים למגזר הציבורי לצורך קפיצת שכר מפתה מאין כמוה.
הכי עצוב הם שני ראשי הוועדים של מורי העל-יסודי שנתפסו עם תארים שניקנו בכסף ...
הצלחה נוספת היא עשרות אלפי ''בוגרי'' משפטים שנפלטים באלפיהם כל שנה מהמכללות עתירות הממון שיצר הטמבל הצפון בוני
אני בעד אוניברסיטאות פתוחות לכל, תוך סינון פנימי ע''י המוסד עצמו, למסלולים יוקרתיים יותר ,או פחות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38911
הצלחת הלטביות
ערן בגיחה קצרה (יום שישי, 26/12/2003 שעה 0:10)
בתשובה לגילאון שהם

דוגמה היפוטתית:
החוג למדעי המחשב בטכניון מקבל כ-‏200 סטודנטים בסמסטר. בעקבות פתיחת האוניברסיטאות לכל נרשמו 500 סטודנטים לסמסטר חורף תשס''ה.

א. היכן ימצאו הכיתות כדי לערוך הרצאות לכל הסטודנטים?
ב. היכן ימצאו המרצים כדי ללמד את כל הסטודנטים?
ג. כיצד תסנן הפקולטה את הסטודנטים למעבר לשנה שניה?
ד. מי שסונן, לאן ילך?

אני, אגב, תומך בפה מלא במה שטל כהן כתב: http://www.faz.co.il/thread.php3?rep=38884

http://www.faz.co.il/thread?rep=39007
הצלחת הלטביות- המחיר
גילאון שהם (שבת, 27/12/2003 שעה 22:35)
בתשובה לערן בגיחה קצרה

כדי לזכך את דברי ולענות על שאלתך אפרט, ערן ידידי.
בכמות הכספים שעלו תוספות השכר לבוגרי הלטביות במגזר הצבורי, אפשר היה להקים חמש אוניברסיטאות חדשות ,ולממן את הלימודים הגבוהים בקלות גבוהה יותר מאשר ההתמודדות עם מקפצת השכר הנ''ל.
חלק נכבד ממהקופצים זכאים לפנסיה תקציבית(פנסיה שאינה ניצברת בשנות עבודה אלא מתוקצבת ע''פי גובה שכר בשנות העבודה האחרונות) ומי בכלל יכול היה לחשב אקטוארית קפיצת מדרגה שכזו?

http://www.faz.co.il/thread?rep=39008
שטויות
מושה (שבת, 27/12/2003 שעה 22:56)
בתשובה לגילאון שהם

פנסיה תקציבית תלויה בשנות הוותק של העובד

http://www.faz.co.il/thread?rep=39009
שטויות
גילאון שהם (שבת, 27/12/2003 שעה 23:10)
בתשובה למושה

לגובה השכר אין משמעות?
מי שהשתכר 3000 ש''ח 15 שנה.ומי שהשתכר 12000 ש''ח אותו הזמן יקבלו פנסיה דומה? מי שבשנות עבודתו האחרונות שולשה משכורתו יקבל פנסיה ע''פ כלל הכנסתו לאורך השנים ,או ע''פ הכנסתו בתקופה שקדמה לפרישתו?

http://www.faz.co.il/thread?rep=39010
אתה אמרת שהיא אינה נצברת בשנות עבודה
מושה (שבת, 27/12/2003 שעה 23:21)
בתשובה לגילאון שהם

והיא בהחלט כן תלויה במספר שנות העבודה

http://www.faz.co.il/thread?rep=39012
אתה אמרת שהיא אינה נצברת בשנות עבודה
גילאון שהם (שבת, 27/12/2003 שעה 23:28)
בתשובה למושה

נצברת מלשון פנסיה צוברת=פנסיה המבוססת על כמות הכספים שהופרשו במהלך השנים. להבדיל מפנסיה תקציבית המבוססת מעבר למילוי מכסת שנות העבודה על גובה השכר בשנות ההשתכרות האחרונות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38942
הצלחת הלטביות
איציק-רון (יום שישי, 26/12/2003 שעה 23:00)
בתשובה לגילאון שהם

ה''לטביות''?
האין זו כותרת מכלילה ומעליבה מאין כמוה, המייצגת דעה שלא נבדקה לעומקה?
את לימודי לתואר השני התחלתי באוניברסיטת חיפה, אחרי שעמדתי בכל תנאי הקבלה. למדתי בה שנת לימודים אחת, ועמדתי בכל חובותי בהצלחה.
לאורך כל הדרך זכיתי, כמו שאר חברי ללימודים, ליחס משפיל מצד מוסדות האוניברסיטה ובמיוחד מנהלת הכספים שלה.
התור הארוך המשתרך של סטודנטים ממתינים בעמידה לפני דלת מנהל התשלומים ללא כסא באופק, גם לא כאשר הם נכנסים ומתקבלים על ידי הפקידה - העונה להם בהתנשאות. (אם אינך מבין את שכתוב בטופס, אמרה לי אחת מהן, אינך ראוי ללמוד כאן לתואר שני).
במהלך לימודי נתגלעה אי הבנה חמורה בנושא התשלום שלי לאוניברסיטה, שכללה דרישה לא נכונה לדעתי לתשלום נוסף. באשר ביקשתי הסבר קיבלתי את התשובה המופיעה בסוגריים למעלה. זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
הפסקתי את לימודי באוניברסיטת חיפה, ונרשמתי ללימודי תואר שני בשלוחת אלאבמה בחיפה.
את השלוחה ניהל בשעתה ד''ר גולדשטיין, שבתפקידו הקודם כיהן כמנהל מחוז חיפה במשרד החינוך. המרצים היו טובי המרצים, מן הטכניון ומאוניברסיטת חיפה, ועל פי דרישת אוניברסיטת אלאבמה מרצים אמריקאיים שהגיעו מאלאבמה, ולימדו באנגלית (ומי באוניברסיטה ישראלית מגיע לרמה של למידת קורסים שלמים באנגלית בחינוך?). היחס אלי היה כאל לקוח למן הרגע הראשון. הקבוצה שלמדה איתי התגבשה מהר והפכה לכוח לומד אמיתי. התיזה שלי, ''הפמיניזציה של ההוראה והשפעתה על האקלים הבית ספרי'' הוכנה בהנחייתו של ד''ר גולדשטיין, ואני מוכן להעמידה בכל עת לבדיקה ואף להרצות על ממצאיה. אין אני מתבייש בלימודי בשלוחה. אני גאה בהם. בזכותם הפכתי לאדם אחר.
אני מציע לך להיזהר בדבריך כאשר אתה חורץ משפט כה נחרץ על ''הלטביות''. אתה מטיח רפש ללא הצדקה, ופוגע באנשים ללא תכלית וטעם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38948
ממש מסכן, כסא לא נתנו לך
סתם אחד (שבת, 27/12/2003 שעה 0:08)
בתשובה לאיציק-רון

אבל משום מה שאר מאות הסטודנטים לא התעייפו כמו הוד עייפותו. איך תסביר שרק בך התעללו? רק מתחת עכוזך משכו את כס הלימודים המטאפורי?

http://www.faz.co.il/thread?rep=38971
ממש מסכן, כסא לא נתנו לך
איציק-רון (שבת, 27/12/2003 שעה 14:39)
בתשובה לסתם אחד

תגובתך הבוטה והרדודה אינה ראוייה לתשובה. אולם, יחד עם זאת, מעניינת אותי העובדה מהי הסיבה האמיתית לתוקפנות האישית החריפה כנגד אדם שאינך מכיר, לא פגשת מעודך ואשר לא היתה בדבריו שום ביקורת כלפיך אלא אך ורק כלפי מוסד מסויים ממנו נפגע.
ואגב, אלו אולי אינם ממצאים מדעיים סטטיסטיים, אך בוגרים רבים של אוניברסיטת חיפה בהם פגשתי חלקו עמי את אותן החוויות הלא נעימות של לימודים במוסד זה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38977
גם אני חשתי שמה שמעניין
יועזר (שבת, 27/12/2003 שעה 17:21)
בתשובה לסתם אחד

את אוניברסיטת חיפה הם הצ'קים שלי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=39002
לימודים גבוהים - בראי המדינה
גילאון שהם (שבת, 27/12/2003 שעה 21:08)
בתשובה לאיציק-רון

ראה רק מתוך תשובתכך ניתן להבין כמה עיניים המשבשים את התנהלותינו כחברה מאז פריצת הלטביות.
1.את מירב השימוש במכללות עשו עובדי המגזר הצבורי ,אנשי משטרה וצבא ,שנדחפו לענין מתוך ידיעה ברורה כי לאחר מאמץ כלכלי קצר .משכורתם תשתנה באופן משמעותי: קח את אחוז בעלי התארים האקדמיים עד שנת 93 במגזר הציבורי, ואת האחוז בשנת2003 ו''תיפול בריצפה''.
2.המכללות ניזונות כעסק כלכלי, וככזה הן מחויבות ל ת ת את אשר ר ו צ י ם צעירי הארץ החוזרים מהטראקים במזרח, לאחר שרת צבאי קשה וארוך ,לפעמים ארוך מאד.דא עקא ידע על החיים אין להם ובטח לא מידי ה''פמיניזיציה של החינוך'' .
שהותירה את בוגרי מערכת החינוך ללא דמויות חינוכיות כמו שהיו לדורנו בזמן התבגרותנו הבית סיפרית.
התוצאה המיידית של הלטביות היא למעלה מ35000 עו''ד צעירים .גברים ונשים שאיבדו את מיטב שנות הלימוד על מקצוע מיותר, ללא אפשרות לחזור לאחור. לפני הלטביות היו רשומים פחות מ12000 בעלי רשיון עריכת דין ושלושת האוניברסיטאות הכשירו בשנה כ 500 בוגרים.
אתה יכול לטעון לשוק חופשי ועוד טעונים שכאלו, אך אתה יותר מכל אחד אחר (לאור נושא התזה שלך) יודע,
כי בבסיס בחירת המקצוע האקדמי דלעיל היו בעיקר חוסר ידע ואולי תאוות בצע אנושית חיובית,
3. חינוך אקדמי דורש השקעה שאנשים פרטיים לא יכולים להרשות לעצמם. לכל אדם לעניות דעתי צריכה להיות האפשרות ללמוד גם את המקצועות התובעניים ביותר מבחינה פיננסית:רפואה, הנדסה גרעינית, מיקרו ביולוגיה, וכו' ע''כ אני בעד הקמת אוניברסיטאות צבוריות נוספות בתמיכת הממשלה גם באזורי הפריפריה. שיהנו מתקציבי השכלה גבוהה ומשלל המוחות שכל מחזור מעמיד לטובת הלימודים האקדמיים.
מי שיתאים ויעמוד במטלות התובעניות של המקצועות הקשים ביותר-יתקדם ויסיים.
ומי שיראה יכולת פחותה יותר יוכל לבחור מקצועות פחות קשים אך חשובים לא פחות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38950
מאמר מצויין!
אריה פרלמן (שבת, 27/12/2003 שעה 0:29)

אני מסכים עם עיקרי הדברים.

רק תעשה לי טובה!

אל תגיד ''סלקציה''. אמור מעתה: ''מיון''.

ואם אתה מתעקש: ''סינון''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38951
מאמר מצויין!
סתם אחד (שבת, 27/12/2003 שעה 0:42)
בתשובה לאריה פרלמן

המילה העברית היא ''ברירה''.


http://www.faz.co.il/thread?rep=38952
מאמר מצויין!
אריה פרלמן (שבת, 27/12/2003 שעה 0:54)
בתשובה לסתם אחד

אתה צודק.
אבל עדיף לא להשתמש ב''ברירה'', שיכולה להתפרש גם כ''אופציה''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=38973
מאמר מצויין!
רוני קליין (שבת, 27/12/2003 שעה 15:36)
בתשובה לאריה פרלמן

תודה.
מקבל את הערתך בעניין המילה ''סלקציה''.
לצערי, המילה הזאת רגישה.
''סינון'' היא המילה הקרובה ביותר בעברית למושג המקורי.
שים לב, שבעברית לא השכילו להמציא מילה שתתאים בול לכוונה האמיתית של המילה סלקציה.
אנשי האקדמיה (שעברו בהצלחה את הפסיכומטרי) היו עסוקים להמציא את המילה ''כרוכית'' במקום שטרודל.
זה מה שקורה כשמסתמכים יותר מדי על מבחן פסיכומטרי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=39005
תודה רוני, באמת.
אריה פרלמן (שבת, 27/12/2003 שעה 21:33)
בתשובה לרוני קליין

''סינון'' זו מילה טובה בהחלט.

ברירה, בחירה, מיון, סיווג, שיבוץ, פילוח, ניפוי, זיקוק...

הכל - קולע יותר או קולע פחות - הכל טוב לאין ערוך מ''סלקציה''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=39011
ובכל זאת, ''סלקציה'' עדיפה על ''אקציה''
יהודי (שבת, 27/12/2003 שעה 23:23)
בתשובה לאריה פרלמן


http://www.faz.co.il/thread?rep=49774
ובכל זאת, ''סלקציה'' עדיפה על ''אקציה''
סתם אחד (יום שישי, 25/06/2004 שעה 16:07)
בתשובה ליהודי

זה כל כך פאסה סלקציה נו זה מזכיר את השואה!!!!

http://www.faz.co.il/thread?rep=39130
אז מה הבעיה בעצם?
אובלומוב (יום שלישי, 30/12/2003 שעה 0:20)

הזכירו כאן את האוניברסיטה הפתוחה, את המכללות, את השלוחות הזרות. משום מה השמיטו את המכינות. הבעיה היחידה שיש למי שרוצה להמשיך בלימודים אקדמיים בארץ, ויודע קרוא וכתוב ברמה של כתה ג', היא הבחירה בין שלל האפשרויות.

אז מה המטרה של כל הדמגוגיה הזאת?

http://www.faz.co.il/thread?rep=39210
אז מה הבעיה בעצם?
גילאון שהם (יום שלישי, 30/12/2003 שעה 22:17)
בתשובה לאובלומוב

אם תקרא את תגובתי מלמעלה תבין ש''השפע'' לכאורה משרת את בעלי ההון שהקימו את המכללות על מנת להתעשר מרצונם של עשרות אלפים לחבור לתוכנית ''פרקליטי אל- אי''
על חשבון שנות למודיהם היחידות, ומתוך ידיעה שלנו כציבור כי לימודים אקדמיים אמיתיים נשללו מהם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=39256
וכי למה שתנתן ה''זכות'' הזו לכל
מושה (יום רביעי, 31/12/2003 שעה 16:38)
בתשובה לגילאון שהם

בור ועם הארץ?
מי שיכול שילמד, ומי שלמרבה הצער לא יכול שיכבד ויעסוק בדברים אותם הוא יכול לעשות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=39259
יסוד הדמוקרטיה : חינוך
גילאון שהם (יום רביעי, 31/12/2003 שעה 18:16)


http://www.faz.co.il/thread?rep=39264
יסוד הדמוקרטיה : חינוך
מושה (יום רביעי, 31/12/2003 שעה 21:56)
בתשובה לגילאון שהם

חינוך שיקבלו בבית, לאוניברסיטה באים כדי ללמוד

http://www.faz.co.il/thread?rep=39298
יסוד הדמוקרטיה : חינוך
גילאון שהם (יום חמישי, 01/01/2004 שעה 19:48)
בתשובה למושה

חינוך שיקבלו בבית לאוניברסיטה באים ללמוד כ ו ל ם
וברצינות צריך לאפשר לכל מי שרוצה וזכאי לימודים מהסוג הטוב ביותר ,דהינו אוניברסיטאות ממשלתיות מסובסדות. ולא השכלה לעשירים בלבד , שעוד למרבה אסוננו מתועלת ללימודי עריכת דין בקנ''מ הגדול ב100 מגודלנו האמיתי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=39383
אני בהחלט מסכים שיש להוריד את שכר הלימוד
מושה (יום שישי, 02/01/2004 שעה 18:37)
בתשובה לגילאון שהם

למינימום, יש לחזור למצב שהיה בשנות השישים והשבעים תחת שלטון מפאי בהן היה החינוך הגבוה שווה לכל הפש (וגם לא היה פסיכומטרי)

http://www.faz.co.il/thread?rep=65628
שנת לימודים פתוחה לכל אינה הפתרון
שיר (יום חמישי, 08/09/2005 שעה 13:01)

בהנחה שבשנת לימודים פתוחה זו (אשר מייקרת את הלימודים לכולם בכך שמאריכה אותם בשנה נוספת, ולכן המפסידים העיקריים הם שוב השכבות החלשות) יילמדו נושאים ''כלליים'', כיצד נחליט מי ימשיך הלאה לאיזו פקולטה? ומי שנכשל בשנה זו, או שלא הצליח להתקבל למה שרצה בעקבותיה (כאשר לא ברור מלכתחילה איך יוחלט מי יתקבל למה אחרי שנה זו), איך יצליח להתקבל למה שהוא רוצה? השיטה הנוכחית לפחות מאפשרת לאנשים לשפר פסיכומטרי (בעלות נמוכה יותר מאשר שנת לימודים אקדמית נוספת) ולנסות שוב להתקבל למה שרצו.
אני לא אומרת שהפסיכומטרי הוא המדד הטוב ביותר (אכן, הוא לא מודד רמה מוסרית. מצד שני, מה כן?), אבל כרגע הוא הרבה יותר מוצלח מהצעות אחרות. ולמיטב ידיעתי, הוא אכן מנבא (יחסית) טוב הצלחה בהמשך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=71308
תגובה
ארי (יום רביעי, 07/12/2005 שעה 10:34)

קראתי בעיון ובהנאה את המאמר ואני חותם על כל מילה .
יישר כח !!!!
תעשיית הפסיכומטרי היא טרנד חולף ויפה שעה אחת קודם .
האישרא בלוף הישראלי במיטבו !

http://www.faz.co.il/thread?rep=82478
כחג
אני (יום שני, 21/08/2006 שעה 1:24)

רק שתדע, אבן שושן חושב אחרת בנוגע לפירוש האופורטוניסט, ובמקרה הוא דווקא מסכים עם הפסיכומטרי

http://www.faz.co.il/thread?rep=103623
הוספת שנה ללימודים
ק. אדם (יום רביעי, 05/09/2007 שעה 19:07)

הרעיון של הוספת שנת לימודים ראשונה בה מלמדים מקצועות כלליים ושלאחריה בוחרים במגמה קיים כבר 200 שנה בארה''ב. משום כך זה לוקח 4 שנים להוציא תואר באמריקה.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.