פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
חיי שרה וחיי אברהם
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום חמישי, 20/11/2003 שעה 20:46)


חיי שרה וחיי אברהם




השבוע, מיד בתחילת הפרשה, אנו נפרדים משרה אמנו ולקראת סופה נפרדים אף מאברהם אבינו; בכל התורה אין עוד פירוט כה מדוייק לשנות חייה של אשה כפי שמפורט בפרשה לגבי שרה אמנו, וגם אין בכל התורה פרשה נוספת הנקראת על שם אשה. גם כל הכרוך בהבאתה לקבורה מסופר באריכות ובפירוט רב ומעניין לבדוק מהו המסר של חיי שרה עבורנו, אנחנו הקוראים לה 'שרה אמנו' גם בחלוף כשלושת אלפים ושש מאות שנה.
(בראשית כג): א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה:
הזוהר תוהה מה ניתן ללמוד מפירוט זה של חיי שרה, ומשיב:
(זוהר): פתח ואמר (קהלת ה') ח וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכּל היּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכּל היּא ודאי, שהרי משם יוצאות רוחות ונשמות ותועלת לעולם; מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, למי הכוונה? זה הקדוש ברוך הוא; לשדה נעבד כאשר השדה נעבד כראוי המלך העליון מתחבר אליו. באיזה שדה מדובר – זה שדה אשר ברכו יי', דכתיב (בראשית כ''ז) כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה': שכאשר הוא נעבד ונשלם בכל מה דאצטריך ליה כראוי, אזי המלך העליון מתחבר עמו.

(...) כיוון שיש שדה ויש שדה, יש שדה שכל הברכות והקדושה שורות בו, כמו שכתוב כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'; ויש שדה שכל חורבן וטומאה וכליון ורוצחים ומלחמות שורות בו. והמלך הזה (העליון), לפעמים הוא נעבד לשדה הזה, (השלילי).
ודוגמה לשדה שנהפך לשלילי (בראשית ד, ח) וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ:

שדה החיים של שרה אמנו היה מושלם ולכן זכתה לפירוט הנ''ל.

ידועה ומפורסמת העובדה כי לאורך כל ההיסטוריה שימשה ארץ ישראל כשדה קרב. היסטוריונים נותנים לעובדה זו פרשנות הלקוחה מעולם המדיניות והאסטרטגיה הצבאית, אולם אנו – נאמנים לדרכנו – נחפש את הסיבה הפנימית, הרוחנית, לעובדה זו.

שדה שעבר שידרוג

לאחר מות שרה פונה אברהם אל בני חת ואומר להם:
ד גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי:
עד כעת הוא נווד התוקע אהלו בשטחים פתוחים, חסרי בעלות מוגדרת; כעת הוא מבקש לקבור את שרה במקום מסוים דווקא; הוא אינו מסתפק במקום אקראי כמקובל. אבל לבני חת יש רעיון אחר:
ה וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם לֵאמר לוֹ: ו שְׁמָעֵנוּ אֲדנִי נְשִׂיא אֱלֹקִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבר אֶת-מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבר מֵתֶךָ:
לכאורה, מה יותר טוב מזה? אבל אברהם אינו מוכן לקבל את המתנה. הוא מתעקש לקנות שדה מסוים ובכסף מלא. השדה נמצא בבעלות עפרון החתי ואברהם מבקש שישפיעו עליו למכור לו:
ט וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר:
עפרון שומע את בקשתו ומנסה לשכנעו לקבל את המתנה:
יא לֹא-אֲדנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבר מֵתֶךָ:
אברהם מתעקש לשלם ומשלם (...) אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עבֵר לַסּחֵר:
יז וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב: יח לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה (...) יט וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
(רש''י): ויקם שדה עפרון. תקומה היתה לו [לשדה] שיצא מיד הדיוט ליד מלך.
השדה עבר שידרוג; עד עתה הוא היה בבעלות עפרון החתי, עובד האלילים ומעתה הוא בבעלותו של אברהם אבינו, עבד ה'.

עליה אחר עליה

אדם חי בעולם הזה כאשר תכליתו היא לשוב לשורשו לאחר מאה ועשרים שנה (או מאה עשרים ושבע במקרה שלנו) לאחר שעיבד את שדהו כראוי והשכין בו את הקדושה. החיים מלאים פיתויים, הפרעות ומצגי שווא הקוראים לאדם לזנוח את יעודו; אם חלילה התפתה – כמו חוה שנכנעה לפיתויי הנחש, קילקל את שדהו והעבירה לתחום השלילי. שרה אמנו שמרה על עקביות בדרך הקדושה ולא סטתה ממנה אף כמלוא נימה.

אברהם אבינו, מודע למעלותיה של אשתו המנוחה, מבקש לחתום את הפרק של חייה בעולם הזה, הגשמי, בקידושו של שדה גשמי. מכאן נובעת התעקשותו על העברה רשמית, בכסף מלא, של השדה לבעלותו וחוסר נכונותו לקבלו במתנה.

בדיוק מאותן סיבות, רק מזווית הפוכה, מתעקשים בני חת לתת לו את השדה במתנה; הם מבינים כי מכירת השדה תעביר אותו סופית לתחום הקדושה ובכך אינם מעוניינים. הם מעדיפים לתת לאברהם את השדה במתנה המבטאת הערכה אישית כלפי האיש שהם מכנים נְשִׂיא אֱלֹקִים; בעיניהם, רכישת השדה ע''י אברהם מקנה לו קביעות מלאה במקום הגשמי, מה שלא יהיה לו בשלמות אם יקבל את השדה במתנה.

בעיניהם, עבודתו הרוחנית של אברהם – כבודה במקומו מונח; להשכין את הקדושה בגשמיות, ועוד יותר – בארץ החומרית, לכך הם לא מוכנים לתת יד.

אבל מדוע מתעקש אברהם לקבור את שרה דווקא במערת המכפלה? מה הן מעלותיה של מערה זו דווקא?
(רש''י): המכפלה. בית ועליה על גביו; דבר אחר שכפולה בזוגות.
שני הפירושים רומזים למורשתה של שרה אמנו; בית ועליה על גביו – לא להסתפק בבית, בעבודה השגרתית – אלא לשאוף לעליה; עליה אחר עליה. ואת זה לעשות ב-זוג הקצוות של נטיות הנפש, בקו החסד וההרחבה ובקו הגבורה והצמצום. לא להסתפק בנטיה הטבעית לצד זה או אחר אלא להתעקש על איזון.

מניעת מלחמות ירושה

בפרשה זו אנו נפרדים גם מאברהם אבינו; לקראת פרידה הוא עושה סידורים אחרונים; הוא מבהיר חד וחלק מיהו יורשו:
(בראשית כ''ה): ה וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ לְיִצְחָק: ו וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם:
אברהם מודע למקומו בהיסטוריה; הוא הרי הובטח כי יהיה אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם (בראשית יז, ה) ובמהלך זה הוא מונע מראש כל אפשרות של מחלוקת על ירושתו.
ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו: ט וַיִּקְבְּרוּ אתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל-שְׂדֵה עֶפְרן בֶּן-צחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מַמְרֵא: י הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר-קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי-חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ:
(ילקוט שמעוני): וַיִּקְבְּרוּ אתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו, בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה.

(...) כל מי שנאמר בו גויעה ואסיפה אינו אלא מיתתן של צדיקים; והא ישמעאל כתיב ביה גויעה ואסיפה (בפסוק י''ז) וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו: האם גם הוא צדיק? אכן כן, ישמעאל עשה תשובה, דכתיב וַיִּקְבְּרוּ אתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו.
והלא ישמעאל מבוגר מיצחק, ומדוע הוא מאוחר ליצחק בפסוק? מכאן למדים שעשה תשובה והכיר בבכירותו של יצחק.

מעניין, ישמעאל עשה תשובה ובסוף ימיו הוא אף נחשב לצדיק; האם זה מזכה אותו בירושת ארצו של אברהם אביו? לא ולא! התשובה שלו מתבטאת בכך שהכיר בעובדה שיצחק הוא היורש הרוחני של אברהם ולפיכך הוא היורש את ארצו, הוא לבדו.

אז למה בדורנו התעוררה מחלוקת על ירושתו של אברהם? זה רק מפני שבניו של יצחק אינם נוהגים ככאלה ומעניקים לישמעאל זכויות שאין לו; וכשנותנים לו אצבע שלא מגיעה לו – טבעי שידרוש לעצמו את כל היד. נשוב לנהוג כיורשיו של יצחק אבינו, וישמעאל יודה בבכירותנו כשם שהודה בעבר.

ושיהיה רק טוב ליהודים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  בני אברהם,יצחק ויעקב...  (יהודה-אודי דוכן.) (12 תגובות בפתיל)
  (ללא כותרת)  (סתם אחד)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי