פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1813

עירקיפאדה
עגל הזהב / דוד סיון (שבת, 22/11/2003 שעה 21:45)


עירקיפאדה


ד''ר דוד סיון




אירועי טרור נגד מטרות אמריקאיות, ואחרות, ברחבי העולם הגיעו לשיאם בחודש ספטמבר 2001. מאז הצבא האמריקאי, כחלוץ לפני המחנה, עסוק במלחמת ''הקיום''-ההישרדות של התרבות המערבית מול הטרור האיסלמי. בניגוד למלחמה בשנת 1991 ולמרות מסעות השכנוע לא הצליח הממשל לצרף למשימות מדינות רבות - ביחוד בלט חסרונן של מדינות האיחוד האירופי. היעד הראשון היה לפרק את שלטון אל-קאעידה באפגניסטאן, לחסל את מפקדת האירגון ולתפוס את בין-לאדן. המלחמה לכאורה הסתיימה באפגניסטאן אבל הדובדבן פרח ואיננו.

כעת אנו בעיצומו של השלב השני של המלחמה שהחל באביב 2003. לאחר מבצע ''זריז'' נכבשה עירק וחוסלו בניו של סאדאם חוסיין. אבל חוסיין עצמו פרח ואיננו. כעת מסתבר שהמאבק בעצם לא הושלם, וכנראה עוד יקח זמן רב. כמעט מיד לאחר הכיבוש החל השלב הבא שהתאפיין במכות והרג של לוחמי גרילה, כנראה בהשראת אל-קאעידה.

העימות הזה מתעצם והולך ומסתבר שהוא לובש צורה דומה למאבק שמנהלת ישראל מול הטרור. כתגובה, או כפעולת מניעה, לפיגועים פועל הצבא האמריקאי באמצעים ושיטות דומים לצבא הישראלי מול הטרור ביש''ע (רן דגוני, העימות בעיראק מתחיל ללבוש צביון העימות בישראל: צבא ארה''ב החל להרוס בתי חשודים בלוחמת גרילה, 19.11.2003). מחסומים, הריסות בתים והפגזת בתי חשודים ממסוקים וטנקים הפכו גם שם למעשה די נפוץ. עוד מאפיין מוכר הוא הצהרות על הבאת המאבק לשטח האויב ועל מיגור הטרור.

נדמה שההצהרות של מעבר לשלטון עצמי בעירק כבר בעוד כשישה חודשים הן לא ריאליסטיות, כמו גם מיגור הטרור. כמו שנראה כרגע, המצב הזה לא יאפשר לאמריקאים לעסוק בבעיות חמורות אחרות שניצבות על סדר יומם, בהמתנה עד לסיום החלק העירקי - סיום שלא נראה באופק. בכלל כמו שהדברים נראים מכאן ''החורף'' האנושי יהיה ארוך מאד.


הנקודה הכלכלית

בניגוד למצבנו אנו, המלחמה הזאת, לפחות בשלב זה, רחוקה מגבולות ארה''ב. משתמע מכך שהנזק הישיר למשק האמריקאי (בצורה של הקפאת פעילות) הוא מינימלי. מצד שני, רוחות המלחמה איפשרו לממשל האמריקאי להשיג תמיכה בהגדלת ההוצאה הציבורית:
  1. הגדלת הוצאות הביטחון לקראת ולאורך המלחמה.
  2. עלות אחזקת הכוחות בעירק (4 מיליארד דולרים בחודש).
  3. חבילת השיקום של קרוב ל-‏90 מיליארד דולרים בביצוע חברות אמריקאיות (Paul Krugman, Other People's Sacrifice).
השינויים התקציביים הללו, יש להניח, הניעו ומניעים פעילות כלכלית שאחרת לא היתה מתבצעת כלל או בקצב הרבה יותר איטי.








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.