פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תקציב 2004 וצמיחה
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 11/11/2003 שעה 15:00)


תקציב 2004 וצמיחה

ד''ר דוד סיון



''עוד שנה תהיה לנו פשוט רמת חיים גבוהה יותר'' (נפרק אותם אחד אחד, מוסף שבת, מעריב, 3.10.2003, עמוד 12).

''תחזית הצמיחה של 2.5% ב-‏2004 זו תחזית ריאלית. גירעון של 4% [ב-‏2004] זה גירעון אחראי. שני גורמים אלו מאפשרים לנו לבצע את הרפורמות הכלכליות שישנו את פני הכלכלה המקומית'' (אמיר טייג, נתניהו: ''מסגרת תקציב 2004 מאפשרת לנו לבצע רפורמות כלכליות שישנו את פני הכלכלה המקומית'', 4.11.2003).


בחודשים האחרונים כאשר שר האוצר מדבר על המשק בעתיד הקרוב הוא מגלה אופטימיות בלתי מסוייגת - אולי זה חלק מהתפקיד שלו. אני, לעומת זאת, כפי שזה מתבטא במאמרים רבים שלי, פחות אופטימי. התמונה שעולה מן הנתונים, הגם שהיא טובה יותר ממה שראינו לפני כשנה, היא הרבה פחות אופטימית ממה ששר האוצר משדר ואני חושש. בלוח 1 שלפנינו מוצגים נתוני צמיחה מהשנים 2001, 2002 והערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי 2003 שעוד לא הסתיימה.


לוח 1: שינוי כמותי, באחוזים, בשיעור שנתי
 200120022003 - ריאלי
תוצר מקומי גולמי (תמ''ג)(0.9%)(1.1%)1.1%
תמ''ג לנפש(3.2%)(3.1%)(0.7%)
תוצר עסקי(2.4%)(3.1%)1.3%
צריכה פרטית לנפש0.0%(2.6)(0.6%)
השקעה גולמית(2.6%)(6.3%)(9.7%)
הוצאה ציבורית 5.5%0.0%
הגירעון ביחס לתמ''ג (לא שינוי)3.4%4.2%5.6% ע''פ האוצר
מקורות:
 דצמבר 2002, פברואר 2003, אוקטובר 2003


אם לא יהיו לנו הפתעות בזמן שנותר עד סוף השנה הרי שאפשר למצוא הצדקה לאופטימיות מסויימת. הצפי הוא, שבזכות מדיניות הקיצוצים נבלמה הצמיחה בהוצאה הציבורית ואם הגירעון צומח הרי זה בגלל ירידה בהכנסות שנובעת מן המיתון העמוק והמתמשך. שני המספרים הבאים, מסמנים, אולי, את סיומו של המיתון. בולטת לעין העובדה שהתוצר העסקי (המגזר הפרטי) צפוי לסכם את השנה בצמיחה של חיובית וכך גם התמ''ג.

אבל, כפי שקל לראות, לא הכל וורוד כי רמת החיים עדין בירידה - התמ''ג לנפש צפוי לרדת, זו השנה השלישית ברציפות. גם העובדה שהגירעון הציבורי ממשיך לצמוח לא מבשרת עתיד ורוד. הגם שאי-אפשר לשיר שירי הלל לתוצאות שהצגנו צריך לנסות לזכור כמה פסימיים היינו באותה תקופה לפני שנה ולהשוות. המסקנה צריכה להיות שיש שיפור במצב המשק. בכדי לחדש את האופטימיות יש צורך לבחון מה מצפה לנו בהמשך הדרך - בשנים הבאות.



בספר המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (ספטמבר 2003) מוצגים יעדי המדיניות. העיקריים שבהם הם אלו שהשגתם תניע תהליך צמיחה ארוכת טווח:
  1. תצמצם את המעורבות הממשלתית במשק, על ידי הפרטה.
  2. תפתח את המשק לתחרות על ידי פרוק מונופולים ושיחרור מגבלות בירוקרטיות.
  3. צימצום המגזר הציבורי והקטנת החוב הציבורי.
  4. עידוד השקעות.
די ברור שיעדים אלו הוצגו גם בתכניות קודמות, לכן מה שחשוב זה לראות במה שונים העדים מאלו של שנים קודמות. תהליך ההפרטה נמצא בעיצומו כבר 15 שנים והוא כנראה ימשך לאיטו אבל יעלה יותר לכותרות מאשר בשנים קודמות. נושא פרוק המונופולים קיבל דחיפה וטיפול מאד משמעותי בחודשים האחרונים בזכות נחישותו של שר האוצר. אם נתניהו יישאר שר האוצר שני התהליכים הללו לא יעצרו.

לוח 2 מציג נתונים לניתוח שני הסעיפים האחרונים. המשך צימצום ההוצאה הציבורית בשנים הבאות הוא כלי חשוב לצימצום המגזר הציבורי והחוב. כפי שכבר ראינו ההוצאה הציבורית דומה לזו של שנת 2002. שלושת היעדים בראשונים הם בעצם שיחרור חסמים שונים שמפריעים למשק לפעול בחופשיות וביעילות ולכן הגשמתם תורמת לצמיחה. הסעיף הרביעי הוא זה שגם יכול להניע ישירות תהליך של צמיחה בת קיימא. שורת ההשקעות בלוח מראה שבמהלך השנים הקרובות אין למעשה שינוי בהיקף ההשקעות מהתקציב. אז על מה מבוססות ההבטחות והאופטימיות של שר האוצר?

לוח 2: נתוני ההוצאה התקציבית
 200320042005
ביטחון47.847.346.0
העברה74.068.667.7
חובות94.586.691.2
אזרחי44.442.642.6
השקעות15.814.715.0
שונות4.67.05.0
 281.1266.8267.5
הנתונים נאספו בעזרת מקורות במשרד האוצר


המפתח לפתרון החידה טמון בהבטחה הכלולה בספר התכנית (עמוד ד'), ''כן כוללת התכנית גידול משמעותי בהשקעה בתשתיות המשק (סה''כ למעלה מ-‏20 מיליארד ש''ח ב-‏2004)...'' השוני מהמספר המוצג בלוח 2 נובע מהכללת הפרוייקטים שאמורים להיות מוקמים בשיטת ה-BOT (יממן, יקים, יפעיל וימסור לממשלה) על ידי המגזר הפרטי. מכאן שבמשרד האוצר צופים הוצאה של 5 מיליארד ש''ח במהלך 2004. כביש חוצה ישראל הוא פרוייקט שמוקם בשיטה הזאת עבור הממשלה. עד המסירה לידי הממשלה, בעוד מספר עשרות שנים, חברת דרך ארץ גובה דמי מעבר.

לפרוייקטים כאלו יש מספר יתרונות לעומת השקעה ישירות מהתקציב. ראשית, ניתן לבצע אותם גם בתקופה שיש קשיים תקציביים. שנית, מהרגע שפרוייקט כזה יוצא לדרך הוא יוקם בקצב מהיר מפרוייקטים המוקמים על ידי המדינה או אחת הרשויות שבה. שלישית, הצורך להרוויח את עלות ההשקעה במהירות האפשרית יתמרץ את היזם להזדרז ולהימנע מעיכובים מיותרים. יחד עם זאת להגיע עם פרוייקט כזה להתחלת הביצוע לוקח זמן לא קצר.

בשבוע שעבר פורסם כי המכרז על הרכבת הקלה בגוש דן יוצא לדרך ושבחירת הזכיין תסתיים עד תחילת 2005 - יותר משנה מהרגע שפורסם המכרז (יעל גרוס, הרכבת הקלה יוצאת לדרך: הזכיין ייבחר עד תחילת שנת 2005). ''תקופת ההיריון'' של פרוייקט כזה היא ארוכה יחסית אבל ברגע שתתחיל ההקמה הוא יגיע לסיומו יותר מהר מאשר פרוייקט המוקם על ידי גופים הציבוריים. מכאן שההשקעות הנוספות, באמצעות המגזר הפרטי, בסך 5 מיליארד ש''ח מקורן בפרוייקטים שרובם יצאו לדרך עוד לפני החלפת השרים במשרד האוצר. למרות זאת ההשפעה שלהן על תהליך הצמיחה תהיה חיובית. גם הצמיחה של המגזר הפרטי תתרחב אם אכן מה שראינו, צמיחה של 1.3%, היה סימן שהגענו לתחתית המיתון.



אם בזמן שנותר עד סוף השנה לא יתחוללו שינויים גדולים לרעה (כמו, למשל, אם הקיצוץ בתקציב עליו הוחלט בסיבוב הראשון יתמתן או שהתוספת של 5 מיליארד תקטן) אפשר לצפות שהצמיחה תתחזק במהלך 2004. גורם חשוב לשינוי הצפוי הם השינויים המבניים (הפרטה, פרוק מונופולים) עליהם התעקש ומתעקש בנימין נתניהו. גורם נוסף הוא התחדשות הצמיחה במגזר ההיי-טק במקומות שונים בעולם. מבחינת מדיניות כלכלית יש חשיבות גדולה להשפעה של התוספת להשקעות בתשתיות.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  הקרדיט שניתן לנתניהו הצדיק את עצמו  (חזי)
  נתניהו צודק ואתה טועה  (יוסף) (5 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי