פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1780

שלטון, הון ותחרות
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 04/11/2003 שעה 15:00)


שלטון, הון ותחרות


ד''ר דוד סיון





ד''ר לינדה עפרוני
הנושא של קשרים בין שלטון להון הוא לא בדיוק נושא בו אני מתמחה. הוא גם לא נושא שאני אוהב לעסוק בו כי הוא קשור מאד בפוליטיקה המפלגתית. ואכן, אם זכרוני אינו מטעני, המאמרים שלי בפורום לא ממש עסקו בו. אבל הפעם, כיוצא מן הכלל, אעסוק בנושא הזה כי יש לי תחושה שהחלטות של מדיניות כלכלית היו, ועדין, נגועות בניגודי עניינים שנובעים מהקשרים בין שלטון והון. זוהי אחת הסיבות לכך שקצב השינויים במדיניות הכלכלית איטי מזה הדרוש למשק. ההחלטה שלי לכתוב על הנושא התקבלה לאחר שקראתי ראיון עם ד''ר לינדה עפרוני (תני גולדשטיין, ''אולמרט הוא איש הקשר בין הון ושלטון'', 24.10.2003) בעקבות המלצה של משתתף אלמוני בפורום (''יוסף'').


1. אולמרט

את הרמזים החזקים ביותר מספק לנו שר התמ''ס שהוא גם יו''ר של מנהל מקרקעי ישראל. מדובר על שני נושאים שטופלו על ידי השר אהוד אולמרט ועלו לכותרות, לאחרונה, בגלל התנגדות היועץ המשפטי להחלטות השר:
  1. אישור מענק להעברת מפעל קוקה-קולה מבני ברק לאשקלון על ידי מינהל ההשקעות, כנראה בניגוד לרוח החוק.
  2. ההחלטה ''להעניק עשרות מיליוני שקלים לבני משפחת דנקנר. המינהל, המחכיר [למשפחת דנקנר] 2,000 דונם בעתלית ובאילת לצרכי תעשייה, התיר למשפחה למכור אלפי יחידות דיור בתנאים טובים בהרבה [מאשר] בהסכמי חכירה אחרים. רובינשטיין התנגד בעבר גם להחלטה הזאת'' (תני גולדשטיין).

אהוד אולמרט
השר טוען ששני המהלכים ישפרו את המצב הכלכלי. אבל עלינו לזכור שעובדי קוקה-קולה מבני ברק עשויים להצטרף למעגל המובטלים. מסתבר שמעודדים תעסוקה באזור אשקלון על חשבון בני-ברק, וזה עוד יעלה למדינה כמה עשרות מיליוני שקלים אם תצלח דרכו של השר.

המוטיבציה והמעורבות הגבוהה של השר ''לסייע'' בשני המקרים הן רמז עבה לניגוד עניינים. שתי המשפחות המעורבות, דנקנר (בנק הפועלים, בנק דיסקונט) וורטהיים (בנק המזרחי), הן חלק ממספר מצומצם של משפחות השולטות, בין היתר, בשוק האשראי הבנקאי. מספר קטן של בנקים, ובעלי עניין, שולטים בצד ההיצע של שוק האשראי. לשני הצדדים ''כדאי'' לשמור על יחסים טובים. גם אם לא נחתמים ו/או נערכים הסכמים, הכדאיות הזאת נשמרת, ויתכן שתמנע, או תעכב, בהמשך את פירוק הריכוזיות.

אולמרט, בתפקידו כשר התקשורת, שוקל שלא לפתוח את שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, למרות שהפקידות המקצועית במשרד המליצה על כך באופן חד משמעי. כאן משחקת הטענה שפתיחה לתחרות עשויה להביא לפיטורי מאות עובדים. גם את ההמלצה לפירוק משרד התקשורת שהפכה אחר כך להחלטת ממשלה (בקדנציה הקודמת) השר שוקל מחדש (מירב ארלוזורוב, אולמרט ופישמן מבינים אחד את השני, 30.10.2003).

הרווחים הגבוהים שצברו חברות התקשורת בשוק השיחות הבינלאומיות ודאי מעורר את תאבונם של בעלי העניין. למרות שבתנאי המכרז היה ברור שכבר לפני שנתיים יפתח השוק לתחרות. נוצר רושם חזק שגם אם הם לא נפגשים אולמרט ופישמן (בעל עניין) מבינים אחד את השני. בהקשר הזה יתכן שגם פירוק המשרד לא רצוי לבעלי העניין כי אולי כך יהיה קל יותר לעכב פתיחה לתחרות. האם יש לנו עוד רמז עם מי ''כדאי'' לשמור על יחסים טובים?



2. בנימין נתניהו


בנימין נתניהו
לפני מספר ימים (30.10.2003) בחדשות הלילה של ערוץ 1, נערך דיון בעקבות פרסום דו''ח העוני האחרון. במסגרת זאת שאל המנחה את דניאל דורון1, האם אין זו התוצאה של המשטר הקפיטליסטי. מר דורון אמר שמאחר ואין לנו, ולא היה לנו, משטר קפיטליסטי אי אפשר להאשים אותו בעוולות - אבטלה, עוני וחוסר צמיחה. האשמה לדבריו מוטלת על המשק הריכוזי-מונופוליסטי שהוא שריד של המשטר הסוציאליסטי שהכינו לנו האבות המייסדים. לכן הרפורמות המבניות, לפירוק והפרטת הריכוזיות, אותן מוביל בנימין נתניהו הן טיפול נכון למשק הישראלי אבל לא בקצב הנכון2.

אכן, הצורך לפרק את המונופולים ולפתוח את המשק לתחרות מאד בולט בתכנית הכלכלית שאישרה הממשלה לא מזמן. אבל כאשר מתקרבים לשפת המעשה הסיפור משתנה. הסיבה העיקרית לשביתה בנמלים היתה, כנראה, כדי לפגוע ו/או לעכב את הרפורמה המבנית שבכוונת הממשלה לערוך בנמלים. אבל כוונת הממשלה לא היתה ממש לפרק את המונופול בנמלים וגם לא להפריט אותו - לפחות לא בשלב זה. החלטת הממשלה דיברה על פיצול הנמלים לארבע חברות ממשלתיות. האם חברות ממשלתיות באמת יקיימו תחרות על ליבו של הלקוח?

על פירוק המונופול של חברת החשמל כבר מדברים וכותבים המון זמן. צוות בראשותו של מנכ''ל האוצר (אוהד מראני) אפילו כתב הצעה מפורטת על מה ואיך לעשות בדרך לפירוק והפרטה של חברת החשמל. אבל אין התקרבות לביצוע הרפורמה המבנית בהקשר הזה. גם את בעיית הריכוזיות במערכת הפיננסית כולם מכירים. אבל באופן מעשי הבעיה הזו לא ממש מטופלת3. זאת ועוד נותנים לנציגי בעלי העניין ''מעמד ציבורי,'' לא נקי מניגוד עניינים בדמות חלק דומיננטי בועדה המייעצת לבנק ישראל (חידושים והמצאות). אז גם הרפורמה המבנית האמיתית עוד לא יצאה לדרך ועדין לא נכתבה בתכנית בעלת ממשות קרובה של שר האוצר. מעניין מדוע.


3. סיכום

בנימין נתניהו הוא בודאי שר אוצר מיוחד, כמו שאמר לי אחד השכנים, הוא בניגוד לשרי אוצר רבים זיהה לאן צריך להוביל את המשק. הוא גם לא חושש מהצגת האמת לממשלה ולציבור. הוא אפילו עושה הרבה יותר משרי אוצר קודמים כדי לקדם את השינוי הנחוץ. למרות כל הסופרלטיבים, נדמה לי כי לא אגזים אם אומר שהכדאיות הפרטית שלו לפעמים מנוגדת למה שדרוש למשק החולה שלנו.

ממה שאנחנו יודעים, וזה לא הרבה, נראה כי השר אהוד אולמרט נוהג כמו שרים אחרים. הוא ''משרת'' את המגזרים בהם משרדיו מטפלים. יש לנו רמזים לא קטנים שהשר החליט שכדאי לו לשמור ולטפח את יחסיו עם בעלי עניין והון בחברות עליהן הוא אמור לפקח ו/או לסיים את הפיקוח. לפחות באחד מן המקרים, קוקה-קולה, הסיפור החל כאשר דליה איציק היתה שרת התמ''ס. לכן לה צריך לתת את ''זכות הראשונים'' בהקשר הזה, אולמרט רק ממשיך את דרכה.

מן המסמך עולה שישנם רמזים על קשרים טובים בין שלטון להון - מה שרבים בציבור טוענים וכותבים. אבל אני חייב לציין שהעמדה שהוצגה כאן איננה עמדה משפטית או פוליטית.


4. סוף דבר

בדרך כלל כאשר אזרח רגיל נקלע למצוקה כלכלית ומבקש להיפגש עם שר כדי שזה יסייע לפתור את בעיותיו, הדבר לא יצלח. אדם שאני מכיר פנה, לפני מספר שנים, לשר בכיר וביקש שיסיע לו בעניין עסקי אבל הניסיון לא הצליח.

והנה אנחנו שומעים שראובן גבריאלי, שהוא ''ומשפחתו פעילים בליכוד, ובת אחיו היא ח''כ ענבל גבריאלי ...'' הצליח לגייס שני שרים (אהוד אולמרט, זבולון אורלב) ופקידים בכירים במשרד החוץ לסייע לו לאחר ''שעסקיו נקלעו לקשיים בגרוזיה'' (יוסי מלמן, שר התמ''ת אהוד אולמרט מסייע לראובן גבריאלי להיחלץ מקשיים עסקיים בגרוזיה, 28.10.2003).

מה כל זה אומר על הקשרים בין שלטון והון?


  1. הדברים בהמשך (מאותה תכנית ומשיחת טלפון שקיימתי) אינם ציטוט מדוייק של דבריו של דניאל דורון (המייסד והמנהל של המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי), אבל הם מבטאים את רוחם.
  2. האמירה הזאת מזכירה את רוח הדברים שכתבתי כאן לפני כחודש (תרומתו של בנימין נתניהו).
  3. חוץ מההנחיות שמוציא מדי פעם המפקח על הבנקים כדי להבטיח את יציבות המערכת הבנקאית.






http://www.faz.co.il/thread?rep=36135
הנושא שהעליתה כאן אינו נושא כלכלי
חזי (יום שלישי, 04/11/2003 שעה 19:38)

אין בעולם משטר אשר לא מתגמל את בעלי הממון, בצורה זו או אחרת.
אם זה צודק או לא, זו שאלה מוסרית או פוליטית.
אולי אפילו זה סוג של מתן שוחד, בשני הכוונים.
זו לא הצדקה, אבל זה טבע האדם והעולם.

איני יודע אם העלתה כאן לדיון את נושא שערי החליפין.
נראה לי שזה נושא חשוב ממדרגה ראשונה, וראוי לדיון.

http://www.faz.co.il/thread?rep=36178
[*] עוד דוגמא לקשרי הון שלטון
יוסף (יום חמישי, 06/11/2003 שעה 17:02)
בתשובה לחזי

[* הוסרה הכתבה שהועתקה מ- Ynet כי על פי החוק אסור לעשות זאת ללא אישור ספציפי]

מדובר על כתבה של גדעון עשת, ''חמש פלוס כסף'' (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2811085,00.h...).

http://www.faz.co.il/thread?rep=36149
עוד על כוונות והצהרות של אולמרט
דוד סיון (יום רביעי, 05/11/2003 שעה 20:21)

במאמר של הדר חורש (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...) ישנם
ציטוטים מדבריו של אולמרט ופרשנות שמחזקים את החששות שהעליתי במאמר:
1. שוק השיחות הבינלאומיות לא יפתח לתחרות בגלל לחץ בעלי החברות.
2. משרד התקשורת לא יפורק.

במקרה הזה אנחנו, האזרחים, לא נזכה להנחות הגבוהות הצפויות במקרה
של פתיחת השוק הזה לתחרות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=36151
שוק השיחות הבינלאומית נמצא בתחרות
חזי (יום רביעי, 05/11/2003 שעה 20:32)
בתשובה לדוד סיון

כבר מספר שנים.
אתה מתכוון ''לתחרות נוספת''.

א- אם אני לא טועה, מחיר השיחות הבין-לאומיות מהארץ הוא מהנמוכים בעולם, אם לא הנמוך ביותר.

אז להכניס חברות נוספות, רק כדי למוטט חברות קימות, זה מיותר.

ב- אני הייתי מפרק משרדים אחרים לפני פירוק משרד התקשורת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=36155
חזי, אינני בטוח שאתה צודק
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 05/11/2003 שעה 21:36)
בתשובה לחזי

אני לא מכיר את המחירים באירופה, אבל המחירים בארה''ב הם הכי זולים בעולם למיטב ידיעתי. וזה נמצא כל הזמן בירידה בגלל התחרות בין החברות כאן.
אני מחליף חברה בממוצע פעמיים בשנה, ובכל פעם מקבל תעריפים יותר זולים ועוד כל מיני הטבות כמו קילומטרז' לנוסע מתמיד בחברות התעופה, מכשיר טלפון ועוד כל מיני שרותים נילווים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=36156
''בגלל התחרות בין החברות כאן.''
חזי (יום רביעי, 05/11/2003 שעה 22:11)
בתשובה לישראל בר-ניר

אמרת שהמחירים בארה''ב זולים בגלל
''בגלל התחרות בין החברות כאן.''
הדגש על ''כאן''.

ככל הידוע לי, מי שמתקשר מכאן לארה''ב משלם פחות מאשר בכוון ההפוך.

אני מדבר על צרכן ממוצע.

מה שחשוב לענייננו, שישנה תחרות, ואפילו תחרות חריפה.
זה העיקר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=36157
אתה צודק
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 06/11/2003 שעה 0:10)
בתשובה לחזי

אינני מכיר את מחירי השיחות מישראל לארה''ב, כך שלזה אינני יכול להתייחס. אבל בזירה המקומית - ממש חגיגה לצרכן.
תחרות חופשית היא מילת המפתח.
אתה רואה את זה גם בכיוון ההפוך. ברגע שרשת סופרמרקטים מסויימת קונה את המתחרים, המחירים מתחילים לעלות ומיגוון ההיצע יורד.
זה גם מתבטא בתחומים אחרים, לא רק בכלכלה. כשיש הרבה עיתונים ורשתות טלוויזיה ורדיו, הסתרת מידע מן הציבור היא בלתי אפשרית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=36158
טעות מספר פעמים
אלעד (יום חמישי, 06/11/2003 שעה 0:32)
בתשובה לישראל בר-ניר

מחירי השיחות בארה''ב יקרים מישראל, הן בשוק הסלולרי (למרות התחרות הרבה בארה''ב) והן בשיחות חוץ (בישראל זול פי כמה מארה''ב, על אף התחרות המוגבלת).
בנוסף, המצאות הרבה עיתונים ורשתות טלויזיה לא אומר שבלתי אפשרי להסתיר מידע מהציבור. דווקא די אפשרי. עדות בולטת לכך הוא דו''ח ועדת החקירה בנושא צחדךי התאומים שנגנז בהתאם להנחיית הבית הלבן (ויש אומרים מפני שיש שם האשמות כבדות כלפי תפקוד הנשיא).

http://www.faz.co.il/thread?rep=36177
הקשר הון שלטון
יוסף (יום חמישי, 06/11/2003 שעה 16:12)

הוא מאד מאסיבי בישראל.למה?
שתי סיבות:
1)משק קטן במדינה קטנה,בה כולם מכירים את כולם ויד רוחצת יד,מהצבא,אוניברסיטה,תיכון...
2)נקודת המוצא היתה כמעט קומוניסטית.במדינה קומוניסטית
הכל נמצא בידי המדינה,לכן המעבר לקפיטליזם או משהו דומה,מלווה בהעברה של נכסים מהשלטון לפרטים,מה שמלכתחילה מחייב קשרים עבותים ותלות בין הון לשלטון.
לדוגמא,פרשת איל הנפט ברוסיה.
כל אלו המכונים אוליגרכים נוצרו באותן נסיבות.הם פשוט ניצלו הזדמנויות,עיגלו לא מעט חוקים ונכסו לכיסם נכסים בשווי אדיר בעבור פרוטות.
האם פוטין עושה את הדבר הנכון? ממש לא.
כי,מה הוא יקבל במקום? או אוליגרכים אחרים אבל נאמנים לו במקום לילצין או חזרה למשטר קומוניסטי לייט.
ככל שפוטין ירכז בידיו יותר עצמה ויותר משאבים,כך תהיה חלוקת השלל לאחר תקופתו יותר מכוערת ויותר אגרסיבית.
ריכוז הכוח וההון בידי המדינה הוא זה שמחייב עשיית הון בעזרת ניצול הזדמנויות במקום יצירה,המצאה,יזמות או כשרון.

לדעתי,אם תבדקו את זהות החברות שמקבלות את המכרזים הגדולים הקשורים בעיראק,תמצאו לא מעט תורמים למשטר בוש.
דברים דומים קרו כאשר קלינטון כיהן.
כנראה שאי אפשר להמנע מזה,אבל אפשר לוודא שהציבור גם יפיק מזה תועלת בדמות מקומות עבודה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=36179
הטענה שלך
דוד סיון (יום חמישי, 06/11/2003 שעה 17:05)
בתשובה ליוסף

אני זוכר שלא מזמן קראתי מאמר של כלכלן (דמוקרט) אמריקאי שבעצם טען את מה שאמרת במשפט הבא: ''לדעתי,אם תבדקו את זהות החברות שמקבלות את המכרזים הגדולים הקשורים בעיראק,תמצאו לא מעט תורמים למשטר בוש.''

מצד שני אני משוכנע שהקשר בין שלטון להון הוא רע והתוצאה בסופו של דבר לא טובה. במקרה שהצגנו כאן, קוקה-קולה, המועסק מבני ברק אמור לאבד את עבודתו למועסק פוטנציאלי מאשקלון ובעל ההון מקבל מתנה. חופש העיסוק לא מאפשר למנוע מהיזם להעביר את המפעל וגם לא צריך, אבל הממשל אסור לו שיתן מתנות על מהלך כזה במיוחד אם אין כאן תוספת מקומות עבודה אלא אולי אולי בעתיד רחוק.

זוהי הרי הסיבה שיועץ המשפטי התנגד למהלך לאחר פנית פקידי האוצר. מעבר לקשר בין הון לשלטון יש כאן גם, כנראה, דבר שלילי נוסף: מאבק על עתיד פוליטי-מפלגתי בין שני השרים. הם שולחים לנו חשבון יקר (כנראה 70 מיליון ש''ח) רק לאפיזודה אחת מן המלחמה על הקרירה הפוליטית שלהם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=36750
אולמרט מציב לעצמו יעדים
אלעד (יום שלישי, 18/11/2003 שעה 6:08)

אתה יכול לבדוק אותו בתאריכים שהוא מנדב עפ''י הכתבה הבאה בגלובס:

http://www.faz.co.il/thread?rep=36751
תודה אלעד, קראתי את הכתבה
דוד סיון (יום שלישי, 18/11/2003 שעה 8:06)
בתשובה לאלעד

המקום שקראתי אותה הוא (http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?...).
גם אחרי שקראתי את הכתבה לא נראה לי שאצטרך לשנות את העמדה שלי שהוצגה במאמר. ברור לגמרי שאולמרט מודרך על ידי ''אינטרסים'' שמעמידים בראש מעייניהם מטרות אחרות הרבה לפני טובת המשק.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.