מערכת הבנקאות מהווה חלק חשוב ומרכזי של המשק, בעיקר משום שהיא בעצם מנהלת את ענייני הכספים של כולנו. זה כולל את החברות העסקיות, בעלי החברות ומשקי הבית - בעצם כל אזרח ואזרח. לכן תקלות בתפקוד המערכת הבנקאית עשויות לפגוע, אפילו קשה, בתפקוד המשק כולו. מכאן שלכולנו יש אינטרס שהמערכת הבנקאית תתפקד היטב ותהיה יציבה. מטרת הפיקוח על הבנקים היא לדאוג למניעת תקלות במערכת הזאת. תפקידו של הפיקוח הוא שמירה:

1. ''על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים.''
2. ''על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים.''
3. על ''ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם.''

ראש הפיקוח, המפקח, ממונה על ידי נגיד בנק ישראל. הביסוס החוקי של תפקידי הפיקוח על הבנקים כולל גם את הכלים שעומדים לרשות של המפקח וצוות העובדים. בין הכלים הללו ניתן למנות:

1. קביעת נורמות והגבלות לפעילות הבנקים כולל ''הגבלת סכום ההלוואה המרבי שניתן לתת ללווה יחיד ולגורמים הקשורים לבנק (הלווים והמנהלים)...''
2. הליכי רישוי.
3. ביקורת והערכה של פעילות הבנקים.
4. טיפול בפניות הציבור (פיקוח על הבנקים).

---

יצחק טלבעברנו הקרוב היינו עדים להתמוטטות שני בנקים. האחד הבנק לפיתוח התעשייה שבבעלות הממשלה והשני הבנק למסחר שהתמוטט בעקבות מעילה שנמשכה מספר שנים. האירועים האלו הפנו את אש הביקורת הציבורית אל המפקח על הבנקים שכיהן אז, יצחק טל. המבקר הבולט היה ראש הממשלה אריק שרון, בעל הבית הבכיר של הבנק לפיתוח התעשייה. כאן ראוי לציין כי למרות הסמכויות הרחבות של המפקח, האחריות החוקית לפעילות הבנקים מוטלת על הבעלים של כל אחד מהבנקים.

יואב להמןאבל התברר שהציבור מצפה מן המפקח החדש, יואב להמן, להדק את הפיקוח על הבנקים בכדי שהסיכוי למקרים דומים יפחת מאד. ברור גם שאסור למפקח להקל ראש בציפיות הציבור ושמצב המשק (המיתון) דורש ממנו ערנות מוגברת. זה צריך להיות הבסיס להתייחסות לתיפקודו של המפקח. מצד שני, המיתון הכלכלי המתמשך מעודד את האוצר ולשכת ראש הממשלה לחפש אשמים אחרים למצב.

''הכתובת, כרגיל, היא בנק ישראל, האמון על השגת יציבות המחירים במשק ועל שמירת יציבות מערכת הבנקאות. בסיבוב הקודם, לפני כשנה, היה זה הנגיד ד''ר דוד קליין שנגדו הושמעו איומי הדחה כדי לאלצו להפחית את הריבית בשיעורים גבוהים ותכופים. בסיבוב הנוכחי האיומים מופנים כלפי המפקח על הבנקים יואב להמן, ...מנכ''ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי מתח ביקורת קשה על להמן בדיון פנימי ואיים להדיחו (אף שאין בסמכותו לעשות כן). הרקע לאיומים הוא הוראת המפקח על הבנקים בעניין החמרת המגבלות על מתן אשראי לקבוצות הלווים הגדולות במשק'' (סמי פרץ, חשיבותה של יציבות, 7.10.2003)

אבל עלינו לזכור שהריכוזיות בשוק האשראי היא גבוהה. מספר קטן של בנקים שולטים למעשה בצד ההיצע של שוק האשראי ובמקביל רוב האשראי מוחזק על ידי מספר קטן מאד של לווים גדולים. מכאן שחדלות פרעון של לווה ''גדול'' (בודד או קבוצת לווים), מסכנת את יציבות המערכת הבנקאית ולכן את האינטרסים של ציבור הלקוחות כולו. בזמן מיתון הסיכון הזה גובר כי הרווחיות נפגעת ועמה יכולת ההחזר של הלווים. כל זה נאמר מבלי לנתח את רמת המינוף (רמת האשראי ביחס לערך הנכסים) של הלווים הגדולים. שהרי במקרה של מינוף גבוה תוספת אשראי מגדילה את הסיכון - במיוחד בתקופת מיתון מתמשך.

המפקח בחר להחמיר את ההגדרה של המונח קבוצת לווים בכדי להקטין את הסיכון לפגיעה ביציבות המערכת הבנקאית. ההגדרה החדשה ''קובעת כי גם לווים שקיימים ביניהם קשרים מהותיים באופן שפגיעה ביציבות הפיננסית של אחד מהם עלולה להשליך על היציבות של האחר, או שאותם הגורמים עלולים להשליך על היציבות הפיננסית של שניהם - ייחשבו לקבוצת לווים אחת'' (סמי פרץ). ההגדרה החדשה אמורה להיכנס לתוקף במרץ 2004. אבל הנוגעים בדבר, הטייקונים, חוששים שההגדרה החדשה תחסל את האפשרות שלהם לקבל אשראי בנקאי. אכן יש לחשש הזה על מה לסמוך.

מצד שני המפקח, בעצם, אומר: אל תשימו את כל הביצים בסל אחד - פזרו את הסיכון וחפשו מקורות אשראי חלופיים אם אכן העסק שלכם יכול לשאת עוד אשראי. מקורות כאלו יכולים להיות בנקים זרים, חברות ביטוח וגם בשוק ההון. ההגדרה החדשה תקטין את הסיכון גם ללקוחות הקטנים (משקי הבית) וגם תסייע להתפתחות שוק האשראי (ההון) המשני שעדיין מקרטע.

---

בספרו, החופש לבחור (פרק 2), מתאר מילטון פרידמן את עריצותו של הפיקוח על פעילויות כלכליות. המשמעות הישירה היא שצריך גם לבטל את הפיקוח על הבנקים. אבל בשוק כל כך ריכוזי כמו שוק האשראי, גם פרידמן ודאי יסכים, אין מנוס אלא לקיים פיקוח נחוש ואפקטיבי כפי שעושה יואב להמן.

קשה כמובן להתעלם מניחוש מה הביא את מנכ''ל משרד ראש הממשלה לחרוג מסמכותו ולשלוח חיצים לכיוונו של המפקח. התחושה היא שהוא בעצם מבטא את האיתותים-תלונות שמשמיעים הלווים הגדולים באזניהם של פוליטיקאים בכירים (מירב ארלוזורוב, הקמפיין החדש של המשק, 9.10.2003). זוהי עוד סיבה שעל המפקח לעמוד על דעתו.

---