פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1738

המפקח על הבנקים תחת אש
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 14/10/2003 שעה 15:00)


המפקח על הבנקים תחת אש


ד''ר דוד סיון




מערכת הבנקאות מהווה חלק חשוב ומרכזי של המשק, בעיקר משום שהיא בעצם מנהלת את ענייני הכספים של כולנו. זה כולל את החברות העסקיות, בעלי החברות ומשקי הבית - בעצם כל אזרח ואזרח. לכן תקלות בתפקוד המערכת הבנקאית עשויות לפגוע, אפילו קשה, בתפקוד המשק כולו. מכאן שלכולנו יש אינטרס שהמערכת הבנקאית תתפקד היטב ותהיה יציבה. מטרת הפיקוח על הבנקים היא לדאוג למניעת תקלות במערכת הזאת. תפקידו של הפיקוח הוא שמירה:
  1. ''על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים.''
  2. ''על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים.''
  3. על ''ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם.''
ראש הפיקוח, המפקח, ממונה על ידי נגיד בנק ישראל. הביסוס החוקי של תפקידי הפיקוח על הבנקים כולל גם את הכלים שעומדים לרשות של המפקח וצוות העובדים. בין הכלים הללו ניתן למנות:
  1. קביעת נורמות והגבלות לפעילות הבנקים כולל ''הגבלת סכום ההלוואה המרבי שניתן לתת ללווה יחיד ולגורמים הקשורים לבנק (הלווים והמנהלים)...''
  2. הליכי רישוי.
  3. ביקורת והערכה של פעילות הבנקים.
  4. טיפול בפניות הציבור (פיקוח על הבנקים).



יצחק טלבעברנו הקרוב היינו עדים להתמוטטות שני בנקים. האחד הבנק לפיתוח התעשייה שבבעלות הממשלה והשני הבנק למסחר שהתמוטט בעקבות מעילה שנמשכה מספר שנים. האירועים האלו הפנו את אש הביקורת הציבורית אל המפקח על הבנקים שכיהן אז, יצחק טל. המבקר הבולט היה ראש הממשלה אריק שרון, בעל הבית הבכיר של הבנק לפיתוח התעשייה. כאן ראוי לציין כי למרות הסמכויות הרחבות של המפקח, האחריות החוקית לפעילות הבנקים מוטלת על הבעלים של כל אחד מהבנקים.


יואב להמןאבל התברר שהציבור מצפה מן המפקח החדש, יואב להמן, להדק את הפיקוח על הבנקים בכדי שהסיכוי למקרים דומים יפחת מאד. ברור גם שאסור למפקח להקל ראש בציפיות הציבור ושמצב המשק (המיתון) דורש ממנו ערנות מוגברת. זה צריך להיות הבסיס להתייחסות לתיפקודו של המפקח. מצד שני, המיתון הכלכלי המתמשך מעודד את האוצר ולשכת ראש הממשלה לחפש אשמים אחרים למצב.
''הכתובת, כרגיל, היא בנק ישראל, האמון על השגת יציבות המחירים במשק ועל שמירת יציבות מערכת הבנקאות. בסיבוב הקודם, לפני כשנה, היה זה הנגיד ד''ר דוד קליין שנגדו הושמעו איומי הדחה כדי לאלצו להפחית את הריבית בשיעורים גבוהים ותכופים. בסיבוב הנוכחי האיומים מופנים כלפי המפקח על הבנקים יואב להמן, ...מנכ''ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי מתח ביקורת קשה על להמן בדיון פנימי ואיים להדיחו (אף שאין בסמכותו לעשות כן). הרקע לאיומים הוא הוראת המפקח על הבנקים בעניין החמרת המגבלות על מתן אשראי לקבוצות הלווים הגדולות במשק'' (סמי פרץ, חשיבותה של יציבות, 7.10.2003)
אבל עלינו לזכור שהריכוזיות בשוק האשראי היא גבוהה. מספר קטן של בנקים שולטים למעשה בצד ההיצע של שוק האשראי ובמקביל רוב האשראי מוחזק על ידי מספר קטן מאד של לווים גדולים. מכאן שחדלות פרעון של לווה ''גדול'' (בודד או קבוצת לווים), מסכנת את יציבות המערכת הבנקאית ולכן את האינטרסים של ציבור הלקוחות כולו. בזמן מיתון הסיכון הזה גובר כי הרווחיות נפגעת ועמה יכולת ההחזר של הלווים. כל זה נאמר מבלי לנתח את רמת המינוף (רמת האשראי ביחס לערך הנכסים) של הלווים הגדולים. שהרי במקרה של מינוף גבוה תוספת אשראי מגדילה את הסיכון - במיוחד בתקופת מיתון מתמשך.

המפקח בחר להחמיר את ההגדרה של המונח קבוצת לווים בכדי להקטין את הסיכון לפגיעה ביציבות המערכת הבנקאית. ההגדרה החדשה ''קובעת כי גם לווים שקיימים ביניהם קשרים מהותיים באופן שפגיעה ביציבות הפיננסית של אחד מהם עלולה להשליך על היציבות של האחר, או שאותם הגורמים עלולים להשליך על היציבות הפיננסית של שניהם - ייחשבו לקבוצת לווים אחת'' (סמי פרץ). ההגדרה החדשה אמורה להיכנס לתוקף במרץ 2004. אבל הנוגעים בדבר, הטייקונים, חוששים שההגדרה החדשה תחסל את האפשרות שלהם לקבל אשראי בנקאי. אכן יש לחשש הזה על מה לסמוך.

מצד שני המפקח, בעצם, אומר: אל תשימו את כל הביצים בסל אחד - פזרו את הסיכון וחפשו מקורות אשראי חלופיים אם אכן העסק שלכם יכול לשאת עוד אשראי. מקורות כאלו יכולים להיות בנקים זרים, חברות ביטוח וגם בשוק ההון. ההגדרה החדשה תקטין את הסיכון גם ללקוחות הקטנים (משקי הבית) וגם תסייע להתפתחות שוק האשראי (ההון) המשני שעדיין מקרטע.



בספרו, החופש לבחור (פרק 2), מתאר מילטון פרידמן את עריצותו של הפיקוח על פעילויות כלכליות. המשמעות הישירה היא שצריך גם לבטל את הפיקוח על הבנקים. אבל בשוק כל כך ריכוזי כמו שוק האשראי, גם פרידמן ודאי יסכים, אין מנוס אלא לקיים פיקוח נחוש ואפקטיבי כפי שעושה יואב להמן.

קשה כמובן להתעלם מניחוש מה הביא את מנכ''ל משרד ראש הממשלה לחרוג מסמכותו ולשלוח חיצים לכיוונו של המפקח. התחושה היא שהוא בעצם מבטא את האיתותים-תלונות שמשמיעים הלווים הגדולים באזניהם של פוליטיקאים בכירים (מירב ארלוזורוב, הקמפיין החדש של המשק, 9.10.2003). זוהי עוד סיבה שעל המפקח לעמוד על דעתו.







http://www.faz.co.il/thread?rep=35132
זהירות יתר היא לפעמים אסון
אלעד (יום שלישי, 14/10/2003 שעה 17:24)

לפעמים אתה מפתיע אותי - היית בטוח בתחילת המאמר שאתה הולך לקטול את המפקח על הבנקים, המייצג כאן רגולציה מהסוג הגרוע ביותר, והופתעתי.

לדעתי, צודק מנכ''ל משרד הרה''מ, והאינטרס שלו הוא פחות ציני מכפי שאתה מתאר, ודווקא יותר מילטון פרידמני.
כמו שאתה בעצמך כותב, גם ככה שוק האשראי ריכוזי, והמצב במשק של ריבית גבוהה על חוב וחוסר צמיחה מקשה גם כך על בעלי ההון, ופתאום צץ לו המפקח החדש, ומעיק עוד יותר.
בלשון המעטה, זה חוסר אחריות במצב של מיתון - הוא פשוט שם עוד מחסום על היכולת להשקיע ולצמוח.

אם למשל נביט במצב המקביל בארה''ב, הסובלת ממיתון מתמשך לא פחות קשה, מר גרינספאן וכפיפיו מורידים את הריבית לאפס ועושים *הכל* לעודד משקיעים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35136
על ריכוזיות ופיקוח
דוד סיון (יום שלישי, 14/10/2003 שעה 18:46)
בתשובה לאלעד

באופן כללי כל עוד יש מונופולים או אוליגופולים יהיה צורך בפיקוח (רגולציה). תנסה לתאר לעצמך את חברת החשמל ללא הרשות לשרותים ציבוריים (כך נקרא הגוף הקובע את מחירי החשמל).

בקשר לשוק האשראי עלינו לזכור:
1. השוק מורכב מאוליגופולים,
2. חלק מן האוליגופולים הם בעצם חדלי פרעון (זאבי, פישמן) ולא בגלל המפקח הנוכחי. הם פשוט בנו את מירב הנכסים שלהם על הלוואות (מעט מאד הון עצמי).
3. אינטרסים צולבים. לדוגמה: בנק הפועלים נקנה באמצעות הלוואה מבנק לאומי ומעט מאד מימון עצמי. נוצר מצב שלבנק לאומי יש אינטרס ברווחיות של יריבו.

במצב הזה קשה לוותר על פיקוח לפני שנפתח השוק ליותר תחרות. כוח בשוק בדרך כלל מנוצל לרעה (במקרה שלנו לרעת הלקוחות הקטנים). במקרה שלנו, כנראה, זה פועל דרך יצחקי. מה שחשוב הוא שיש מקורות אחרים לגיוס הון - נכון הם לא ''קלים'' כמו הבנקים. שימוש נרחב יותר באותם מקורות רק ייטיב עם שוק האשראי, יפתח אותו ליותר משתתפים ויצמצם את הסיכונים.

אני יודע שגרינספאן הוריד את הריבית באופן משמעותי מאד. אבל איני יודע מספיק על המציאות המוניטרית שם בכדי לחוות דעה אם דומה המצב למצב המשק הישראלי. למרות זאת אני יודע שהנגיד, ד''ר קליין טרח לא מזמן להסביר את עמדתו בצורה די מפורטת: ''פתרונות קלים - מתכון לפשיטת רגל'' (http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?...).

http://www.faz.co.il/thread?rep=35139
על ריכוזיות ופיקוח
אלעד (יום שלישי, 14/10/2003 שעה 19:37)
בתשובה לדוד סיון

תודה על הקישור, למרות שתמיד מרגיז אותי לקרוא את הנגיד הזה.
קודם כל, על חצי מאמר הוא תוקף את הגרעון התקציבי, ואומר שהוא יעד ממשלתי (לא נכון - ותראה את הקיצוצים הקשים שמכתיב נתניהו בהוצאות הציבוריות, שמר קליין טוען שמגמתן הפוכה). ובחלק שהוא אמור לדבר על הקשר בין הריבית לצמיחה, הוא פתאום מתחיל לדבר על סוגי ריביות במשק, כולל ההיתממות השערוריתית שלו בפיסקה המדברת על ניסוי הורדת הריבית בדצמבר 2001, בתקופת ממשלת האחדות הרחבה, שלא עמדה ביעדיה, בשונה מאוד מהממשלה הנוכחית.
דווקא לפי ההסבר שלו, עכשיו, כשיש קיצוץ חד בהוצאות הציבוריות, והרפורמה במס מואצת להוות מנוף לצמיחה, אמור להיות קל יותר להוריד את הריבית, אבל עדיין נתפס הנגיד לאנכרוניזם, ושולף התנהגות ממשלות קודמות כדי להצדיק את מעשיו בהווה.
זה נראה לי כמו חוסר אחריות משווע.
לגבי האוליגופולים: זה שהמפקח על הבנקים אישר מהלך קניית בנק הפועלים באמצעות מימון מבנק לאומי, ושהבנקים נתנו לחדלי פרעון כמו זאבי ושות' הלוואות ללא כיסוי, אומר שגם הבנקים וגם המפקח לא ביצעו את עבודתם נאמנה עד היום. אבל מכאן, במקום להכות על חטא ולפעול לתיקון המצב ולהפרדת הצימודים, הוא פשוט מוסיף עוד קריטריון רגולטורי, שנראה לי שמגיע יותר כדי לפגוע במשקיעים ולעכב אותם, מאשר באמת לבדוק אותם בציציות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35142
סליחה, טעות בידך
דוד סיון (יום שלישי, 14/10/2003 שעה 20:34)
בתשובה לאלעד

המפקח הנוכחי הוא לא זה שאישר את נושא בנק הפועלים. עם זאת הוא למד את הלקח ונמנע, בנתיים, מצרות ומנזקים נוספים למערכת. המפקח פשוט מיישם את הלקחים מהמקרה הזה ומפרשת שני הבנקים. בהוראה יותר מוקדמת, על רקע הסיכונים וחובות מסופקים הוא הגביל את יכולת משיכת הדיבידנדים בדיוק בגלל הלקח הזה. יישום לקחים זה מעשה ייחודי במקומותינו.

במקום אחר אמרתי שביבי נמצא בדרך הנכונה (הוא מקצץ, ומטפל בנושא המונופולים) אבל הולך בה לאט מידי. לראיה, למרות הקיצוצים בתקציב הגירעון ממשיך לגדול. ראה באתר של האוצר - אגף החשב הכללי (http://www.mof.gov.il/hashkal/hashkalframe.htm).

אני חושש שאת ההסברים של הנגיד על סוגי הריביות לא הבנת. אני לא יכול לעשות זאת טוב יותר.

אני גם מקבל את ההסבר של הנגיד לפרשת דצמבר 2001. אז הנגיד הוריד את הריבית באופן ניכר בעסקה עם הממשלה שלא ביצעה את חלקה. הוא בעצם אומר ששגה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35152
סליחה, טעות בידך
אלעד (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 7:29)
בתשובה לדוד סיון

הגרעון גדל בשל הרפורמה במס המבוצעת במקביל לקיצוץ התקציבי, אך מחוייהת לעידוד צמיחה. כלומר: בשני מישורי עידוד הצמיחה התלויים בממשלה - היא עושה את שלה.
הביקורת שלך על כך שזה איטי מדי אולי מוצדקת, אבל לא נתמכת באילוצי המצב בישראל: הרי גם בהתנהלות בקצב זה נתקל ביבי בשביתות והתנגדויות על כל צעד ושעל, ועדיין זה קורה בקצב מהיר יותר מכל ממשלה אחרת.
קצת לגבי הריבית: הבנתי היטב את דברי הנגיד, ואולי אתה הוא זה שמולך שולל ע''י גיבוב העובדות במאמרו. אני מפנה אותך למאמרים הבאים:
-שים לב לחלק העוסק במדיניות המוניטרית ב 2001, כול השלכות הורדת הריבית החריפה החד פעמית.
- כתבתו של סבר פלוצקר בנושא מדיניות הריבית, עם התייחסות ספציפית להורדת ה 2% ב 2001 וה''תיקונים'' לאחריה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35156
על מדיניות הנגיד - וסבר פלוצקר
דוד סיון (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 10:00)
בתשובה לאלעד

תודה על הקישורים. כבר מזמן מישהו הודיע לי שעלי לקרוא את פלוצקר בנידון אבל לא נתן לי קישור. מאחר ויש לי בעיה במחשב (כבר מספר שנים) שאתרי העיתונות הישראלית מפילים לי את המחשב אני ממעט לבקר בהם. אז הפעם עזרת לי מאד.

מאז שפגשתי את סבר פלוצקר לפני קרוב ל-‏20 שנה לא פסקתי לחבב ולהעריך אותו מאד. הוא בין העיתונאים אחד הכלכלנים הטובים ביותר (יש לו גם תואר, ראשון לפחות, בכלכלה). אבל, כפי שהוא מופיע במאמר הזה וברבים אחרים, הוא בצד ''הפוליטי,'' וקליין בצד המקצועי.

כל זה לא אומר שקליין לא טועה או טעה (הוא אפילו הודה בטעות דצמבר 2001). אבל ממה שאני יודע ומכיר, מה שעיקרי בשיקוליו של קליין הוא הטווח הארוך. קליין עושה זאת משום שהנסיון והמחקר הוכיחו שלא ממש ניתן להשפיע לטובה על תהליכים בטווח הקצר באמצעות מדיניות מוניטרית. יותר מכך, קל יותר להזיק אם מנסים לעשות זאת. לפי השקפתם של סבר פלוצקר ואחרים ניתן לנהל מדיניות לפי שיקולים קצרי טווח. לפי מיטב נסיוני פלוצקר וחבריו טועים בגישתם.

הממשלה כבר היטעתה את קליין פעם אחת (דצמבר 2001) ובפועל מקצצת פחות ממה שצריך, לפי עמדתו של הנגיד (הגירעון גדל...). גם הקיצוץ עליו החליטה הממשלה לא מזמן עדין לא סגור עד שהכנסת מאשרת אותו. ובנוסף הוא קטן מידי לפי המציאות המוכרת היום ומבוסס על צפי לא ריאלי לצמיחה גם השנה וגם בשנת 2004.

הבעיה העיקרית עם הגירעון הצומח היא שהוא זה שממש פוגע ביכולת של עסקים ללוות. בתחרות על האשראי במשק הממשלה ''מנצחת'' וגורמת לייקור הריבית על ההלוואות שהציבור והמגזר העסקי יכולים לקחת. בקיצור קליין לא מגבב סתם.

נדמה לי שתסכים איתי שלקליין אין אינטרס ''לדפוק'' את המשק והוא מכיר את הנתונים ואת המציאות על פיהם יותר טוב מסבר פלוצקר. אני בסופו של דבר מקבל את גישתם של קליין, מילטון פרידמן ואחרים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35175
על מדיניות הנגיד - וסבר פלוצקר
אלעד (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 19:28)
בתשובה לדוד סיון

אנחנו חלוקים גם על זה שהנגיד ''בצד המקצועי'' (אין לי מושג לגבי סבר פולצקר, אבל אני מניח שאתה צודק). מובן שהנגיד מתרץ את כל מעשיו בשיקולים ''מקצועיים'', אבל כזכור לך, גם כך עשה הרמטכ''ל הלפני אחרון, שהירבה להשמיע את ''חוות דעתו המקצועית'', וכולם ידעו באיזה צד היא תהיה.
הנגיד הינו דמות בכירה ובעלת השפעה, ולכן מינוי המושפע ע''י לחצים פוליטיים. ברור לך שיש כלכלנים שתומכים בקו אחד, וכאלה התומכים בקו אחר. הנגיד הנוכחי, ע''י המדיניות עליה מתריע פלוצקר, בוחר בקו שבפרוש מנוגד לזה של שר האוצר, אבל עושה זאת בתחכום המתבקש מנושא משרה ציבורית. הוא אינו יוצא נגדו על בסיס פוליטי (אין לו מנדט לעשות זאת), אבל ''מבקר אותו מקצועית''.
בשל כך מקפיד הנגיד למצוא תרוצים למכביר מדוע יש להוריד את הריבית בצורה איטית (או בכלל לא) ולפעמים אף להעלותה(!). דוגמה מצויינת לכך היא פרסום המדד האחרון, ששם אותנו בקצב דיפלציה שנתי של אחוז וחצי! זה גם מתאים לביקורת הקשה שנמתחה עליו בכנס בקיסריה, אליו קישרתי, שבנק ישראל ''מפספס קבוע'' את תחזיות המדד לרעת התעשיינים.
בהיבט זה, סיוון כלל אינו בצד של פרידמן (למרות שהוא מנסה לרתום את משנתו של האחרון כדי לתרץ את מעשיו). הוא בצד האחר של המתרס.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35178
כלכלה זה לא פוליטיקה
דוד סיון (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 21:06)
בתשובה לאלעד

מבחינת הידע שלי כלכלה זה מקצוע לא פוליטי. כלכלן יכול לעזור לפוליטיקאי לבחור כלים לא להזיק למצב המשק ואולי קצת לעזור (בזה שלא יזיקו) וזהו. זאת בעצם העמדה של מילטון פרידמן על מדיניות כלכלית על רגל אחת.

הדברים שהצגתי כאן ובמקרים אחרים במדור עגל הזהב היא עמדה מקצועית ואני מקווה ששמת לב לכך. אמרתי ואגיד שוב שקליין לא חף משגיאות. מצד שני אני לא בטוח שאני מכיר את העמדות של אותם הכלכלנים האחרים ''שאתה מגייס'' לצידך.

ברור שכמו בכל מדעי החברה גם בין הכלכלנים יש עמדות שונות כמעט בכל נושא הקשור במדיניות כלכלית. אבל מי שאומר שקליין הוא לא בצד של מילטון פרידמן בהקשר שהזכרתי (שמדיניות מוניטרית מכוונת ליעדים קצרי טווח לא מועילה ובמקרים רבים רק מזיקה) הוא כנראה לא מכיר את הנושא. תעשה משאל בין הכלכלנים ותראה מי צודק.

בהקשר הזה שר האוצר, אפילו טוב כמו ביבי, יש לו מטרות ושאיפות קצרות טווח בגלל שיקולי הישרדות פוליטית. לכן הוא מצפה שמדיניות הנגיד ''תעזור'' לו. קליין ניסה פעם אחת ''לעזור'' לראש הממשלה ולשר האוצר והתוצאה לא הייתה טובה ואולי גרועה. זאת הטעות שעשה קליין: הוא ניסה לעזור למטרות קצרות טווח.

לצערי, מה שאתה מצפה מקליין הוא מעשה לא מקצועי. אתה גם אומר שהדברים של קליין הם ''תירוצים.'' מכאן שאתה לא יודע מספיק על הנושא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35250
כלכלה זה לא פוליטיקה?
אלעד (יום חמישי, 16/10/2003 שעה 19:20)
בתשובה לדוד סיון

אני מפנה אותך לידיעה נוספת בנושא, טרי טרי, שחולקת משהו על ה''מקצועיות'' של נגיד הבנק, אם כי עדיין לא מאשימה אותו בפוליטיקה:

http://www.faz.co.il/thread?rep=35255
אלעד, המון תודה
דוד סיון (יום חמישי, 16/10/2003 שעה 19:45)
בתשובה לאלעד

הפעם הספקתי לקרוא את המאמר שאת הקישור אליו הבאת לפני מספר שעות במקור אחר (http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?...). נחמיה שטרסלר רומז שפיספוס יעד האינפלציה הוא בעיה רק אין אצלו הסבר מה גרם לכך וזו הנקודה החשובה. להגיד שלא הושג היעד זה רק חצי עבודה......... החצי הקל.

אני מחפש מקור מקצועי, לא עיתונאי, שמסביר את עמדתו ביותר מאשר מספר מילים לשאלת עיתונאי. אם תמצא מאמר של פתחיה בר-שביט על הנושא אשמח לקבל קישור. כבר התחלתי לחפש כאלו מאמרים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35185
כמה שאתה טועה
יוסף (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 22:00)

הקשר בין כלכלה ופוליטיקה הוא קשר שלא ניתן לנתק.
אפשר אולי להצטער על זה,אבל זה מה יש.
זה קיים בכל העולם,בין היתר בגלל התחרות האדירה בין מדינות על שווקים והכנסות,היותן של המדינות עצמן לקוח
מרכזי בכל משק שהוא....
לגבי המפקח,כל עוד המפקח על הבנקים ילך לעבוד בבנק או בחברת בת של בנק,לאחר סיום תפקידו,אין לצפות ממנו לכלום.

בדיוק כמו יועץ משפטי שעובר להיות שופט,או גנרל שהולך לפוליטיקה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35221
טעות בידך, יוסף
דוד סיון (יום חמישי, 16/10/2003 שעה 9:16)
בתשובה ליוסף

זה שמדינות בכל העולם מתערבות בנעשה במשק לא אומר שניתוח כלכלי הוא מעשה פוליטי. אתה כמובן יכול לטעון שמאחר והנגיד ממונה על ידי המערכת הפוליטית הרי שהוא עוסק בשיקולים פוליטיים. אני בודק את הדברים לפי הכלים המקצועיים שלי; אני בוחן, לגופו של עניין, אם החלטות הנגיד מערבות שיקולים פוליטיים.

כנ''ל לגבי המפקח. אני בודק את עמדתו ו/או מעשיו מול הידע המקצועי שלי.

לגופו של עניין, בנושא של מעורבות הממשלות במשק - גם כלקוח מרכזי - אני בעד העמדה שמילטון פרידמן הציג כבר לפני עשרות שנים: צריך לצמצם את מעורבות הממשלה במשק בהרבה מתחת ל 50% מהתמ''ג (הוא התלונן שבמשק האמריקאי זה היה יותר מ-‏30%). אחרת כמו שאמרת הממשלה גם לקוח ומעסיק שבא על חשבון יוזמה פרטית וגם קובעת מדיניות כלכלית. במקרה כזה בהחלט יכול להיווצר ניגוד אינטרסים במעשי הממשלה.

לפי הניתוח שלי את המציאות אני קובע שגם הנגיד וגם המפקח הרבה הרבה יותר מקצועיים (לא פוליטיים) ממה שאתה מוכן לקבל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35265
לדוד סיון
יוסף (יום חמישי, 16/10/2003 שעה 23:12)
בתשובה לדוד סיון

מרבית הקבלנים שבנו פרויקט משמעותי,עשו זאת ע''י
גיוס הון זר מהבנקים.כעת,חלק גדול מהם נתקע עם בניינים
בשלב השלמה כזה או אחר,ללא יכולת למכור ולכן באין קונים גם ללא כושר פרעון של ההלוואות.
הקבלנים,היו מוכנים למכור את הבניינים אפילו במחיר הפסד
העיקר להקל את המצוקה התזרימית אליה נקלעו.
הבנקים,לא מוכנים בשום פנים ואופן לאפשר כזה דבר,כי אז יקבלו פחות.הם גם לא מוכנים לפשיטת רגל כי אז יקבלו רק חלק מהחוב.
וכך,משמרים הבנקים בשל שיקולי רווח והפסד צרים שלהם מחירים מאד גבוהים בענף הנדל''ן,למרות המיתון הכבד.
אתה יכול לבוא ולהגיד כי עקירת יהודים מיש''ע תעזור לענף.
בטווח הקצר כן,אבל זה כמו שהזזת ערימות חול מצד אחד של הכביש לצד השני היא פתרון לבעיות תעסוקה.

דרך אגב,במה אתה חולק על דעותיו של מילטון פרידמן?

http://www.faz.co.il/thread?rep=35274
על עמדותיו של מילטון פרידמן
דוד סיון (יום שישי, 17/10/2003 שעה 8:01)
בתשובה ליוסף

לא מזמן פירסמתי כאן מאמר, ''המשבר הכלכלי הגדול - 1929,'' (http://www.faz.co.il/story_1627) שהציג ממצאים שבעצם טרפו את הקלפים והטילו ספק במסקנותיהם של מילטון פרידמן ושל חוקרים אחרים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35477
פרשת קבוצת לווים - המפקח כנראה נכנע
דוד סיון (יום חמישי, 23/10/2003 שעה 11:39)

נראה שהמפקח הנוכחי, יואב להמן, מתכונן להתקפל בקשר להוראתו לגבי קבוצת לווים עליה דיווחנו במאמר.

1. להמן נענה לדרישות הבנקים (http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?...).

2. הבנקים גברו על להמן (http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?...).

כנראה שהבנקים אכן הצליחו הפעם, באמצעים פוליטיים, ''לשכנע'' את המפקח.

http://www.faz.co.il/thread?rep=35539
המפקח כנראה לא נכנע, לא נכנע
דוד סיון (שבת, 25/10/2003 שעה 11:41)
בתשובה לדוד סיון

כאשר העליתי את התגובה שלי להמן כנראה עוד לא קרא את המקורות שלי (המאמרים ב- Aonline)
והמקורות האחרים שטענו שהוא נכנע.

קצת יותר מאוחר פורסם המאמר ''להמן: לא התקבלה כל החלטה על הקלות לבנקים במגבלות קב' לווים'' (http://www.globes.co.il/serve/globes/docView.asp?did...).

חבל שנחפזתי.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.