ג'והן אנדרההמרגל המוכשר ג'והן אנדרה נתלה ב-2.10.1780, היום לפני 223 שנים. 5 שנים קודם לכן הוא פיקד על מצודת סיינט ג'והן תחת מצור אמריקאי ונכנע לאמריקאים. במשך השנה שבה שהה בכלא הוא הפך למתנגד קשוח למורדים האמריקאים בשל היחס הקשה שקיבל כשבוי מלחמה בכלא הצבאי בלנקסטר, פנסילבניה. בתום שנת השבי שלו הוא שוחרר במסגרת חילופי שבויים בין האמריקאים והבריטים בעיר ניו-יורק. הוא המשיך לשרת בצבא הבריטי בדרגת סרן, ועשה לעצמו שם כלוחם חסר רחמים בשדה הקרב וקצין מודיעין מוכשר.
כעבור שלוש שנים הוא השכיל לנצל את רגשותיו הפגועים של הבוגד האמריקאי הידוע ביותר של מלחמת העצמאות האמריקאית, בנדיקט ארנולד.
בנדיקט ארנולד היה גיבור מלחמה אמריקאי, שהואשם בשחיתות והודח ממשרתו כמושל פילדלפיה. אנדרה הפך אותו למודיע של הבריטים. בנדיקט ארנולד דרש להיפגש עם אנדרה על אדמה אמריקאית. אנדרה, שידע שהוא עלול להיתפס, החליט להגיע לפגישה במדים, כדי שאם ייתפס - הוא ייחשב לשבוי מלחמה בעל זכויות ולא למרגל שדינו מוות.
בנדיקט ארנולדבפגישה נתן ארנולד לאנדרה מכתב שיועד לגנרל הבריטי קלינטון, בו פורטה פריסת הכוחות האמריקאיים בווסט פוינט. בדרך חזרה היה על אנדרה לעבור באיזור שבו היו חיילים אמריקאים רבים. בניגוד להחלטתו הקודמת החליט ללבוש בגדי אזרח במקום מדים. לאחר ששהה בצורה משכנעת בקרב חיילי מיליציה אמריקאים, עזב לכיוון הכוחות הבריטיים באיזור שהוא חשב כחופשי מחיילים. הוא נתפס על ידי חיילי מיליציה אמריקאים, והמכתב שנשא עימו נתגלה.
מתברר שצבא הוא צבא בכל מקום. בשיא טימטומו העביר לוטננט-קולונל ג'יימסון, מפקד מצודת נורת', שם נכלא אנדרה, הודעה בהולה בעניין זה למפקדו, הלא הוא בנדיקט ארנולד עצמו. המכתב המרשיע נשלח לג'ורג' וושינגטון באותו יום בו היה בנדיקט ארנולד אמור לסעוד עימו ארוחת בוקר.
ארנולד נמלט לניו-יורק, שם הצטרף בגלוי לצבא הבריטי. מאוחר יותר יפקד כבריגדיר על פשיטות נגד האמריקאים באיזור וירג'יניה.
ג'והן אנדרה הרשים את האמריקאים כחייל אמיץ לב. בידעו שדינו מוות, הוא ביקש מג'ורג' וושינגטון להמיתו ביריה בצורה מכובדת. במכתב ששלח בהסכמת האמריקאים למפקדיו, ביקש שידאגו לאחר מותו לאימו ולאחיותיו. האמריקאים הציעו לבריטים חילופין: ג'והן אנדרה תמורת בנדיקט ארנולד. הבריטים לא היו יכולים להסכים לשלוח את ארנולד למוות ודאי. ג'ורג' וושינגטון סירב לבקשתו של אנדרה להמיתו בירייה. ג'והן אנדרה נתלה בגיל 29.
הבריטים ביכו את אובדנו של מפקד מוכשר. האמריקאים נותרו בתחושה קשה שהאדם הלא-נכון נענש, משום שאיתרע מזלו להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
אז מה היה לנו שם?
משת''פ אמריקאי עם הכובש הבריטי, שביקש מקלט אצל הבריטים. לאחר מכן התגייס, אמנם, לצבא הבריטי, אך לא הגיע לגדולה. לאחר מכן פרש לעסקים, וגם בהם לא הטביע חותם. בסך הכל תרומתו לבריטים לא היתה גדולה.
מנגד החזיקו האמריקאים בקצין בכיר של המודיעין הבריטי. העובדה שהיה בשבי גרמה לבריטים נזק עצום, מוראלי ומבצעי. האמריקאים רצו להחליפו, אך לא עלה על דעת הבריטים להסגיר את מי שפעל למענם, גם אם ערכו המבצעי היה נמוך.
לאחר למעלה ממאתיים שנה, בקצה השני של הגלובוס מבצעים הפלשתינאים פשעים מחרידים נגד מי ששיתפו פעולה עם ישראל. ישראל בדרך כלל אינה פותחת את גבולותיה למשת''פים, ונותנת להם להירקב בבתי כלא פלשתינאים, אם לא גרוע מכך.
מדינת ישראל ביזתה את המשת''פים הלבנונים ועשתה כל שלאל ידה לשכנע אותם לחזור ללבנון, שם הם צפויים לעמוד בפני בתי דין צבאיים.
כאשר האמריקאים תפסו מרגל ישראלי, הם אמנם לא הוציאו אותו להורג, אך גם לא הציעו להחליפו באיש. המרגל הצליח להגיע לטריטוריה ישראלית (שגרירות ישראל בוושינגטון), אך מדינת ישראל לא נתנה לו להיכנס! בתמורה לשירותים שהוא העניק למדינת ישראל מרצה ג'ונתן פולארד מאסר עולם.
אין ספק שלישראל דהיום יש הרבה מה ללמוד מבריטניה שלפני מאתיים שנה ומישראל של לפני שלושים שנה כיצד להתייחס לאנשיה. עד שזה יקרה, אני ממליץ המלצה חמה לכל מי שחייו יקרים לו להימנע משיתוף פעולה עם המדינה כפויית הטובה הזו.
סופו של מרגל
