פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1633

מבחן החתול
רוני קליין (שבת, 09/08/2003 שעה 6:12)


מבחן החתול


רוני קליין


מוקדש לגדעון ספירו




לפני שנים רבות ראיתי תוכנית בטלויזיה הלימודית שנחרטה לי בזכרון.
בתוכנית הופיע פסיכולוג שאירח 2 ילדים.
אחד היה בן 3 והשני בן 7.
הוא סיפר סיפור כזה:
ילד אחד ראה חתול וזרק עליו אבן. החתול נשרט קצת וברח.
ילד אחר, חבר שלו, זרק אבן על עץ. האבן פגעה לא בכוונה בחתול שעבר במקרה, ולחתול ירד הרבה דם.
כעת שאל הפסיכולוג את הילדים: ''מי ילד יותר רע''?
בן ה-‏7 בחר בילד שרצה לפגוע בחתול.
בן ה-‏3 בחר בילד שזרק אבן על העץ.
הסביר הפסיכולוג את התשובות:
בעוד שבן ה-‏7 בחר בילד שהתכוון לעשות רע לחתול בחר בן ה-‏3 בילד השני כיון לחתול ''ירד הרבה דם''.
במילים אחרות, בן 3 שופט לפי התוצאה בלבד ובן 7 כבר מסוגל לתת משקל לכוונה במבחן הרוע.

החלוקה ל''טובים ורעים'' בולטת מאד בכל מה שקשור לילדים: אגדות ילדים ובסרטים מצויירים.
כאשר ילדי היו קטנים והיו באים לראות סרט כשהוא כבר בעיצומו הם היו תמיד שואלים אותי:
''מי כאן הטובים ומי כאן הרעים''
''אין בעיה'' הייתי עונה להם בחיוך מרושע. ''היפים הם הטובים והמכוערים הם הרעים''.
מהר מאד הם הבינו למה התכוונתי .
יוצא דופן הוא הסיפור (והסרט) של ויקטור הוגו ''היפה והחיה'' - וזאת גם הסיבה שהסרט הזה אהוב עלי במיוחד.

אני חייב להודות שגדעון ספירו מרתק ביכולת שלו להקצין ולהיות עקבי בזה. אצלו האבחנה בין טובים ורעים היא חדה כמו מדע מדוייק. ומה לנו כי נלין על ג'ורג' בוש?
בתחילה היה נראה לי שמר ספירו, בכל הנוגע למבחן החתול, תקוע בגיל 3.
מדוע?
כנגד טענות של בעלי דעה שמאלנית בעלי חזות הומניסטית על הריגת אזרחים פלסטינים ע''י צה''ל ,הם היו נענים שהדבר נגרם בשוגג כנגד פגיעה רצחנית מכוונת באזרחים מצד המתאבדים הפלסטינים. יש כאן, בעצם, העלאת נושא הכוונה כאבן בוחן לרוע.
בתגובה אנו שומעים את הטיעון החוזר על עצמו מצד השמאל הקיצוני, שצה''ל הוא צבא כיבוש (ולכן הוא בהכרח רע).

אם כך, למראית עין, ספירו בעד התוצאה.
אך למעשה, המצב יותר מורכב. לרעה.
ספירו אינו בן 3 והוא עושה לנו אבחנה מורכבת:
כאשר אזרחים פלסטינים נהרגים הוא מנפנף לנו בתוצאה. הוא יודע היטב שצה''ל לא מכוון את יריותיו סתם בעוברי אורח אך כיון שהוא צבא כיבוש שמלכתחילה לא אמור להיות שם אז התוצאה הטרגית מתבקשת. ושלא יבלבלו אותו עם עובדות.
לעומת זאת, כאשר אזרחים ישראלים נרצחים ע''י מחבלים מטווח של אבחנת צבע העיניים ספירו ממעיט בתוצאה וממעיט גם בכוונה (שהופכת במקרה זה לסוגיה טקטית זניחה) ומעלה על נס את המטרה הפוליטית של הרצח. וכהגדרתו (כמו גם הגדרת החמאס) פעולת התנגדות לכיבוש המבוצעת ע''י לוחמי גרילה.

מכאן גם נבין מדוע ההבדל בין מספר ההרוגים הפלסטינאים בשוגג ע''י צה''ל לבין מספר האזרחים הנרצחים בכוונה ע''י הפלסטינאים אינו מזיז לו. הרוג פלסטיני אחד ע''י ''צבא הכיבוש'' ראוי לגינוי יותר מאלף אזרחים ישראלים מתפוצצים באוטובוסים ובקניונים.

כדי להמחיש הקריטריונים של המוסר הבה נדמיין מקום שאינו קשור כלל למזה''ת. למשל, טנזניה.
דמיינו את עצמכם הולכים ברחוב הראשי בבירה דאר א-סלאם.
גם גדעון ספירו הולך אתנו. אנו מנהלים, כמובן, ויכוח ער כפי שאנו עושים כאן באתר הזה.
לפתע פיצוץ עז.
אוטובוס ילדים מתפרק לחלוטין ועולה באש.
חלקי איברים של ילדים פזורים ברדיוס של עשרות מטרים מהמקום.
לרובנו לוקח בדיוק שנייה להזדעזע. ברור שהפיצוץ לא היה טבעי. רובנו מזועזעים גם נפשית וגם מחשבתית.
אם בנקודה זו יגידו לנו שמדובר בפיגוע נמשיך להיות מזועזעים וזועמים.
אולי אחרי כמה שעות, לאחר שקצת נרגע, ננסה לברר מי הם המפגעים ומה הם בכלל רוצים. ואולי גם זה לא.
קיימת גם אפשרות שיגידו לנו שלא מדובר בפיגוע טרור אלא בתאונה.
זה כבר נשמע יותר מוזר ואז כן נתעניין איך זה קרה.
יגידו לנו שחאפרים בענף הגז בטנזניה למדו מהחאפרים של שכונת התקווה את העבודה (לסתום דליפות עם מסטיק) והם החליטו לנצל את נסיעת הילדים להוביל בלוני גז גדולים בתא המטען.
האם מידע חדש זה יכעיס אותנו? כמובן.
ואם יגידו לנו שהנהג של האוטובוס רצה להתאבד כי אשתו עזבה אותו והחליט לעשות זאת בזמן העבודה.
האם גם מידע חדש זה יכעיס אותנו? כמובן.
למעשה, כל סיבה שהיא, תכעיס אותנו.

ומה אצל גדעון ספירו?
בתור אדם שראה הרבה בחיים, והרבה ממה שראה לא מצא-חן בעיניו, הוא לא ממהר לנקוט עמדה. הוא אומנם מאד מוסרי והומניסט גדול בעיני עצמו אך בדקות הראשונות של הזוועה עדיין חסרים לו נתונים כדי לקבוע אם יש מקום לכעוס על מישהו.
האפשרות שהוא ראה פיגוע התאבדות מעוררת בו עניין.
''האם גם בטנזניה יש מצב של שלטון כיבוש על עם כבוש''? הוא ישאל שוטר.
השוטר יסתכל עליו בתדהמה. זה כמו לשאול עד ראיה אצלנו לפיגוע דקה אחרי האירוע בכמה הסתיים המשחק של מכבי.
אם התשובה של השוטר תהיה חיובית אז ספירו ירגע מבחינה נפשית ויתעורר מבחינה אינטלקטואלית: ''זה מה שקורה כששולטים על עם אחר''!
''לוחם החופש הקריב היום את עצמו למען שחרור עמו מהכיבוש האכזר והמשחית'' וכו' וכו'
''- ומה אשמים הילדים?''
''הם לא אשמים. ממשלתם אשמה'' וכו' וכו'

אין מה לדבר, הומניסט בפעולה.







http://www.faz.co.il/thread?rep=33714
הפיסקה האחרונה
דוד סיון (שבת, 09/08/2003 שעה 8:35)

אתה רוצה לפרש ולהסביר את סגנון ההתבטאות של ספירו בפורום, אבל אתה מפספס - הדוגמה שלך לא טובה.

ראשית, ברגע הראשון ספירו האיש, כך אני בטוח, יגיב כמו כל אחד אחר שרואה או נוכח באירוע כזה. קודם כל זעזוע ויתכן שגם יחפש מחסה, ורק אחר כך יבוא הרצון לעזור לנפגעים.

גם במקרה שאתה כאילו קורא את המאמר של ספירו על האירוע השאלה הזאת (''האם גם בטנזניה יש מצב של שלטון כיבוש על עם כבוש''?) היא במקום והיא לא תלושה מן המציאות, כמו שאלות על משחק ספציפי של מכבי. הרי השאלה הזאת עוסקת בהבנת המציאות המאד מוחשית ובסיבות לאירוע. לא כך הן שאלות שאלות על משחק של מכבי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33717
רדו ממנו
ערן בילינסקי (שבת, 09/08/2003 שעה 11:36)

העיסוק האובססיבי של קוראי הפורום בניתוח אישיותו של מר גדעון ספירו (כמו גם של מגיבים אחרים בפורום) נראה לי מגוחך משהו, בלשון המעטה. העיסוק בגופו של אדם במקום בגופו של עניין לא מכבד אף אחד, לדעתי האישית לפחות. חבל שהקוראים הנכבדים לא מתעסקים יותר בסתירת טיעוניו של ספירו (שלדעתי לא קשה לעשות זאת ברוב המקרים, ראה למשל: http://www.faz.co.il/thread.php3?rep=33419) במקום בניתוחים פסיכולוגיסטיים-בגרוש.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33718
מאמר באמת יפה
אריה פרלמן (שבת, 09/08/2003 שעה 12:06)

אבל מיותר; וגם לא מדויק.

ספירו חוזר ואומר שפיגועי ההתאבדות הם ''פשע מלחמה''. לא משנה שבמלחמה הזאת אשמים היהודים וגו' וגו' ושאר מיני תירוצים.

אבל הדוגמא לא תואמת את התיאוריה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33720
ספירו האיש והדרך
איציק-רון (שבת, 09/08/2003 שעה 15:04)

אכן, גם אני גורס כי על כל תגובה או התייחסות להיות קונקרטית לעצם טיעוני האדם אליו מתייחסים וכלל לא לאישיותו.
אולם, מסתבר שיש איזשהו קו גבול דק החוצה בין דברים שמותר להגיד ובין דברים שאסור. לדוגמה, לאחר רצח רבין, כאשר הרגישות הציבורית היתה בשיאה, נשאל אדם בתחנת דלק:''מי הבא בתור'' והשיב:''פרס''. הוא נעצר ונחקר, והאדמה לא רעשה. בתקופה ההיא של אבל לאומי ורגישות ציבורית הוא חצה קו אדום בהתבטאות שהיום היתה אולי מעלה אך חיוך על השפתיים.
אותה הגברת שפרסמה את ''ראש החזיר'' המפורסם במטרה לפגוע במוסלמים חצתה מבחינתם קו אדום עבה מאד.
גדעון ספירו עבר מזמן את הגבול. במדינה מתוקנת היה יושב בבית סוהר על פרסומיו המשווים את חיילי צה''ל לנאצים, ולא רק הוא. בתקופה בה כמעט כל בית בישראל מכיר מישהו שנפל קורבן לטרור או נהרג על משמרתו, דעותיו ודבריו של ספירו אינם במסגרת המותר והראוי לפרסם. כאשר המדינה במלחמה קיומית, יש גבול גם לחופש הבעת הדעה.
ולכן, רוני, הניתוח שלך מיותר. לו היינו יושבים כולנו סביב שולחן אחד, ומר ספירו היה מביע את דעותיו כפי שהוא מביע אותן כאן אין ספק כי היה מתעורר חשש ממשי לבריאותו, ולדעתי בצדק. כחייל מילואים נתקלתי בשכמותו בעת הפגנה בגזרת חברון, וראוי לציין את חברי הלוחמים על שלא שברו את עצמותיהם של משטינים אלו. אני הגעתי למסקנה שהאיש אינו ראוי לתגובה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33738
אל כל המלעיזים
חבר לנשק (יום ראשון, 10/08/2003 שעה 2:37)
בתשובה לאיציק-רון

היו זהירים בכבודו של ספירו. האיש הוא מחשובי הלוחמים שהיו בצה''ל. הוא התנדב לצנחנים בימים שצה''ל היה על הקרשים, והוא היה בין חיילי יחידת הצנחנים שהשיבה לו את כוח ההרתעה. הוא איש שבע קרבות ומלחמות, ובין השאר השתתף בשנת 1956 בצניחה במעבר המיתלה במלחמת סיני, הצניחה הקרבית היחידה בתולדות צה''ל שכבר הפכה לאגדה. מספר העונדים רקע אדום על כנפי הצנחן הולך ומתמעט.
אני מכיר את ספירו מהימים ההם ובזמן הזה. הוא היה והינו חבר ואיש רעים, הוא לא יסחוב את התרנגולת מהלול לקומזיץ עם חברים, (יקה, מה אפשר לעשות), אבל לא יסגיר את החבר שעשה זאת למשטרה. וחוץ מזה הוא איש משפחה ואב מסור לילדיו. וגם ראיתי אותו בוכה בסרט.
כאשר הוא מבקר את הממשל והחברה בישראל הוא עושה זאת ממצפה גבוה כמי שראה ולמד דבר או שניים בחיים.
אני מציע לא לעסוק באישיותו, אלא בדעותיו, שאיתן, דרך אגב אינני מסכים בכלל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33746
החברים לנשק הפטריוטים
ההוא (יום ראשון, 10/08/2003 שעה 7:31)
בתשובה לחבר לנשק

ככה זה אצלנו ונדמה לי שתמיד יש מיפלט פטריוטי לאנשים מסוימים.

גבורת שדה הקרב.

נו מילא ,באמת שקשה להחליט מה פאתטי יותר גבורתו של ספירו או המאמר של קליין ,אבל למען הדיוק ספירו הוא מאלה שכותבים לא לעניין אלא לגופו של הכותב (ע''ע תגובותיו פה בפורום),לכן לא פלא שיוצאת קריאה לגופו של ספירו,תגובה הולמת את צורת כתיבתו של ספירו.

הלוואי נגיע ליום המיוחל שאנשי דמים משדה הקרב ילכו לדוג דגים באיזה נחל אכזב ויעזבו אותנו לנפשנו ,אם יש משהו מקומם בימין או בשמאל ,זה לקרוא איזו הצטדקות פאתטית בשם החברותה המילטרסטית.

חשבנו לרגעים כי הגיע השלב האזרחי ,שסדר היום הוא אזרחי וחברתי ,והנה בשם המגרבצים בא איש להגן על מיטלטריסט שמאלני.

ואולי הכתיבה הפחזנית של ספירו שייכת למחוזות הצניחה המיתולוגים ,והרקע האדום הוא לא סתם אדום.
וגם ככה קליין טרח לשוא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33761
עבר צבאי
גדעון ספירו (יום ראשון, 10/08/2003 שעה 13:09)
בתשובה לההוא

הריני מסכים לחלוטין שעברי הצבאי כלל לא רלבנטי לויכוח הפוליטי המתנהל, מה עוד שמדובר בשרות חובה בשנות ה-‏50 של המאה ה-‏20, תקופה שמערכת המושגים שלה היתה אחרת לחלוטין (כמעט כל דבר קיבל את התואר הבומבסטי ''לראשונה מזה אלפיים שנה''). הייתי אז בפירוש קורבן של שטיפת מוח שהיתה חזקה במיוחד בתנועה הקיבוצית, שפימפמה את המנטרה לפיה ''התנדבות ליחידות העלית היא שליחות של התנועה החלוצית''.
אין ספק כי כיום לא הייתי חוזר על השטות הזו של התנדבות לצנחנים, שלא לדבר על סיכון חיים לשווא בפעולות מלחמתיות רבות שהיום אני יודע שלא היה בהן צורך והיו פרובוקציה ישראלית שנועדה, בין השאר, לקעקע כל מהלך ערבי שביקש לסיים את הסכסוך בתקופה ההיא.
אין לי גם כל בעייה עם מי שמבקשים להתעסק עם אישיותי, שהרי האנשים שעוסקים בכך ממילא לא מכירים אותי ולכן כל העסק הזה לא מזיז לי, לכל היותר משעשע אותי; כפי שאני אדיש לחלוטין לאלה שסבורים כי אין בכלל להגיב על דבריי.
את שלי אני כותב בטוריי, וכל מה שמתרחש לאחר מכן ממילא לא בשליטתי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33774
נהדר. כל הכבוד!
ראובן גרפיט (יום ראשון, 10/08/2003 שעה 21:28)


http://www.faz.co.il/thread?rep=33777
נהדר. כל הכבוד!
ערן בילינסקי (יום ראשון, 10/08/2003 שעה 23:07)
בתשובה לראובן גרפיט

אני דווקא לא מסכים איתך, וחושב שהמאמר לא יאה ולא נאה: http://www.faz.co.il/thread.php3?rep=33717


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.