פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
יום הולדת לטלית של תכלת
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום רביעי, 18/06/2003 שעה 3:01)


יום הולדת לטלית

נסים ישעיהו





אמנם הרשימה הראשונה פורסמה בתאריך 29.05.02 אבל פרשת השבוע היא אותה פרשה ועל כן השבוע חל יום ההולדת של הטור ומבחינתו, החלה עבורו שנה חדשה בפא''צ.

החלטתי לעשות חשבון נפש, סיכום ביניים, לקראת יום ההולדת והנה לפניכם התוצאות:

כמה דברים ניסיתי לברר לעצמי עם עצמי:
  1. מדוע אני מתעקש לכתוב כל שבוע ולא מוותר (הטור הזה לא נעדר אף שבוע) גם כאשר, אובייקטיבית, יש קשיים?
  2. בשביל מה כותבים, מה מנסים להשיג באמצעות הכתיבה?
  3. האם טור זה שונה מטורים אחרים, ואם כן –במה? הרי יש עוד הרבה כותבים ברמה טובה ויותר, בנושא של פרשת השבוע.
  4. ואם אכן טור זה שונה ממאמרים אחרים, האם זה מצדיק את העבודה? הרי לעתים קרובות אינו נחתם בטרם תקף כאב ראש את כותבו, אז אפשר לוותר לפעמים – לא?
  5. בשביל מה בכלל חשבון נפש? למה להוסיף כאבי ראש, אין מספיק גם בלי זה?
אז אם נתחיל מהסוף, חשבון נפש דרוש כדי שלא נקפא על השמרים או ננוח על זרי הדפנה, נטייה שהיא מאד אופיינית לאדם. הוא דרוש גם כדי לוודא שלא נתנו פול גז בניוטרל וגם כדי לוודא שלא התחלנו לטחון מים; לראות אם אנחנו מצליחים להעיר את עצמנו מדי פעם למחשבה חדשה ולא ממשיכים לישון וחולמים במקום לחשוב.

הכתיבה הנה, קודם כל, צורך של הכותב; צורך, לאו דווקא רצון. הצורך נובע מהחלטה מודעת לחתור קדימה בהעמקת המודעות ובמציאת משמעות לחיים בעולם הזה. דבר זה אינו יכול להיעשות כבדרך אגב, ללא השקעה מודעת ועקבית בנושא. אז אם יש קשיים אובייקטיביים או סובייקטיביים, מתגברים וממשיכים הלאה; לא מוותרים.

ואם כבר כותבים ויש כמה אנשים שמבקשים לקרוא מה שנכתב, אדרבה; זה עוד מוסיף למחויבות וגם לעניין שבכתיבה.

טור זה שונה מטורים אחרים בכך שלא הכותב ניצב במרכז וגם לא דעותיו; כל שהוא מנסה לעשות זה לברר מהי דעת התורה בכל עניין שעל הפרק. בכל הצניעות המתחייבת אומר כי קצת קשה למצוא מאמרים מן הסוג הזה. בתורה אפשר למצוא הכל ולכן ייתכנו דעות קוטביות כאשר שני הצדדים מסתמכים, לכאורה, על התורה; אבל במציאות, קשה להפריד בין נטיות אישיות לבין מה שמוצאים בתורה ובפועל – בדרך כלל מוצאים בתורה מה שמאשר לנו את השקפת העולם שלנו ואת נטיותינו הטבעיות. טור זה נזהר מאד מהליכה בדרך זו ובכך הוא, חריג במידה מסוימת.

הטלית היא בגד שיהודי לובש וממילא היא חיצונית לאדם, אבל הטור שלה מתעקש לבחון דווקא את הפנימיות ואינו מסתפק במה שנראה על פני המעטפת החיצונית; תוצאותיה של התבוננות כזאת, הנן קשות לעיכול בדרך כלל באשר הקוראים (ולפעמים גם הכותב) מתקשים להשלים עם המסקנות לפועל הנובעות מן ההתבוננות הזאת. ורק לדוגמא, לפני כשנתיים וחצי – לקראת הבחירות בין שרון לברק פרסמתי מאמר והנה קטע מתוכו:

לחיות עם הזמן – כפשוטו.

כשנודע תאריך הבחירות (וסליחה שאינני שם מירכאות על מלה זו), פניתי לעיין בשיעורי החת''ת של ימים אלו. לחיות עם הזמן, כבר אמרנו?
ברשותכם, ספור קצר ממין העניין: לפני למעלה משנה התקשר אלי ידיד יקר וביקש להתייעץ; לא בטלפון. קבענו ליום א' הקרוב וסיפר כי יש לו הזדמנות להחליף עבודה. נראה לו כדאי אבל יש חששות. שאלתי: הרעיון שלך? אמר שהציעו לו ומחר צריך להשיב סופית אם הוא מסכים לחתום על חוזה העבודה. אמרתי לו, לך על זה. חתום ובע''ה יהיה בסדר. כעבור זמן שאל אותי איך ידעת להגיד בביטחון כזה? עניתי שזה היה ביום א' לפרשת ''לך לך''. ולענייננו, שלושה ימים לאחר שקוראים בתורה את ספור יציאת מצרים על ידי משה בפרשת 'בוא אל פרעה' – צריכים לבחור; לי הבחירה פשוטה וברורה. ועוד:
ביום א' –(לפרשת בשלח) קוראים על עמוד אש ועמוד ענן ותחילת המרדף של המצרים אחרי בני ישראל.
ביום ב' –המצרים סמוכים עד כדי איום מיידי ובני ישראל בלחץ. הם צועקים אל ה' וצועקים על משה. משה מרגיע את העם ומבטיח: ''ה' ילחם לכם ואתם תחרישון''.
ביום ג' –ה' אומר למשה לא זמן תפילות עכשיו, ...דבר אל בני ישראל ויסעו... אל הגאולה השלמה תוך התעלמות מן המצרים הרודפים ומן הים החוסם. בני ישראל (אנחנו) קופצים אל תוך הים. זה נבקע לפניהם (לפנינו) ועוברים יבשים לצד השני. המצרים נכנסים לים ו...
ביום ד' –תוצאות האמת כבר ידועות. פרעה וכל חילו טבעו בים ו''אז ישיר משה ובני ישראל...'' בלשון עתיד. הכוונה לשבוע הבא.

תגידו מה שתגידו. אבל מול המציאות הדמיונית בה אנו חיים לאחרונה כאשר למלחמת השמד נגדנו אנחנו(!!!) קוראים תהליך שלום; כאשר כל ההבדל בין המועמדים מסתכם בשאלה באיזה קצב ימשיכו את התהליך האסוני; כאשר כבר ברור כי הכוון הנוכחי הוא חד–סטרי ואין עוד כל תקווה להצלה בדרך הטבע, התסריט שמציירות לנו פרשיות השבוע הוא היחיד שמעודד.
אז שתהיה לכולנו בחירה טובה.


בדיבור הייתי מפורש הרבה יותר וטענתי כי הנזק שיביא שרון עולה עשרות מונים על זה שעלול להביא ברק; זכיתי אז להמון ביקורת וללחצים כבדים להימנע מפרסום עמדתי בעניין אבל הגישה שלי לא השתנתה כי לא היה מדובר בדעה שלי מול דעה של מישהו אחר אלא במסקנות שהסקתי מהתבוננות בתורה.

נדמה שיש התחלה של התפכחות אצל אלה שתקפו אותי אז אבל הדרך עודנה ארוכה. עדיין שוגים באשליה כי ניתן לחולל את השינוי הנדרש בתוך המערכת הקיימת, מה שעל פי התורה ברור לי לחלוטין כי לא ייתכן.

ברור לחלוטין כי דרך ההצלה היחידה עוברת דרך בניית מסגרת שלטונית חלופית חדשה לגמרי, בלי כל שריד מן המערכת הקיימת. זה נשמע דמיוני, אני יודע, אבל זה כבר קרה לבולשביזם האירופאי וזה יקרה לבולשביזם הארץ ישראלי.

ועד אז, נמשיך לכתוב ולפרסם ונתפלל שה' יעזור והדברים יפעלו את פעולתם בי ובקוראים, ויסייעו להביא את כולנו למודעות הנכונה עד לשלב בו כבר לא יהיה צורך במאמר שבועי כי כולם יידעו את ה' למקטנם ועד גדולם, כדבר הנביא ירמיהו.

ושיהיה רק טוב ליהודים.

תנועת 'אור ישראל'.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  גזענות מסוכנת במסווה של ''דברי תורה''  (אברהם)
  ביזוי קודשי ישראל במסווה של יום הולדת  (יהודי)
  דברים שבאמת נוגעים. ישר כוח, ומפעלך מבורך.  (מיכאל מ. שרון)
  שתי הערות בשולי דבריך  (דוד סיון) (10 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי