על תפיסת הביטחון, נצחון הטרור

ותיקון מושג החלוקה

יניב ויסמן

תפיסת הביטחון הצבאית של צה''ל גרסה כי הטרור אינו מהווה איום קיומי על מדינת ישראל. ארגוני הטרור חסרי דיוויזיות שריון ועל כן, כוחו הצבאי של צה''ל יוכל להם. לתפיסה מוטעית זו היתה השלכה חריפה בהעלמת העין מכוחו הצבאי הגדל של הצבא הערבי בשומרון, יהודה ועזה המכונה עדיין - משטרה פלשתינית. הברחות נשק, מצבורי נשק האסורים על פי הסכמי אוסלו, מספר אנשי הצבא הענק ועוד. לכל העלמות העיניים האלה יש בסיס מוטעה, אשר גרס כי בבוא יום העימות מול צה''ל, צה''ל יוכל לכוח הצבאי הזה.
האלוף עמוס גלעד, בראיון לעיתון במחנה, התבטא כי בטרור הערבי יש סממנים של איום קיומי. ההודאה לפיה הטרור מהווה איום קיומי, היתה צריכה לפחות לשנות במשהו את התפיסה הצה''לית.

בנוסף, צה''ל איבד את האמונה כי ניתן לנצח את הטרור באמצעים צבאיים. ארגוני הטרור הרצחניים העמידו מול צה''ל מאזן אימה, אשר יצר בצה''ל רתיעה מפני פעילויות שונות. לכן, נותרת הלחימה הצבאית ב''עצימות נמוכה''. זאת למרות שמטרת ארגוני הטרור, כולם, הם להשמיד את מדינת ישראל. לא להשתחרר מפני הכוח הצבאי הזר והעוין, אלא, להשמיד את מדינת ישראל. בשונה מכל ההשוואות שעורכים מניפולטורים שונים, כמו צרפת-אלג'יריה, ארה''ב-וייאטנם.

במידה וצה''ל לא יכריע את המערכה הנוכחית, הדבר יקרין על הדורות הבאים אשר לא ידעו את מפלות השנים בהם צה''ל ניצח במערכות נגדו. מאזן האימה הערבי יגדל ותחושת חוסר היכולת להילחם בטרור תעצים. אז ימצא עצמו צה''ל כצבא חסר תועלת עם חיל אוויר משוכלל אך שאינו בשימוש, שריון חזק אולם, כזה שאינו בר מימוש.
על צה''ל כיום לבצע רוויזיה בהלך החשיבה הקרבי מול ארגוני הטרור, ולהגביר את פעולות מניעת הטרור לכדי הכרעה ממשית.

נצחון הטרור הוא אכזרי אך פשוט: הזזת ממשלות מעמדותיהם. משך שנים נחשבו הקווים האדומים לעקרונות אשר אם יופרו, תהיה בהן סכנה לביטחון המדינה. למשל, איסור מו''מ עם אש''ף נחשב לטאבו מוחלט בישראל. ירושלים כבירה מאוחדת. זכות השיבה לערבים המכונים פלשתינים. בכל אלה יש תזוזה עמוקה לא רק בעמדות הממשלות, אלא, בדעת הקהל הישראלית אשר צורבת בתודעה הערבית כי חוט השדרה של החברה הישראלית חלש ופגיע.
הערבים לעומת היהודים לא משו מעמדותיהם פסיק אחד. השמדתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, עומדת מאז כינונה של המדינה. המתונים שבערבים מסתפקים במדינת כל אזרחיה. אחרים ורבים רוצים אותה משוחררת מנוכחות יהודית. הטרור לא רק שניצח את המדיניות הישראלית אלא, אף עלול להגשים את מטרתו ואין זה רחוק כל כך. רוב הישראלים תומכים במו''מ עם אש''ף, בחלוקת ירושלים ואף זה זוכה לאחוזים ניכרים, לשיבה של מספר מוגבל של 'פליטים' פלשתינים. צריך לזכור שוב כי אש''ף לא שינה כהוא זה את אמנת הרצח שלו השוללת את החלטות האו''ם אודות הקמתה של מדינת ישראל, ורואה במאבק המזוין כלי לניצחון על ישראל.

בוש נאם ואמר כי צריך לחלק את ארץ הקודש. סליחה אדוני בוש. סליחה גם ישראלים רבים. לא תכנית חלוקה היא כי אם גזל. פעם ראשונה גזלה בריטניה מהעם היהודי את ארץ ישראל השלמה והגדולה. פעם שניה האו''ם בתכנית הגזל שלו ופעם שלישית, ארה''ב. לא חלוקה רבותי. גזל. בין העם הערבי לעם היהודי אין חלוקה שווה של אדמות. העם היהודי אמור לפי בוש להסתפק בארבעה אחוזים מארץ ישראל השלמה. היכן החלוקה אם מתוך מאה אחוז 96 אחוז אינם שלי?

הצגת המאמר בלבד

ויסמן -גישתך נכונה אבל אולי תסביר לנו מדוע לא

ראובן גרפיט (יום ראשון, 08/06/2003 שעה 19:41)