את הרשימה הזו אני האדם הפחות מתאים לכתוב, היות שאני הולך לומר משהו על דבר מה שבו יש לי מושג קלוש בלבד, אבל מישהו צריך, הרי, לעשות את העבודה השחורה.
הערב תסתיים עונת הכדורגל הישראלית. הכדורגל הישראלי מוכיח באופן חד שלא חייבים לדעת לשחק כדי שיהיה מעניין.
עונת הכדורגל הזו היתה המעניינת ביותר בהיסטוריה, ואם הרמה היתה גם גבוהה יותר, אולי היו שמים לב לכך בעולם.
אנחנו מדינה קטנה. לששה מיליון ישראלים יש, אולי, ארבע קבוצות כדורגל שהן גדולות מספיק כדי לשמש מיתוס מתמשך זה עשרות שנים. שלוש מהן מעורבות בקרבות הצמרת.
השנה נשברו כמה שיאים. קודם כל, מספר שעות לפני המשחקים האחרונים עדיין איננו יודעים מי תהיה האלופה. דבר זה הוא כבר חריג. בשבעים ושלוש השנים בהן מתקיימים משחקי ליגת כדורגל בישראל הדבר התרחש רק פעמיים.
גמר גביע המדינה נראה היה כמשחק הזוי לחלוטין. שתי הסינדרלות מצאו את עצמן לפתע באור הזרקורים. הפועל רמת גן נחלצה מהירידה לליגה השלישית(!) רק מספר ימים לפני שהגיעה למשחק גמר הגביע. הפועל באר שבע באה בידיעה ברורה שהמשחק הוא העברת זמן הכרחית לפני הנפת הגביע. אבל בעונה כל כך מלאת תהפוכות היה עליה לדעת טוב יותר. הפועל רמת-גן הובילה בתוצאה 1:0 משער של אופיר חלוואני בדקה ה-55. לקראת סוף המשחק, בדקה ה-87, הצליחה באר-שבע להשוות משער של אופיר חיים ולכפות הארכה. לקראת סוף ההארכה, לאחר שעתיים רצופות של משחק כדורגל, החלה העייפות לתת את אותותיה במשתתפים.
שופט המשחק התמוטט בשל התכווצות שריר ברגלו, דבר שעיכב את המשך המשחק. שתי דקות לפני סיום המשחק התמוטט באפיסת כוחות מוטי אברג'יל, שוער הפועל רמת גן! בשלב זה כבר נוצלו כל שלוש ההחלפות המותרות בתקנון ולא ניתן היה להחליפו. לאחר קבלת עזרה ראשונה ולאחר ששפכו מים על ראשו ומלים טובות על לבו, התרומם מתנודד וחזר לעמוד בין הקורות לשתי הדקות שנותרו. ההארכה הסתיימה בתיק''ו, ושחקני הקבוצות ניגשו לבעיטות הכרעה מ-11 מטרים.
המתח בשיאו: האם השוער שהתמוטט בסיום המשחק יתפקד פחות טוב מהשוער שלא? לא נדע לעולם, משום שאף שוער לא הצליח לעצור אף בעיטה. הבעיטה הראשונה של רמי אליהו מבאר-שבע נשלחה לשחקים, והחמיצה הן את השער והן את חלום הגביע. שאר הבעיטות של שתי הקבוצות נחתו ברשת. בפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי זכתה קבוצה מתחתית הליגה השניה בגמר הגביע, והיא תשחק בשנה הבאה בגביע אופ''א.
והשנה זה הרבה יותר קיצוני: לפני שבוע היו שלוש קבוצות שסיכוייהן לזכות בראשות הטבלה היו שווים. שני מחזורים לסיום העונה זה באמת חריג, ולא קרה מעולם. קבוצה אחת, הפועל תל-אביב, כשלה והשיגה רק תוצאת תיק''ו. אם היתה מנצחת, היו לה עדיין סיכויים לא רעים להיות ראש בראש עם הגדולות.
כעת נותר להפועל תל-אביב סיכוי תיאורטי, אבל הוא רחוק מסבירות. לצורך כך נחוץ ששתי הקבוצות האחרות יפסידו במשחקיהן היום, או שהן יסיימו בתיק''ו והפועל תל אביב תבקיע שערים במספר לא הגיוני. כך שנראה שאת המתמודדת הזו אנחנו יכולים להשאיר בחוץ.
אז נעבור לשתיים הראשונות. מכבי תל אביב ומכבי חיפה הוליכו רוב העונה יחדיו את הטבלה. באופן מוזר, כאשר אחת מהן הפסידה, כשלה גם השניה, דבר שהביא לתיק''ו ממושך בצמרת. למכבי תל אביב הפרש שערים טוב יותר, אך לא כזה שמכבי חיפה אינה יכולה למחוק ביום טוב. בשתי הקבוצות היו ריבים מתוקשרים בין מאמן הקבוצה לבין שחקני מפתח: בחיפה התעמת יצחק שום עם השוער דודו אוואט ובתל אביב חלף חתול שחור בין ניר קלינגר לבין כוכב העל אבי נימני. שתי הקבוצות הפסידו משחקים באופן תמוה, אך נותרו צמודות כתאומים סיאמיים. בשבועות האחרונים, כשהמלחמה ניטשה על הפרש השערים, החלו שתי הקבוצות לגלות יכולת הפגזה ראויה לציון. במחזור האחרון ניצחה תל-אביב 5:0 את בני-יהודה וחיפה רק 5:1 את הפועל כפר-סבא.
שתי הקבוצות האלה הפגיזו את הרשתות של מי שעמד מולן. משחקי גביע המדינה איימו להיות פיהוקון אחד גדול כששתי הגדולות פגשו בחצי הגמר שתי קבוצות שלא נחשדו באיכותיות. למרבה התדהמה - שתיהן הפסידו: מכבי חיפה נוצחה על ידי הפועל באר שבע, קבוצה ממרכז הטבלה, ומכבי תל אביב כשלה מול הפועל רמת גן שהגיעה מתחתית הליגה השניה.
אז בלהט האירועים כבר לא שמים לב לכך שמכבי נתניה ניצחה את בית''ר ירושלים באיצטדיון טדי או שהפועל ירושלים שמטה ברגע האחרון את הסיכוי לחזור לליגה הראשונה. במקומה תגיע לליגת העל קבוצת בני-סכנין. הקבוצה השניה שעלייתה לליגה הראשונה כבר הובטחה היא אחי נצרת.
קישורים:
ענקים בירידה - סינדרלות בעליה
