פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
האתוס והמציאות בארץ ישראל
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 15/05/2003 שעה 20:01)


האתוס והמציאות בארץ ישראל

ד''ר דוד סיון




''לתנועת העבודה אכן היה כוח פוליטי רב בתנועה הציונית ובישוב, היא אמנם הנהיגה רוב הזמן את היישוב, והאתוס החברתי שלה היה רוב התקופה האתוס הדומיננטי. העובדות האלה הן שיצרו וביססו את הדעה הרווחת שהיו בידה הכלים לעצב את החברה הארץ-ישראלית לפי רוחה'' (שביט, 2003)1.
במבט נוסטלגי, לימי הישוב היהודי הקטן בארץ-ישראל, רבים מציירים ''מציאות'' בה האידיאולוגיה של תנועת העבודה מהווה גורם מכוון את הפעילות הכלכלית. באותם ימים, 1920, הוקמה ההסתדרות הכללית גם כליכוד אידיאולוגי של תנועות הפועלים וגם כאיגוד מקצועי2. ההסתדרות אכן היתה כללית כי איחדה בתוכה את כל הפועלים, את המתיישבים החקלאים ועוד רבים אחרים. אבל הדומיננטיות הפוליטית של תנועת העבודה (ההסתדרות) לא היוותה תנאי מספיק ליצירת חברה ברוחה3.

אחד היסודות העיקריים של תנועת העבודה היה הנהגת שוויון בשכר וברמת החיים בקרב הפועלים. המיתוס המקובל הוא שהשוויון הזה גם הוגשם הלכה למעשה4. בהמשך ננסה לבחון את האמירה הזאת על השוויון על ידי בדיקת נתונים על הפערים בשכר העבודה בשנים 1920- 1939.




מדיניות ''העבודה העברית'' היוותה כלי רב חשיבות במאבק ההסתדרות על מקומות עבודה ועל שוויוניות בשכר העובד היהודי (חבר ההסתדרות). בחינת פערי השכר בתקופה הנדונה תאפשר אמירה על מידת ההצלחה של מדיניות ההסתדרות לשוויון בשכר. לכן השאלה העיקרית שתבחן כאן היא מידת ההשפעה של המדיניות על פערי השכר בין עובדים מקצועיים לעובדים לא מקצועיים במגזר היהודי.

נבחרו מספר מצומצם של מקצועות שמשקלם ניכר ושאופיים יציב למדי. לבסוף, מבלי להגדיר את מידת השוויוניות נבדוק את הפער בקרב השכירים היהודיים בארץ ישראל ביחס לזה במדינות אחרות.
בלוח 1, מוצגים הנתונים על פערי שכר, באחוזים, בשני ענפים וב- 25 ארצות, מהפער הגבוה לנמוך.

לוח1: שכר פועלים מקצועיים כאחוז משכר
פועלים בלתי מקצועיים בשנת 1931
ארץענף
הבניה
ארץענף
המתכת
קנדה290יוגוסלביה257
יוגוסלביה234פולין207
הונגריה209הונגריה200
ארה''ב209צ'כוסלובקיה193
א''י - יהודים200א''י - יהודים183
פורטוגל181אסטוניה170
פולין179קנדה166
לטביה165ספרד150
אירלנד156צרפת144
ספרד150ארה''ב143
איטליה140בריטניה141
צ'כוסלובקיה137בולגריה141
אוסטריה137לטביה135
שוודיה135דנמרק127
דנמרק134שוויצריה126
בריטניה133אוסטריה124
שוויצריה132גרמניה124
אסטוניה129אוסטרליה120
בלגיה129בלגיה120
ניו-זילנד127שוודיה120
אוסטרליה125הולנד109
צרפת122
גרמניה121
נורבגיה111
הולנד107
מקור: זוסמן (1974), לוחב-‏1, עמוד 16.


מה שבולט זה שהפערים בארץ ישראל הם מהגבוהים ביותר המוצגים - מקום חמישי. גם השוואה בענף הדפוס מציגה תוצאה דומה. פערי השכר בין פועל דפוס מקצועי לפועל פשוט בתל אביב, 183%, תופס מקום שלישי מבין 13 ערים אירופאיות (זוסמן, 1974, עמוד 17).
לוח 2, מציג את פערי השכר (על פי שכר ממוצע) על פני זמן.

לוח 2: שכר פועלים מקצועיים כאחוז
משכר פועלים בלתי מקצועיים
ענף192919371962
בניה276229178
מתכת 278163
מקור: זוסמן, לוח ב-‏5,ע' 20; לוח ב-‏6, ע' 21.


הלוח מראה שפערי השכר בשני הענפים בתקופת המנדט היו גבוהים יותר מאשר בראשית שנות השישים. ברורה גם המגמה של צימצום הפערים עם השנים. עובדה חשובה נוספת שעולה מן הנתונים (שלא מוצגים כאן) היא שהפערים בין המורים והאקדמאים יותר קטנים מאשר אצל עובדי הצווארון הכחול שהצגנו בלוח1.

מדד נפוץ יותר למדידת אי שוויון נקרא מדד ג'יני. כאשר ערכו של המדד הוא 0 השוויון הוא מוחלט וכאשר הערך הוא 1 הפירוש הוא הפוך - אי שוויון מוחלט. הפעם נמדדה מידת אי השוויון הכוללת בקרב השכירים באמצעות המדד. תוצאות החישוב של המדד הזה לא משנות את התמונה. הטענה שפערי השכר, באופן כללי, היו קטנים יותר בשנים 1920 - 1939 מאשר בשנות השישים נופלת שוב (שם, עמוד 25). עם זאת מדדי אי השוויון בין כלל השכירים מראים שהפערים יותר קטנים מאשר פערי השכר בין פועלים מקצועיים לפועלים לא מקצועיים.




המיתוס שהאידיאולוגיה השוויונית של תנועת העבודה הצליחה למתן מאד את פערי השכר בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם אין לו על מה להסתמך. זאת ועוד, פערי השכר שלאחר קום המדינה (בשנות השישים) היו נמוכים יותר. הממצאים שהוצגו כאן לא מראים אי שוויון הולך וגדל על פני הזמן. יוצא שלאידיאולוגיה השוויונית, ומדיניות ''העבודה העברית,'' של תנועת העבודה היתה השפעה שולית אם בכלל. הגורמים לכך היו כדלקמן:
  1. המדיניות הזאת לא חסמה באופן מוחלט את ההיצע של עובדים ערבים.
  2. איום הנטישה המתמיד של העובדים המקצועיים שמנעה השתלטות הפועלים הבלתי מקצועיים על קביעת תעריפי השכר של ההסתדרות.
  3. נכונות ההסתדרות להתאים עצמה למציאות הכלכלית והיותה בעלת מפעלים (חברת העובדים) רבים.
בהיבט הצר של פערי שכר ניצחה המציאות הכלכלית את האידיאולוגיה השוויונית של תנועת העבודה. אבל אין במסקנה זו להמעיט מהשפעת תנועת העבודה על תחומים אחרים בחיי הישוב בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם.



  1. שביט, יעקב, בספרם של בראלי, א. וקרלינסקי, נ. (עורכים), כלכלה וחברה בימי המנדט, עיונים בתקומת ישראל, סדרת נושא, המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2003), עמוד 64.
  2. סמילנסקי, משה, פרקים בתולדות הישוב, כרך ב', הוצאת דביר (1959) עמוד 56.
  3. שביט (2003), עמוד 78.
  4. זוסמן, צבי, פער ושוויון בהסתדרות, ההשפעה של האידאולוגיה השוויונית והעבודה הערבית על שכרו של העובד היהודי בא''י, מסדה (1974), עמוד 9.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  השיקול הביטחוני  (אליצור סגל) (4 תגובות בפתיל)
  תודה, דוד  (אריה פרלמן) (3 תגובות בפתיל)
  עבודה עברית  (יועזר) (17 תגובות בפתיל)
  פוגענות משונה ורציפה כלפי מאן דהו - בסביבת ביתו  (מיכאל מ. שרון) (2 תגובות בפתיל)
  לדוד: תודה על המאמר המהנה והמחכים!  (רפי אשכנזי)
  פערי שכר בשנות ה- 30 : בוא נקרא לדברים בשמם: שום  (מיכאל מ. שרון) (10 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי