פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הפרטה בזהירות
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 08/05/2003 שעה 21:47)


הפרטה בזהירות

ד''ר דוד סיון





מבוא

מדינת הרווחה היא גישה שאומרת שעל המדינה (הדמוקרטית) לקחת אחריות ולהיות מעורבת במשק אם בדרך החזקת בעלות על אמצעי יצור ומפעלים ואם באמצעות הקצאת תקציבים למטרות רווחת תושביה. מילטון פרידמן (החופש לבחור) מתאר היטב את התפתחות השיטה במדינות המערביות מראשית המאה ה-‏20 ואת הסיבות להצלחתה להשפיע על התנהלות הממשלות. הגיעו הדברים לידי כך שלקראת סופה של המאה הגודל של ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר המקומי התרחב, עם השנים, מאד. בישראל ובארצות סקנדינביה הגיע היחס הזה ליותר מ-‏50% בסוף המאה ה-‏20. בשנים האחרונות מדינת הרווחה נמצאת בנסיגה, בעולם הגדול, בגלל חוסר היעילות בהקצאת משאבים כלכליים וגם אי השגת יעדיה (למשל אי השוויון לא צומצם למרות הקצאת משאבים לשם כך).

תהליך ההפרטה במדינת ישראל ובארצות אחרות הוא תוצאה של אי שביעות רצון ממדינת הרווחה. הוא גם תוצאה של התקבלותה בציבור של משנתו של אדם סמית, בן המאה ה-‏18, באמצעות מילטון פרידמן (החופש לבחור; קפיטליזם וחופש) המלומד וכלכלנים רבים אחרים. אכן בעשורים האחרונים התגבשה הבנה רחבה, בקרב קובעי המדיניות בארצות רבות, כי מדיניות ''היד הנדיבה'' של מדינת הרווחה צריכה לפנות מקום לטובת ''היד הנעלמה'' - מושג אותו טבע אדם סמית בכדי לתאר את מנגנון השוק החפשי (דורון, גדעון, ''הקדמה,'' כץ יצחק, הפרטה בישראל ובעולם, 1997).

לעיתים קרובות, כאשר עולה נושא ההפרטה לדיון ההקשר הוא אי היעילות של המשק הציבורי ויתרונותיו הרבים של השוק הפרטי. מבט כזה, כאילו, מתעלם מהסכנות ליעילות ולהתפתחות העסקית שטומן בחובו השוק הפרטי. בכדי לאזן ולהרחיב את היריעה נציג בהמשך חלק מהסכנות הללו. בהמשך נציג עוד נימוק לזירוז תהליך ההפרטה.


שחיתות בשוק הפרטי?

התמוטטות חברה אמריקאית, אנרון (Enron), שהעסיקה אלפי עובדים בגלל מצגי שווא והונאות, עוררה את תשומת לב הציבור לנושאים שקשורים להתנהלות עסקית. עוד הסתבר שהאנאליסטים שאמורים לכתוב המלצות אובייקטיביות כשרות לציבור המשקיעים במניות כתבו אותן כך שירצו קליינטים פוטינציאליים של בית ההשקעות בו עבדו. יצא שאנאליסטים רבים פירסמו המלצות חמות לקנות מניות מסויימות למרות שבדואר פנימי הציגו דעות מנוגדות. הגישה הזו של האנאליסטים בלטה במקרה של אנרון בשבועות לפני קריסתה אבל לא רק במקרה זה. הפרשה הזאת של ניגודי אינטרסים, בה מעורבים לפחות 10 בנקי השקעות כמו מריל לינץ' ואחרים, בלטה מאד בתקשורת תקופה ארוכה אבל רשויות הממשל לא הזדרזו לחקור.

רק עו''ד אמיץ אחד, אליוט ספיצר שהוא התובע הכללי של מדינת ניו-יורק, עסק בבירור הנושא וגם ניהל מהלך תביעה נגד בנקי ההשקעות שאליו הצטרפו בסופו של דבר גופים נוספים. בימים האחרונים הושג הסדר ש-‏10 החברות יפסיקו את הנוהל הלא תקין וגם ישלמו כ-‏1.4 מיליארד דולר. הושגה גם הסכמה על הפרדת עיסקי המלצות האנאליסטים מבנקאי ההשקעות. כפי שטוענת קתלין דיי (''Brokerage Settlement Leaves Much Unresolved'') נשארו נושאים חשובים לא מוסדרים. יש הטוענים שהכללים הקיימים מספיק טובים והבעיה היא באכיפת הכללים אבל אחרים טוענים שצריך כללים נוספים. מה שמדהים שהנהלות הבורסות (הבורסה של ניו-יורק והנסדאק) לא עשו דבר בנידון לפנ שספיצר החל לטפל בנושא. בעצם נשמעת כאן טענה נגד הרשויות והגופים העסקיים שלא פעלו כאשר היה צריך.

אבל הבעיה העיקרית בהקשר היא שהמנהלים הבכירים של חברות (בנקי) ההשקעות הללו מרגישים שהם על הסוס. אחד מהם, מחברת ההשקעות מריל לינץ' אפילו האשים - לא בשם - את ספיצר כאויב הקפיטליזם בגלל שהוא מעודד משקיעים שהפסידו לתבוע פיצוי. התשובה של ספיצר שהם, בנקאי ההשקעות, העבירו את הסיכון למשקיעים במניות ללא ידיעתם (פאול קרוגמן, ''The Acid Test'').

בעצם, אם אינך בין בכירי החברות הגדולות אתה בצד המפסיד. צריך להזכיר את הסיפור על התנהגות בכירי חברת התעופה אמריקן איירליינס שנאבקת על קיומה בגלל הפסדים כבדים. הם דאגו לשלם לעצמם בונוס גדול ובסוד סידרו נאמנות שתבטיח את תשלומי הפנסיה שלהם בזמן שניהלו משא ומתן עם העובדים על הורדת שכר בכדי למנוע פשיטת רגל של החברה.

ודוגמה מארצנו היא החברה לומניס שנמצאת במצב של הכנסות בקפאון וקשיים לגלגל את חובותיה בבנק הפועלים (חוב הגדול פי שלושה מהכנסותיה השנתיות). לומניס לא מצליחה ליצור תזרימי מזומנים חיוביים וגם עומדת בפני תביעות על מסירת הודעות לציבור שיצרו מצג שווא, כך ניטען בתביעות, לגבי מצבה הכספי והשגייה העסקיים. יחד עם זאת החברה סידרה לשגיא גנגר (בן של בעל שליטה) ערבות על הלוואה לרכישת דירה בסכום של 2 מיליון דולר. כעת הם גייסו מנכ''ל חדש לא לפני שחתמו עימו על הסכם שכר שמן מגובה בערבות בנקאית של החברה למקרה של פשיטת רגל. ''כלומר, מיליון דולר לשנה, יהיה מה שיהיה, בחברה שחייבת לא מעט ומפסידה די הרבה. (אלי ציפורי,
''לא להאמין!'', גלובס, 1.5.2003).

בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ארה''ב, יזמים ומנהלים מנצלים את מעמדם לגריפת רווחים על חשבון העובדים ו/או המשקיעים הקטנים. גם מנהלי חברת לומניס הישראלית מככבים בקטגוריה הזאת. מה שמצטייר זה מצב שלא בדיוק דומה לתחרות חפשית ואפילו לא צפוי בעולמם של אוהדי היד הנעלמה. מכירת נכסי הציבור לבעלי עסקים כאלו לא ישיג את מטרת ההפרטה. לכן לפני שנוקטים בהפרטה צריך להבטיח כי מערכת האכיפה יודעת ויכולה לטפל בבעיות כאלו של ניגודי אינטרסים.


מלכות אוברקוביץ'?


לפני קצת יותר משבוע החלה השביתה בהנהגת ההסתדרות, לכאורה, בכדי ללחוץ על הממשלה שלא תיפגע בשכבות החלשות. שמע אוברקוביץ', יו''ר ועד עובדי חברת החשמל, שבין התקועים בחו''ל נמצאת נבחרת הכדורגל. מאחר והוא גם עסקן כדורגל, איים על מטה השביתה כי יחזיר את עובדי חברת החשמל לעבודה, אם לא יאפשרו לנבחרת הכדורגל לחזור מאיטליה. ואכן טיסה מיוחדת החזירה את הנבחרת ועסקניה.

אבל בזה לא תם הסיפור. בתום היום השני לשביתה (יום ה, 1.5.2003) היא הופסקה בכדי לאפשר משא ומתן באווירה יותר טובה. שמעו חברות התעופה הזרות והתארגנו לבצע טיסות רבות במשך סוף השבוע בכדי להחזיר את אלפי האזרחים שנתקעו בחו''ל בגלל השביתה. אבל ועד עובדי אל על ביקש לסגור את נמל התעופה (המשך השביתה) לימי סוף השבוע בכדי לחסוך מאל על הפסדים ניכרים (מתי גולן, ''אל-על ואוברקוביץ' - ושכולם יקפצו,''גלובס, 4.5.2003).

הגיעו ימות המשיח: אותו הועד שבימי השביתה, ובימים יותר רחוקים, היה מוכן לגרום נזקים לחברה ולנוסעיה פתאום דואג לרווחי החברה. עובדי נמל התעופה וחברות התעופה הזרות אולצו להימנע מעבודה.

מסתבר שהועדים הגדולים ניהלו את עמיר פרץ ומטה השביתה לפי אינטרסים מאד צרים שלא כלולים במטרות המוצהרות של השביתה. לכן מתבקשת המסקנה חד משמעית: צריך להפריט את פעילות ועדי העובדים אבל לא באמצעות חקיקה. בעצם אני מציע משהו דומה להצעת שר האוצר שעליה כתב פרלמן ב-''חמור כחול-לבן'' השבוע. שביתות יתקיימו רק אם לפחות רוב השובתים הפוטנציאליים יתמכו באמצעות הצבעה בהשבתה. זה יפסיק את הנוהג של הכרזת שביתות באמצעות התקשורת ללא ברור ממצה של יעדי השביתה. לבסוף על השובתים לדאוג לתשלום השכר שלהם עבור ימי השביתה (באמצעות הקמת קרן שביתה למשל).



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי