פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
כשלים בקריאת ההיסטוריה של ארץ ישראל?
עגל הזהב / דוד סיון (יום ראשון, 20/04/2003 שעה 18:46)


כשלים בקריאת ההיסטוריה של ארץ ישראל?


ד''ר דוד סיון





ניתן להבחין כי לאחר המפעלים החקלאיים של שיבת ציון, השתררו בזרם המרכזי של הציונות, החל מ-‏1905, גישות סוציאליסטיות שדומה וחיבלו בהתפתחותו הכלכלית, התעשייתית, והדמוקרטית-חברתית של המפעל הציוני. זאת תוך צמצום ההגירה ומיעוט השקעות הון ופיתוח כלכלי במשך שנים רבות.

מבוא

במלים עדינות, יחסית, מעלה שרון טענה שקצב העליה והפיתוח הכלכלי עוכב בגלל השתלטות גישות סוציאליסטיות על המפעל הציוני. הוא מוסיף שטיפול לא ראוי בגלי העליה לאחר קום המדינה תורץ כהיעדר משאבים בישוב עני. האם אפשר להגיד בביטחון שהגישה הסוציאליסטית פגעה או עיכבה את התפתחות המפעל הציוני?

במאמר ברצוני לקרוא את הסיפור מן הנתונים בתקופת המנדט הבריטי. אני מבקש לברר אם במהלך תקופות ארוכות, במהלך התקופה, היה גידול משמעותי בהשקעות ובתוצר. אנסה לבדוק גם אם היו תקופות ארוכות בהן לא היתה צמיחה כלכלית או אפילו התכווצות במשק היהודי.

מאפיינים של הציונות

הציונות גרסה שנחוצה פעולה חברתית מאורגנת בכדי להביא להתחדשות העם היהודי בארצו. עובדה די נפוצה היא כי ''הזרם המרכזי של הציונות שהגשים את האידיאולוגיה שלה הלכה למעשה היה חילוני, סוציאליסטי, מהפכני ובעל גישות שיוויוניות ואוניברסליסטיות.'' (סואן, עמוד 29). אכן, הציונים המגשימים התכוונו לעצב את המציאות היהודית בארץ-ישראל.

המוסדות הציוניים גם קיבלו את הרעיון שההגירה לארץ ישראל תיקבע לפי יכולת הקליטה הכלכלית1. לפי חלמיש, גם הבריטים קיבלו את העיקרון הזה, במסגרת מחוייבותם להצהרת בלפור, והוא נשמר במשך התקופה שבין שתי מלחמות העולם. כמובן שהצדדים היו חלוקים לגבי הפרשנות. לקראת סוף התקופה, כאשר העליה שינתה את המצב הדמוגרפי באופן משמעותי, נטשו הבריטים את העיקרון הכלכלי ועברו לעיקרון הפוליטי.

בכל מקרה, הבריטים הם שקבעו את כללי המשחק. ''לכן השלכותיו הכלכליות והדמוגרפיות של עקרון יכולת הקליטה הכלכלית, לטוב ולרע, נזקפות באופן כמעט בלעדי לזכותה או לחובתה של מדיניות ההגירה המנדטורית'' (חלמיש, עמוד 216).

הגירת יהודים וציונות

בכל התקופה משנת 1882 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה גדלה האוכלוסיה היהודית לכדי 85,000 נפשות כאשר חלק ניכר היו מהגרים/עולים. חשוב לציין שבאותה תקופה עזבו את אירופה (בעיקר אירופה המזרחית) כ- 2.4 מיליון יהודים ורק חלק קטן ביותר מהם, כ-‏3%, הגיע לארץ ישראל (בקי, עמוד 666). אפשר, אולי, להסיק מכך שהשפעת התנועה הציונית על כיווני ההגירה של העם היהודי בתקופה שעד מלחמת העולם הראשונה היתה קטנה למדי.

בעקבות מאורעות המלחמה בשנת 1918 נותרו בארץ רק כ-‏57,000 יהודים (בקי, עמוד 674). משיחות עם היסטוריון התברר שהמצב הכלכלי הקשה הביא לתמותה רבה (של אלפי אנשים) ממחלות ורעב, אבל היו רבים שפשוט עזבו וחזרו לגולה. הנפגעים העיקריים בין היהודים היו החרדים, שהתרומות עליהן התבססה פרנסתם הפסיקו להגיע. גם התורכים סייעו בכך שגירשו יהודים ממקומות מגוריהם.

בשנת 1922 הגיעה האוכלוסייה היהודית בארץ לכדי 84 אלף נפש ומאז לא הפסיקה לצמוח עד קום המדינה. עזרה לכך העובדה שבשנות ה-‏20 החלו הגבלות על ההגירה לארה''ב. יחד עם זאת, צריך לזכור שבמקביל לעליה לארץ פעלו תנועות התיישבות מחוץ לארץ ישראל. היה הרעיון הסובייטי של הקמת אוטונומיה יהודית בבירוביג'אן, שהצליח לאסוף כמה עשרות אלפי יהודים. והיה הרעיון של התיישבות יהודים בחצי האי קרים במימון הג'וינט. בכלל, עלינו לזכור שמרבית היהודים לא היו ציונים ואף התנגדו לציונות (חרדים והבונדאים), ולכן האופציה הציונית היתה מאד זניחה בתנועות האוכלוסייה היהודית.

היסטוריה כלכלית

בטבלה המצורפת מוצגים הנתונים החשובים שמציגים את מה שקרה במשק היהודי בתקופת המנדט הבריטי. המשתנים העיקריים שמעניינים כאן הם האוכלוסייה היהודית והערבית (לא יהודית), התוצר המקומי, התוצר הלאומי והתוצר לנפש. התוצר המקומי היהודי הוא הערך המוסף של כל הפירמות שהרכיבו את המשק היהודי, לרבות תוצרי שירותי נכסי דלא-ניידי ששכרו יהודים מבעליהם הערביים (הלא-יהודיים). התוצר הלאומי הוא התוצר המקומי ממנו הופחתו תשלומים לערבים (ללא יהודים) בשכר, שכירות ועוד (מצר וקפלן, עמוד 15).


כלכלת הישוב היהודי בארץ ישראל
השקעות הון נטו מחירי 1936יבוא הון יהודי אלפי לא''י שוטףצמיחת התוצר לנפשמשקל התוצר הלאומי היהודימשקל השירותים בתוצר המקומיאלפי לא''י במחירי 1936מדד יוקר המחיהאוכלוסייה (אלפים)שנה
תוצר לאומי לנפשתוצר לאומי נקיתוצר מקומי נקילא יהודיתיהודית
1110987654321
7963,821 17.3%54.9%19.31,5491,732144.2679.883.81922
6794,147(4.7%)20.0%57.7%18.41,6531,836126.1695.389.71923
1,0625,52225.5%21.4%55.8%23.12,1882,398132.7716.694.91924
1,9926,7626.9%26.4%53.0%24.73,0013,284144.7733.2121.71925
1,2895,01315.0%26.4%57.3%21.03,1433,412132.3751.2149.51926
9332,91710.5%26.2%58.5%23.23,4703,769122.3769.4149.81927
9252,8919.1%28.4%58.6%25.33,8394,170111.3786.4151.71928
1,4403,42314.6%31.7%58.0%29.04,5424,884108.0804.8156.51929
1,9813,68319.7%38.8%57.0%34.75,7146,07998.4826.2164.81930
2,1683,22513.3%41.9%57.3%39.36,7617,14992.7858.7174.61931
2,6224,56914.2%44.4%57.5%44.98,1598,68193.0872.6181.71932
4,8827,68118.9%53.9%54.3%53.411,25911,923102.6896.6210.71933
7,29511,09311.6%54.6%53.9%59.615,22016,024104.9919.6255.51934
8,19110,836(4.5%)54.0%54.2%56.918,30919,213102.6943.7322.01935
6,2857,079(17.2%)52.0%56.7%47.117,46417,996100.0970.5371.01936
4,9595,54111.7%48.0%59.8%41.616,19816,597103.71,000.4389.01937
3,5266,388(8.4%)51.4%61.3%38.115,34215,854101.61,021.5403.01938
2,7126,868(3.9%)54.1%62.2%36.615,84316,061103.31,048.1432.41939
3,0534,8241.3%  37.6 17,304124.11,078.6460.11940
1,145(5,562)12.5%  42.3 20,044153.21,105.0474.21941
2,204(6,356)19.4%  50.5 24,406222.51,135.3483.61942
1,52810,6624.0%  52.5 26,185270.31,166.3498.71943
1,981(5,912)2.7%  53.9 28,167275.21,207.2522.61944
2,624(2,127)3.0%  55.5 30,445295.81,245.4549.01945
6,74514,7109.2%  60.5 35,103312.71,290.0578.11946
8,7919,7554.5%  63.3 38,532316.71,333.8609.01947


הערות לטבלה:
א. הנתונים בטבלה הם מספרם של מצר וקפלן (1990):
  1. טורים 1, 2 מעמוד 104,
  2. טורים 3- 7 מעמודים 138 ו- 145,
  3. טור 8 מעמוד 142,
  4. טור 9 מעמוד 156,
  5. טור 10 מעמודים 184 ו- 185,
  6. טור 11 מעמוד 183.

ב. מספרים בסוגריים הם מספרים שליליים.
ג. הנתונים לשנים 1940-1947 בטורים 6 ו-‏9 מתייחסים לתוצר לאומי לנפש (במקום תוצר מקומי לנפש ביתר השנים.
ד. התוצר המקומי היהודי הוא הערך המוסף של כל הפירמות שהרכיבו את המשק היהודי, לרבות תוצרי שירותי נכסי דלא ניידי ששכרו יהודים מבעליהם הערביים (הלא יהודיים). ליותר פרטים ראה מצר וקפלן (1990), עמוד 15.
למען נוכל לבחון את השתנות המצב משנה לשנה מובאים הנתונים במחירים קבועים (מחירי 1936)2. שתי סדרות נתונים בולטות לעין: האוכלוסייה היהודית, והתוצר הלאומי לנפש. ראשית, ניתן לראות שהאוכלוסייה היהודית גדלה בקצב מהיר יותר מהאוכלוסייה הערבית. למרות הגידול המהיר באוכלוסייה היהודית, התוצר לנפש, מדד לרמת חיים, צמח במהירות. גם חלקו היחסי של המשק היהודי בכלכלה הארץ ישראלית בכלל גדל מכ-‏17% לכדי 54%.

נתוני ההשקעות (במחירי 1936) המובאים בטור האחרון מספרים סיפור מעניין. שיעור ההשקעות מהתוצר המקומי היה ברוב השנים גבוה מ-‏20% והגיע מידי פעם גם לרמות של 40% ויותר. השיא היה בשנת 1925, כאשר שיעור ההשקעה הגיע לכדי 61% מהתוצר המקומי. למרות השונות הגבוהה, אלו שיעורים גבוהים יחסית למשקים מתפתחים, כמו שהיה המשק היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

כאשר רוצים לדבר על התפתחות המפעל הציוני מבחינה כלכלית, צריך להסתכל על שיעורי השינוי של התוצר המקומי והלאומי לנפש. כאשר עושים זאת, מוצאים שעל פני התקופה התוצר ירד רק בשנת 1938. התוצר לנפש, שמושפע גם מהגידול באוכלוסייה, ירד פעמיים בשנות ה-‏20 ובמשך 4 שנים רצופות במהלך מאורעות 1936-1939.

חלק ניכר מהצמיחה בתוצר ובתוצר לנפש התרחשה ב-‏8 השנים האחרונות של התקופה. בזמן מלחמת העולם השניה הדבר נבע, כנראה, מביקושים של הצבא הבריטי שפעל באזור. מתום המלחמה הצמיחה מושפעת, כנראה, מהתוספת הניכרת לאוכלוסייה היהודית ומההכנות למלחמת השחרור. הטבלה הבאה מציגה את שיעורי הצמיחה של המשתנים המעניינים ביותר.

שיעורי צמיחה ממוצעים על פני תקופת המנדט
אוכלוסייה8.26%
תוצר מקומי נקי13.21%
תוצר לאומי נקי9.35%
תוצר לאומי לנפש4.87%


שיעורי הצמיחה הללו הושגו על ידי משק שרק יצא ממשבר כלכלי קשה, שנגרם בגלל מלחמת העולם הראשונה. גם ללא המשבר הכלכלי היה המשק היהודי בנקודת התחלה מאד נמוכה ובכל זאת החל לצמוח בקצב מהיר יחסית, אם משווים למשקים במצב דומה. התוצר הלאומי היהודי לנפש (רמת החיים) צמח במהירות למרות הצמיחה המהירה באוכלוסייה היהודית בארץ ישראל.


סיכום

אכן, החלק המגשים של התנועה הציונית היה ברובו בעל אופי סוציאליסטי והקים חברה מגוייסת לשינוי אופיו של העם היהודי ולהקמת מדינה יהודית. המוסדות הציוניים אכן ניסו להשפיע על מבנה ההגירה, כדי שתשרת את המטרות הללו, אבל ללא הצלחה מרובה. לטעמי, הם הצליחו להקים חברה יצירתית ויצרנית. אבל למרות כל המאמצים הללו התנועה הציונית נשארה שולית יחסית במרבית התקופה שנבחנה.

מן הנתונים עולה עובדה בולטת מאד: לאורך התקופה המשק היהודי צמח בקצב, רב שנתי, לא קטן של 13% אחוזים בשנה, כך שבדור אחד הוכפל התוצר לנפש פי 4. כל זה בתקופה שהאוכלוסייה היהודית גדלה פי 7 ויותר. זהו קצב צמיחה מהיר ביותר (מצר וקפלן, עמוד 155). עובדות אלו אינן עולות בקנה אחד עם הטענה שהגישה הסוציאליסטית חיבלה בהתפתחותו הכלכלית והחברתית של המפעל הציוני. יתכן שאמירה יותר מתאימה תהיה משהו כמו שיתכן והגישה הסוציאליסטית היוותה גורם מסייע באותו שלב של התפתחות שהיה נתון בו המפעל הציוני. בכל מקרה, הסיפור העולה מן הנתונים מצייר תמונה מאד חיובית של המשק היהודי בתקופת המנדט.

ההערכה שלי שצמיחה כלכלית כה מרשימה נעוצה באופיה של החברה היהודית בארץ ישראל באותן שנים. אלו היו אנשים חדורי אמונה במשימות שלקחו על עצמם ובעלי מוטיבציה גבוהה. הגורם החשוב ביותר היה ההון האנושי שבו בורכו יהודי ארץ ישראל. ראשית, מרביתם היו בעלי השכלה תיכונית ומעלה, אבל גם העמדה האידיאולוגית (ציונית סוציאליסטית) שלהם תרמה ליכולות שלהם. במבט מעיני הכלכלן, הגורם האנושי בעל הפוטנציאל הגבוה היה אמצעי קרדינאלי בקצב הפיתוח-הכלכלי של המשק היהודי בארץ ישראל.

סוף דבר

אפשר להגדיר את התקופה שבין שתי מלחמות העולם כהתפתחות דרמטית של המפעל הציוני. עד תום המנדט האוכלוסייה והכלכלה היהודית בארץ ישראל צמחו בשיעורים מהירים.

מבט על נתוני 40 השנה האחרונות במדינת ישראל, מעלה שאלות דומות לגבי קצב הפיתוח הכלכלי. בעשור הראשון (שנות ה-‏60) תחת שלטון ''הגישה הסוציאליסטית'' היו שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי גבוהים כמו לפני קום המדינה. ביתר השנים הלכו שיעורי הצמיחה ופחתו.

ביבליוגרפיה

  1. חלמיש, א., ''עליה לפי יכולת הקליטה הכלכלית,'' העקרונות המנחים, דרכי הביצוע וההשלכות הדמוגרפיות של מדיניות העליה בין מלחמות העולם, בראלי, א. וקרלינסקי, נ. (עורכים), כלכלה וחברה בימי המנדט, עיונים בתקומת ישראל, סדרת נושא, המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2003.
  2. לרנר, א., ''הכלכלה,'' כרך שישי, ''ארץ ישראל,'' האנציקלופדיה העברית (1957), עמודים 729-952.
  3. בקי, ר., דמוגראפיה, ''האוכלוסיה, כרך שישי, ''ארץ ישראל,'' האנציקלופדיה העברית (1957), עמודים 665-707.
  4. מצר, י. וקפלן, ע., משק יהודי ומשק ערבי בארץ ישראל: תוצר, תעסוקה וצמיחה בתקופת המנדט, המכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק, ירושלים, 1990.
  5. סואן, דן, ארץ עברה וזעם שסעים וזהות בחברה הישראלית, הוצאת ספרים ''אח'' בע''מ, 2003.



  1. יכולת הקליטה הכלכלית היא שיעור המהגרים שיש ביכולתה של ארץ לקלוט ללא פגיעה בכלכלתה ובמרקם החברתי שלה. שיעור זה מותנה במשתנים אחדים ובהם אוצרות טבע, הון, אמצעים טכנולוגיים (חלמיש 2003, עמוד 179). המוסדות הציוניים דבקו בעיקרון זה על פי פרשנותם ליכולת הקופה הציונית לקלוט את העולים-העובדים. לגבי קטגוריות העליה האחרות גישתם היתה גמישה יותר (חלמיש 2003, עמוד 216).
  2. למשל התוצר המקומי במחירי 1936 מתקבל מחילוק התוצר המקומי במדד יוקר המחיה מחולק ב-‏100, לאותה שנה.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  עדיין לא קראתי את כל מאמרו של שרון- אבל.  (טרה 011) (3 תגובות בפתיל)
  ממש נהניתי לקרוא!  (אליצור סגל)
  תודה לאדון שרון  (דוד פלד)
  דוד - מאמר מצוין, מלאכת מחשבת שהיא שילוב  (רפי גטניו) (21 תגובות בפתיל)
  לדוד סיוון: מאמר רציני ומחכים. אתה מאשר את מה-  (רפי אשכנזי) (25 תגובות בפתיל)
  מאמר טוב מאוד ומנומק. אתגר למחשבה.  (אריה פרלמן)
  הקשר בין הצמיחה בשנות השישים לסוציאליזם - מופרך  (מנשביק) (5 תגובות בפתיל)
  הטעיות וריפוף שימת הלב - כיצד מציגים צמיחה מדהימה  (מיכאל מ. שרון) (4 תגובות בפתיל)
  לדוד, מאמר מצויין, מבוסס, מנומק ומשכנע  (מי שזוכר)
  ?  (סוחר נדל''ן) (3 תגובות בפתיל)
  הוסרו הודעות  (המערכת) (3 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי