פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1346

על גורמי צמיחה
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 10/04/2003 שעה 15:00)


על גורמי צמיחה

ד''ר דוד סיון




כלכלנים רבים מאמינים שחידוש הצמיחה בכלכלה הגדולה בעולם, ארה''ב, יניע צמיחה בארצות אחרות כולל ישראל. זה נכון במיוחד לגבי מדינות קטנות, כמו ישראל, שתלויות מאד בסחר חוץ. לכן נבחן כאן את הפוטנציאל לצמיחה כלכלית בארה''ב.

מים שפירים הוא משאב טבע חיוני למספר רב של תהליכי יצור וגם חיוני לקיום החיים. מכאן שזמינות המים, איכותם ויעילות הקצאתם משפיעים על תהליכי יצור רבים ולכן על הצמיחה. אלו הנושאים שלנו הפעם.



א. צמיחה כלכלית בארה''ב?

המיתון שהחל לפני יותר משנתיים עדין נמשך ובעצם ישנם אפילו סימנים להרעת המצב. הצרכנים שמודאגים מן המצב הכלכלי כנראה מקצצים בהוצאותיהם כך שגורם חשוב בהנעת הצמיחה פועל בימים אלו בכיוון ההפוך. יש המאמינים שעם סיום הקרבות בעיראק יחזרו החברות להשקיע, יתגברו הביקושים ותהליך הצמיחה יתחיל.

אחרים, כמו פול קרוגמן (''תבוסה בכלכלה,'' Aonline) מציינים שקיימים גורמים יותר משמעותיים שמעכבים את הצמיחה:
  1. עודף קיבולת יצור גבוה,
  2. חובות גבוהים שמקשים על התפעול השוטף בחברות רבות,
  3. החשש משערוריות חשבונאיות עדין גבוה,
  4. אי-הודאות בקשר למצב בעיראק גם לאחר סיום הקרבות,
  5. הדלקת הנגיפית בדרכי הנשימה (=SARS).
כל הגורמים שנזכרו, חוץ מאחד, היו בין גורמי המיתון לפני יותר משנתיים. הוירוס החדש החל את התפשטותו במחוז גואנגדונג בסין אשר מהווה סדנה חשובה של עולם טכנולוגיית המידע. מאחר והמהנדסים שמובילים את תהליכי היצור שם, החיים מחוץ לאזור, לא חוזרים לשם הרי שחלק מתהליכי היצור הואטו או נעצרו. לכן גם שיתחיל תהליך השקעות והתרחבות הוא יתקע בגלל ההסגר על המחוז. אבל גם במקומות אחרים בסין ובהונג קונג תהליכי היצור מתארכים בגלל שאנשים חיוניים לא באים למפעלים. יש הטוענים שהנזק שנגרם בגלל הוירוס גבוה יותר מנזקה הישיר של המלחמה בעיראק.

מה המצב אצלנו? מסתבר שלא שונה בהרבה. חברות רבות מתקשות לתפקד בגלל עומס החובות, יש גם עודף קיבולת יצור וחשש גדול לגבי ההקשר העיראקי. אפילו הוירוס החדש כבר הגיע אלינו. התכנית הכלכלית החדשה בתחילת הדרך הורכבה מקיצוץ קטן מהנחוץ בהנחה שתתחיל צמיחה עוד השנה והערכות לא נכונות על גובה הסיוע מארה''ב. כעת כבר ברור שהקיצוץ יהיה קטן עוד יותר בגלל ההוצאה הביטחונית ברבעון הראשון. כמו שהתכנית הנוכחית הוכנה כבר לפני הבחירות, כפי שאמר ראש הממשלה לפני מספר ימים, כנראה כבר מכינים את ההשלמות לתכנית הנוכחית. הדרך של הבאת תכנית חלקית בידיעה שהיא חלקית כבר הפכה לשיטה בשנים האחרונות. נפלאות דרכי הפוליטיקה הישראלית.

כאשר מצרפים את הנתונים הללו לעובדות על כלכלת ארה''ב מתקבל הרושם שעוד יעבור לא מעט זמן לפני שיתחיל תהליך הצמיחה בכלכלה המקומית. אני עוד לא רואה את האור בקצה המנהרה.



ב. על הקו האדום

מומחי המים הופתעו מאד השנה. הם לא צפו את האפשרות שבמשך חורף אחד יתאספו כל כך הרבה מים בכנרת ובמיוחד לא בסופו. יתכן, אולי, שבתום הפשרת השלגים בחרמון יגיע מפלס הכנרת עד לקו האדום העליון (208.9 מתחת לפני הים). כמו בשנים טובות אחרות מתחדש הדיון בשאלה האם יש למדינת ישראל בעית מים ואם כן מהי.

נחמיה שטרסלר (''אוי כנרת שלי'', הארץ, 4.4.2003, עמוד ב' 1), כמו רבים אחרים, טוען שכל בעית המחסור במים נובעת משימוש מופרז על ידי החקלאים בגלל המחיר הנמוך (מתחת לעלות ההפקה) שהם משלמים. המחיר לחקלאי נמוך בכ- 50% מהמחיר שמשלמות הרשויות העירוניות. שר החקלאות הקודם, שלום שמחון, וצמרת משרדו החליטו על רפורמה במשק המים שחלק מרכזי בה היה העלאת מחיר המים לחקלאי בהדרגה עד שיגיע למחיר שמשלמות הרשויות העירוניות. העליה ההדרגתית במחיר המים אמורה היתה לגרום לחקלאים לשנות בהדרגה את הרכב הגידולים לכזה שיכול לשלם את מחיר המים. חשיבות ההדרגתיות של התהליך היתה בהעמדת זמן לחקלאים לצורך ביצוע השינוי המהותי בפעילותם הכלכלית. בהמשך אפשר יהיה לבטל את המכסות מאחר שהמחיר יעשה את הרגולציה של השימוש.

בהתערבות ראש הממשלה הרפורמה עוכבה ובמסגרת התכנית הכלכלית הנוכחית הוחלט להעלות את מחיר המים לכולם בעוד 25 אגורות. במקום לעשות שימוש בשיקול הכלכלי, לפחות במגזר החקלאי, ימשיך הגורם הפוליטי לקבוע את היקפי השימוש במאגרי המים (הכנרת והמאגרים התת קרקעיים). ההזדמנות שהממסד החקלאי הסכים לתמוך בהקטנת המעורבות הפוליטית בשיקולי היצור החקלאי והשימוש במים הוחמצה בינתיים.

טענה נוספת של שטרסלר היא שמחיר נכון, בגובה עלות ההפקה, של המים ימנע את המחסור שאנחנו מכירים כבר עשרות שנים. לכן הוא מסיק שאין צורך בהשקעה בהקמת מתקני התפלה. אבל ניתוח המציאות כפי שעשיתי במאמרים קודמים במדור זה (''אסון משק המים'', 5.12.2003, ''אינתיפאדה, הפרטה ואיכות הסביבה'', 13.2.2003) מצביע על המגמות הבאות:
  1. גידול ניכר בצריכה ביתית בישול ותעשיה - בעיקר בגלל הגידול באוכלוסיה,
  2. חוסר יציבות בקצב ההצטברות של מים שפירים במאגרים עם גידול בשונות ובמרווחים בין שנים ''טובות'',
  3. סכנה ממשית לפגיעה באיכות מקורות המים משפכים שונים.
המסקנה המתבקשת היא להמשיך ולהשקיע משאבים בפיתוח מקורות מים על ידי התפלה. צריך גם להמשיך להשקיע בפיתוח ידע וטכנולוגיה להוזלת הפקת מים שוליים כמו מים מליחים המצויים בשפע מתחת לפני הקרקע בנגב. יש גם צורך להמשיך להשקיע בשמירה ובפיקוח מפני מפגעים סביבתיים למקורות המים. צימצום השימוש החקלאי במים לא ישנה את המגמות אבל יתכן שיאפשר האטת קצב ההשקעות הנחוצות.

בתקווה לחדש את הפעילות התיירותית מסביב לכנרת פנה מנכ''ל החברה להגנת הטבע לנציב המים בקריאה לחזור לניהול הכנרת במפלסי מים גבוהים (עמוס באר, ''יועלה הקו האדום התחתון של הכנרת'', חדשות מחלקה ראשונה, 3.4.2003). הרמת הקו האדום התחתון וניהול יציב של המפלס יחזיר לאגם את המבקרים הרבים שהפסיקו לבוא בעקבות ירידת המפלס. גישה כזו תחזק את ענף התיירות באזור ותשפיע באופן חיובי על הצמיחה כמו המשך פיתוח מקורות מים.







http://www.faz.co.il/thread?rep=28880
האם ההוצאות הגבוהות של מלחמת עירק
אברהמי (יום חמישי, 10/04/2003 שעה 21:47)

לא תאיץ את חזרת התעשיות הביטחוניות בארה''ב לפעילות עירה כדי להחזיר לצבא ארה''ב את רזרבות הנשק?

נראה לי שחלק גדול של המיליארדים שהוצאו על המלחמה יעברו דרך התעשיות הביטחוניות להשבת המלאים במחסני החירום של הצבא. תהליך זה יעורר פעילות בתעשיות תומכות ויהיה כנראה מנוף נוסף להתעוררות המשק בארה''ב.

חלק קטן יזלוג גם אלינו בשל הקשר ההדוק בין התעשיה הביטחונית הישראלית לבין התעשיה האמריקאית.

התפלת מים
===========

התפלת מים היא תהליך חיוני. היינו צריכים להתחיל בפרוייקט עוד לפני עשר שנים ... עשרים שנה ...

תצרוכת המים בישראל עולה, גם בשל גידול גבוה בהיקף האוכלוסיה וגם בשל עליית רמת החיים. עיקר המים המותפלים יופנו למילוי האקוויפרים המרוקנים כמעט עד לרמת סיכון והרס טוטליים, לתעשיה (ברובה) ולחקלאות. ובכך יישארו המיפ השפירים מנת חלקם של התושבים ותעשיית המזון.

מסתבר שכיום אפשר לייצר מים במחיר הנמוך מקוב של היום. מחירי המים השפירים לא מייצגים מחירים ריאליים כי אליהם מצטרפים הצמדות תיווך לעיריות.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.