|
| נעמי יצהר (יום רביעי, 09/04/2003 שעה 1:34) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
עצוב כל כך ונכון כל כך.. לא התעוררתי בשעה מוזרה כל כך אלא נמצא בנכר וחושש להתקע כאן בגלל השביתה... | |||
|
|||
ואפילו ספרה אחת. במקום 1967 לרשום 1948 . כלומר, לשנות את ה- 6 שב1967 ל4. ואז , רק אז אולי יבין רמי שסובל מקשיי התעוררות בנכר, מה היא בדיוק הבעיה האמיתית שלנו. הקיץ של 1948 , הכה בנו כברק שלעומתו הרשף של 1967 חסר ערך. הנכבה של 1948, היא סיבת הסבות של הסכסוך עם העולם הערבי, וכל מי שמשלה את עצמו שנסיגה,\ פירוק התנחלויות,\ חזרה לקווי 1949 \ או כל פתרון חד צדדי אחר יגרום לשלום טועה ומטעה. | |||
|
|||
ספר לסבתא שלי, חנה בן גאון. שנתיתמה מאב בגיל 12 אי שם באמצע המאה ה- 19 בתקופת מלחמת קרים, או מלחמת העצמאות האמריקאית.. וזה קרה הרבה לפני ''תמוז של 1967'' ולפני אב של 1948. ולפני הציונים שכה זלזלה בהם. אביה, נרצח ע''י שכנים מוסלמים בשפרעם , ע''י ערבים סתם. (כי אז לא קראו להם פלסטינאים\או חמאס\ או אש''פ\) ספר לסבתא חנה שלי, והיא תצחק ותצחק, ותצחק בקברה והאדמה סביב בית הקברת הישן תרעד בעצמה שתמחיש את רעידת האדמה בטבריה בשנת 1921.. | |||
|
|||
עד כמה אנשים כאן מאמינים שכל הסכסוך הזה הוא באשמת ישראל. ואולי הם צודקים? אם לא היו יהודים בארץ ישראל אז לא היה לערבים עם מי לריב? אפילו איתי ריב לא היה כאן. אבל גם זה לא בדיוק נכון. במאה העשרים היו בסביבות מאה סכסוכים ומלחמות בין ערבים לערבים וללא כל קשר לקיומה או לאי קיומה של מדינת ישראל. כשם שהסכסוך הישראלי - ערבי לא החל עם כיבוש 67' כך הוא לא יסתיים אם נחזיר את כל השטחים. | |||
|
|||
|
|||
תוצאות מלחמת 1967 ייצרו תקוות בציבורים רחבים. זו היתה המציאות של הרבה אנשים כולל אנשים שערבים רצחו את הוריהם בשנות ה- 30. שום דבר לא ישנה את זה גם אם תגידו ותוכיחו באותות ובמופתים שזו היתה טעות. השיר מספר על התקוות הללו שלא הגיעו להגשמה ומביע צער על כך. כדאי אולי להפרד מהעובדות והדעות הפוליטיות כאשר קוראים את השיר. | |||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
[* הוסרו ביטויים הנוגעים לגופו של אדם] זה היה הרבה לפני אותו סוף קיץ עם התמוז שלו. | |||
|
|||
לאחר מלחמת 67 הקצנו לחיים חדשים. היתה התלהבות סוחפת בכל העולם היהודי ורבים היגיעו הנה מתוך אמונה מחודשת שיש תקווה. העולם הריע לנו, למדינה שבמצור החנק פרצה אותו באחת, קראה תגר כלפי שטמת הצהרות הכוונה וההכנות לההשמדה מצד מצרים וסוריה (כגון פרוייקט הטילים ק-ק בראשות מדענים נאצים) במקום להתמסר לגורלה, וניצחה בגדול. ארה''ב של לינדן ג'ונסון כוננה יחסים חמים וברית אסטרטגית איתנו. הכך נראה ה''מוות'', או להפך - ההתעוררות לחיים לאחר גדימת הזרועות החונקות והממיתות? ב- 1973 לעומת זאת (האטימות והזחיחות של גולדה והגנרלים שהעלו כרס) היה מטעם המוות. המשורר אבות ישורון כתב אז, מתוך רגישות ענק של משורר גדול את ''השבר הסורי-אפריקני''. בריה''מ, מדינות אפריקה ומדינות נוספות ניתקו את יחסיהן איתנו מול מה שהצטייר כהחשפותה של חולשה. ב- 74 בתקופת כהונת רבין הראשונה התקבלה באו''מ ברוב קולות ענק החלטה המגנה את ישראל כמדינה גזענית. התוצר, שצמח עד 73 בקצב גידול שנתי גבוה של 7 או 8 אחוז, ירד מאז ל- 1.3 אחוז גידול שנתי ממוצע. והקהל הישראלי, בפרט אנשים צעירים ויוצאי יחידות קרביות חשו שההנהגה רקובה עד היסוד, והעלו על נס את הצורך לשידוד מערכות כולל. החלה תנועת מחאה שהיגיעה לשיאה עם המהפך ועליית הליכוד. יש להבין שעל גלי ההכרה העממית הנרחבת הזאת בצורך לשינוי, על גבי התסיסה הצודקת, תפסו טרמפ והתעצמו בקניית מהלכים בציבור הלא משלים והקורא תגר, גם גורמים בעלי רגשות מעורבים כלפי המפעל הציוני, כגון פרופ' ליבוביץ. אלה ניסו לתעל את התסיסה העממית הצודקת והספונטנית, כלפי מטרות מוסטות שהלמו את טינתם ואת מגמות הכיווץ והאיון של המפעל הציוני. זאת תוך שיכתוב מחדש של ההיסטוריה כפי שאנו רואים הן בתפיסה הפוסט-ציונית, הן באוסף חדש ושיקרי בעליל של תאורי מצב היסטוריים וחברתיים. והן בשיר שלפנינו, המזכיר מעט שירים סוביטים שבצד הילול של ''גיבורי'' המהפכה, דיברו על הרוח הממיתה של העולם בעל הכלכלה והחברה החופשית. השוני היחיד הוא שהשיר אינו באותיות קיריליות וכן הניקוד. | |||
|
|||
|
|||
ותפרסם אותו בפורומים הערביים למיניהם ? ואגב כך אולי תראה לעמיתיך שהיהודים כולם אינם רק מפלצות אדם אחי הקופים שיש להשמידם כמו עכברים ,אלא גם בני אדם עם דעות שונות . | |||
|
|||
כולם פה בעד מדינה ציונית עברית גזענית וזה באגים של הCIA בתוכנה שלי כתבו את התגובה הקודמת | |||
|
|||
או שאתה מעדיף להתעלם ממה שלא נוח לך לקרוא. יש כאן את אודי החוזר בתשובה מהישיבה של אמנון יצחק ששונא את הציונים בדיוק כמוך אם לא יותר ורוצה לראות בהשמדת כולם . האם הוא ציוני מצוי לדעתך? יש כאן את אורי אבנרי ששואף מזה שנים רבות להקמת מדינה פלסטינאית . יש כאן את ספירו שמזה שנים רבות פועל למען מדינה פסטינאית.האם הוא ציוני מצוי לדעתך ? האם אתה רוצה לאמר לי שבאיזה שהוא כישוף הצלחת להחמיץ את ההודעות של כולם? | |||
|
|||
מה לך להוכיח לארץ המוסטפא שיש ''דעות שונות'' בקרב היהודים? מה לך להתאמץ ולהביא ראיה ש''לא כל היהודים מפלצות''? אנו נמשיך בשלנו, עם דעותינו ופולמוסינו. ירצה המוסטפא לטעון שכולנו אותו דבר - שיבושם לו; הוא רשאי מבחינתי גם להחליט שהאמריקנים עדיין לא הגיעו לבגדד. הותר אותו ואת דמיונותיו לעצמו, ומוטב שתשקיע את זמנך בקידום דעותיך בקרב היהודים (המלצתי הצנועה, כמובן, לשירותך). | |||
|
|||
הם חיים מלחמו. למרות שהם יורקים על פרצופו. אבל תמיד ישובו להתחבא תחת המטריה האמרקאית ושלוחתה הציונית. | |||
|
|||
ודביק. הפקיד מתמוגג מנחת מול הגידוף של הפקיד בפונטציה - שכן זו בבחינת תפיחה על השכם: אתה פקידונציק נאור, כזה הפתוח לדעות שונות. חנוך לוין אמר על כל הקוקטייל המסואב הזה - ''אנחנו אנשי בסדר, אנשי בסדר גמור'' - ועל התגודדותם יחדיו של הפקיד במשרה והיורק גשם נדבות בטון של מחאה בוטה וגדפנית: ''כי טוב, מסריח וחם''. אין כאן דבר מהרוח היוצרת והתוססת -רק דבק מצחין ומדביר רוח וצלם. וחוסר יוצלחות, שהנאורות הפקידותית משמשת לה איצטלה. וממתי פקידים הם בעלי רגישות אנושית כלשהי? אין שם שום דבר רענן, והא בהא תליה בכל מובן ובכל הקשר. | |||
|
|||
ת החגיגית והנשגבת של איש המערכת בעל הרוח הפקידותית החי בהדר ותרומתו - דרדר -קשורים זה בזה בקשר גורדי. נוכלות רבותי, נוכלות, ומצח נחושה שפגיעתו -קשה. נוכלות ופשעים. | |||
|
|||
בולשביקי על כל גווניהם, הממסדיים והביקורתיים. ומריחה אותם מרחוק. | |||
|
|||
|
|||
בעולם הערבי, שלא לדבר על הפלסטינאי שמתקרבים באיזו צורה לנון קונפורמיזם של האנשים שציינתי את שמם . מסופקני אם יש כאלה שהרי אם היו ראשם היה נכרת מעליהם זה מכבר,וזהו עוד הבדל בין הקהילה היהודית והקהילה הערבית , היכולת לאמר דיעות לא פופולאריות בפה מלא מבלי לחשוש לחייך. | |||
|
|||
|
|||
|
|||
האם אתה יכול להצביע על אנשים בעולם הערבי שהם נון קונפורמיסטים בצורה שאתה יכול למצוא בפורום הזה לבדו . אני במקומך הייתי מצביע על מחמוד דרוויש ואדוארד סעיד . אבל הם אינם נון קונפורמיסטים באמת . ועל כך ראו: קישורים: הצד השני: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1063 | |||
|
|||
|
|||
פתחתי היום במיזם חדשני להקמת מוחברת עיראקי חדש שיגן על השלטון הדמוקרטי העיראקי מפני מתנגדיו | |||
|
|||
שאני מניח שאינו זהה עם השליט המצרי ,ובמה מתבטא הנון קונפורמיזם שלו . | |||
|
|||
בתמיכה במערב המושחת | |||
|
|||
ערביים ואלה מעצם ההגדרה יכולים לעשות כרצונם פחות או יותר וללא חשש . אני דיברתי על אנשים פשוטים מהחברה הערבית כמוני וכמוך וכמו שאר חברי הפורום הזה שמדברים ומתנהגים בצורה לא קונפורמיסטית,מבלי שיחששו מעריפת ראשם או מחרם כללי . מהחברה הערבית הלא פלסטינאית אני יכול למנות בין אלה את נגיב מחפוז ,הסופר המצרי שהעז לדבר בזכות השלום עם ישראל וכמעט נרצח בגלל זה , ואת עלי סאלם שהעז לבקר בישראל ולכן גורש מאגודת הסופרים המצרית ונודה.אני יכול להזכיר גם את הסופרת המצרית שהעזה לדבר בזכות שויון זכויות לנשים ולבקר מעט את הקוראן ולכן בית המשפט כפה על בעלה להתגרש ממנה ( אינני זוכר את שמה ) . ויש עוד כאלה כהנה וכהנה שלהם יש מכנה משותף הנון קונפורמיזם שלהם תמיד עולה להם ביוקר ,נידוי מאסר וגרוע מזה. | |||
|
|||
רוצחים את ראש הממשלה | |||
|
|||
שגונתה בידי כלל שכבות החברה כאן, לא תמצא כאן רדיפה בידי האינטלקטואלים של נון קונפורמיסט כפי שתמצא במצרים למשל . | |||
|
|||
אינני יודע מי מסתתר מאחורי השם ''ארץ המוסטפא'', אבל הוא הצליח לגרור את אלי אשד אל מחוזות גבהות לב לאומנית,בבחינת ''אנחנו לא כמוכם הערבים. אצלנו בישראל לא רודפים מי שחושבים אחרת''. דומני כי מעט צניעות לא היתה מזיקה לאלי אשד. בישראל רודפים ואוסרים ומתנקמים בחושבים אחרת. ודוגמאות לא חסרות. בשנים הראשונות לקום המדינה נירדפו אנשי רוח מהימין, התקשו לקבל עבודה, על ידי המימסד השלטוני של מפא''י (ראה אלדד שייב ואורי צבי גרינברג). כאשר המימסד התחלף והימין קיבל את השלטון הוא החל לרדוף אנשים שנחשבו בעיניו לשמאל. פרופסור אבנר כהן נאלץ להדיר רגליו מישראל למשך מספר שנים משום שכתב את הספר ''ישראל והפצצה''. הוא אויים בידי שרותי הביטחון בישראל כי ייעצר וייחקר ויועמד לדין בגין הספר שכתב. כותב שורות אלה הועמד לדין ופוטר מעבודתו בגין התבטאויותיו בעיתונות נגד מלחמת לבנון. הסופר והמשורר דן אלמגור הוחרם על ידי המימסד השלטוני והתקשורתי בגלל שבאיתינפאדה הראשונה יצא נגד מדיניות הרצח הישראלית בשטחים הכבושים ותמיכתו בסרבני המצפון מתנועת ''יש גבול''. מרדכי ואנונו, איש רוח במלוא משמעות המלה (ראה יצירתו ''אני המרגל שלך''), נחטף על ידי שרותי הביטחון של ישראל מחו''ל לישראל והועמד לדין במשפט סגור ומכור בסגנון משטרו העריץ של סדאם חוסיין. בימים אלה אסרה הצנזורה הישראלית להקרין בישראל את סרטו של מוחמד בכרי ''ג'נין ג'נין''. אלי אשד, כמינהגו של הגזען הישראלי המצוי, מתעלם לחלוטין מהרדיפה המתמשכת של המימסד השלטוני הישראלי כלפיי הפלסטינים אזרחי ישראל. הם לא קיימים לגביו כישראלים, לכן הוא לא לוקח בחשבון את פיטורם, מאסרם, כולל מעצרים מינהליים, של מורים, סופרים, משוררים, עיתונאים ומתרגמים. שלא לדבר על זוועות הכיבוש שכללו הריגתם, מעצרם ורדיפתם של אנשי רוח פלסטינים, שלא להזכיר את אלפי הספרים שניכללו ברשימה שאסור היה לפלסטינים בשטחים הכבושים לקרוא. אין לך על מה להתגאות, ואין לך סיבה להטיף מוסר, אלי אשד. אם אינך מוכן להילחם בנגישות השלטון הישראלי, לפחות בוש והיכלם ותשפיל מבט. | |||
|
|||
טענתי תמיד היא זאת : באופן כללי גם אנשים שדיעותיהם לא היו מקובלות על המימסד ,תמיד יכלו להשמיע אותם בדרך זאת או אחרת וללא חשש לחייהם מיד או החופש שלהם מהמימסד. מר ספירו תמיד יכול להשמיע את דיעותיו בפורום זה או במקומות אחרים מבלי שיחוש שילקח לבית הסוהר או יוצא להורג בגללם . אורי אבנרי שדיעותיו אינם מקובלות בלשון המעטה ותמיד נמצא במעקב של שירות זה או אחר , תמיד היה מסוגל להמשיך להוציא את כתב העת שלו בהצלחה למרות זאת במשך שנים רבות ונאלץ להפסיק מסיבות כלכליות גרידה ולא בגלל רדיפה פוליטית ( והבה ונזכיר שלטענת אנשים כמו עמוס גפן אורי אבנרי לא היסס להפעיל את הצנזורה הממשלתית לצרכיו כאשר שלח אותה כנגד אנשי המגזין ''בול '' מתחריו מאחר שזעם על שפירסמו ידיעה דימיונית ,על אירוע שאבנרי עצמו שבידיו הייתה ידיעה האמיתית ולא יכול היה לפרסמ. הללו הוכנסו לבית הסוהר כתוצאה ). מר כהן פירסם בסופו של דבר את ספרו ''ישראל והפצצה '' במהדורה עברית . אין להשוות אם כך את הרדיפות בארצות הערביות של הנון קונפורמיסטים לאלה שבישראל . | |||
|
|||
זה שבעיניך הוא ''נציג המימסד הציוני שחוסה תחת צילו '' היא ההוכחה לטענותי לגבי חופש הדיבור שיש כאן בניגוד לעולם הערבי . האם מישהו בעולם הערבי היה מעז לכתוב בפורום ערבי משהו כזה בשמו המלא ? | |||
|
|||
בסוף כל קיץ מת התמוז, או שמא התמוז מבשר את מות הקיץ. גם כך וגם כך, אין הדבר ייחודי ל- 1967. | |||
|
|||
|
|||
מה באמת קרה לנו בקיץ ההוא של 48? מסנוורים מיפי מסגדיה של יפו, שכורי ריחות פרדסיה של רמלה, מוקסמי הנמל התכלכל של עכו, הפכנו את נחלי הארץ לנחלי דם, עד שצלמנו כבר לא צלם אדם. ארץ הצבי היא ארץ צבאי, ואור התכלת העזה מוליכה שולל לעזה. תנו למשוררות השלום להתחסד ולהתייפיף, ותמשיכו הלאה - לגדות החידקל - בכיף. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |