|
|
|
בעד מי להצביע בבחירות
רוני קליין
אודה ואתוודה: כמו בכל מערכת בחירות אני חושב שאחליט סופית רק מאחורי הפרגוד.
יש לי בעיה קבועה. אני משתדל לראות את המציאות כפי שהיא ללא הפרעות אידיאולוגיות, משאלות לב, ועוד דברים המפריעים לי להתלבט. מי שמחזיק אידיאולוגיה אינו מתלבט הרבה. נכון?
חוץ מזה אני בן מזל מאזניים. אז למה ציפיתם?
הבה נבחן את האפשרויות.
תאודור רוזוולט אמר פעם: ''רדיקאל הוא אדם ששתי רגליו נטועות חזק באוויר''.
אז אני ישר מדלג על התפיסות הקיצוניות של מפלגות ימניות מהליכוד ולו רק משום שלכולם יש מכנה משותף: מציעים ''פתרון'' מוחלט לבעיית הטרור והערבים תוך התעלמות מוחלטת מכך שישראל לא תוכל לסבול את המחיר של היישום (וגם מדינות אחרות לא), ולכן שום ''פתרון'' מבית מדרשם לא יתבצע בסופו של דבר. גם אם ננסה.
שרון והליכוד:
שרון, למרות כל החששות שהיו לי בתחילה, הפתיע אותי לטובה.
הוא הגיע לשלטון במצב של מלחמה פעילה עם הטרור הפלשתיני. לא קצר הצלחות רבות אך גם לא עשה שגיאות גדולות. מצא חן בעיני שהוא דאג להיות מתואם עם הממשל האמריקני, ובלם מתלהמים בממשלתו ומפלגתו.
מצד שני, המצב בכל התחומים התדרדר מאד בתקופת כהונת הממשלה: בטחוני, מדיני, כלכלי, חברתי ולא ניתן לראות דבר אחד טוב שהממשלה בראשותו עשתה והצליחה.
גם עם כל המגבלות הפוליטיות שבהם היה נתון שרון - מגיע לנו יותר.
אין לי בעיה עם הליכוד. אומנם מעשי השחיתות שם שברו שיאים לאחרונה, אך בניגוד למפלגות אחרות זוהי מפלגה חיה נושמת ובועטת.
מצנע ומפלגת העבודה:
ליבי על מפלגת העבודה.
אני לא אוהב אותם ואפילו לא יודע למה.
יש למפלגה הזאת נאחס שנדבק להם ולא רוצה לעזוב.
פעם היו מפלגת שלטון חזקה ובלתי מנוצחת. איפה הימים ההם ואיפה הם היום.
הם איבדו את מרכזי הכוח שלהם בכנסת, בהסתדרות במקומות עבודה, והם לא מצליחים להחזיר לעצמם כוח פוליטי.
רוב חברי הכנסת שלהם נראים משכילים, נבונים, אומרים דברי טעם. אבל כשהם ביחד במסגרת מפלגתית הם נראים כמו ילדים מפגרים מהצופים. מנומסים מדי. כמעט שלא תמצא אצלם מישהו שהוא גם חכם, גם ביצועיסט וגם ''קילר''.
מצנע נראה לי מתאים כמו כפפה למפלגת העבודה.
חכם, שקול, מנומס. ביצועיסט - יתכן. ''קילר'' - ממש לא.
ישראל זקוקה למנהיג חכם שיודע להקרין עוצמה אך יודע לתמרן, לוותר כשצריך, ולהשיג את מטרותיו בסופו של דבר. מסוגל להתמודד עם מערכת פוליטית פנימית מורכבת ומסואבת ומערכת מדינית קשה עם קבלת החלטות הרות גורל.
אנחנו לא יודעים מספיק מאיזה חומר מצנע קורץ אבל התרשמות שטחית חיצונית לא מבשרת טובות. האיש אולי יתאים לנו לתקופות שקטות יותר.
הוא עושה רושם של ישר ונקי כפיים - אך ישראל במצב כזה קשה שתכונות אלה אינן התכונות הקריטיות כיום , כאשר תכונות אחרות חסרות.
להערכתי, מפלגת העבודה לא תתרומם בבחירות אלה.
לפיד ומפלגת שינוי:
עקב הסכנה שאולי בסופו של דבר אני אצביע בשבילו - אשתדל להיות יותר בוטה דווקא...
מפלגת שינוי מקבלת בשורות טובות בסקרים ונראה שמובטח לה עליה גדולה בכוחה הפוליטי. טומי לפיד ירשם כאחד ההצלחות הגדולות בפוליטיקה הישראלית.
הנקודות החזקות בשינוי:
פנייה ברורה לחילונים בעלי המעמד הבינוני. אלופי משלמי המיסים ומשרתי המילואים.
התנגדות ברורה לחרדים.
ניצול החלל הריק בפוליטיקה הישראלית שבו בכל קואליציה שקמה עד היום שום דבר לא שינה את סדרי העדיפויות ואת חלוקת המשאבים של המדינה.
שינוי עם הרבה חברי כנסת מסוגלת לטרוף את הקלפים של המערך הפוליטי בכנסת.
את הזבל של היום אנו מכירים. אולי השינוי יהיה לטובה?
הנקודות החלשות בשינוי:
רוב מועמדיה לכנסת - אלמונים.
אין להם רקורד של שחיתות אבל גם לא היתה להם גישה למקורות כסף כדי שיהיה להם צ'אנס להיות מושחתים. דבר זה יכול להשתנות אחרי הבחירות הקרובות.
חברים יתחילו ללחוץ לסדר להם ג'ובים במוסדות מדינה. תתחיל החשיבה: מה שקודמי בתפקיד הרשו לעצמם לי אסור?
לטומי לפיד עצמו אין נסיון בתחומים רבים. זה נשמע כמו חסרון אבל אפשר גם לראות בזה יתרון: עוד לא הוכח שהוא כשלון.
עוד יתרון שיש לטומי לפיד: הוא לא קולט שמות מפורסמים בתנועה.
מי שזוכר איך ד''ש זכרונה לברכה גרמה לנפילת המערך אבל שרדה רק קדנציה אחת יודע שלא טוב כשיש יותר מדי סוסים שמושכים לכל מיני כיוונים.
שמתם לב, שלטומי לפיד יש יתרונות ''מוזרים'' ואפורים אבל יעילים?
עמיר פרץ ועם אחד:
לא אכביר במילים על המפלגה המוזרה הזאת.
מתחרה על המשבצת החברתית כנגד ש''ס הנלעגת.
לא אוהב מפלגות עם אג'נדה מוגבלת.
לזכותם יאמר שבנושא החברתי יש להם אמירה וכוח.
מקורות שליטה טובים אצל ועדי עובדים גדולים עושים לה את מאגר הכוח שאין למפלגות אחרות. דואגים למקבלי שכר מינימום עם ועד עובדי חברת החשמל.
אבל לא צריך לדאוג לה.
עליית כוחה מובטחת.
יוסי שריד ומרצ:
בהרבה תחומים, חוץ מהתחום המדיני, יש לי הרבה סימפטיה למפלגה הזאת.
כיום מרצ מייצגת את השמאל הישראלי באופן כמעט בלעדי.
מצטיינת בחקיקה חברתית מועילה. מפגינה נוכחות מעבר לכוחה האלקטורלי.
חבריה מצטיינים ביכולת התבטאות מעולה בתקשורת ואומרים דברי טעם.
לפעמים נדמה שכמעט כל האינטליגנטים בכנסת מתרכזים במרצ.
חבל שבתחום המדיני הם נתפסים כנחושים להגיע בכל מצב לאותו פתרון מדיני:
חזרה לגבולות 67 - כאשר אף אחד בצד הפלשתיני לא קונה פתרון שמתעלם מזכות השיבה וכאשר הקיצוניות הפלשתינית בטרור מתאבדים אינה זוכה לגינוי תקיף וברור מספיק.
כאילו הם מהאו''ם.
קישורים:
המאמר מתפרסם במקביל באתר iwomen.
|
|
|
בעד מי להצביע בבחירות
