פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1087

חוסר אמינות במדיניות כלכלית וניהול עסקי
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 26/12/2002 שעה 10:12)


חוסר אמינות במדיניות כלכלית וניהול עסקי

ד''ר דוד סיון




מאפיינים כמו אמינות והגינות בתהליכים כלכליים מהווים תנאי חשוב להצלחת מדיניות או פעולה כלכלית במגזר הפרטי. זהו גם תנאי להתפתחותה של מערכת כלכלית וצמיחתה. לעומת זאת, חוסר אמינות והגינות יוצר אי ודאות ופוגע ביעילותה של מערכת כלכלית, ובתנאים קיצוניים גורם לקריסתה. אחד הגורמים למצב הכלכלי בארגנטינה היה אבדן אמון במערכת הציבורית. (מ. פרל, ''לאן נעלם המשבר החברתי,'' מעריב) מכאן החשיבות לברר אם המדיניות הכלכלית של הממשלה ו/הניהול העסקי במגזר הפרטי משדרים אמינות. במאמר זה נציג מקרים של חוסר אמינות שאולי מהווים חלק מהתפתחות מגמה לא רצויה.



התרופפות האמינות של המדיניות הכלכלית

בימים האחרונים מתרבות הידיעות על שינויים צפויים במשתני המדיניות הכלכלית. מדובר על שינויים במדיניות המיסוי והתקציב שאושרו לפני זמן לא רב. היו אפילו כותרות שכללו מילים כמו אמינות התקציב מתפוררת, תקציב 2003 כבר מתפרק ועל כוונות של שר האוצר להעביר שינויים לאחר הבחירות. היו גם שמועות על כוונת שר האוצר לבטל את ההוראה בדבר גביית בטוח לאומי ללא תקרה. ל. כגן, (Aonline) זה קורה עוד לפני שהמדיניות שאמורה להשתנות נכנסה לתוקף ואחרי שבשנה האחרונה שונה התקציב מספר פעמים. המשמעות היא שלהנחות לגבי גביית מסים לצורך חישוב תקציב 2003 לא היה בסיס כלכלי. יש כאן חשש ששיקולים פוליטיים קצרי טווח של שר האוצר שעומדים בסתירה למדיניות תקציב אמינה מקבלים עדיפות.

מה שיותר חשוב הן העובדות שמעלות תחושה של חוסר הגינות וחוסר אמינות גם בתכנון המדיניות. עד היום מספר ימים לפני החלת הרפורמה במס לא עשה משרד האוצר מאמץ אמיתי להסביר לציבור מה באמת הולך לקרות. (מ. פרל, עסקים, מעריב, 20.12.2002, עמוד 5.) חלק מכך נובע בגלל החיפזון להעביר את הרפורמה והשינויים התכופים בתקנות שונות, שנדונו בועדת הכספים, מאז אושרה הרפורמה לפני שבועות אחדים. אני מסתכן ואומר שמעט אנשים יודעים בברור מה יקרה ורבים מתקשים ויתקשו להשיג מידע אמין.

למרות התנגדות ועדת רבינוביץ' ונציבת מס הכנסה להרחבת חובת הדיווח היא נכנסת בדלת האחורית. במסגרת תקנות של הרגע האחרון, כאשר חברי ועדת הכספים עסוקים בבחירות פנימיות, הוחלט להטיל על הבנקים והברוקרים לדווח על לקוחות שיש להם הכנסות מניירות ערך, מניות, חסכונות ופיקדונות. בעצם ברשויות המס מקווים לעקוף את הבטחת הסודיות הבנקאית לבעלי החשבונות בבנקים ( מ. ארלוזורוב, Aonline ) (ב. ציטרין, Aonline).
יש בכך שלוש בעיות:
  • אחת שאין סומכים על האזרח שישלם את המס הנדון.
  • הבעיה השניה היא שעולה החשש שרשויות המס נזקקו לתרגיל בכדי לעשות מעשה בהסתר.
  • הבעיה נוספת היא שנמנע דיון ציבורי ראוי על הנושא.
כל זאת ודאי לא תורם לאמינותם ואמינות התוצאה של פעולות הרשויות.

לא מעט מומחים טוענים שלמרות הבעיות שנובעות מהמיתון העולמי והאינתיפאדה, מדיניות מושכלת היתה מאפשרת צמיחה מתונה ומונעת את הנסיגה בתוצר הלאומי ובתוצר לנפש (עליה בממדי העוני). (מ. דהן, Aonline ), למרות שבעצם מקצצים בתקציב יחס החוב לתוצר ויחס ההוצאה הציבורית לתוצר עולה בשנים האחרונות ומעמיד את המשק במצב של מיתון שימשך עוד זמן מה. (ג. רולניק, Aonline) אבל, למרות כל הנאמר כאן ובמקומות אחרים, שר האוצר סילבן שלום צפוי לחזור ללשכת שר האוצר לאחר הבחירות לכנסת בעוד כחודש.

חוסר אמינות במגזר הפרטי

פרופסור אמיר ברנע אמר שרמת האמון של הציבור והמשקיעים בדוחות הכספיים של הבנקים נמוכה למדי. לדבריו הגמישות הרבה הנתונה לבנקים, והשימוש בה, בנושא של חובות מסופקים היא סיבה מרכזית לכך (ד. צוקר, גלובס). עוד סיבה חשובה היא התופעה שיזמים מוכרים מצליחים למנף את עסקיהם ללא בדיקה משמעותית על ידי הבנקים. כאשר מתברר שהעסק לא עומד בהחזרים, הבנקים מנשימים את החובות (מקצים כסף טוב אחרי כסף רע). לזה אפשר להוסיף שכאשר שאלו כמה עשרת מנהלי כספים מה הסבירות שבאחת החברות הנמנות על מדד המעו''ף יתגלה דיווח כוזב, התשובה היתה
סבירות גבוהה (א. דניאל, Aonline). אפשר להבין מכך שמנהלי הכספים חוששים שחוסר אמינות היא תכונה די נפוצה בעסקים שנסחרים בבורסה. בעצם יש כאן המלצה לציבור לבדוק היטב את האמינות של החברות הללו לפני שמשקיעים במניותיהן כסף.

עוד דבר נפוץ היא הרכישה הממונפת, בהלוואות, של עסקים בהנחה שהצטברות ריווחי עבר תשמש להחזרי ההלוואות מבלי צורך להוציא כסף מהכיס הפרטי. תשלום דיבידנדים לבעלי השליטה בהמשך יאפשר זאת. בצורה הזו רכשה משפחת אריסון את השליטה בבנק הפועלים מידי המדינה. כעת הרווחיות של הבנק צריכה לשרת שני יעדים. היעד המקובל של השקעות ופיתוח עסקי והיעד, שלא מוזכר, של תשלום החזרי ההלוואה לבנק לאומי מבלי להכניס יד לביס הפרטי. לצורך כך, כשלוקחים בחשבון את המגבלות שמטיל המפקח על הבנקים, נוקטים בעלי המניות באמצעים להעלות את שיעורי הרווחיות של הבנק. אחד האמצעים שבט בתקשורת היא התכנית לפטר כ- 10% מעובדי הבנק. זאת ועוד, לפני מספר שבועות קודם ראש ועד העובדים לתפקיד בכיר במחלקת משאבי אנוש שהיתה במרכז המשא ומתן לקראת ההסכמה על הפיטורים. הפעולות הללו לא משדרות הגינות ואמינות עסקית גם כלפי בעלי מניות מן הציבור וגם כלפי העובדים שודאי תורמים להצלחת מטרות הבנק.

תופעה נפוצה נוספת היא ניצול ציני של המשקיע מן הציבור על ידי חברות באמצעות הבורסה. מגייסים כסף בבורסה להתחלק בסיכון לצורך פיתוח והרחבת פעילות החברה. מושכים משכורות והטבות שונות לבעלי עניין (ובני משפחתם). אחר כך, כאשר מגיע שפל/מיתון, מציגים הפסד כבד שגורם למניות לקרוס ואז רוכשים אותן מהציבור במחיר נמוך מאד. בעצם, בעלי העניין מנצלים את המשקיע הקטן פעמיים. פעם ראשונה כאשר מנפיקים ופעם שניה כאשר רוכשים את המניות בחזרה. (ג. רולניק, Aonline)



ניהול מדיניות לא אמינה כמו גם חוסר אמינות עסקית היא ודאי תופעה נרחבת שגורמת לחשדנות ופוגעת בהתפתחות המשק והצמיחה. לכן אפשר, אולי, לומר ששיפור האמינות עשוי לתרום לא מעט לחידוש הצמיחה והפיתוח הכלכלי.







http://www.faz.co.il/thread?rep=20961
מהי הדרך הפרקטית שלהערכתך תוכל לתת לישראל
אבנר בן בסט (יום חמישי, 26/12/2002 שעה 17:32)

את היכולת להתמודד עם בעיות הכלכלה שלה? כיצד שיקולים כלכליים וחברתיים אמיתיים הם שיקבעו את דרך המדיניות הממשלתית ולא יניחו לדרישות ה'שוק הפוליטי' להסיט אותנו מדרך הישר?

http://www.faz.co.il/thread?rep=20970
אבנר, אני חושב שחלק מהתשובה נעוץ
דוד סיון (יום חמישי, 26/12/2002 שעה 18:46)
בתשובה לאבנר בן בסט

בדבריך על השוק הפוליטי שמסיט את הממשלה מהדרך הנכונה (זאת שמטפלת בבעיות האומה לפי חשיבותן).

לדעתי צריך פוליטיקאי שלא עוסק בבעיות האמיתיות לשלם את המחיר בפינוי מקום. במקרה הקונקרטי שרון כאחראי מיניסטריאלי וסילבן שלום כאחראי ישיר צריכים לשלם את המחיר. אני משוכנע ששלום נהג כפי שהוא נהג בגלל הכסא ו/או מעמדו בליכוד. הוא ודאי ידע מה צריך היה לעשות מתחיל הדרך. לגבי שרון אני א בטוח שהוא ידע ולכן אהיה פחות נחרץ. בקיצור הליכוד היה צריך להעיף את סילבן שלום רחוק לסוף הרשימה (121).

יש המודדים את הנזק במונחי תוצר, וזה חשוב, אבל בעיני יותר חשוב הזילזול בציבור. פעם על דברים דומים עשו מהפך פוליטי (1977) אבל היום הציבור מאפשר דברים כאלו ביתר קלות. יותר מכך מי שלא מושחת מורחק (ראה מקרה ראובן ריבלין - למרות שאני לא בטוח לגמרי).

בקיצור במקרה שלנו לא מדובר בטעויות אלא על הטעיה שעליה הבוחר צריך לשלוח הביתה. זאת דעתי בכל מקרה גם אם יהיה מדובר במישהו או בקבוצה מהשמאל.

הפתרון הוא לא בחקיקה, כמו שדורש בדחיפות נשיא המדינה, אלא בתגמול פוליטי ליושר ויושרה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=21178
חסרה מנהיגות כלכלית
רפי גטניו (יום ראשון, 29/12/2002 שעה 2:18)

דוד שלום

לכל התופעות שציינת, מכנה משותף אחד, והוא מחסור חמור במנהיגות כלכלית אמיתית למשק.

מהפוליטיקאים, איננו מצפים שיתפסו מנהיגות, מאחר והם נלחמים על שרידותם האישית מבחירות לבחירות, והכלכלה רק משרתת אותם או מפריעה להם.

מי שאמור היה להיות המנהיג הכלכלי של המדינה הוא נגיד הבנק המרכזי, שתפקידו מקצועי, והוא צריך להיות זה שיוביל מהלכים, ולא רק פיננסים.

לו מעמדו היה כשל גרינשפן בארה''ב, נראה לי שמצבנו היה קצת שונה.

אני לא מצליח להבין אותו את קליין, ואת האג'נדה שלו. ואביא 2 דוגמאות.

1) ביום ששי האחרון התפרסם איתו ראיון במעריב, בו כותרתו היתה שאחד משלושת הבנקים הגדולים צפוי לקרוס.

ביום שבת שמעתי ראיון איתו ברדיו, בו ניסה לסייג את הדברים, ואמר כי זה לא בטווח המיידי.

2) לפני מספר חודשים, עם קריסתו של הבנק למסחר, הואיל בטובו הנגיד להציע לנו האזרחים לא להחזיק את כל הביצים בסל אחד...

אני מקשיב ולא מבין. אחת מהשתיים, או שהוא מתנהג כמו צופה בסרט, או שהוא אולי כמו אותו ילד שאומר שהמלך הוא עירום. בכל מקרה, אין הוא ממלא את תפקידו להוביל, להנהיג, לכפות על המערכת הפוליטת צעדים אותם הוא יכול לכפות בתוקף מעמדו.

לפיכך, אני חוזר על הצעתי, להזמין ועדה קרואה מארה''ב או מאירופה, שתנהל את העניינים הכלכלייים של ישראל, כי מדינת ישראל לא מצליחה לטפל בהם בעצמה. ויפה שעה אחת קודם.

בברכה

רפי

http://www.faz.co.il/thread?rep=21190
אכן מאד חשוב שתהיה למערכת
דוד סיון (יום ראשון, 29/12/2002 שעה 5:59)
בתשובה לרפי גטניו

דמות מנהיג מובילה. פעם זה היה פרנקל שלמרות שעשה ''טעויות'' (פרשת פיטורי מרידור כולל הורדת ריבית מוגזמת לצורך כך) )דומות הקשיבו לו בכבוד ובצורה עניינית. זה כמובן תרם רבות ליציבות המערכת.

קראתי את הראיון במעריב. מי שקורא בעיון מגלה שהתיאור שבנק יכול ליפול לא מדברת בטווח המידי. כך שהראיון ברדיו היה מיועד, כך לדעתי, למי שקורא את הכותרות בלבד. גם העורך הכלכלי של מעריב הכניס הרבה מהשקפת עולמו בכותרת.

דרך אגב, היו לנגיד כמה הצעות מאד מעניינות לפתרון הבעיות שלנו.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.