פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הג'יהאד – מקורותיו, משמעותו והשפעתו
גמל צהוב / שמעון מנדס (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 0:47)


הג'יהאד – מקורותיו, משמעותו והשפעתו

שמעון מנדס



מקור המילה ג'יהאד הוא בשורש ג',ה,ד, שמשמעותו להתאמץ. המילה ג'והד פירושה מאמץ, ולצורך המאבק/מאמץ נקבעה המילה ג'יהאד, שפירושה מלחמת קודש. במאמר זה אשתדל להמחיש את מקומו לחשיבותו של הג'יהאד באסלאם. לצורך כתיבת המאמר עברתי מחדש על הפרקים הנוגעים לג'יהאד במקורות הבאים:
  • האנציקלופדיה העברית
  • הרצאות על האסלאם – פרופ' יהודה גולדציהר
  • האסלאם אמונתו ומוסדותיו – האב פרופ' הנרי למנס
  • War and Peace in the Law of Islam – Prop. Majid Khaduri
הפרשה התשיעית בספר הקוראן מוקדשת כולה לנושא הג'יהאד. משום כך הג'יהאד זכה למעמד של העמוד הששי באסלאם. המצוות הדתיות באסלאם נקראות ''עיבאדאת'', אולם חמש המצוות החשובות ביותר נקראות ''עמודי האסלאם'' (ארכאן אל-אסלאם). מצוות אלה כולן כאחת חובה על כל מוסלמי. חמשת העודים הם:
  1. ה''שהאדה'' – ''העדות'' באמונה באל אחד. מכאן בא המונח ''שהיד'', אדם שמסר חייו למען האלהים.
  2. התפילה – חובה על המוסלמי להתפלל חמש פעמים ביום.
  3. הצדקה – מעין מעשר נדבה המוטל על רכושו של המוסלם.
  4. הצום – נמשך חודש ימים. המוסלמי צם מצאת החמה ועד שקיעתה.
  5. העליה לרגל למכה – כל מוסלמי חייב לעלות למכה לפחות פעם אחת בחייו.
אלו הן המצוות החשובות ביותר, והן נקראות בתואר ''עמודים'' כיון שהאמונה נשענת עליהם. מאחר שפרשה שלמה בקוראן הוקדשה לנושא כל כך חשוב, המוסלמים מקבלים את הג'יהאד כעמוד ששי.

את הג'יהאד אפשר לבצע בארבע דרכים. ראשית. בלב – הג'יהאד שבלב נחשב על ידי הנביא מוחמד לג'יהאד גדול, כי האדם נאבק עם השטן למען אמונתו. הגי'האד בלשון והג'יהאד בידים, אלו מבוצעים כדי לשכנע את האדם להתאסלם ולתמוך בו. הגי'האד הרביעי, הוא הג'יהאד בחרב (מלחמה). המעניין הוא שכל סוגי הג'יהאד נשכחו ורק הג'יהאד שבחרב נותר. שכן מראשית התפשטות האסלאם רווחת האימרה המפורסמת ''דין מחמד בסיף'', דהיינו, דתו של מחמד בחרב. ויש חדית' (תורה שבעל-פה) האומר: ''הג'יהאד הוא הפסגה של הדת''. ויש 'חדית' אחר האומר: ''לכל אומה יש את הייחוד שלה, והייחוד של אומה זו (המוסלמית) זה הג'יהאד''.

מחמד הכיר את האמונה באל אחד של היהודים ושל הנוצרים. בעיר אל-מדינה שבחג'אז היה ריכוז יהודי גדול, ובתימן היה רכוז יהודי גדול וגם ריכוז נוצרי גדול. הוא רצה לזכות במעמד של נביא, בכך שאמר ליהודי אל-מדינה שהאלהים התגלה אליו. היהודים ועובדי האלילים (הבדווים) לעגו לו, והוא גורש למכה. במכה הוא ניסה לצרף אליו מאמינים בדרך השכנוע, אך הדבר לא צלח בידיו. הוא ניסה לשכנע בדרך הצום, שכן אמר שהצום מביא להטהרות הנפש של האדם. גם דרך זו לא הביאה אליו נוהרים רבים. ואז הברירה היחידה שנותרה בידיו של מחמד היא החרב.

בתקופת הבערות (ה''ג'אהיליה'') שקדמה לאסלאם היו שלושה סוגי מלחמה: סכסוכים, פשיטות לצרכי פרנסה (מה שעושים הבדווים היום באזור באר-שבע / עומר), ומלחמה נגד מורדים ועריקים מן השבטים. האסלאם אסר את כל סוגי המלחמה פרט לשניים: הג'יהאד למען האסלאם והמלחמה בעריקים ובוגדים. לצורך זה חילק האסלאם את העולם לשניים: דאר אל-אסלאם (מדינת האסלאם) ודאר אל-חרב (מדינות או אזורים שלא האמינו באסלאם). הקוראן אוסר על כריתת ברית ידידות עם היהודים והנוצרים. לפי החוק האסלאמי (השריעה) הארצות של עובדי האלילים ושל בעלי כתבי הקודש (יהודים ונוצרים) שייכות למוסלמים. לפיכך יש להחזירן לבעליהן (המוסלמים) כאשר השעה יפה לכך.

ההיסטוריון והפילוסוף הערבי המפורסם, עבד אל-רחמן אבן ח'לדון (1332-1406), אומר שהמלחמות החלו בין בני האדם מאז הבריאה. האדם מטבעו הוא שוחר מלחמה. אבל לדעתו אין מנצחים מלחמה ע''י אמונים ונשק בלבד. צריך שיהיו לאדם מניעים עמוקים יותר וכישורים מיוחדים שיפתיעו את האוייב ( מה שאנו מכנים צדקת הדרך, ובתחבולות תעשה לך מלחמה). {בהקשר זה יצויין תרגיל ההונאה הגדול שעשה לנו סאדאת במלחמת יום הכיפורים 1973}.

מאחר שהמטרה הסופית של האסלאם היתה השתלטות על העולם, מכאן שהאסלאם – תיאורטית – נמצא במצב מלחמה קבוע עם דאר אל-חרב. אלא שאבן ח'לדון מוסיף ואומר שבימי הביניים השתנתה הקונספציה האקטיבית של הג'יהאד וזה הפך לג'יהאד פייסני. לדעת הפילוסוף הערבי, הרגיעה של הג'יהאד סימנה את השינוי באופיה של האומה הערבית, מאומה שוחרת מלחמה לאומה מתורבתת. להערכתי, השליטים המוסלמים סברו כי הם הגיעו לרוויה בכבושיהם (ספרד במערב והודו במזרח), לכן באה הרגיעה. אבל, אם נקבל את דבריו של הפילוסוף, הרי שהיום חלה רגרסיה באסלאם. מעשיהם של האיראנים, העיראקים והסעודים באמצעות אל-קעידה מצביעים על כך שהאסלאם נתקף היום במניעים של השתלטות כלל עולמית.

יש מוסלמים, כמו השיח' נימר דרוויש מאום אל-פחם, שמבקשים להציג את האסלאם כאסלאם מתון ושוחר שלום. זה נכון שיש בקוראן פסוק שאומר ''אם מישהו מבקש שלום תיענה לו''. אלא שאיני יודע אם הדברים נאמרים לגבי היחסים בין דאר אל-אסלאם לבין דאר אל-חרב. אבל מעבר לכל האמור עיל יש לזכור שהסיסמה ''דין מוחמד בסיף'' דתו של מוחמד בחרב היא היא שנקלטה עמוק בקרב הצבור הערבי ועוברת מדור לדור. אינני יודע כיצד משפיעים המסגדים שהוקמו באירופה ובארה''ב על המאמינים המוסלמים השוהים שם, אבל אצלנו אמרת: תפילה במסגד = קבוצת פקודות ליציאה לקרב.

יש פסוק בקוראן שאומר: ''צייתו לאלהים צייתו לשליחו (מחמד) וצייתו למנהיג שלכם''. הפסוק הזה מסביר לנו מדוע אין שלטון דמוקרטי במדינות ערביות. בכל המדינות הערביות יש שם משטר, מה שפרופ' יעקב טלמון ז''ל כינה: דמוקרטיה טוטליטארית.המרווח הליברלי במדינה נתון, איפוא, לחסדיו של השליט. לענייננו, הג'יהאד נתפס באסלאם כחובה של הצבור כולו. מרגע שהמנהיג מכריז על ג'יהאד, אוטומאטית הוא מקבל את המצווה על עצמו, ומרגע זה מצוות הג'יהאד הופכת לחובה אישית של כל אחד בחברה.

מנהיגי התנועה האסלאמית בישראל מדברים בכפל לשון. ליהודים הם משדרים מסרים מרגיעים, לבל ''יקום הארי מרבצו''. ולערבים הם משדרים: ''מסגד אל-אקצה בסכנה''. מסר כזה מעורר את הארי המוסלמי מרבצו, כדי לקחת חלק בכל מה שיכתיבו לו. יש גם חלוקת עבודה ביניהם. השיח' נימר דרוויש מדבר אתנו חלקלקות, ועמיתו השיח' רא'אד צלאח מכריז: אל-אקצה בסכנה. ואנחנו מצווים להיות עירניים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מאמר מעניין ומחכים
אריה פרלמן (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 2:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למדתי והשכלתי. תודה.

עכשיו רק נותר להמתין ולראות מתי תופיעה ההודעה הראשונה שתאשים את הכותב ב''גזענות'' ו/או ''שנאת ערבי/מוסלמים''.

10... 9... 8... 7... 6.........
_new_ הוספת תגובה



גם אני למדתי משהו כי המאמר כתוב טוב
דוד סיון (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 12:54)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולא מבזבז מילים על רטוריקה חסרת ערך. עוד יותר מכך הוא מציג מקורות לבדיקת דבריו בתחילת הדרך. לכן הוא משדר אמינות.

בקשר למסקנות שעולות מן החומר יש מגוון אפשרויות. מצד שני גם מר מנדס זהיר במסקנותיו
_new_ הוספת תגובה



אני כבר מזמן מקשיב לאנשים שונים ומשונים גם אם
דוד סיון (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 13:00)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הם חושבים אחרת ממני. התנאי היחיד הוא כבוד לזולת ובעיקר לבן האדם שעומד מולך ומקשיב לך.

אני לא תמיד חסר חטאים אבל מאד משתדל. עדין לא קל לשכנע אותי לשנות את דעתי למרות שעיני פקוחות.
_new_ הוספת תגובה



פירוט חשוב למי שמעוניין להבין תופעת הגיהאד ופרושיו
יורם המזרחי (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 2:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שמעון תודה על שפתחת אולי?
סוריא (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 6:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמה עינים בפורום... בתקווה שיהיו יותר מציאותים לגבי המזרח התיכון בו הם חיים חולמים תועים
וטועים ....
_new_ הוספת תגובה



ותוהים
אברהמי (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 10:34)
בתשובה לסוריא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ומה תאמר
מיה (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 11:41)
בתשובה לאברהמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על מלחמות הדת העקובות מדם באירופה של ימי הביניים?על המסיונריות הנוצרית באפריקה ודרום אמריקה?אי אפשר להכניס את כל מאמיני האיסלם לתיבה אחת ולהגיד שהם כולם צמאי דם!תן קצת כבוד לחופש הפולחן.
_new_ הוספת תגובה



לא נשאלתי על תמהוני הנצרות. גם להם אני שומר מידה
אברהמי (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 12:31)
בתשובה למיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של זילזול ולעג.
_new_ הוספת תגובה



ולגבי חופש הפולחן היא שמורה לכל הדתות
אברהמי (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 12:35)
בתשובה לאברהמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וגם למוסלמים במדינה דמוקרטית כישראל. זכות שאינה מתקיימת בארצות האסלאם, אפילו אל מול מגזרי מוסלמים שונים (למשל העלאווים בסוריה סבלו בטרם עלות אסאד האב לשלטון, השיעים והכורדים בעיראק דוכאו תחת צדאם וכו').

יחד עם זאת, חופש פולחן אינו חופש להתפלח ולרצוח אזרחים, גם אם יש קיצונים שרואים זאת כמצווה דתית.
_new_ הוספת תגובה



מיה- פה עכשיו המציאות ולא בימי הבניים או באפריקה
סוריא (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 19:38)
בתשובה למיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור שאין להכליל כל מוסלמי כרוצח או צמא דם, אך מוטב לפקוח עיניים ולהסתכל מסביב, וכדאי לקרוא שוב את מאמרו של מר מנדס, כדי להבין באיזו מציאות אנו חיים, כדי גם לעקוב אחרי דברי הרופא הסורי אצל החייכן האנגלי, כשתבוא מסיבת העיתונאים, מה שטוב לרופא העיניים הסורי לא יפה למראית העין של ישראלי המצוי, אבל,,,,, כהרגלנו אנו הפכפכים, רגזנים, פטפטנים ונוטים להידמות כברווזים, וכך גם העולם הגדול מסביבנו מתיחס אלינו, בעבר, ובהווה, ואנו לא לומדים,
_new_ הוספת תגובה



מאז ימי הביניים היה רנסנס...
אריה פרלמן (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 23:23)
בתשובה למיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בוקר טוב אסתרינה (הצעה לגירסא נשית ל''בוקר טוב אליהו''...?).

איפה הרנסנס המוסלמי?

מה בין המיסיונרים הנוצרים לאנשי הג'יהאד המוסלמים?

אלה רוצחים ואלה מטיפים.

נו טוף... בעולם פוסט-מודרניסטי של ''רלטיביזם מוסרי'' - הכל הולך.
_new_ הוספת תגובה



לשמעון:רוב תודות על המאמר.
יעקב יזרעאלי (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 19:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הג'יהאד באסלאם - תשובה למגיבים
שמעון מנדס (יום שני, 16/12/2002 שעה 0:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתיבת המאמר על הג'יהאד מקורה בבקשה של אחד ממשתתפי הפורום לכתוב על הנושא. אני מניח שהוא ביקש זאת מן הטעם הפשוט שאנו דנים בשכנינו הערבים כל הזמן אך ורק באספקט הפוליטי. אלא שלחיים הפוליטיים האלה נכנס גורם חזק שיקשה מאד להכריעו, אלא אם נעז להשתמש בשיטותיו. והגורם הזה נקרא הג'יהאד האסלאמי והחמאס. למי שאינו מצוי, בהזדמנות זו נפרט את המושג חמאס. המילה חמאס בערבית פירושה התלהבות/גבורה. אבל השם של התנועה ''חמאס'' הינו ראשי תיבות של: חראכת מווטינון אסלאם, דהיינו, תנועה של אזרחים מוסלמים. כמו שתנועת ה''פתח'' שמה נגזר על בסיס דומה. שכן, פתח פירושה בערבית:כיבוש. אבל ההוגים של השם שבקשו לרמוז בכך על כוונתם לכבוש את פלסטין, גם כן קבעו לשם ראשי תיבות: חראכת תחריר פלסטין - אבל בסדר הפוך.

במאמרי לא בקשתי להעיב או לבטל מעשי זוועה של דתות אחרות; וגם לא שמתי למטרה לטהר זוועות של דתות אחרות. פשוט בקשתי להציג תמונה בהירה על הדת המוסלמית וזרועותיה. אצלנו קוראים את החדשות ולא מתעכבים על משמעותן. אנו נתקלים במושגים כמו ''הזרוע הצבאית של החמאס'' והדברים מתקבלים באדישות. משל כאילו באמת מדובר על כיתה דתית כזו או אחרת. במהלך הדברים יובהר שהאסלאם זו דת אלימה שמסדירה את ענייניה אך ורק בכח הזרוע.

משה רבנו עלה על הר סיני, התבודד ארבעים יום וארבעים לילה - ולאחר מכן ירד עם עשרת הדברות. הוא קבע שאלו הן הנורמות לפיהן העם היהודי ינהג בכל אורחותיו. {במאמר מוסגר יצויין, שפלג קטן חסר סבלנות ארגן את מעשה העגל. ולכן אם תרצו מייסד תנועת ''שלום עכשיו'' המקורי הוא אהרן הכהן אחי משה}.

ישו, שהיה יהודי לפי דתו בקש למתן את הקשיחות של היהדות, והציע לכהנים השתמשו בגזר במקום המקל, ובכך תנחילו את אהבת האדם לכל מאמין ודורש.

סיפור עלייתו של מוחמד שונה. מוחמד גדל בחברה ובסביבה, שמלחמת הקיום היתה קשה. כדי לשרוד נאלצת להפעיל כח: לשדוד, לגזול, לגנוב. הנורמה בחג'אז של אותם ימים היתה ''כל דאלים גבר''. מוחמד הכיר את התנ''כ של שכניו היהודים. הוא בקש מהם עותק של הספר והם סרבו לתת לו. היהודים וכל הסביבה לעגו לו כאשר בקש להכריז על עצמו נביא.

תחילה הוא ניסה לבוא בדברים ולשכנע בדתו החדשה. אבל איש לא שעה, והוא גורש ממכה. אבל לא וויתר. והוא חזר למכה בכח החרב. אין זה מקרה שהבאתי באופן כללי את אופן עלייתם של משה וישו. שני הנביאים הראשונים באו אל הצבור בכח-תורתם, ואילו מוחמד בא אל הצבור *בכח החרב*.

בספר הקוראן יש פסוק האומר: אוטיעו אללה ואוטיעו אל-רסול ואוולא אל-אמר מנכום. הבאתי את הפסוק הזה במאמר הקודם בתרגומו העברי: ''צייתו לאלהים וצייתו לנביא ולמנהיג שלכם''. יש פה דרישה מוחלטת של צייתנות. אין כאן מקום לחשיבה בדבר אמות מוסר כל שהן. אין כאן מקום להרהור על ''פקודה בלתי חוקית בעליל''. מה שהמנהיג אומר זה מה שייעשה. והמנהיג המסוכן במקרה שלנו זה הדרשן הקטן במסגד.

בשנת 1980 בקש ראש עיריית חברון פהד אל-נטשה לפתח את עירו. הוא רצה שמרכז העיר יהיה מרכז מסחרי תוסס. הוא העניק לשני אנשים רשיון לפתוח בית קפה גדול. היזמים השקיעו הרבה כסף בציוד ישיבה וכלים לשתיה ואכילה. הם גם הביאו משחקי שש-בש. הדבר לא מצא חן בעיני אנשי חברון השמרנים. הם פנו אל ראש העיר ובקשו ממנו לבטל ליזמים את הרשיון ולסגור את המקום. ראש העיר לא נענה - יען כי רצה לפתח את העיר (הוא היה מהנדס במקצועו). כאשר נוכחו השמרנים כי פנייתם נפלה על אזניים ערלות, הלכו לדרשן של מערת המכפלה ודברו על ליבו.

והנה ביום השישי הקרוב פתח הדרשן את דרשתו השבועית באומרו: ''השבח לאל המודרניזציה הגיעה סוף סוף אל עירנו. המוסד (הכוונה לבית הקפה) החדש הביא לנו את הקידמה וגם משחקי הימורים, ולא ירחק היום ומוסד זה גם יביא לנו את האלכוהול ואת הזנות. אנו מזהירים מעל במה זו את האחראים שיסירו את החרפה הזאת מעירנו. אחרת ניאלץ אנו לטפל בבעיה. למחרת בשבת, היזמים כבר לא פתחו את בית הקפה ביוזמתם הם. נסכים או לא נסכים, זוהי עוצמה ששום דרג פוליטי אין לו.

בית כנסת יהודי אינו מהווה מקור לסכנה כלשהי. קל וחומר כנסיה. שני מוסדות התוועדות אלה משמשים אך ורק לשם תפילה של יחיד או רבים. מהם לא תצא התפרעות כלשהי. המסגד הוא מקום התוועדות לפרוע פרעות בכל מי שאנשי הדת יצביעו עליו. יהדות חברון הושמדה בשלוש התפרעויות שיצאו ממערת המכפלה (1929 ,1921 ו- 1936). הפורעים שיצאו לשחוט ביהודי בגדאד (1941) גם כן יצאו מן המסגדים.

סעודיה משקיעה הרבה מאד כסף בבניית מסגדים ברחבי הארץ - בכפרים הערביים. היא מנסה לתקוע כאן טריז שישמש אותה כמעין סוס טרויאני בבוא העת. היא מסוכנת עבורנו יותר מן האיראנים. שכן האיראנים מכריזים על כוונתם בגלוי, ואילו הסעודים בונים רק ''בתי תפילה תמימים''. לכן בקשתי לפקוח את עינינו.
_new_ הוספת תגובה



לשמעון
Doron Arazi (יום שני, 16/12/2002 שעה 0:40)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה בטוח לגבי משמעות ראשי התיבות של החמאס כפי שציטטת אותם? ככל הזכור לי הם חרכת אל-מוקאומה אל-
אסלאמייה (תנועת ההתנגדות האיסלאמית). האם לא כדאי לבדוק שנית?
_new_ הוספת תגובה



הערות קטנות
רועי בלום (יום שני, 16/12/2002 שעה 0:43)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אומנם משה עלה אל ההר, אולם הוא עשה זאת רק לאחר שהוכח באותות ובמופתים על גבם של המצרים כמה הוא חזק האל.
למעשה כל כך חזק עד שבחר להקשות את לב פרעה על מנת להראות את כוחו לעם שאותו הוציא מארץ מצרים .
מראה כוחו היה אכזרי ביותר, אם על ידי פגיעה בחיות על ידי מחלות, ואם על ידי רצח בנים בוכרים בכל מצריים.

גם משה הורה להרוג את אילו הקשורים לעגל הזהב.

כך שסבל עמים אחרים שייך בהחלט להתחלת קיומו של העם היהודי.
_new_ הוספת תגובה



בא לי ממש לבכות על הסבל שעברו המצרים תחת ידם
כהן אפרים (יום שלישי, 17/12/2002 שעה 11:32)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקשה של עם ישראל. ויש להאשים את אלוהי ישראל שהקשה את ליבו של פרעה, ואילץ שוב ושוב את עם ישראל להתעמר במצרים.

ואם כל כך קשה לך עם המוות שהביא האלוהים של העברים על עובדי עגל הזהב,
מדוע אתה צוהל כל אימת שאנחנו מזכירים את שני עגלי הזהב הגדולים ביותר במאה ה- 20, מנהיגי הזרמים הסוציאליסטיים, היטלר של הנאציונאל סוציאליזמוס וסטלין של הסוציאליסזם נאציונאלי, ואת עגל הזהב הקטן, ערפאת של הנאציונאליזם הפלואידי, והתעמרותם עד מוות באנשיהם ובאוייביהם?
_new_ הוספת תגובה



בכה
רועי בלום (יום רביעי, 18/12/2002 שעה 0:02)
בתשובה לכהן אפרים
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להזכירך מי שאמר לבני יעקב ללכת למצרים היה?

מי שידע מה יקרה לאחר מכן במצרים הוא?

מי שהשאיר את מה שהפך לעם ישראל במשך כל שנות העבדות הוא?

מי שהחליט לרצוח 4000 איש ואישה?

מי שהחליט להוליך בגלל אותו עגל עם שלם במדבר הוא?

מי שלא נתן למנהיג להכנס לישראל בגלל שהכה אם המטה במים ובסלע הוא?

מי שבחר לשכוח מהעם היהודי ולתת לו לצאת לגולה?

מי שהעלה את היטלר שעליו אתה מדבר ולא עזר לעם ישאל בתוך אותה תקופה?

אה ואני לא מדבר על השטן, או שאולי כן.

אגב אני מזמן כבר לא צוהל
_new_ הוספת תגובה



שמעון תבוא עליך ברכה והלואי ואת אשר כתבת .....
סוריא (יום שני, 16/12/2002 שעה 0:43)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

, יעזור לפקוח עיניהם של אחרים,
_new_ הוספת תגובה



הגיהאד מחוץ למזרח התיכון ומשמעותו האוניברסלית
יורם המזרחי (יום שני, 16/12/2002 שעה 7:38)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על הגיאהד
---------
''הגיאהד'' כמושג ולפעמים סגנון חיים,היה ''למוצר הייצוא'' הנפוץ ביותר של האיסלם,שהיא הדת הצעירה משלוש הדתות המונותאיסטיות,שיסודן אברהם והתנ''ך.
מה שקרה במשך הדורות ''למוצר הייצוא'' הזה,אופייני להרבה תורות-מחמירות,שמטבע הדברים יוצרות גם התנגדות,אפילו בין המאמינים ועל כן עוברות ''שיפוץ וליטוש'' לפי הצורך.
כך קרה שהמושג,שבעיני ובפי ''מקלים'' שמור לפירוש העיקרי ''כמאמץ'' ומאמץ בלבד, עודד מי שמוסיפים ומנסים להבהיר להדיוטות למשל ''מאמץ לימודים,מאמץ עבודה,מאמץ חברתי,מאמץ התרמה'' ועוד,כשהשמיים הם הגבול.(די דומה למושג מסע-צלב שבמשך השנים היה תאר למאמץ חברתי-לאומי או פרטי)
---------------
בימי, שמעתי הסברים שונים ומשונים למושג ''גיהאד'' חלקם בא ''לקולא'' שמטרתה לסבר את אוזן השומע,שבדרך כלל נתקף אימה בשל חזון- דמים,סכנת אבדן זהות דתית או לאומית מול ''איום איסלמי'' וגורמים מרתיעים אחרים הקשורים לתדמית ''מאות מליוני מוסלמים אלימים'' שרובם,כביכול,צמא דם.
בתקופה בה חייתי בקהיר למשל,שהיתה תקופת שיא בפעילות איסלמית אנטי- שלטונית וימי גידולה המהיר של התנועה האיסלמית הקשוחה,לא היה ספק שארגון הכולל בשמו את המילה ''גיה'אד'' אכן מתכוון לתרגום והפירוש שהוא מלחמת-קודש ומילולית גם מאמץ גדול.בדרשות והרצאות ששמעתי ברדיו,ממגברי קול הנמצאים בכל פינה (ודווקא בשכונות היותר עניות) ופעמיים במכללת אל-אזהר(גם שם רמקולים) לא היה ספק שמדובר במלחמה לשמה ומאמץ גדול -ל...אכוף את דת האסלם.
-----------------
למושג ''גיהאד'' יש הבטים נוספים,המשתרגים ממנו כמו התפיסה הדתית והצווי הנבואי של השליח מוחמד שאת האסלם יש לכפות,כצוו המוטל על כל מוסלמי,על כל העמים הלא מוסלמים בעוד שמעמד ''מיוחד'' הנקרא ''דימי''
או: ''אהל אל-דמה'' שפירושו נתינים מוגנים -ינתן בעיקר ליהודים שהם ''עם הספר'' אך גם לנוצרים ועוד כמה כתות כמו צבאיים או מנדאים.
מפיצי סיפרוני ''גיהאד'' בקהיר,שניתנו יחד עם קבלה לתרומת כסף המיועדת לצדקה ''זכאת'' לא הסתירו אמונתם שמדובר בשימוש כוחני,שיש לעשות במושג ואמנם כך תרגמו אותו בארצם המוסלמית וייצאו אותו לארצות-תבל שם חלה ''חובת ההמשך'' על שכם הקהילה המוסלמית המקומית
----------------
בשנת 1985 התכנסה בוויניפג וועידה איסלאמית כל-אמריקאית ובאותו מעמד אמר האימאם של וונקובר שחובת כל מוסלמי היא ''לאכוף את דת הנביא בסביבתו המיידית כדי להבטיח שכל פרט מוסלמי יחיה בסביבה מוסלמית'' כאשר הדברים החרידו חלק מבאי הועידה,שהיו בעלי השקפה ''לקולא'' ודברו על ''המאמץ הגדול'' בלי להזכיר חרבות-התנפל עליהם האימאם ההוא מוונקובר,
שנעזר בדברי הטפה ארסיים של מרצה שיעי- דתי לבנוני מאונטאריו והזכיר למשתתפים שהעולם (המוסלמי) מחולק לשניים '' בית-האסלם/דאר אל אסלאם'' כלומר הארצות בשליטה מוסלמית ''ודאר אל- חרב/בית המלחמה ''כלומר ארצות שיש לכבוש כדי לכפות את דת הנביא.לפי מסורות ''טריות יחסית'' כך הסביר המרצה הלבנוני,יש גם ''דאר אל-צולח/בית ההפוגה'' כלומר ארצות המעלות מס למוסלמים.בשום אופן לא נדחתה התיזה ''שהגי'האד'' הוא לוחמני.
------------------------
לפני כן,בשנות השישים המאוחרות והשבעים המוקדמות,כשהרבתי לבקר באירן של השאח,הגעתי כמה פעמים לעיר גום (קום) המכונה ''בית חרושת למולות'' שם שוחחתי עם מורי ותלמידי מדרסות/בתי מדרש שיעים שהתעמתו עם שלטון השאח וייחלו לראות את אלילם אייתולה רוחללה חומייני,חוזר הביתה (מגלות בעירק ואח''כ בצרפת) אחד מאלה,גם הוא מהעיר חומיין,הסביר לי בפירוט רב שהוא ודומיו ''נמצאים במאמץ על להפיל את שלטון התועבה המערבי והמצעד שיחל בגום ימשיך לטהרן,משם לנג'ף וכרבאללה(בעירק) ויוסיף לצעוד ''בכל מקום בו תזרח השמש''.... בעיני התלמיד מחומיין לא היה ''לגיהאד'' פירוש אחר מלבד מלחמת-קודש ואכן בתוך שנים מעטות התרחש ''החזון'' למעט (בינתיים) הליכה לנג'ף ולכרבאלה...
-----------------------
במסגד של וויניפג,שרוב באיו אינם ערבים - אלא איראנים,פקיסטנים,מאלזים,פילפינים,כמה מתאסלמים (כולל יהודי לשעבר) והרבה אפריקאים,התנהל לפני זמן לא רב,ויכוח פתוח בשאלה ''ההיסטורית'' אם מותר להכריז על ''ג'יאהד'' באין מחליט ראשי ומוסמך,
כלומר ''ח'אליף'' שיהיה מנהיג מוכר לכל המוסלמים ואם כך,בהעדרו (הזמני...)-למי יש סמכות להכריז על מלחמת -קודש? הסיכום היה ''שעל האסלם מרחפת סכנה נוראה של הטמעות בתרבויות אחרות,ארופאיות ופאגניות ולכן גם בהעדר חאלי'ף חובת כל מוסלמי היא לשאוף לגיהאד ואם אינו יכול להשתתף הלכה למעשה בקרב הגדול עליו לקחת חלק במאמץ-הגדול באמצעות תרומות כסף,מתן סיוע,מחסה וכיו''ב''.....
-------------------
תמונה דומה,לפי הידוע לי ממעקב אחר פירסומים איסלאמים בינל'א -אפשר למצוא בכל העולם,בקרב הפזורה האיסלמית באשר היא שם ובעיקר בין באי המסגדים ובקרבם מצאו למשל שליחי אוסמה בין לאדין,מחסה ,סיוע ועוד,שלא לדבר על התרמות למימון מגוון פעילויות.
באוסטרליה למשל,נחשף בימים אלה מחנה-קיץ לנוער איסלמי,שם לא דובר על ''ג'יהאד'' כמאמץ לימודים וכיו''ב - אלא בפירוש על ''מאמץ מלחמתי'' במלוא מובן המלה.
------------
תפיסת ''הגיאהד'' עודדה למשל רבבות מוסלמים החל בערבים וכלה בפילפינים להתנדב,במשך השנים,
''לגיהאד'' האפגאני שנערך נגד הממשלה הקומוניסטית של בברק קרמל והרוסים והיא המעודדת מתנדבים לעזרת התנועה האיסלמית-בדלנית של הצ'צנים.או מצרים לעזרת הפלסתינאים ועוד
מניין קריאות ''גיהאד'' מלחמתי ארוך מלהזכיר במאמר זנה,החל מהמאה ה7 ועד לימינו,כולל השימוש הנפוץ בהמושג ''מ'גהדין'' שבא גם בלי הכרזת ''גיהאד'' על ידי ''מנהיג מוסמך''.....
מעניין שגם מתנגדי המשטר באירן,נטלו לעצמם את התאר כמו למשל ''מוג'הידין חאלק אירן''....וכי תפיסת ''גיהאד'' מעודדת את קיצוני אלג'יר להמשיך ולהתנגד למשטר,המוסלמי,תוך טבח איום,כמעט יומי,של בני עמם.....
-----------------
''הבשורה הטובה'' היא.....שחרב האסלם אינה מכוונת רק נגד העולם המערבי אלא קודם כל ובעיקר נגד ''העולם האלילי'' למשל הודו או סין יפן ועוד מאות מליוני מאמינים באלילי אבן עץ ומתכת..... מבחינה זו הודו היא אויב הרבה יותר ''מחייב'' מאשר ישראל ,בה רואים אוייב זמני עם סכוי להפיכת המדינה היהודית לאומה בחסות האיסלם....לכל זכור מעמד פיצוץ פסלי בודהה הענקיים,שעמדו בהרי אפגניסטן....מעשה נבלה שבוצע ערב הפלישה האמריקאית.....מי שמכיר פרסומי טאליבן או אל-קאדה יודע שהודו ''מסומנת'' כיעד חשוב למלחמת קודש ואם מדובר על תנועת ''ג'מעה איסלמיה'' הנפוצה באסיה הרי שמטרתה הסופית היא ''השלמת תפוצת האסלם במזרח אסיה ביצירת מדינה-מוסלמית שתכלול את מאלזיה,סינגפור,אינדונזיה,בלנגלה דש,הודו,פקיסטן,אויגור(בסין) ו....חלקרים נרחבים של אוסטרליה......
--------------------
לסיכום: האסלאם אינו שונה מדתות אחרות בשאיפה להתפשדטות והתרחבות.הוא פועל בדרך ''לא מסיונרית'' כמו הנוצרים למשל,שבשיא התפשטותם כפו את הצלוב בכח החרב או בדרך מתפשרת כיהדות,אף כי גם בתולדות היהודים מוכרות ''תופעות ג'יהאדיות'' לא מהסוג הראוי לשבח דווקא.....
את ''הגיהאד'' יש לקחת בשיא הרצינות.לא להתפס לפירושים המצילים ובניסוחו החדש הטרי והאחרון יש לראות בו אתגר לעולם הלא מוסלמי,עולם שלתפיסת''המוגהדן'' יש לאכוף לשלטון איסלמי.
_new_ הוספת תגובה



יורם מאמר מענין ממליצה למשתתפי הפורום לקרא!
סוריא (יום שני, 16/12/2002 שעה 18:52)
בתשובה ליורם המזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובאמת היכן עומד היום העולם החופשי , מודרני למול האיום המוסלמי?
_new_ הוספת תגובה



יורם מאמר מענין ממליצה למשתתפי הפורום לקרא!
אמאל (יום ראשון, 30/05/2004 שעה 9:16)
בתשובה לסוריא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה כל כך טפשי שאנשים כמוכים בלעו מה שהאכילו להם על האסלאם ולא נתנו לעצמהם להתעלם מכל הדבורים ןלבוא ולנסות ולהבין מה הוא גהאד כי קראתי כל מה שיש לכם מתגובות וגם המאמר אכך לא מצאתי אותכם מקיפים בידע על מה שאתם מדברים
_new_ הוספת תגובה



אמאל, ומדוע שלא תעמיד דברים על דיוקם?
יובל רבינוביץ (יום שני, 31/05/2004 שעה 14:31)
בתשובה לאמאל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נשמח תמיד ללמוד. אתה מוזמן להשלים את מה שלא נאמר כאן על אודות האיסלאם.
_new_ הוספת תגובה



אכן פקחת את עיננו ובעיקר בעניין הסעודי, הנתפס
אברהמי (יום שני, 16/12/2002 שעה 9:34)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ע''י רבים בטעות, כעניין שולי או לחילוםין כ'עניין' יוזם חידוש אוסלו בתנאים אחרים.
_new_ הוספת תגובה



אללה - אלוהי מלחמה
אורי מילשטיין (יום שני, 16/12/2002 שעה 7:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דברי ההגות והפילוסופיה המוסלמיים ידועים רק לאנשים מעטים. כך גם ביהדות בנצרות ובכל דת. רוב המאמינים מכירים את הסיפורים, בעיקר על מייסד הדת ועל ממשיכיו הראשונים, ועל פיהם הם בונים את תמונת עולמם.

אברהם אבינו ניהל בחייו רק מלחמה אחת - במלכי הצפון (בראשית פרק י''ד) והיא אינה קשורה, ישירות לפחות, לפיתוח האמונה. ישו לא ניהל שום מלחמה והיה קורבן של עריצות. מוחמד לעומתם השיג כל מה שהשיג במלחמות אכזריות ובמעשי טבח.

מכאן מסקנת השכל הישר של רוב המאמינים: אלוהי הנוצרים הוא אלוהי שלום; אלוהי היהודים הוא גם אלוהי שלום וגם אלוהי מלחמה ואלוהי המוסלמים הוא רק אלוהי מלחמה. את הנתון הבסיסי לא ניתן לשנות במסגרת הדתות. ניטשה אמנם הצהיר בסוף המאה ה- 19 שאלוהים מת אבל אחרי למעלה ממאה שנים ברור לכל שהוא נמצא במלוא אונו.
_new_ הוספת תגובה



אלוהים מת אבל רעיונותיו חיים
רועי בלום (יום שני, 16/12/2002 שעה 10:15)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מכאן שאלוהים אל מת, כי קיומו אינו גשמי
אורי מילשטיין (יום שני, 16/12/2002 שעה 15:54)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מעניין,אתם מדברים על אלוהים כאילו אתם מכירים אותו
כהן אפרים (יום שלישי, 17/12/2002 שעה 10:48)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לחרד להכרות עם האלוהים: לכל אחד הכרות אישית
יורם המזרחי (יום שלישי, 17/12/2002 שעה 23:26)
בתשובה לכהן אפרים
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאלתך אופיינית לבני אדם דתיים (?!).החשש שמא
''מישהוא מכיר אלוהים'' מפחיד בעיקר את הנ''ל....
כן ידידי, אני מכיר את אלוהי ואפילו מכירו באופן אינטימי.אני מאמין שלכל אחד אלוהים משלו ואם האדם כנה - הוא מכיר הייטב את אלוהיו!.
באשר לי אינני צריך ''מתווכים'' בדמות רבנים,
חכמים,איצטגנין או...יהודים מזני שומרי המסורת ועד החרדים , הלוקחים על עצמם תפקידי ''דובר''....
הבעיה היא שבעל הדבר,האלוהים שותק והנ''ל ממשיכים למנות עצמם לדובריו ועושי דברו להבנתם....אם אלה או כאלה אין לי ''דיבור'' בעניין הרגיש והאינטימי הזה...
אני מקווה שהתגובה הניחה את דעתך
יורם
_new_ הוספת תגובה



אלוהי אברהם ואלוהי אוסמה בן לאדן
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/12/2002 שעה 7:39)
בתשובה ליורם המזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלוהים שאני דיברתי עליו אינו אלוהים שלי אלא אלוהים כפי הוא מופיע במקרא, בעיקר בסיפור על אברהם אבינו, ואלוהים כפי שמאמינים בו אנשים בתחילת המאה ה- 21, לדוגמא: אוסמה בן לאדן.
_new_ הוספת תגובה



תגובה לאורי
יעקב (יום שלישי, 17/12/2002 שעה 20:27)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדברים נכונים עובדתית אלה שצריכים לקחת בחשבון

ישו אם נביא או משיח איננו מיסד הנצרות אלה הסמל שמסביבו התגבשה הנצרות ויש מספיק חוקרים שטוענים
שלא היה קיים או שהיה קיים בדמותם של משחים רבים באותה תקופה
וגם בימינו לא חסר

מיסד הנצרות לדעתי הוא שאול התרסי

כך או כך במאזן הדמים הנצרות במקום הראשון
האיסלם במקום השני

והיהדות מאז חורבן הבית לא שפכה דמים בשם
הקדוש ברוך הוא
בימינו יש תנועה לאומית וחלקה הגדול מקורב
למשיח מברוקלין

ןעדין אנחנו רחוקים במאזן הדמים מהנצרות והאיסלם
_new_ הוספת תגובה



הגניאולוגיה של תרבויות פציפיסטיות ונאו פציפיסטיות
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/12/2002 שעה 7:45)
בתשובה ליעקב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן במהלך ההיסטוריה נלחמו הנוצרים והרגו אנשים יותר מן המוסלמים ובוודאי יותר מן היהודים. אבל אלוהי הנוצרים, כפי שהם מאמינים בו, הוא אלוהי שלום.

התוצאה: תרבויות פציפיסטיות ונאו-פציפיסטיות גדולות הן תופעה ייחודית לנוצרים. תופעה זאת מקשה היום מאוד על מדינת ישראל ביחסיה הבינלאומיים.
_new_ הוספת תגובה



חולק עליך ידידי
יעקב נפתלי (יום רביעי, 18/12/2002 שעה 22:16)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תכונות אנושיות הם תכונות אנוש
יחוסם לאל היא סוג חדש של עבודת אלילים שהופיע יחד עם הנצרות

במבחן התוצאות בשם '' הנצרות'' היתה רוב שפיכת הדמים בהיסטוריה
_new_ הוספת תגובה



עבודת אלילים קיימת תמיד!
א. מילשטיין (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 17:08)
בתשובה ליעקב נפתלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עבודת אלילים קיימת תמיד! ראה לענין זה פרשת עגל הזהב אחרי מתן תורה ודברי הנביאים האחרונים.יחס החברה הישראלית לרבין היום הוא עבודת אלילים. ראה לענין זה מאמרי ''דת הצבא'' שהתפרסם בפורום זה בשבוע שעבר.

אינני מדביק שום תכונה לאלוהים אלא מנתח את ההבדלים בדרך גילוי האלוהים בדתות השונות. כמו שכתבתי בתשובה לעיל: בכל ענין ביקום יש חשיבות לתנאים התחליים, וגם בתחום הדתות ויחס המאמינים לנושאים שונים כמו מלחמה, כלכלה וכו' ראה לענין זה את מחקרו של מקס ובר על השפעת הפרוטסטנטיות על צמיחת הקפיטליזם..
_new_ הוספת תגובה



שמעון - באיזה מידה יש להתייחס לדברים הכתובים
אלכסנדר מאן (יום שני, 16/12/2002 שעה 12:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקורות עתיקים אלו כתיאור מציאות כללית? האם התופעה שאתה מתאר כאן מאפיינת כל כל שכבות החברה המוסלמית בהווה?

האם לא ניתן לומר - ברמת ההשוואה הגסה במאקרו - כי ייתכן ובאיסלם אמנם קיימים מקורות בעייתיים, אך כי הללו אינם מהותיים ואינם משפיעים על כלל החברה, אשר מבחינתה בכל זאת עברה תהליך חילון ומודרניזציה מסויים?
האם מסורות עתיקות אכן עדיין בחזקת מציאות מחייבת של ממש עבור משכיל ערבי-מוסלמי במדינות ערב? האם אין בתיאור זה של תופעות הג'יהאד אלו משום התמקדות בנקודה אחת ומסויימת בלבד?

האם ניתן להיות כלל אובייקטיבי בשאלות אלו?

אני לכשעצמי בדיעה כי ציטוטים מכוונים מספרי כל דוגמה דתית יכולים כמעט תמיד להוכיח דבר והיפוכו בהתאם לנטיות הדובר, ועל כן יש ליצור תמיד רלטיביות מגנה בכל ציטוט דתי, במידת האפשר - גם אם לכאורה ניתן להוכיח דבר אחד או שניים על ידו. מבט אחד אפור מגלה שכמעט כל הכתבים הדתיים אוחזים באמביוולנטיות מסויימת, לפחות בפירושיהם המאוחרים.

אגב, מעניין להווכח כי קיימים הבדלים בין מזרחנים ישראלים למזרחנים אירופאים בשאלות אלו, וכי אלו האחרונים מפרשים תופעות אלו באופן נינוח יותר, יש היאמרו אויפומיסטי משהו.
_new_ הוספת תגובה



אלכס לא- תיסתכל על אירן , ועל חתך המשכילים,...
סוריא (יום שני, 16/12/2002 שעה 19:09)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפאנאטיות אינה רחוקה מהם ,לא לא, ומה גם שאירופה היא אירופה, והמזרח התיכון , מזרח תיככון, קיים פער גדול במנטאליות האנשים ודרך תפיסתם,ולכן נראה כי באירופה הדבר מתון, לא - לדעתי אין הבדל בדרך המסר הדתי,או תקרא לזה ג'האד, החיחול נעשה בדרך מיסיונרית בארצות המערב בשקט ולאט לאט ברחוב,בתרומות,בדרשות,בכתובים,ובדרך שאפילו חוטאים מוסלמים יגויסו למטרה מבלי להיות במסגד ,,,ולכן הדבר נראה מתון, לאט לאט ובשקט אבל בטוח, למזלינו וחבל על אלפי החיים שנלקחו אלקאידה עשה טעות בתזמון, והיתעוררנו למרות שאנשים כמו שמעון, יורם, ואחרים ניסו בדרכם שלהם להעיר,,,
_new_ הוספת תגובה



למנדס: תודה על המאמר המחכים והמעניין המשך-
רפי אשכנזי (יום שלישי, 17/12/2002 שעה 19:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי