|
|
|
יצחק לאור פירסם ב''הארץ'' מאמר על ספר של שפרה האפרתי שמתיימר להיות ''הספר האחרון'' של סידרת חסמב''ה , שבו אנו למדים שאחד מחברי חסמב''ה היה הומו ואחרת רוצחת סדרתית נימפומנית.
נגד הספר הוגשה תביעה בידי יורשיו של יגאל מוסינזון שכרגע נמצאת בבירור בבית המשפט ולתוצאותיה יהיו השלכות גדולות על שאלת זכויות הסופרים על דמויות שיצרו.
לאור בכל אופן סובלני מאוד בעניין ומביע את תמיהתו על חוסר הסובלנות שיש כלפי ''פרודיות''. תמהני האם האיש שהיה מוכן להכות מבקר ספרותי על שלעג ליצירתו (''השיעמום שהיא מעוררת חזק יותר אפילו מהגועל'') היה סובלני כל כך אם היו עושים פרודיות דומות ליצירתו שלו?
בכל אופן, אני אישית, אם כי אינני מחבב בלשון המעטה את הספר של האפרתי, (כן, קראתי אותו) ואת הרעיון שמאחוריו, סימפטי עכשיו יותר למחברת.
לאחרונה ראיתי הצגה מעניינת מאוד שחיברה ושהוצגה בתיאטרון קריאה ב''צוותא''. ההצגה עסקה בנושא הסיפור התנכי ''בת יפתח'' שהוצאה להורג בידי אביה ומזוית מאוד לא שיגרתית . נהניתי מאוד ומצאתי אותה בהחלט ראוייה להצגה. וכך חשבה גם מרצה לתיאטרון שישבה לידי. אלא שלאחר ההצגה היא נגשה למחברת ולאחר שגמרה לשבח את ההצגה חיוותה את דעתה שקשה להאמין שמישהו מהתיאטראות הממוסדים היום יעלה הצגה כזאת.
חבל.
קישורים:
יצחק לאור על חסמבה ושפרה
|
|
|