מה יש ''להבין''?

ד''ר ישראל בר-ניר

מוטיב החוזר על עצמו בכל הטעונים המובאים ע''י ''צדיקי הדור'' של השמאל הליברלי להצדקת הטרור הוא ש''צריך להבין מה מביא אנשים לנקוט במעשים כאלה''. אומנם למשפט הזה מתלווה תמיד, תוך גילגול עינים מתחסד, התוספת האוטומטית ש''להבין אין פרושו להצדיק''. אבל בפועל הם עושים בדיוק את מה שהם מתיימרים לעשות, הם מצדיקים את הטרור. מאמר של אורי אבנרי שהתפרסם לפני זמן קצר כאן בפורום, תחת כותרת שנגנבה מאחד משיריו של ביאליק, הוא דוגמא אופיינית אחת מני רבות.

בכל פעם שאני נתקל בטעון מהסוג הזה, אני שואל את עצמי מחדש ''מה יש כאן להבין?'' הרי מה שה''הבנה'' הזאת באה לאמר זה שלטרור יש סיבה או סיבות. שהטרור, בהיותו תגובה על עוול כזה או אחר, הוא לא יותר מאשר ''שלב הגיוני'' (לא ''מוצדק'' חס וחלילה), ב''מעגל אלימות''.

האמת היא שאין הנחה יותר מופרכת מאשר הקביעה שהטרור מונע ע''י סיבות רציונליות. שום אפולוגטיקה לא תעזור כאן. לטרור יש מניע אחד ויחיד, כפי שניסח זאת לנין:

''מטרתו של הטרור היא טרור'' (The objective of terror is to terrorize).

כל היתר, תסלחו לי על הביטוי, זה בבל''ת ותו לא, וכל מי שטוען אחרת משקר ביודעין.

על מנת להגיע למסקנה הזאת, מספיק להסתכל על הפרופיל של המחבל מתאבד הטיפוסי. אף אחד מהמיקרים של פיגועי ההתאבדות לא בוצע כתוצאה של טרוף רגעי או איבוד עשתונות. אף אחד ממבצעי הפשע לא היה איזה ''מוסק זיתים'' שבשל ה''כיבוש'' נמנע ממנו להגשים את משאת נפשו, לחיות בשלום תחת גפנו ותחת תאנתו. ללא יוצא מן הכלל, כל המבצעים, גם בישראל וגם בעולם הרחב היו יוצאי משפחות טובות ובעלות אמצעים, ומרביתם היו בעלי השכלה מעל לממוצע. הם לא פעלו בשל ''חימה תהומית'' על עוול כזה או אחר שנגרם להם. מה שהניע אותם היתה שינאה תהומית. שינאה שהוקנתה באמצעות מערכת החינוך שלאורך שנים הסתייעה באופן שיטתי באמצעי שטיפת המוח המתוחכמים ביותר.

נחזור לרגע לשנות השלושים והארבעים של המאה שעברה. ההישג הגדול ביותר של המישטר הסוציאליסטי-לאומי בגרמניה היה החינוך. מנקודת מבט של ההישגים והתוצאות, ללא התייחסות לתכנים, לא ניתן למצוא לאורך כל ההיסטוריה מפעל חינוכי יותר מוצלח מאשר הנוער ההיטלראי.

מערכות החינוך בארצות האיסלאם מחקות מי פחות ומי יותר את הדגם הגרמני הזה. השיר הלאומי המרכזי של הנוער ההיטלראי בגרמניה כלל את השורה ''כמה טוב יהיה כשדם יהודי יינתז מן הסכין''. במקביל לזה, בבתי הספר של הרשות הפלשתינאית מלמדים שירים הכוללים שורות כמו ''מה טוב ריחה של האדמה, האדמה הספוגה בדם יהודי'' (למיטב ידעתי הם מתחילים את זה כבר בגיל הגן). ילד כזה, שהיה בגיל בי''ס עממי כשנחתמו אוסלו, הוא היום בגיל תיכון ומשאת נפשו היחידה היא לרצוח יהודים לא מפני שהיהודים גרמו לו איזה שהוא עוול, אלא מפני שלזה חינכו אותו באופן שיטתי. מה יש כאן להבין?

ג'ורג' אורוול, במאמר שכתב לקראת סוף מלחמת העולם השניה, על התנהגות השמאל הליברלי בבריטניה בתקופת המלחמה, התייחס לרעיונות ש''הם כל כך אידיוטיים, שרק אינטלקטואלים מסוגלים לקבל אותם. שום אדם פשוט אינו יכול להיות כל כך טיפש.''

One has to belong to the intelligentsia to believe things like that: no ordinary man could be such a fool.
(''Notes on Nationalism'', an essay by George Orwell, May 1945)

הרעיון שמבצעיהם של פעולות הטרור להן אנו עדים בשנים האחרונות מונעים ע''י איזה שהם שיקולים רציונליים נכלל באותה קטגוריה.

הבעיה האמיתית היא לא ''הבנת'' הסיבות לטרור. הבעיה האמיתית היא הבנת המניעים של אותם שנאחזים בטעון כזה, טעון שאינו בא אלא על מנת להצדיק את ההסתאבות המוסרית של עצמם. הסתאבות הבאה לידי ביטוי בכך ש''הבנת'' הטרור מתבטאת בבניית סולם ערכים כפול בו רצח בכוונה תחילה של ילדים הינו שווה ערך למחסומי דרכים שנועדו למנוע את הטרור. הסתאבות הבאה לידי ביטוי בניפוח של כל ארוע שולי מעבר לכל פרופורציה עד כדי הפיכתו לאושוויץ במהדורה חדשה. הסתאבות שאיננה רואה כל דופי בהמצאת ארועים שלא היו ולא נבראו כסיבות להצדקת מבצעי הטרור.

תמיד ניתן יהיה למצוא ''סיבות'' בעזרתן ניתן להצדיק כל מעשה זוועה. הפיקציה של ה''כיבוש'' כסיבה לטרור איננה בלבדית למאבקם של הערבים נגד מדינת ישראל. גם בין לאדן וחבורתו מגדירים את הסיבה למלחמת הטרור שלהם נגד ארה''ב כ''כיבוש''. הנוכחות הצבאית של ארה''ב על אדמת ארצם, סעודיה, היא בעיניהם ''כיבוש'' לכל דבר.

תאמרו הרי זו טענה חסרת שחר, כי הנוכחות הזאת היא בהסכמת הממשלה הסעודית, אבל המציאות היא שללא הנוכחות הצבאית של ארה''ב בסעודיה זמן הישרדותו של המישטר הנוכחי בסעודיה יימדד בלא יותר מאשר חודשים ספורים (אולי רק שבועות בודדים). יש לפיכך הרבה מן הצדק בטענתו של בין לאדן. ניתן אפילו לאמר שבטענתו של בין לאדן יש יותר צדק מאשר בזו של הערבים בארץ ישראל, כי הנוכחות של ארצות הברית בסעודיה איננה תוצאה של מלחמה שהסעודים פתחו בה נגד ארה''ב.

אין גבול לאבסורדים אליהם ניתן להגיע ברגע שמתחילים לקחת ברצינות לוקש כמו זה של ה''כיבוש'' כעילה למלחמה בכלל ולטרור בפרט (וזה מבלי להתייחס לאבסורד הלוגי האינהרנטי שבראיית הכיבוש כסיבה למלחמה. כיבוש הוא תוצאה של מלחמה ובשום פנים אינו יכול להיות סיבה. אני משאיר לגאונים האינטלקטואלים של השמאל הנאור להתמודד עם הסתירה הלוגית הזאת).

יש לי הצעה לכל אחת מהמשתתפות ממין נקבה בפורום. נסי את התרגיל האינטלקטואלי הבא: תארי לעצמך לרגע שאת קורבן לאונס קבוצתי. איך היית חשה כלפי שוטר, או עורך דין, או עובד סוציאלי, או כל מי שהוא אחר שהיה בא ואומר לך ''צריך להבין את הסיבות . . .''?

כשאני קורא את המשפט ''צריך להבין את הסיבות . . .'' בהקשר ל''ביקורו'' של מוסק הזיתים בהתנחלות מצר, ביקור בו נרצחו בין השאר שני פעוטות, בא לי להקיא. מה יש כאן להבין?

הצגת המאמר בלבד

לבר-ניר: מאמר מצויין, לקרוא, להבין, להדפיס ולשמור

רפי אשכנזי (יום שני, 09/12/2002 שעה 18:36)