|
| שחר בלום (שבת, 30/11/2002 שעה 18:37) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
1) אף אחד לא יאמין לי - אבל לא ''אסע לחו''ל'' - שזה במילים אחרות: ''ארד'' - אם יציעו לי עבודה טובה עם מכונית. אין לי ארץ אחרת - גם אם אדמתי בוערת. 2) מה שונה בעם ישראל? ראשית כל - תרומתו התרבותית: התנ''ך, בראש ובראשונה, שמהווה את היסוד התרבותי לעולם כולו, ושימש ומשמש עד היום מופת לאינספור יצירות תרבות ואמנות. תרומתו התיאולוגית - האמונה באל אחד, ביטול האלילות וקורבן האדם. האתוס הלאומי המכונן - יציאת מצרים, מלכות ישראל, אירועים מרכזיים, חיוביים כשליליים - ממרד בר-כוכבא והמרד הגדול עד לשואה; המולדת המשותפת - ארץ-ישראל; הלשון הלאומית/הדתית - עברית, שגם אם איננה מדוברת בפי רוב היהודים כיום, לפחות היא קיימת עמוק בתודעה, מכיוון שעד המאה ה- 19 לפחות, היא שימשה כלשון משותפת לכל הספרות ההלכתית, וכן גם לשון-חירום שיהודים דיברו בה אחד עם השני, כשלא היתה ברירה אחרת. עד כמה שידיעתי מגעת - ישנה גם זהות ביולוגית בסיסית - אם כי בכך אינני בטוח. הבעיה היא שהאתוס הציוני התבסס על מרד מוחלט וקריעה גמורה עם העבר הבתר-מקראי בממד הזמן, ועם הסביבה והתרבות המסורתיים-דתיים בממד המרחב. לכן, נוצרה במהלך השנים ריקנות, ואנו מוצאים עצמנו מול שוקת שבורה. לא לחינם אמר יעקב חזן (או שמא היה זה מאיר יערי) מהשומר הצעיר - שאחת מהטעויות המרכזיות של התנועה היתה אי-מתן חינוך יהודי לנוער, מכיוו שחשבו בתמימותם שמעשה ההתיישבות והחלוציות ובניית 'חברת-מופת' - יספיקו לבניית זהות לאומית יהודית חדשה. 3) איך תיראה מדינת ישראל עוד 50 שנה? אני לא יודע. אני מפחד אפילו לחשוב. אבל כל עוד לא קניתי כרטיס טיסה חד-כיווני לאירלנד ואני כאן - סימן שאני אופטימי. | |||
|
|||
חוץ מזה שהישראלי מחוייב בגיל 18 לשרת שלוש שנים את מדינתו. הרי כולם רוצים את אותו הדבר (לדעתי) ,כסף,הצלחה, חיים טובים. מה המיוחד בנו מכל העמים? או שאין היום ייחוד של העם הישראלי ובכוונה כתבתי ישראלי כדי לייחד את העם שחי בישראל. שאני נוסע מידי פעם לחו''ל אני מגלה שאנחנו חיים את אותם החיים של חו''ל רק בשפה שונה. אומרים על הישראלים שהם עם של קומבינות, עם של כאלה שמאלתרים. ככה אני מכיר את הדימוי שלנו מארה''ב. אנחנו מדינה קטנה, יכולת הייצור שלנו אל מול העולם לא גדולה וקשה להיות רווחית. מהי הדרך לעשות אותנו ייחודיים ולבנות את המדינה שלנו כמדינה שלא חיה על חשבון אחרים (ארה''ב). תיירות זה נושא מאוד רציני אבל בגלל המצב הבטחוני אין תיירים ,למרות שגם אם היו לשרת תיירים אנחנו עוד צריכים ללמוד. מהי הדרך לעלות אותנו על דרך המלך??? | |||
|
|||
הוא מנורה עם עלי זית. מנין לקוח הציור הזה? בספר זכריה פרק ב [אותו קראו היום בהפטרה בבתי הכנסת] ישנו תיאור של מחזה נבואה בו רואה הנביא ''מנורת זהב כולה ...ושניים זיתים [=עצי זית] עליה אחד מימין המנורה ואחד על שמאלה''. השמן נוטף העצים אל תוך הנרות עצמם. המוטו של הנבואה הוא ''לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות''. הנבואה מופנית אל שבי ציון בראשית ימי הבית השני. הסטורית, התקופה דומה במאפיינים רבים לשיבת ציון המודרנית. [אין כאן המקום לפרט, אולי בהזדמנות אחרת] אישית,אני מציע להשתמש בסמל המדינה כפי שהוא ולדעת מהן המילים שצריכות להופיע מתחת לסמל. אם לא נשכיל להבין את המסר הזה: ''כי אם ברוחי'' ולהכניס את הרוח של היהדות למחוזותינו, לחינוך, לחברה, מתוך רצון, סופו של המפעל הציוני אכן,להגיע אל קיצו. [אויבינו מודעים לכך היטב]. החזרה אל ארץ ישראל חייבת להיות מגובה בחזרה אל השרשים. האלטרנטיבה היא אכן התבוללות. לאומית ודתית. אבל המודל הזה נוסה כבר, כידוע. | |||
|
|||
הגיע אלי לאחרונה קובץ המסתובב באינטרנט, ואני מצרף אותו לכאן. יתכן והאמירה שבו בוטה, ויתכן והיא אף וולגרית במידת מה, אך אין לי ספק שהיא מביעה את מה שהפכנו להיות בשנתיים האחרונות, ועוד היד נטויה. בברכה רפי | |||
|
|||
|
|||
|
|||
את העצים ואת פריים? אם עלה בדעתך שאתה מייצג אותי, אני מודיע לך חד משמעית שאתה לא. ואם חשבת שאתה מייצג את רוב העם, חכה לבחירות. עד עכשיו תמיד היית במיעוט, וכך גם יהיה. אז הנח לעצים המסכנים הללו. | |||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
שאלתי ''של מי העצים?'' משום שלאחרונה הבחנתי בהתנהגות פושעת ובריונית של אנשים שנוטים לנכס לעצמם עצים לא-להם. שמן הזית, ששימש במקורות היהודיים כסמל לטוהר טומא על ידי בריונים אלה, לדעתי. אבל אל תיקח אותי במילה, אני סתם אחת תמימה כזו שמאמינה באוניברסליות של ''לא תרצח''. | |||
|
|||
|
|||
פלשתינים ואין פוצה פה בישראל... | |||
|
|||
|
|||
מאלפי עצים במושבים וקיבוצים. ועדיין לא דיברנו על התמרים... סע לקטוף קצת - הם יודו לך. ותחסוך להם במלכודות הזבובים. | |||
|
|||
--בעצי הזית. מעשי הגזל האחרונים אודותם פורסם בתקשורת הם כתם בל ימחה על אותם נבלים-גזלנים. עצי הזית שנעקרו ונעקרים לטובת הגדר, צריכים להינטע מחדש על חשבון הקבלן העוקר ומדינת ישראל בחלקתו של בעל העצים במקום מתאים. הגזילה של עצי הזית מצטרפת לגזילת היבול ע''י כל מיני נבלים בשם ישוב הארץ, ומשום מה מעשיהם הנתעבים עוברים בשתיקה. אליצור, בור גדול אתה וחבריך כורים תחת מפעל ההתישבות המפואר שהוקם, בור שעלול להיות גם קיברו של מיפעל מפואר זה. ראה הוזהרת, ולא בפעם הראשונה! | |||
|
|||
אם תשאל את רוב בני הנוער ואפילו כאלה שמעל גיל הנוער מהו סמל המדינה רובם לא יזכרו מהו, האם איבדנו את הערכים עליהם בנויה המדינה?? | |||
|
|||
|
|||
הרי אלוהים הבטיח לנו שהכל שלנו , לא ככה? | |||
|
|||
לק''י אני באמת לא אוהב סברס מהסיבה ששחר בלום כתב - וגם מפני שה''צברים'' בסופו של דבר בדרך כלל אינם שוים כלום כי הם נעדרים עומק הסטורי וליתר דיוק אינם מעונינם בעומק כזה בגלל המחויבות שהוא מביא. אבל כדאי למי שזוכר לזכור שאת התמרים של בקעת הירדן גנבו באופן בלתי חוקי מעיראק - אחד מקרובי משפחתי היה מעורב במעשה גבורה זה. כדאי לעיין בספר עלילות עיראק מאת יאני אבידוב. ובנתיים אני מציע למי שזוכר להיות עקבי לדעותיו ולהמנע מלאכול תמרים תוצרת ישראל. אליצור | |||
|
|||
אני מאוד אוהב סברס למרות שהוא הגיע במקור מדרום אמריקה. הסברס לידיעתכם הכללית הוא אחד הפירות הבריאים ביותר בסל הפירות הארץ ישראלי. הסברס בעל מספר גדול מאוד של ויטמינים ומאוד טוב לחולי פרוסטטה. אין לי שום בעיה עם פרי שהגיע מחו''ל והוא טעים. דבר אחד חשוב שהצבר בארץ מתחלר לשני זנים עיקריים. הזן הראשון הוא העופר ,זהו זן שנמצא גדל באחת הגבהות ונתגלה שהוא דל קוצים, הוא מגודל ע''י מגדלים רבים בכל חלקי הארץ ומשווק בחודשי הקייץ בעיקר (סביב חודשיים בשנה). הזן השני הוא צברי אורלי שמגודל ברמת הנגב ע''י חוות צברי אורלי. הזן האדום בעל תכונות יותר טובות בהרבה מהזן המקורי. הזן מניב כמעט לאורך כל השנה ונותן פרי גדול יותר ובצבעים של אדום צהוב סגול כתום ולבן. צברי אורלי מגודל בלעדית ע''י חוות צברי אורלי שהיא גם המפתחת של הזן ולא מגודל ע''י אף גורם אחר. לשאלה מהיכן אני יודע את כל זה יש תשובה אחת בלבד. הזן של צברי אורלי הוא קרוב משפחה שלי. בתאבון. %-) | |||
|
|||
לק''י שחר בלום מסכים איתך. אבל זו בעיה כללית. לפני זמן הייתי בבי''ס שדה אלון תבור על שם יגאל אלון ובדפי ההסבר שם נכתב בין השאר שהמדרים עלול להתקל אצל מבקרים צעירים בשאלה מי היה יגאל אלון. זו בעיה אופינית לכל הסמלים הלאומיים. הנקודה היא לשדעתי הבעיה אינה מקרית - הרצון לטשטש את הסמלים הלאומיים נובעת מהרצון להשתחרר מהמהות שלהם - בפתיל הזה דיברנו על עצי הזית וסמליותם - הרצון לטשטש את הסמל הלאומי נובע מרצון להימנע ממימוש המשמעות שלו בארצינו ובמקומינו ובימינו בפועל ממש. אליצור | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |