  
  
  
|
  רב רב-גוני / טור שבועי | |||||
| יעקב יזרעאלי (יום חמישי, 28/11/2002 שעה 2:43) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  להתראות. שירות מוצלח, נעים ובטוח. חזור במהירה |
|||
|
|||
ובשלום. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תודה ,אפרים. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תופעת המהדרין |
|||
|
|||
במקרה זה של מסורת הדלקת הנרות, ההידור אינו גורם לנזק, ואפילו יש בו חן מסוים, שכן הוא מרבה אור, ואור לפי כל התפיסות הוא דבר טוב לעומת החושך. (השאלה מה זה אור ומה זה חושך, זו שאלה אחרת). אולם אם נסתכל על שאר תחומי חיינו, נראה כי ההידור בהרבה מקרים מעיד על צייקנות, ובכמה מקרים נזקו עולה על תועלתו. דוגמא מהתחום הדתי היא נושא הכשרות, בו המהדרים מקשים מאד על חיי היצרנים בדרישותיהם, תוך פסילת כל מה שאינו עומד בתקניהם המחירים. בתחום הפוליטי ניתן למצוא את המהדרים בקצוות הקשת, כאשר כל מי שאינו עומד במשנתם המזוככת, אינו ראוי לטעמם להימנות על המחנה שלהם (התופעות הללו קיימות גם בשמאל וגם בימין) אני חסיד אני לכשלעצמי חסיד האימרה שהאויב הגדול ביותר של הטוב מאד הוא ... המצוין. סע לשלום וחזור בשלום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהדרין[מארמית]=מחזרים.לעומת ''חסידים'' עליהם- - |
|||
|
|||
כבר דיברנו בעבר.לגבי חסיד יש מגבלה,אסור לו להיות שוטה.הוא זקוק לאיזון של החכמה. לעומת זאת ה''מהדר'' במובן המקורי שלו,משתדל ומשקיע כדי לקיים מצות עשה[!] מסוימת.כאן אין סיכון מיוחד אפילו בשוטים.ואכן הננהג להרבות בנרות הפך לנחלת הכלל[וייתכן שהיה המנהג העתיק דווקא,כפי שכתבתי]. השימוש במונח ''מהדרין'' בקשר לכשרות שייך לעברית המודרנית.כיום יש גם שימוש במונח שלא בהקשר של מצוות,במובן של מקפידים,אניני טעם וכו'. אינני מבין את ההתנגדות לכשרות למהדרין,אם היא נובעת מדינמיקה של שוק חופשי וכדאיות כלכלית. אדרבה,אם זה משתלם לייצרן,הוא מתחשב בכח הקנייה של ציבור ה''מהדרין'' בתבונה.אתה הרי יכול להעדיף את המוצר המתחרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הולך וגדל |
|||
|
|||
אף פעם לא חשבתי סיבה למספר הנרות ההולך וגדל משום מה היה ברור שזה מציין את יום הנס רעיון נחמד עניין התעצמות הנס דרך הגדלת מספר הנרות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לכב' הרב יזרעאלי: אני דווקא שמעתי שסיפור פח- - |
|||
|
|||
--השמן נוצר כחלק מההגדה של חנוכה, כאלגוריה על מילחמת המכבים. המספר בזמן ההוא { כ140 לפני הספירה הנוצרית} לא יכל לספר על גבורתם של יהודה המכבי ואחיו יהונתן במילחתם ביוונים ואל כן יצר את הסיפור היפה על כד\פח השמן, מפחד היוונים ואנטיוכוס אפיפאנס, שלא סלחו ליהודים על 3 שנים רצופות של נצחונות על מצביאיהם בקרבות בארץ ישראל. יהודה כראש משפחת החשמונאי הקים את בית המיקדש המחולל מחדש, חידש את פולחן השם, אך המילחמה ביוונים לא תמה ובאמת לאחר רצף ניצחונות מרשימים נפל יהודה בקרב במלכודת שטמנו לו היוונים. המסורת יפה וחשובה אך צריך גם לדעת את ההקשר ההיסטורי שלה עם כל הכבוד כמובן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי,הניתוח ההסטורי שהבאת הוא נסיון לענות על השאלה |
|||
|
|||
מה פתאום אנו שומעים על נס פך השמן בחז''ל, שלא נזכרת בספר החשמונאים ועוד. בניתוח ההסטורי שהצגתי ,אני טוען שגם במקורות חזל''יים אחרים,כגון תפילת על הניסים ועוד,לא נזכר נס פך השמן. אם כן, לדעתי ההבדל אינו בין חז''ל למקורות קדומים יותר,אלא בין חנוכה כיום טוב של הלל והודאה על הניצחון,לחנוכה כחג האור. שני האספקטים נמצאים בחז''ל.כאשר ''חג האור'' מקבל לפי חז''ל משמעות יהודית, על רקע של נס. זהו נס של הארת המקדש בשמן טהור,על כל העומק הרוחני של הענין.לא חג של האור שבהתארכות היום שבטבע. אנחנו הרי צריכים לענות על ההבדל שבין המקורות התלמודיים עצמם. הרבה מהחוקרים לא ניתחו את החומר החז''לי לעומק ועל כן הפסידו נתונים חשובים למחקר ההסטורי. אגב,מבחינת לוח הזמנים, במקרה שלנו לא מדובר על פער תקופות גדול כל כך מפני שראשוני התנאים,כמו שמעון בן שטח שהיה גיסו של ינאי המלך, חיו בתקופה החשמונאית עצמה. המשנה נחתמה בשנת 200 לסה''נ,מכאן שהברייתא בענין נס פך השמן מקורה באיזשהו מקום בין150 לפה''ס לחתימת המשנה. השורות הראשונות של הברייתא הכתובות ארמית הן ללא ספק ממגילת תענית שזמנה בתקופת הבית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ואולי זה חוסר הרצון להעצים את משמעות המרד ? |
|||
|
|||
יעקב שלום חז''ל שחיו בתקופה מאוחרת יותר, יתכן ולא רצו להעצים את משמעות המרד נגד היוונים, על מנת לא לחזק את כוחם של הרוצים במרד נגד הרומאים, ולכן נתנו לחג משמעות פחות מלחמתית, ויותר דתית וניסית. מה דעתך ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי ג'.כפי שציינתי אין הדבר מתיישב עם הנוסח של |
|||
|
|||
תפילת על הניסים. ''מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וכו''' המדגישה את נושא המלחמה ואינה מזכירה את נס פך השמן. אפשר למצוא את נוסח התפילה הזו בכל סידור בתפילת העמידה[=החלק העיקרי של כל אחת מן התפילות:שחרית, מנחה, ערבית] לקראת הסוף ,בתוך ברכת ''הודאה'',שפותחת במילים:''מודים אנחנו לך''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרב יזרעאלי: לא הקלתי המסורת. אמרתי שאותי לימדו |
|||
|
|||
--את הרקע לצמיחת ההגדה על החנוכה בכללותה. החג והניסים נחגגו מתוך שאי אפשר היה לחוג את נצחונות יהודה המכבי כשהיוונים בסביבה כי מסוכן הדבר. לכן התפתח החג לכוון נס פך השמן . שמעון בן שטח וראשוני התנאים חיו סביב שנת 40 לפני הספירה, בתקופת ינאי. אולי הגפ הזה של מאה שנים הוא המפתח להתפתחות המסורת בכוון פך השמן.כמאה שנים אחרי נצוחנות יהודה שהיו כ 140 לפני הספירה. כל טוב לך רפי | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי