קראתי בעניין רב את ''מלכוד 67'', ספרו-ניתוחו המרתק של ד''ר מיכה גודמן, המנתח בפירוט רב את שתי הדרכים שצמחו ביישוב היהודי בישראל לאחר מלחמת ששת הימים לפתרון הסכסוך. הדגש בספרו של גודמן, לפחות בראייתי שלי, מושם על שתי הדרכים המנוגדות שבקרב העם בישראל, ואינני מייחס חשיבות לממדי התמיכה הציבורית בדרך האחת או השנייה, תמיכה העולה ויורדת עם הזמן, ומסיבות שונות.

מה שהפריע לי בניתוח של גודמן – זו ההתעלמות הכמעט מוחלטת מן הצד השני, מן הצד הערבי-פלסטיני, עמו נדרשת ישראל להגיע להסדר ארוך טווח. זהו היעד אליו אנו חותרים, וזהו המבחן האמיתי בין שתי הדרכים שבמלכוד.

לא ארחיב. אסתפק בהעלאת שלוש נקודות-בעיות, בעיות שאם לא יימצא להן פתרון, פתרון שיתקבל בצד השני, פתרון עימו יוכל גם הצד השני לחיות, לא השגנו, כמעט, דבר:

• א. פתרון בעיית פליטי 48 – לא נגיע להסכם ולפתרון בר-קיימא של הסכסוך כל עוד לא יימצא פתרון לבעיית פליטי 48, וכאשר אני אומר ''פתרון'' אינני מתכוון לסעיף כזה או אחר בהסכם, אלא לחיסול הבעיה מן היסוד – פרוק סוכנות אונרא, פרוק כל מחנות הפליטים, והשלמת תהליך שיקום ויישוב כל הפליטים (לא במדינת ישראל) אלא במדינות מושבן היום ובפיזורם וקליטתם מחוץ לאזור.
• בשאלה קריטית זו אין די בהשגת הסכם. יידרש תהליך ארוך (סדר גודל 20 שנים, לפחות), וכל עוד לא מומש והושלם תהליך זה, אנו עלולים למצוא עצמנו שוב בנקודת ההתחלה.
• ב. רצועת עזה – לא עשינו דבר במטרה להפוך את רצועת-עזה לישות מדינית עצמאית. אני קובע זאת כעובדה, הגם שאינני בטוח כלל שהיה לכך סיכוי.
• מן הבחינה הפלסטינית קיים רצון עז לראות את שני חלקים פלסטיניים אלה חוזרים ומתלכדים לישות לאומית אחת, עם חיבור יבשתי כזה או אחר. גם לכך נדרשים שני הצדדים בשמלכוד הישראלי לתת את הדעת.
• ג. שאלת ירושלים – זו הנקודה השלישית ואולי הרגישה ביותר.
• תוכנית חלוקת הארץ אשר אושרה באו''מ בכ''ט בנובמבר, הבינה שאסור להעניק את ירושלים לאחד הצדדים. היא ביקשה להשאיר את מרחב ירושלים נפרד ובמעמד בינלאומי.
• הסכמי הפסקת האש ב-‏49 השאירו עיר מחולקת. אכן, עם הרבה בעיות, אך היה זה מצב ששני הצדדים וגם העולם יכלו להשלים עמו. במלחמת ששת הימים נכבשה מזרח העיר על ידינו.
• במסמך שהפיצה מחלקת המחקר באמ''ן, ב-‏9 ביוני 67, הוצע להפריד את האגן הקדוש מכלל שטח הגדה המערבית ולהעניק לו מעמד ''ותיקני'', מעמד בין-דתי ובינלאומי. ממשלת ישראל החליטה אחרת, והחילה את החוק הישראלי על מזרח-העיר, כולה.
• בל נשלה עצמנו – ללא פתרון מוסכם לאגן הקדוש (כאשר לעומת 14 מיליון יהודים יש בעולם למעלה משלושה מיליארד מאמינים מוסלמים ונוצרים, שירושלים קדושה להם) אי אפשר יהיה להשתחרר מן המלכוד.
• חוששני ששני הצדדים שבמלכוד אינם מבינים ורגישים להשלכות אלה.

---