מי שחסר לי בבוקר יום רביעי האחרון היה חיים יבין. חסרה לי הפתיחה של מהדורת החדשות בהכרזה הדרמטית – מהפך!

הצעדים הראשונים בהם נקטתי (אז ב-‏1977) היה דיון נרחב במטרה לבדוק ולעדכן את הצי''ח (ציון הידיעות החיוניות) של מערכת איסוף המודיעין. מה שנדרש, בתמצית, היה בשלושה מישורים:

• כיצד מגיבה המנהיגות במדינות האיזור על כינונה ממשלת בגין בירושלים;
• היש לכך השלכות בתחום הצבאי – תוכניות אופרטיביות ושינויים בהצטידות;
• ובמישור הבינלאומי – מה התגובות במדיניות כלפי ישראל.

אני מניח שראש אמ''ן המכהן יידרש ליזום אף הוא מהלך דומה, אלא שתחום הבחינה שלו יהיה רחב לאין ערוך. אני מקווה שאיש בישראל לא יפגע מהנחתי שההשלכות של מנהיגות חדשה-שונה-בלתי מוכרת בוושינגטון חשובה יותר ממהפך בירושלים. למהפך במדיניות ארה''ב יש השלכות מדיניות, צבאיות, כלכליות ואפילו ערכיות-אידאולוגיות כמעט על כל מדינות תבל. וההשלכות אלה עשויות להקרין ולהשפיע גם עלינו.

אינני מזלזל בביטויי השמחה בחוגי ראש הממשלה ושותפות הקואליציה הממשלתית. כולנו נקדם בברכה את העתקת שגרירות ארה''ב מתל-אביב לירושלים, וככל הנראה גם הסרת האיום של החלטות אנטי ישראליות במועצת הביטחון, ללא וטו אמריקאי. אך אל נשלה את עצמנו – הבית הלבן נדרש ליזום ולקבל החלטות שתשלכנה על כל אחת ואחת מן הזירות בעולם, והחלטות אלה לא תושפענה ולא תקבענה בהתאם לרצונה של ירושלים.

וזה מה שהופך את הצי''ח האיסופי במצב החדש שנוצר לחשוב כל כך.

השינויים לא יקרו מיום אחד למשנהו. לפי כל הידוע לנו אין לנשיא המיועד תוכנית מדינית מגובשת בבעיות היסוד של יחסי ארה''ב עם העולם. דונאלד טראמפ יכנס לתפקיד רק בעוד חודשיים, ובמהלך תקופה זו יידרש במקביל לגבש מדיניות בה בעת שהוא מרכיב את הצוות של מזכירי התפקידים המרכזיים בממשל.

יתר על כן – הצי''ח האיסופי שלנו במקרה זה איננו מצטמצם במדיניות האמריקאית. הצי''ח חייב לבדוק את שינויי המדיניות, בעצם, של כל אותם גורמים שהם רלבנטיים לישראל.

גם היום, וושינגטון של אובמה, לא הייתה פינה שקטה, רגועה בעולמנו. ואותה בחינה של השלכות בחירתו של דונאלד טראמפ מעניינות את העולם כולו – שום דבר ממה שידענו עד כה, שרידותו ויציבותו אינם מובטחים. כמעט כל מי שניסו לחזות את תוצאות הבחירות טעו, בגדול. היום מצבם קשה לאין ערוך – אין תחזית ומכאן חיוניות המעקב הזהיר, השקול הבלתי נחפז אחר מצבור הידיעות-שינויים-התפתחויות שלפנינו. ואז, רק אז, גם להסתכן בקבלת החלטות.

---