פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_84

מחיר הנסיגה החפוזה מא.ד.ל
אלי רונן -קנדה (שבת, 13/04/2002 שעה 7:16)

שלום.הנה שוב יוצא לי לקלדן בעברית מבית ידיד.אחרי שקראתי מאמרים והודעות שהחמצתי בפורום- החלטתי להוסיף את ''שני הסנטים'' שלי לנושא לבנון והמלחמה בחיזבאללה.מה שהדאיג אותי מאד היה צילום פטריית עשן מעל כפר שובא ודיווחים על הפצצות בכפרים שברחנו מהם באמצע הלילה,פשוטו כמשמעו.
שובא מוכר לי מהזמן ששרתתי בצבא והייתי בין אלה שפרצו את דרך האספלט מהר דוב לכפר ואלה ששכנעו את התושבים להצטרף לרב-סרן סעאד חדד.
מפקדי לשעבר,אמר פעם בכנס על לבנון שנערך באוניברסיטאת תל-אביב ויד אלעזר שהיתרון המרכזי של הישיבה בלבנון- היה הרחבת טווח לגבי ירי מחבלים או חדירות.הוא אמר וצדק שזה הערך החשוב שאסור לוותר עליו בלי הסכם שלום שיחייב צבא לבנון לפעול ברצינות לטהור האיזור מהמחבלים.כמה ממשתתפי הכנס לא הסכימו אתו אז והיום הם בטח מתחרטים.אני ישבתי בשובא די הרבה זמן ואז לא היה יכול לקרות מקרה של הפגזה משם על הר דוב או כתף החרמון.
מה שיצא מהנסיגה של אהוד ברק הוא זה שחיזבאלה יושב לאורך הגבול וצופה ישר לתוך הישובים שלנו.
זה מצב נזיל בלשון המעטה.אני חושש שלא תהיה ברירה אלא לחזור לשם ולתפוס את כל הנקודות השולטות,אבל בגלל הבריחה הלא מחושבת, לא נמצא בכפרים של כל העדות הרבה בני ברית כמו שהיו לנו עד הנסיגה המבישה ההיא.


http://www.faz.co.il/thread?rep=583
הבריחה מדרום לבנון
יובל רבינוביץ (שבת, 13/04/2002 שעה 11:20)

ביום הנסיגה ישבתי וכתבתי מאמר ''מהבטן'', שפורסם במגזין המקוון 'האייל הקורא'. ראה בקישור למטה.

שתי נקודות שנראו לי חשובות:
1. בנסיגה הזו בגדנו בידידינו. אם ניאלץ לשוב לשם, לא יהיה שום צד''ל שישלם במקומנו את מחיר הדם. יתרה מזו, נתנו להם סיבה טובה ומוצדקת להצטרף לשונאינו.
2. הנסיגה הזו היא מהפך בדוקטרינה הצה''לית שגרסה תמיד שיש להעביר את הלחימה לשטח האוייב. אהוד ברק החליט שכדי לצמצם את האבידות בקרב החיילים יש לחזור לקו הגבול, ואם ייפגעו אזרחים 'נדע כבר כיצד להשיב'.

הנקודות האלה עדיין נראות לי חשובות. עד כמה תרמה נסיגת צה''ל להגברת תעוזתם של אלה התוקפים את אזרחינו בתוך מדינת ישראל? אינני יודע. הפלשתינאים מציגים את החיזבאללה כמקור השראה לפעילותם. אין שום ספק שמצבנו כיום מהבחינה הבטחונית, התדמיתית והכלכלית התדרדר מאד בשל האלימות המופנית כלפינו.

שוב ושוב מהדהדות מילותיו האלמותיות של ווינסטון צ'רצ'יל: כדי להימנע ממלחמה בחרתם בקלון, וסופכם שקיבלתם גם את הקלון וגם את המלחמה.

קישורים:
נסיגת האיוולת: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=228
http://www.faz.co.il/thread?rep=584
עוד ''טיפה'' לבנון
יורם המזרחי (שבת, 13/04/2002 שעה 22:15)

בשנת 1977 השתתפתי בפגישה עם שר הביטחון דאז,שמעון פרס.
הפגישה נערכה באחד המבנים הישנים של מטולה ונכחו בה אלוף הפיקוד רפאל איתן ומי שפיקד על מפקדת א.ד.ל דאז בנימין בן אליעזר.
עוד השתתפו בפגישה,מלבד קציני א.ד.ל,מספר לבנונים ובראשם רב-סרן סעד חדאד שזה עתה הגיע מביירות.
מטרת הפגישה היתה ללבן בעיות מיידיות,כפי שנוצרו בשטח בעקבות מספר הצלחות המחבלים והשמאל הלבנוני לגרש את אנשי חדאד מאיזורי א'טייבה ואל-חיאם.
כאשר הועלו שאלות,למשל עד כמה ניתן לעזור ללבנונים לחזור לעיירות שאיבדו ואם יש להטיל את המשימה על צ.ה.ל? השיב שמעון פרס תשובה,שלעניות דעתי היתה הטובה מסוגה בהתאם לנתוני השעה,תשובה שבשנים בהן פיקדתי על א.ד.ל הנחתה אותי כמסגרת פעולה...''עלינו לעזור ללבנונים לעזור לעצמם''.....
בהמשך,אמנם סייענו ללבנונים להתארגן במסגרת שלושת המובלעות הנוצריות(מזרחית מרכזית ומערבית)חיזקנו את המערך הצבאי של שותפינו,סיפקנו להם מספר תותחים מרגמות כבדות ועוד טנקי שרמן ובלילות מצוקה שלחנו לאיזור סיורים ממונעים-משוריינים שהוגדרו בשם הקוד ''מק לאוד'' וזכו לכינוי היותר פופולארי ''חיזוק בייצים''.....
העובדות בשטח הוכיחו שהמדיניות הצליחה,גם ללא נוכחות קבע של כוחות צ.ה.ל,למעט פעילות הקתמ''ים (קציני תפקידים מיוחדים) לובשי אזרחית,שנכנסו לדרום לבנון ופעלו שם.(רעיון הקת''מ נולד במוחו של עמיתי המנוח יהושוע ''יושע'' בר-תקווה,מבכירי יחידה 504 לשעבר) בין הקצינים בלטו דני שניר,יהודה דנגורי, משה עטר,חיים ערב, אבי גלצר,מועין מנצור,נאבסו עאזת,ישראל סגל ועוד.
ההצלחות כללו לא רק חיזוק נכונות הלחימה של הלבנונים,שבפירוש הגנו על בתיהם! אלא שהביאו גם להרחבה שיטתית של המובלעות, כולל צרוף הישוב הדרוזי אל-מרי,הישוב הסוני שובא והקמת שרשרת מוצבים חדשים ולבסוף כיבוש תל-שרייפה (צפ'מז למאר'ג עיון) פעולה שהתבצעה בסיוע ארטילרי של צ.ה.ל ונוכחות סבילה של גדוד 51 מחטיבת גולני בפיקודו של ציון זיו ופלוגת טנקים מחטיבה 7.
עקרון הסיוע נשמר גם במהלך ובעקבות מבצע ליטאני (1978) והקמת רצועת-הביטחון מהר דב ועד הים התיכון,גיוס השיעים,הקמת צ.ד.ל ועוד,כשכל אלה נעשים ללא נוכחות קבע של צ.ה.ל , למעט יחידות תותחנים שהתמקמו לתקופות קצרות ובהסתר, בתוך הרצועה,בעיקר בעמק עיון ואצבע מאר'ג עיון.
בסך הכל הצלחנו לשמור את המובלעות ואח''כ על רצועת הביטחון (שנולדה אחרי מבצע ליטאני) במסגרת חזקה שהתאימה ליכולת הלבנונים וצרכיהם.
העקרון לפיו פעלתי,עם קבלת פיקוד על היחידה (לפני פיקד עליה לתקופה קצרה גדעון מאירי שבא מחטיבה 300) היה ברוח ההוראה ''לסייע ללבנונים לסייע לעצמם'' נוסחא שהתקבלה גם על דעת שר הביטחון החדש עזר וויצמן ואחר כך על דעת ראש הממשלה מנחם בגין ז''ל.
לפי העקרון ''הרחקנו'' את הקו הירוק והצבנו בפני כל זני המחבלים ומסייעהם בעיית - טווח ,בכל הקשור להפעלת נשק ארטילרי נגד ישובי ישראל וחדירות לתוך שטח ישראל.
השיטה הוכיחה את עצמה כשבכל המקרים נעשו נסיונות ברורים לשמור את הייחוד הלבנוני של האיזור ולהתאים כל מבצע או יזמה ליכולת הלבנונים וכשר עמידותם.
דברים השתנו מקצה אל קצה כאשר תהליכי הרוטציה בצ.ה.ל החליפו אלוף באלוף ומפקד במפקד ובפרט אחרי שהתברר שא.ד.ל הוא איזור הלחימה היחיד בו היה מעורב צ.ה.ל....קצינים שואפי קידום,שקודם לכן התרחקו מא.ד.ל שלא הבטיחה קידום,נקהלו כעת לפתח לשכת הרמטכ''ל וביקשו לקבל פיקוד על האיזור וכך הגיעו לשם מאיר דגן,אפריים סנה ואחרים שבמקום לשמור על עקרון ההצנעה רדפו הישגים ועצמה וללא דמיון או אחריות,הפכו את הפן הלבנוני של א.ד.ל לשולי....דחפו לעבוי מערכים באמצעות חיילי צ.ה.ל ואחרי מלחמת שלום הגליל הפכו את האיזור לתא שטח מבוצר ומוגן לפי דוקטרינה ישראלית,תוך טשטוש זהותם הלבנונית של אנשי א.ד.ל והקמת צבא שכירי חרב עלובים שנופח הרבה מעבר ליכולתם....הרצועה הורחבה לאיזורים שלא ניתן היה להגן עליהם ביעילות (מרחב ג'זין) ועוד.
מפקד היחידה נקרא מעתה ''מפקד י.ק.ל '' והתקן הועלה מאל''מ לתא''ל(יחידת קישור לבנון) והעביר את מפקדתו ממטולה למאר'ג עיון ובכך הפך להיות מושל צבאי לכל דבר....
התהליך הפך את האיזור יעד ''לגיטימי'' לפעולות ההתנגדות הלבנונית ובראשן החיזבאללה ובעיקר חשף מספר גדול של חיילי צ.ה.ל ושכירי צ.ד.ל להתקפות קטלניות,שלפעמים הזכירו ציד ברווזים...וגרם לכירסום מוראלי לאומי בישראל שסופו נטישת האיזור בסגנון שהזכיר לצופים מקרוב ומרחוק מעין ''מיני דנקירק''....כולל הפקרת ציוד צבאי ורכוש אזרחי של נמלטים לבנונים,הכל תוך כדי הצטדקות והבטחה ''שהכל יהיה בסדר''..... העם היושב בציון נשם זמנית לרווחה....ככלות הכל,מחיר הדמים של ההרפתקא הלבנונית המרחבת היה גבהה והרסני ולרגע היה נדמה שהחיזבאללה ותומכיהם יסתפקו בגירוש צ.ה.ל ופירוק צ.ד.ל כסיומת למבצע ש.ל.ג.....
המציאות בשטח הוכיחה בדיוק את ההיפך.....בדרום לבנון לא נותרה יישות צבאית או מדינית שיכלה ''להרחיק את הגבול'' למעט כח יונפי''ל חסר התועלת ופיתוי הקרבה לישובים ישראלים היה כה חזק עד שכעבור כמה חודשים החל החיזבאללה לתכנן את המשך צעדיו....הפעם הפגזת מטרות בתוך שטח ישראל ובצפון הגולן,חדירות ואיום ישיר על ישובי קו-העימות שזכו לשלווה זמנית בלבד.
אבירי הנוכחות הצבאית המאסיווית בדרום-לבנון דאגו בינתיים לפאר את עצמם (ראו לקט האמת החלקית והגוזמאות המכוונות שערך אהרון אמיר,ספר דמעות התנין הלאומי הנקרא ''הספר השחור''...) נמלטי צ.ד.ל מקללים את יום הבריחה וחלקם,כולל מפקדים מוותיקי האיזור כמו למשל פואד חצבאני מקליעה וחסאן דאווי מאל-חיאם ועוד-חזרו הביתה לכפריהם בלא שאונה להם כל רע ואחרים מנסים למצוא מדינות שיקלטו אותם,למשל קנדה ואוסטרליה..
בישובי הצפון שוב מתכוננים לימי אש ודם ובפני מדינת ישראל ניצבת בעיה קשה בשאלת סוג והיקף התגובה למפיגע החיזבאללה....גוף צעקני הנפוח הרבה מעבר למידותיו האמיתיות.....
אין לי ספק שצ.ה.ל יאלץ לחזור ללבנון ולו רק בפעולות טיהור נרחבות וקצרות מועד (בשנות השבעים זכו לשם הקוד קלחות) והפעם,כפי שכבר העירו לפני,לא ימצא לבנוני שיסכים להזדהות בגלוי עם ישראל....אמנם,תמיד יהיה אפשר להקים חיל שכירים,שיעי או נוצרי,אך לא יהיה מקום לחיזוק יזמת הגנה מקומית מבוססת על כפרים וישובים,כפי שנעשה בשנת 1976 עם גיוסם לעניננו של סגן ע'אסן חומסי,רס''ר עיד ואחר כך רב-סרן חדאד....
המחיר יהיה גבהה והחזית שתפתח בצפון (והיא תפתח ללא צל של ספק!) תהיה קשה לטיפול ותכלול חזרה למצב של ישובי קו-ראשון הנמצאים באישון הסערה...לא לטוב אלא לרע!


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.