מקובל לחשוב ששיעורי ההשתתפות בכוח העבודה (ובפעילות הכלכלית בכלל) של החרדים והערבים נמוכים מאד בהשוואה לשאר המגזרים בחברה הישראלית. אם העובדה הזאת נכונה היא אחראית לכך שהתוצר (התמ''ג) הישראלי ורמת החיים (התמ''ג הממוצע לנפש), נמוכים באופן משמעותי מהרמות האפשריות. אם הטענה העובדתית הזאת נכונה היא גם מספקת הסבר לשיעורי העוני הגבוהים המדווחים בישראל (ביחס לארצות ה-OECD), ובמיוחד בקרב הערבים והחרדים.

לכן מקובל לחשוב כי מדיניות שתגרום לעליה בשיעורי ההשתתפות של שני המגזרים האלה תתרום לצמיחת המשק ולעלייה ברמת החיים במגזרים האלה ובכלל. מכאן הגיע הנימוק העיקרי לקיצוץ בקצבאות הילדים בראשית העשור הקודם והקיצוץ הזה מוזכר כסיבה חשובה לעליה משמעותית בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה שהתרחשה מאז.

מה שודאי מגביל את העליה בשיעורי ההשתתפות ובגודלו של כוח העבודה המדווחים, הוא קיומה של כלכלה שחורה. בדרך כלל נתוני תמ''ג כוללים הערכות פעילויות שחורות (בלתי מדווחות) ובמקרה שלנו הלמס אמדה את חלקה של הכלכלה השחורה בכ-‏6.6% מהתמ''ג, או כ-‏70 מיליארד שקלים בשנה (The Non-Observed Economy…). אבל על פי הערכות מלומדות של גורמים ממשלתיים (ועדת לוקר), גודלה של הכלכלה השחורה הוא כ-‏20% מהתמ''ג, או כ-‏218 מיליארד שקלים בשנה. המשמעות היא שמדובר באובדן הכנסות שנתי של בין 40 ל-‏50 מיליארד שקלים (עמ' 5 – 7, דוח ביניים...). לכן לכאורה צמצום חלקה של הכלכלה השחורה עשוי לתת בידי הממשלה כלים להילחם בעוני. הרי מדיניות שתצמצם את הכלכלה השחורה צפויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ואלה יכולות לשמש למימון צמצום ממדי העוני... במיוחד בקרב החרדים והערבים.

מצד שני, על פי ועדת לוקר משמעות קיומה של הכלכלה השחורה היא שרמת החיים המדווחת (133 אלף שקלים ב-‏2014) קטנה באופן משמעותי (בכ-‏17 אלף שקלים) ממה שהיא באמת. משמעות אפשרית נוספת היא שמספר העניים נמוך באופן משמעותי ממה שמקובל על פי נתוני הכלכלה המדווחת.

לא צריך לשכוח שבכלכלה השחורה פועלים בני אדם ולכן בהחלט סביר לחשוב שחלקם לפחות משתייכים למגזר החרדי ולמגזר הערבי. מעדותה של עדינה בר-שלום עולה שהסבירות הזאת גבוהה מאד (לפחות לגבי החרדים): יותר מ-‏90% מהחרדים מעל גיל 35 עובדים גם עובדים. אמנם לא כולם עובדים במשרה מלאה... הרבה מהם עובדים בשחור... ניתוח הגיוני דומה משמש את הטוענים שגם רבים במגזר הערבי עובדים בשחור לפרנסתם (זו האמת...).

בקיצור, החרדים והערבים עובדים. לכן ודאי ששיעור העוני ומספר העניים בקירבם נמוכים ממה שמקובל לחשוב. למרות זאת, צריך לפעול בנחישות כדי לשלב בפעילות הכלכלית המדווחת את המבוגרים משני המגזרים (וגם ממגזרים אחרים) שלא עובדים לפרנסתם. פעולה נכונה בנדון תגרום לצמיחת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה במגזרים האלה לרמות מרביות.

---

על הצמדת שכר חה''כ

על פי החקיקה מינואר 2014, באפריל 2015 נוספו 350 שקלים לשכר המינימום, תוספת של כ-‏8.1%. פרוש הדבר שעל פי התלוש של שלי יחימוביץ לשכר חברי הכנסת (והשופטים) יתווסף סכום של כ-‏3,256 (= 40,000x0.081) שקלים שגדול ביותר מפי 9 מהתוספת לשכר המינימום. פרוש הדבר שהפער בין שכר המינימום לבין זה של חה''כ יגדל.

צודקת חה''כ יחימוביץ בטענתה המנומקת שלא הגיוני ששכר חברי כנסת ושופטים יהיה צמוד לשכר הממוצע. אבל במקרה הנדון זה עוד פחות מוצדק משום שזה פוגע במטרה עיקרית של העלאת שכר המינימום – הקטנת פערי השכר במשק לטובת המשתכרים מתחתית הסולם.

---