פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_797

הקצין מזרחי והפסוליה של אבו-ג'ילדה
יורם המזרחי (יום שלישי, 17/09/2002 שעה 22:37)


http://www.faz.co.il/thread?rep=11409
יורם, כרגיל משיב נפש. רק תיקון קטן למען ההסטוריה
יוסי (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 0:57)

משה שרת לא נולד באזור רמאללה, אלא בעיר חרסון בדרום רוסיה.
בשנת 1906 - והוא כבן 12 - הגיעה עם משפחתו לכפר סינג'יל (נפת רמאללה), שם התגוררו במשך שנתיים עד שעקרו ליפו.
שרת למד בגימנסיה ''הרצליה'' (כמדומני מחזור שני).

הנ''ל מתוך יומנו האישי של שרת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=11435
יוסי תודה על השעור ההיסטורי! לפחות חייבת להיות אמת
יורם המזרחי (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 8:14)
בתשובה ליוסי

http://www.faz.co.il/thread?rep=11411
סוף סוף זכינו להתוודע לדמותו של אבו ג'ילדה.
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 2:23)

וגם לכתיבת היסטוריה בלתי יבשה, כולל חוכמת החיים המנחה של דמויות באותו דור: ''העולם צועד עם בריטניה'', ''הממשלה איתנו'' כסגולה להתקדמות והצלחה,
העקרון המנחה את הבלש העברי ''פסוליה וחומוס זה המפתח וגם הפיתרון'' - בזמן המנדט צץ לראשונה הז'נר של הבלש העיברי - וגם חשיפת הערווה של האימפריה, בעקבותיה חלה התגייסות ההמונית כנגד השודד ''הנשים הבריטיות אינן אלא קרש''.

כנראה שחסרונה של היסטוריוגרפיה פוסט מודרניסטית כדוגמת הספר ההוא שנפסל ''עולם של תמורות'' הינו היובש והצחיחות, אף שהדבר לא הוזכר כסיבה. זאת הגם שמפאת דקותו של הספר הידוע לשמצה, שזכה לכינוי ''דובשני של ההיסטוריה'', צבר הספר פופולריות מסויימת בקרב המתכוננים לבחינות הבגרות. (מנשה דובשני: אותו מכין לבגרות שעמד לפי המסופר לתמצת את כל תרבות ישראל ב- 15 עמודים).
http://www.faz.co.il/thread?rep=11413
ה''קונץ'' של הפוסט-ציונות: גם אם אינך יודע דבר, הרי
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 2:50)
בתשובה למיכאל מ. שרון

שעקב ההתרסה שבשלילה, אתה עוטה איצטלה של ''דעתן''.
כך, הפוסט מודרניזם, השלילה והאפקטים המדהימים הסנסציוניים שהוא זורק, הינם פן מרכזי של תרבות ה''קלי קלוטו'' שאוכלת כאן כל חלקה טובה. זו פועלת לייצר טיפוס אנושי צחיח אך אמביציוזי, החותר להצלחה בכוחה של הריקות והשוללנות, כטריק ש''עובד'' היטב.
http://www.faz.co.il/thread?rep=11414
עידן הבזיזה: פוליטיזציית-יתר, שוללנות ו''קלי-קלוטו''
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 3:22)
בתשובה למיכאל מ. שרון

עושרה של אומה מיוצר בעזרת עבודה קשה. ברגע נתון נצברים קניינים רבים, שהושגו בעזרת מאמצים יצרניים.
אלה -יכולים לשמש כהון לשינוע מאמצי יצרנות והתרחבות כלכלית נוספת.
אך גם - לשמש פיתוי לניכוס בעזרת חלוקה מחדש.
זאת מתאפשרת בעזרת השתלטות אלימה. השתלטות כזאת מקבלת כעין לגיטימציה בעזרת פוליטיזציית-יתר.

תודעה יצרנית מוחלפת בתודעת יתר של צעקנות פוליטית.
אתוסים פוליטיים כאלה, חלקם רומנטיים, מאפיינים את תרבויות אמריקה הלטינית, וגם את הוויית עמי המזרח התיכון. זאת בצרוף לתרבות הסייסטה המפורסמת: כיצד להשיג דברים תוך מנוחה וכיף של בטלנות.

בארצנו תרבות ה''קלי קלוטו'' אינה אלה גרסתה המקומית של הוויית ה''סייסטה'' המפורסמת. אך עמי אמריקה הלטינית חדורים בתרבות קלאסית, ואף עמי המזרח התיכון נושמים את רוח השירה, התרבות וההיסטוריה המוסלמית.
בארצנו, לעומת זאת, צעדה תרבות ה''סייסטה'' או ה''קלי קלוטו'' צעד נוסף, ברוח ''אם כבר, אז כבר'': הריקנות, הצחיחות, והבורות - לא כערווה אלא כמעלה הנותנת יתרון: זאת בעזרת תרועת הביבים של ההתרסה והשלילה, המתלווה כמובן לשחצנות רומסנית של ''עבד כי ימלוך''.

לשם אקט ניכוס והשתלטות על קניינים שנצברו, ופגיעה ברוח היצרנות ובאנשים הנושאים אותה, היה צריך לאפס את ההיסטוריה והזכרון: הדבר נעשה באמצעות הפוסט- מודרניזם בגרסתו המקומית, בפרט בכתיבת ההיסטוריה -הפוסט ציונות: זו מאפסת את ההיסטוריה, ויוצרת היסטוריה דימיונית שאינה נצרכת כלל לאיסוף עובדות, בבחינת ''כל אחד יכול להיות היסטוריון'': כאיצטלה לשרלטנות משמשת השלילה וההתרסה המהוות מצג של דעתנות.

ואת התוצאה אנו רואים הרי: תהליך הצטמקות הכלכלה, המתורץ בתרצנות נרחבת, תוך גבור תרבות ה''קלי קלוטו''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=13500
המזרחי - עשיתי לאתר הסיפורים שלך פרסומת גדולה
ראובן גרפיט (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 22:33)
בתשובה למיכאל מ. שרון

הפכת להיות חביב רבים בתע''א.
http://www.faz.co.il/thread?rep=11430
סיפור חביב ביותר. תודה יורם.
אריה פרלמן (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 7:20)

http://www.faz.co.il/thread?rep=11432
סיפור יפה הנשמע גם אמיתי
אבנר בן בסט (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 7:30)

ואני לא יכול להתאפק מלומר כי כל ''ההתנגדות'' הערבית-הפלסטינית נראית כמו עוד נפיחה מבית היוצר של לוחם החופש ושודד הדרכים בעל החגורה או הכאפיה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=11437
בהזדמנות זו כדאי להזכיר כי הכינוי החביב על אשכול
רפי גטניו (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 9:03)

למשה דיין, היה אבו ג'ילדה.

ועוד אנקדוטה.

בראיון מיוחד של מאיר פעיל ל''אשל נט'' הרשת למען הזקן בישראל, הוא מספר כי בדיון בכנסת בשנת 74 אמר שלא במקרה לוי אשכול המנוח, השווה את משה דיין ל''אבו ג'ילדה'' , דבר שעורר את זעמם של חברי מפלגת העבודה מצד אחד, ואילו תופיק זיאד מצד שני שאל אותו ''למה אתה צריך להשמיץ את ''אבו ג'ילדה'' ? .....

מצ''ב הקישור לראיון עם מאיר פעיל

קישורים:
ראיון עם מאיר פעיל האתר ''אשל נט'': http://jointnet.org.il/eshelnet/focus/com_artic4.htm
http://www.faz.co.il/thread?rep=11443
חסד של איכות לעומת פלצנות ה''קלי קלוטו''
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 18/09/2002 שעה 9:38)
בתשובה לרפי גטניו

רגעי חסד עשויים להיות רגעים בהם אתה ניתקל באופן לא צפוי בגלויי איכות, המעידים על תבונה וחריצות אנושית חייה, על רקע תכוף של עליבותה הרעה של בטלנות ה''קלי קלוטו'' ונזקיה התכופים.

רגע כזה היה לי הבוקר, כאשר לפתע, באורח לא צפוי ניתקלתי על מדף במכולת במוצר ''פתית'' חדש של תלמה.
רגע, שניים כאלה: פרוסות פתית בטעם בצל, ובטעם זעתר. 20 קלוריות לפרוסה.

בבית, לא יכולתי לחכות, ופתחתי מייד את האריזה המרהיבה, אפילו בטרם פרסתי גבינה ''טל העמק'', רגע, הפעם היתה במקררי גבינת צ'דר עברית למהדרין - טעים למדי אף ביחס למקור האנגלי או האירי.

הפתית - בטעם בצל. בגלל הפריכות המענגת, לא אמרתי לעצמי ''מדהים'' בשנייה הראשונה, אף שהטעם היה מהמם.
מהמם. ובטעם בצל - מה זה טעים.

אכן, יש כאן מוצרים שהישראלי החי בחו''ל יחסר ועוד איך. יגאל מוסינזון, בתקופת המנדט, באחת החסמב''ות הראשונות מדבר על טיבה המשובח של תוצרת הארץ, בהביאו את שוקולד הפרה האדומה של עלית כדוגמא.

וכיום, אותה פרה אדומה, רק שעם פיסטוק חלבי בין יתר העדנים.

וקפה נמס עלית, זה הפשוט, שאינו חזק מדי, טוב לעבוד איתו ולחשוב איתו, 100 % קפה השווים כל לגימה.
וסלטי שמיר - האנגלים משוגעים עליהם, ראיתי באנגלייה בכל מקום.

והרשימה תמשך, והאבו ג'ילדות כולן כנפיחה תכלינה.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.