לפני שלושה ימים סייר באופן חופשי חפ''ק משולב אירני-לבנוני. נתוני המודיעין של החפ''ק הזה הצביעו על כך, שהצוות הזה ערך סיור בגבול ישראל-סוריה ברמת הגולן, כדי לבדוק נתונים ואפשרויות של תקיפה בבוא העת. משהובא הענין להחלטת הדרג המדיני – התקבלה החלטה לפגוע בחפ''ק. משנודע כי בין אנשי החפ''ק נמנה גנרל אירני, ממשלת ישראל נבהלה והחלה להתנצל. בהתנצלות נאמר כי המחליטים על הפעולה לא ידעו כי בחפ''ק הזה יש גם גנרל אירני, במקום להסביר ולומר כי ישראל פעלה להגנתה כאשר פגעה בצוות החפ''ק שסייר לאורך הגבול עם סוריה. אם לאירן אין שום כוונות צבאיות נגד ישראל, לגנרל האירני לא היה מה לחפש שם. הזקנים שבינינו הכירו התנהגות אחרת.
במהלך מלחמת ההתשה בשנת 1969, חיל האוויר הישראלי במישור האחד, וחיל התותחנים שלנו במישור השני, תקפו מטרות מצריות לאורך תעלת סואץ. ממשלת בריה''מ שלחה אזהרה אולטימטיבית לישראל. באזהרה נאמר כי בריה''מ דורשת מצה''ל להרחיק את אש התותחים מנמל פורט סעיד, יען כי אניות סובייטיות עוגנות שם. ואם אניה סובייטית תיפגע, ישראל תישא באחריות כבדה.
אותה התופעה חזרה גם בהקשר של פעילות חיל האוויר באזור תעלת סואץ. ישראל נדרשה להרחיק את מטוסי הקרב שלה, כי באזור התעלה טסים מטוסי-קרב סובייטים. ממשלת בריה''מ תראה בחומרה רבה כל פגיעה במטוס-קרב סובייטי כלשהו.
ישראל השיבה לממשלת בריה''מ באגרת חריפה מנומסת שבה היא הודיעה לממשל הסובייטי, כי באזור פורט סעיד מתנהלת מלחמה. ואם ממשלת בריה''מ חוששת שמא אניותיה תיפגענה, כל שעליה לעשות זה להרחיקן מאזור המלחמה. הוא הדין בנושא המטוסים. לישראל אין שום כוונה, ואין לה שום רצון, לפגוע במטוסיה של בריה''מ. אבל בגלל שבאזור תעלת סואץ מתנהלת מלחמה, כל מטוס זר שטס ברדיוס של 30 ק''מ מתעלת סואץ – ישראל רואה בו מטוס אויב – וככזה חיל האוויר יפעל נגדו.
כזכור, תוצאת האולטימטום הסובייטי נגמרה בכך שאניות חיל הים הסובייטי הפסיקו לעגון בנמל פורט סעיד, כי עגינתן לא תרמה דבר לתמיכה הצבאית הרוסית במצרים. אבל בזירה האווירית, ממשלת בריה''מ החליטה להעמיק את מעורבותה, לפי בקשת נשיא מצרים
גמאל עבד אל-נאצר.
באחד הימים מטוס קרב ''מצרי'' הצליח לפגוע במטוס סקייהוק ישראלי. הפגיעה היתה קלה, והטייס הישראלי שם פעמיו מזרחה כדי לנחות בשדה התעופה רפידים. אבל המטוס הפוגע רדף אחריו אל תוך סיני, בנסיון נוסף להשמיד את המטוס. לנו היה ברור כי היה זה טייס רוסי שרדף אחרי הסקייהוק הישראלי. כי טייסים מצרים אף לא פעם אחת העזו לחצות את תעלת סואץ מזרחה.
כפעולת תגמול על כך, חיל האוויר הישראלי שלח שתי רביעיות אל עומק מצרים, מתוך כוונה ברורה להכנס לקרב אווירי עם הרוסים. חיל האוויר ''המצרי'' שלח שלוש רביעיות לצורך יירוט המטוסים. תוצאת הקרב היתה, שחמישה מטוסי קרב רוסיים הופלו והשישי נפגע אבל לא הופל.
למי שאינו יודע או אינו זוכר. בשנת 1950 חיל האוויר הבריטי שלט בשמי מצרים ובשמי סיני – כדי להגן על תעלת סואץ. באחד הימים שישה מטוסי-קרב בריטיים חצו את הגבול מסיני אל עבר ישראל. בפעם הראשונה הם חמקו ללא כל עונש. בפעם השניה כאשר זה קרה, מטוסי חיל האוויר הישראלי שנשלחו ליירט את מטוסי-הקרב הבריטיים הפילו חמישה מהם.
