שוב מתו בשבוע שעבר שני תינוקות שנשכחו ברכב נעול – האחד עת אביו הלך להתפלל, השני עת אמו הלכה לקניות.

אין עדיין פתרון קסם לבעיה הנוראה של שכחת תינוקות ברכב, אך לבי נחמץ באשר הצעה פשוטה, יעילה וזולה לפתרון טוב של מרבית המקרים לא זכתה להתיחסות ראויה של שרי הממשלה אליהם פניתי כבר לפני שנתיים– החל משר התחבורה, השר לבטחון פנים, שרת המשפטים, מפכ''ל המשטרה וכלה בראש הממשלה.

ההצעה פשוטה בתכלית ועיקרה: התקנת תקנת תעבורה ע''י שר-התחבורה אשר תחייב כל נהג המסיע ילדים ברכבו להציב בחלון האחורי של רכבו שלט ''ילד ברכב'', וחשוב מזה: תחייבו להסיר את השלט ברגע שהילד האחרון יצא או הוצא מהרכב. אי הצבת השלט ובעיקר, לְעִנְיָנֵנּוּ, אי-הסרתו יביאו להטלת קנס משמעותי. באופן זה לא יתכן שֶׁמֵּסִיר השלט לא יבחין בילד אשר נותר ברכב לפני נעילתו.

הצעתי שבאותה הזדמנות יקבע בחוק שאדם המנפץ חלון של רכב נעול כדי לחלץ ממנו ילד כלוא יהא חסין מתביעות הן במישור הפלילי (עבירת פריצה לרכב) והן במישור האזרחי (תביעת נזיקין) בכדי למנוע כל ספק בנדון, הגם שחקיקה כזו מחייבת חקיקה ראשית.

הצעה זו אינה מצריכה מימון מכספי ציבור (למעט הוצאות-מה באכיפה המשטרתית), עלותה הכספית לציבור אפסית (רכישת לוחיות) והסיכויים לחסוך בחיי תינוקות – גבוהים. העובדה היא שהחשש מקנס מביא לקיום הוראות הדין ומונע שכחה. ראינו כי כך הונהגו על-נקלה שימוש החובה בחגורות הבטיחות, חבישת חובה של קסדות לרוכבי רכב דו-גלגלי ועוד כללי תעבורה שונים.

העצוב בעיני הוא ששר התחבורה ומשרדו כלל לא הגיבו להצעה, וכן המפכ''ל.
המשרד לבטחון פנים רק אישר את קבלת המכתב מבלי לְהִתְיַחֵס לתוכנו ואילו במשרד המשפטים התיחסו רק להצעה המשנית בענין ניפוץ חלון הרכב ובינתיים - לא נעשה דבר.

חורה לי שזהו העדר-היחס לחיי-תינוקות במשרדי הממשלה ושאלה היא אם ידיהם של השרים ופקידיהם המרובים המתעלמים מההצעה נקיות ואם לא רובץ עליהם חלק מהאחריות לאותן מיתות נוראות.

---