איננו יודעים אם הסכם הפיוס הפלסטיני, אם הניסיון לשוב ולאחד את שורות אש''פ והחמאס, יצלח הפעם. מאז הקרע ברצועת עזה, משחוסלה וסולקה הנהגת פת''ח מן הרצועה, נעשו מספר ניסיונות להידברות, אלא שבזה אחר זה עלו ניסיונות אלה על שרטון והקרע והפילוג נותרו בעינם. בידי ישראל אין אפשרות להשפיע בעניין זה, אולם ההכרזה שהושמעה השבוע בעזה העבירה לנו, לישראלים, מסר חשוב ממדרגה ראשונה.

לשיחות בעזה היו שני רבדים. הרובד הטקטי - הידברות והסכם בין שתי תנועות פוליטיות, אש''פ והחמאס, והרובד האסטרטגי – חיבור ואיחוד שני חלקים מרכזיים של העם הפלסטיני, ערביי הגדה המערבית עם ערביי הרצועה.

המסר שקיבלה ישראל הוא קודם כל המסר האסטרטגי. עלינו להשלים עם האפשרות שלא תקומנה שתי מדינות פלסטיניות נפרדות – פלסטין א' בגדה המערבית ופלסטין ב', ברצועת עזה. אינני מתיימר לטעון כי זה הפתרון המועדף עלינו, אך מסר זה של החתירה הלאומית הפלסטינית לאיחוד, חשוב שהובא לידיעתנו. תהיינה לכך, ללא ספק, גם השלכות על מרכיביו של הפתרון הפוליטי העתידי, בין אם זה יהיה פתרון מוסכם ובין אם יהיה פתרון כפוי.

הרובד הטקטי של ההסכם הוא, כאמור, ההסכם בין שתי התנועות הפוליטיות הפלסטיניות המרכזיות. אם יעלה הפיוס יפה ואכן תתקיימנה בחירות כלליות ותקום ממשלה פלסטינית מאוחדת, תתעורר מיד השאלה, מבחינתם ומבחינתנו, כלום תהא ממשלה זו מוכנה לנהל עמנו מו''מ על הסכם שלום. אשר למו''מ זה, אין בידינו לקבוע ולהשפיע למי יצביע רוב העם הפלסטיני, לפת''ח או לחמאס, ואם בראשם יעמוד אבו מאזן או איסמעיל הנייה. לראש הממשלה המאוחדת יקל לאין ערוך לנהל מו''מ עם ישראל מאשר לאבו מאזן, השולט היום בקושי בערביי הגדה, כשהוא נדרש לפזול מערבה ולראות כיצד מגיבים החמאס והרצועה על מהלכיו.

לעניין המו''מ עם ישראל, הגורם הקובע יהיה הממשלה הפלסטינית שתקום, היא זו שתנהל את המו''מ. אם נגיע להבנה ולהסכם, תחתום ישראל על סעיפיו ומרכיביו של הסכם זה ולא על סעיפי האמנה הלאומית של חמאס. מנהיגי תנועת החמאס הם אלה שיצטרכו להסביר ולהצטדק מה הניעם לחתום על הסכם המנוגד לאמנת הארגון. ממש כשם שהסיעות המרכיבות את הקואליציה של ממשלת ישראל תצטרכנה, במקרה כזה, לפרוש ממנה או להסביר לעם את הצבעתן בממשלה, בכנסת, וככל הנראה גם במשאל העם.

אינני מתפלא על קריאות ה'גוועלד' של השרים והח''כים שבימין הקואליציוני. ממשלה פלסטינית בהשתתפות החמאס, אם נגיע לכך, ממשלה שתהיה שותפה למו''מ המדיני עם ישראל, מערערת את תפישת עולמם. מה שאינני מבין זה את התגובה האמריקאית. מה מפריע להם לראות סיכוי באיחוד השורות הפלסטיני? אילו הייתי אנוכי מזכיר המדינה, הייתי מברך על הסיכוי להגיע לאחדות הפלסטינית וקורא לאבו מאזן לצרף נציג של החמאס לצוות המו''מ המדיני עם ישראל.

למותר לומר כי אינני שותף להחלטת הממשלה על השעיית השיחות עם הפלסטינים, בנסיבות אלה.

---