בהופעה בכנס קיסריה קבע ראש הממשלה: אמרנו שאנחנו נשיג מדינות רבות באירופה ונצליח לצמוח בקצב של כחמישה אחוז לשנה, בין ארבעה לחמישה אחוז... אנחנו צריכים להמשיך בצמיחה של בין ארבעה לחמישה אחוז,... לתוך העשור הבא ולהשיג את רוב המדינות המובילות באירופה. אין שום סיבה שזה לא יקרה (דברי ראש הממשלה...). הנתונים מהשנים האחרונות מראים שבזמן כהונתו של נתניהו כראש ממשלה התמ''ג צמח בקצב של ארבעה-חמישה אחוזים. אבל הביטויים ''נשיג'' או ''להשיג'' ממקדים אותנו בתחזית של נתניהו שבתוך עשור התמ''ג לנפש (מדד של רמת החיים) של ישראל יהיה גבוה יותר מזה של רוב המדינות המובילות באירופה. זו בהחלט מטרה ראויה אך האם התחזית מציאותית?

---

זו לא הפעם הראשונה שנתניהו מציג תחזית שעל פיה רמת החיים בישראל תדורג גבוה. באפריל 2005 כאשר הוא היה שר האוצר הוא אמר: ... אני מבקש להציב היום יעד לעשור למדינת ישראל - להגיע תוך 10 שנים לעשיריה הפותחת בעולם ברמת החיים ובהכנסה לנפש, לשפר את רמת החיים של כל אזרחי המדינה ולהשיג את הממוצע של מערב אירופה (... נגיע לעשיריה...). נתוני ה-OECD לסוף 2012, מראים שהמשק הישראלי עדין רחוק מהיעד הזה.

כבר אז הצגתי חישובים והשוואות של התמ''ג הריאלי שמתואם על פי כוח הקניה של הארצות המפותחות, שהראו כי למרות הנחות מאד אופטימיות שהיעד לא מציאותי (החגיגה המוקדמת...). בזמן שעבר מאז ישראל, שדורגה אז במקום ה-‏25, הצליחה להתקדם רק עד למקום ה-‏20 בין הארצות המפותחות עד לסוף 2012, כפי שאפשר לראות בעמודת ''רמת חיים 2012'' ב-לוח 1. הטור הימני מראה את גודל התמ''ג המתואם בהנחה שבעשור הבא הוא יצמח באותו קצב כפי שצמח בעשור הקודם.

הנתונים מהאיחוד האירופי מלמדים שהתמ''ג והתמ''ג לנפש המתואמים לכוח הקנייה לא שבו לרמתם מלפני 6 שנים עת התחיל ''המיתון הגדול'' (סוף 2007). אנחנו גם יודעים שאחת הסיבות לתוצאה הזאת היא מדיניות כלכלית מצמצמת בגוש האירו; שגורמים רבי השפעה ממשיכים לדגול במדיניות הזאת. מצד שני ישראל כבר מזמן חזרה לצמיחה. לכן אם נתעלם מקשרי הגומלין בין המשקים נוכל להניח שבעשור הקרוב יצמח התמ''ג לנפש בישראל כפי שהגדרנוהו כאן כפי שקרה בעשור הקודם, ב-‏24.3%, ובשאר הארצות הוא לא יצמח כלל, ישראל לא תכנס לעשיריה הראשונה בעולם. אם במהלך עשר השנים הבאות תתממש ההנחה הזאת התמ''ג הריאלי המתואם של ישראל יגיע לכדי 33.9 אבל לא ישיג את רוב המדינות המובילות באירופה. במקרה כזה ישראל תדורג רק במקום ה-‏9 באירופה וה-‏12 בין הארצות המפותחות. בהנחה שהמדיניות המצמצמת בגוש האירו תתחלף כך שגם בשאר הארצות שמקדימות את ישראל בדירוג יצמח התמ''ג הריאלי המתואם, ישראל תתקדם מספר מקומות קטן יותר קטן התמ''ג לנפש הריאלי, המתואם.

מה שעשינו עד עתה היה חישובים והשוואות כאילו אין כלל קשרים והשפעות בין המשקים ב-OECD. אבל במציאות הגלובלית יש קשרי גומלין ותלות בין המשקים: צמיחה באחד מושפעת על ידי צמיחה באחר(ים). בהקשר הזה למדנו לאחרונה שבשנים 2012, 2013, שיעור הצמיחה בישראל בנסיגה ונמוך מהממוצע שהזכיר ראש הממשלה. הנתונים רומזים גם שהירידה בצמיחה אצלנו נובעת מירידה בשיעור הצמיחה של התמ''ג העסקי (הודעה לעיתונות). אנחנו גם יודעים שחלק ניכר מצמיחת המגזר העסקי נובע מקשרים עסקיים עם המשקים ב-OECD . המציאות הזאת, שהירידה בשיעור הצמיחה אצלנו נובעת מהיחלשות הצמיחה באירופה וארה''ב, עשויה ללוות אותנו בשנים הבאות ולכן להחליש את הסתברות מימוש התחזית של נתניהו.

---

ראש הממשלה דיבר גם על הצורך לשלוט בהוצאות הממשלה ושלא ראוי ... לכסות גירעונות במיסוי עודף... נטל המס לא צריך לעלות, הוא לא צריך לעלות. זו התחרותיות הגלובלית, חברות נעות ממדינה למדינה, אנשים נעים, במיוחד המוכשרים שבינינו, וצריך לשמור על רמת מיסוי סבירה. הוא הסביר כי כשיש את הצמיחה של ארבעה או חמישה אחוז, אתה מקבל את המיסוי הדרוש, גם עם שיעורי מס נמוכים יותר (דברי ראש הממשלה...). השימוש בביטויים כמו ''מיסוי עודף'' ו-''מיסוי דרוש'' הופך את הציטוט להתבטאות יותר ערכית מאשר כמותית. יחד עם זאת אפשר להציב את הדברים מול העובדות של השנה האחרונה ולראות שגם לראש הממשלה (ולממשלה כולה) לא ברורה המשמעות של הדברים. אחרת אי-אפשר להסביר את ההחלטות שהתקבלו בממשלה בשנה וחצי האחרונה.

ראשית, בשנים האחרונות התנהלות הממשלה בקשר לתקציב הביטחון מעידה שאין שליטה בהוצאות. במיוחד בלט הדבר בחודשים האחרונים כאשר באביב הוחלט על קיצוץ בתקציב הביטחון ואילו בשבועות האחרונים בוטל רובו של הקיצוץ. גם ההחלטות להעלות את נטל המס התקבלו כאשר ''הופתעו'' הנוגעים בדבר שהגירעון גדול מהצפוי, מהיעד. זה קרה בשנה שעברה ושוב כאשר אושר התקציב באביב. בעצם מדינת ישראל קובעת תקציב לשנתיים אבל משנה את התקציב לעיתים קרובות (תוך פחות משנה).

מעבר לכל הנאמר גם אם יתרחש נס ותחזית הצמיחה (4 – 5 אחוזים) של ראש הממשלה אכן תתממש לא בטוח שזה יאפשר שיעורי מס נמוכים יותר כפי שהוא הסביר. גם לא בטוח שהאמירה של ראש הממשלה על כך שנטל המס לא צריך לעלות, ושבעצם צריך להגביל את גודל הממשלה, נתמכת על ידי הנתונים (קרוגמן...).

---

מסתבר שהתחזית של נתניהו בדבר צמיחת התמ''ג לא ריאליסטית. נתניהו עשה טוב שהציב יעד כי זה ממקד את המוטיבציה של הנוגעים בדבר בהם הוא תלוי. בכלל תפקידו של ראש ממשלה הוא להציב חזון כללי ותפקידם של עוזריו לברר ולהציג את לוח הזמנים ואת המיקום בדירוג. אם הוא בכל זאת בוחר להציב יעדים מספריים כדאי לו לקבוע ערכים קרובים יותר למציאות בעת הצגת החזון.

אבל צריך וראוי שלא נסתפק ביעד שהציב ראש הממשלה. חשוב מאד למקד את מאמצי המדיניות הכלכלית בנושאים שהדגישה קרנית פלוג במעמד מינויה לתפקיד נגידת בנק ישראל בבית הנשיא. בעיני חשוב שהנושאים האלה יתפסו מקום יותר בולט ביעדים שמציב ראש הממשלה. אחד הגורמים העיקריים לצמיחה היא הצמיחה של הפריון במשק. בהקשר הזה אמרה הנגידה שהתוצר לעובד, הפריון לעובד, לא מצליח להדביק את התוצר לעובד במשקים המפותחים ולכן רמת החיים בישראל נשארת מאחור. לכן, היא אמרה, יש למצוא דרכים לשפר את צמיחת הפריון לעובד.

לדברי הנגידה לא מספיק לשאוף לגידול ברמת החיים. חשוב גם שהישגי הצמיחה יגיעו לביתם של יותר אזרחים; שעליה ברמת החיים תתחלק בצורה שוויונית יותר כך שבמקביל יצומצמו העוני ואי השוויון. אם זה יקרה תתחזק הלכידות החברתית ולכן גם החוסן הלאומי. מדיניות שתגביר את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה תסייע בהקשר הזה.

חשוב לשפר את השליטה בתהליך התקציבי כי זה כלי להשגת יעדים כמו צמיחה. על רקע דאגתו של ראש הממשלה שצריך להימנע מהגדלת הממשלה (הגדלת מסגרת התקציב), חשוב לציין כי הבעיה איננה גידול בגירעון, אלא מהי מטרת המדיניות שגרמה זאת. בהקשר הזה ראוי לשים לב לדברי קרנית פלוג כי ... משק שבו ממשלה קטנה ונטל מס נמוך, יכול לצמוח ולשגשג, וכך גם משק שבו הממשלה גדולה ונטל המס גבוה יותר. ראוי שראש הממשלה יקח עמדה זו בחשבון כאשר הוא מנסח יעדים למדיניות כלכלית.

---