פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7480

על בורות כבסיס להשתלחות

עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 22/10/2013 שעה 15:00)

על בורות כבסיס להשתלחות

ד''ר דוד סיון

השר נפתלי בנט האשים חברי כנסת:

הפכתם להיות פיגוע כלכלי למדינת ישראל... יושבת לה חברה בטקסס, והיא צריכה להחליט איפה היא מקימה את המפעל הבא. היא תחליט לעשות את זה איפה שנוח, אתם לא מבינים שאם היא לא תבוא לפה לא יהיו 3,000 עובדים, מס הכנסה ועובדים במעגל הבא, כל זה לא מעניין אתכם,...
בנט השתלח בח''כים...

השר בנט לא בדק את העובדות לפני שיצא בהצהרה ''מרשימה'', חסרת ביסוס. אפשר היה לצפות משר בכיר שיבדוק את העובדות הידועות בנתוני הלמס, ומרכז המחקר של הכנסת ואפילו במשרד שהוא מנהל. אם היה עושה זאת היה מגלה שמשקל התעסוקה במגזר, שזכה להטבות מס (מפליגות) בהיקף של כ-‏16 מיליארד שקלים (בין השנים 2003 – 2012), ירד במהלך העשור האחרון (על ניתוח הריכוזיות).

אם היה פונה למרכז המחקר של הכנסת היה מוצא מספר עבודות שמצביעות שהמגזר שתורם לתעסוקה הוא דווקא זה של העסקים הקטנים והבינוניים. מכאן שאם התברכנו בגידול בתעסוקה הרי שמקורו באותו מגזר. לכן אם בנט כבר שוקל מתן הטבות מס לעידוד תעסוקה הוא צריך לכוון אותן קודם כל לאותו המגזר. מי שמכיר את העובדות יודע שהבורות צועקת מההצהרה המצוטטת כאן.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171680
	כמה
	ע.צופיה (יום שלישי, 22/10/2013 שעה 21:45)
	עסקים קטנים ובינוניים הוקמו, קיימים וממשיכים להתקיים בגלל מפעל אינטל בקרית גת?, מפעל אחר במגדל העמק? אחד עשר מפעלים של טבע הפזורים בארץ? כנראה שאדם כמו בנט שעשה עיסקה כלכלית מוצלחת אחת או שנים בימי חייו יודע על מה הוא דובר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171693
	כמה
	דוד סיון (יום רביעי, 23/10/2013 שעה 4:47) בתשובה לע.צופיה
	א. בהתבטאות של בנט לא דובר בעסקים שהוקמו וממשיכים להתקיים בגלל אינטל. מה שבהודעה של טבע כונה המעגל החיצוני. ב. גם לעסקים קטנים שקמים יש השפעה דומה על המעגל החיצוני. ג. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת: ג.1 העסקים הקטנים אחראים ליצירת 85% ממקומות העבודה (http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03254.pdf). ג.2 ''עסקים קטנים ובינוניים הם בסיס חשוב לצמיחת המשק, להגברת הייצור וליצירת מקומות תעסוקה,...'' (http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02915.pdf). ג.3 ''ניתן לומר כי העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית'' (עמ' 5, http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01628.pdf). ג.4 עלות יצירת מקום עבודה בעסקים הקטנים והבינוניים נמוכה באופן משמעותי מזו בחברות גדולות כמו טבע ואינטל. ד. הצלחה עסקית איננה ערובה לראית ''נכונה'' של התמונה הכללית של הכלכלה. ה. ההצלחות של בנט הן דוגמה לתיזה שעסקים קטנים ובינוניים מהווים בסיס עיקרי לצמיחת המשק. ו. הטענה העיקרית שלי היא שראוי לבחון את הענקת הטבות במס לעסקים הקטנים והבינוניים בגלל תרומתם לתעסוקה (שהיא כנראה גבוהה יותר משל החברות הגדולות).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171689
	בנט מדבר דבר אחד ואתה מדבר דבר שני
	בצלאל פאר (יום רביעי, 23/10/2013 שעה 0:09)
	הרי בנט לא דיבר סרה על העסקים הקטנים והבינוניים וגם לא טען שחלקם בעוגת הכלכלה הישראלי קטן. כל מה שהוא אמר זה שהוא מעוניין שיותר משקיעים יבואו ויקימו מפעלים בישראל. השאלה הנכונה היא, איך עושים את זה? כבר היה לנו סיפור עם אינטל שמרוב שהתקשקשנו כאן אם ללכת לקראתם הם החליטו לחתוך ולהקים את המפעל שלהם באירלנד. אז מה הרווחנו מזה? פחות 2000 משרות בתחומי המיחשוב והאלקטרוניקה, ופחות עבודה לעסקים קטנים שהיו אמורים לתת שירותי תמיכה ומכירה למפעל. כמובן שלא צריך ללכת עם התאגידים האלה ב-‏0% מס, אלא נכון להתאים את המס לפי שיעור המס הנמוך המוצע להם ע''י המדינות המתחרות על מיקום הפרוייקטים האלה. ההבדל בין תאגיד חו''ל שמציע לבוא ארצה לבין עסק קטן, בינוני או גדול בישראל שלעסק מחו''ל יש גם אופציות אחרות. העלאת האחוז היחסי של עסקים קטנים ובינוניים בישראל מראה בסך הכל על הכיוון הנכון. אבל הדבר לא מבטל את הצורך במשיכת תאגידים בינ''ל/זרים לארץ בתנאים טובים, בהנחה שפעילותם בארץ תתרום גם היא לכלכלה הישראלית. תאגידים כאלה גם יוצרים מעגלים עבודה שניים ושלישיים ומחזקים את סקטור העסקים הקטנים והבינוניים. לכן אין כאן ניגוד עניינים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171694
	בנט מדבר לא ראוי
	דוד סיון (יום רביעי, 23/10/2013 שעה 4:52) בתשובה לבצלאל פאר
	א. הוא משמיץ חברי כנסת ללא ביסוס. ב. הוא צועק, ללא ביסוס, שהבאת משקיעים עדיפה על עידוד יזמים מקומיים. ג. נתונים מראים שלא בטוח שכדאי להביא פעילות של תאגידים גדולים בעיקר כאשר מדובר בויתור על הכנסה משמועתית ממסים. ד. כל עסק, לא רק תאגידים גדולים, מייצר מעגלים שניים ושלישיים ומחזק את העסקים באחרים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171707
	בנט מדבר ראוי, בודאי במונחים של פוליטיקה ישראלית
	בצלאל פאר (יום חמישי, 24/10/2013 שעה 9:19) בתשובה לדוד סיון
	לפי דבריך והלינק שצרפת, בנט ''האשים חברי כנסת'' ולא ''השמיץ ללא ביסוס''. ב. לא שמעתי אותו צועק. וגם לא שמעתי שהוא אמר שמשקיעי חו''ל באים על חשבון עידוד יזמים מקומיים. ג. אני לא ראיתי נתונים המראים שלא כדאי להביא תאגידים לארץ בגלל ויתור על הכנסה משמעותית ממיסים. אבל הטענה הזאת נשמעת ממש ממש מופרכת. ארבעת מפעלי אינטל מזרימים כספים לישראל ולאוכלוסיה ישראלית די גדולה. ד. בזה אתה צודק. ולכן זו הסיבה העיקרית השנייה המצדיקה משיכת תאגידים גדולים מחו''ל לארץ.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171710
	בנט מדבר ראוי, בודאי במונחים של פוליטיקה ישראלית
	דוד סיון (יום חמישי, 24/10/2013 שעה 9:59) בתשובה לבצלאל פאר
	א. הוא, בנט, השמיץ חברי כנסת ללא ביסוס. ''אתם פיגוע כלכלי'' היא השמצה חסרת ביסוס. ביקורת על מדיניות מיסוי (שנתנה לטבע כ-‏12 מיליארד שקל) איננה פיגוע כלכלי. אם לא קראת אני מציע לך לקרוא מה שכתב המבקר על העניין. ב. צעק כמו הדגיש... הוא לא אמר שמשקיעי חו''ל באים על חשבון יזמים מקומיים. אבל זה משתמע מההדגשות שלו והעובדות בשטח: ההטבות במס נתנו ונתנות בעיקר לעסקים גדולים ולכן אפשר לטעון שזה נעשה על חשבון עסקים קטנים. ג. לא ראית ''נתונים שלא כדאי להביא תאגידים לארץ''. אבל גם לא ראית נתונים שכדאי. ההטבות שניתנו לאינטל, ניתנו ללא בדיקה רצינית על כדאיות למדינת ישראל. ד. אין בעיה ששר המסחר, התעשיה והכלכלה יעסוק ביבוא יזמים, תאגידים כדי שיפעלו בארץ. אבל מן הראוי שלא ישים את כל הביצים שלו בסל האחד הזה שיתן הטבות מס גם לעסקים קטנים. מן הראוי שיבדוק אם זה באמת כדאי. הוא גם צריך לשים לב שהבאים מחו''ל מביאים איתם את המימון מחו''ל. לבסוף


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171698
	בנט מדבר דבר אחד ואתה מדבר דבר שני
	ע.צופיה (יום רביעי, 23/10/2013 שעה 7:21) בתשובה לבצלאל פאר
	על זה אמרו חז''ל: לך לאירלנד ותחכים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171700
	נגמרו לך הנימוקים
	דוד סיון (יום רביעי, 23/10/2013 שעה 9:26) בתשובה לע.צופיה
	במה שנוגע לישראל אני מעדיף להחכים ממידע שקיים בארץ. לכן הצגתי מידע ונתונים (שמקורם במרכז המידע של הכנסת) על המציאות בישראל שכולל גם מידע השוואתי מארצות אחרות. הנה עוד (http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01628.pdf): ''כשני-שלישים ממקומות העבודה החדשים מקורם בעסקים שבהם פחות מ-‏20 מועסקים, וכ-‏90% מקורם בעסקים שבהם פחות מ-‏100 עובדים''. אם העובדות שהצגתי לא עוזרות לך להחכים אתה יכול לרוץ לאירלנד.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171701
	נגמרו לך הנימוקים
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 23/10/2013 שעה 12:16) בתשובה לדוד סיון
	לפי הבנתי יש בעיה טכנית לעודד עסקים קטנים . לפי איזה קריטריונים ? איזו מערכת בירוקראטית תטפל ב-‏100 עסקים קטנים לעומת עסק אחד עם 1000 עובדים ? ויש עסקים עם 5000 עובדים ואפילו יותר . הבירוקרטיה היא אם כל חטאת בניהול המדינה . כלומר בעצם אנחנו צריכים חקיקה או תקנות מרחיבות מהמצב הקיים וכן הרחבה של המערכת הקיימת ואולי מִינהֶלת חדשה .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171702
	יש כבר נסיון ביורוקרטי
	דוד סיון (יום רביעי, 23/10/2013 שעה 18:57) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	אני חושב כמוך שכדי להפעיל מדיניות כלכלית (הטבות במס) מול מאות אלפי עסקים (קטנים ובינוניים) צריך מערכת ביורוקרטית אחרת מזו שמטפלת בכמה עשרות עסקים (גדולים). יהיה גם צורך לשנות קריטריונים כדי לתת הטבות גם לעסקים שלא מייצאים. אבל מול הקשיים עומדת כמובן האפשרות של השפעה חיובית על עידוד הצמיחה והגדלת התעסוקה. עם זאת, כבר כיום יש בממשל הישראלי מערכת שמטפלת במתן הטבות לאלפי עסקים קטנים ובינוניים והטלת עוד משימה לא ממש מסובכת ו-או יקרה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171708
	נגמרו לך הנימוקים
	בצלאל פאר (יום חמישי, 24/10/2013 שעה 9:22) בתשובה לדוד סיון
	התאגידים הגדולים הם חלק ממנועי הפעילות במשק. קיומם תמך בגידול העסקים הקטנים והבינוניים, ולא להיפך.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171711
	זה לא חד כיווני
	דוד סיון (יום חמישי, 24/10/2013 שעה 10:15) בתשובה לבצלאל פאר
	תאגיד גדול מגיע למדינה כלשהי לא רק בגלל מדיניות מס אלא גם בגלל סביבה עסקית שקיימת כבר. סביבה כזו כוללת עסקים קטנים שיוכלו לתת לו את השרותים הנחוצים. זה אומר שקיומם של העסקים האלה תומך בקיומו של התאגיד כאן. כמובן שיש גם השפעות בכיוון השני: ההשקעות של התאגיד בארץ והפעילות שלו כאן תומכות בקיומם של העסקים האחרים ובצמיחתם. ג'רמי לוין אמר שפעילות טבע בארץ מעסיקה כ-‏40 אלף עובדים במעגלים חיצוניים. אבל העובדה החשובה היא שהעסקים הקטנים והבינוניים הם המנוע העיקרי לצמיחה ולגידול בתעסוקה. לכן גם הם ראויים להטבות במס.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171713
	יש לשים לב לעוד דבר
	(יום חמישי, 24/10/2013 שעה 10:56) בתשובה לדוד סיון
	והוא שעסקים קטנים מסוימים(במיוחד הייטק ונספחיו) נולד ממחקר ופיתוך של עסקים גדולים שלא שלא מומשו וכדו'' עסקים קטנים אחרים הם נספחים או ספקים ו/או קבלני משנה של עסקים אלו או עסקים גדולים (לדוגמא מטוס הלביא- ) מחקר ופיתוח דורשים סכומים כספיים ניכרים שאין לקטנים ולא יהיה להם לכן לעניות דעתי כדי לבדוק לעומק יש למפות עת העסקים ומערכת הקשרים ביניהם לפני שמקבלים החלטות עזרה לעסקים כדאי ללמוד טוב ממקרה דנהיל תעשיות(שהיה לי הכבוד לפוצצו) יום נפלא


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171717
	זה לא חד כיווני
	בצלאל פאר (יום חמישי, 24/10/2013 שעה 13:39) בתשובה לדוד סיון
	אתה נוגע בעניין הביצה והתרנגולת. אבל באופן היסטורי כשנכנסו תאגידי ענק בעיקר החל משנות ה-‏80 (אינטל כבר משנות ה-‏70) חלה עליה יחסית במספר העסקים הקטנים והגדולים. כמובן שלעסקים קטנים יש את הצדקת קיומם שלהם גם ללא תאגידי ענק, הרי לא מדובר ב-‏100% השפעה אלא בהשפעה גדולה. יש הבדל בין משק רחב ומגוון שמגדיל את התעסוקה בעיקר המקצועית ובעל דרישות צרכניות ותשתיתיות גדולות ומשק קטן ועני יותר. נדמה לי שבסוף הבעת הסכמה למסקנה זו. הדבר לא שולל את ההשפעה הגדולה יותר של העסקים הקטנים והבינוניים לצמיחה ולתעסוקה. החוכמה היא לדעת לתמוך באותם עסקים, ג ם ע''י משיכת תאגידי ענק. ברור גם שצריך לעדכן את מדיניות המס, אבל לא לצפות שהוא יגיע ל-‏25%. השאלה היא כלכלית-פוליטית, כשהנתון העיקרי הוא שיעור המס במדינות המתחרות על אירוח אותן תעשיות. הטבות מס לעסקים קטנים ובינוניים? נשמע טוב. איך עושים את זה ולא מפסידים בהכנסות המדינה? אינני יודע מה קרה עם ''הרווחים הכלואים'' אבל צריך לעמוד על כך שהכספים האלה ישוחררו ללא מס רק אם הם יושקעו בארץ. כסף שייוצא לחו''ל יצטרכו לשלם על מס כלשהו (כשאני לא יודע האם זה נוגד את ההסכמים בין הממשלה לכל התאגידים). לטעמי, ואני חוזר וכותב על זה כאן שוב ושוב, המדינה חייבת להילחם בדרכים מתוחכמות יותר, כולל תיקוני חוק ב''שוק השחור'', שהיקפי העלמות המס ממנו נמדדות בעשרות מיליארדי ש''ח לשנה. אם היתה גבייה יעילה אז ישראל לא היתה נקלעת לחור בתקציב (על אף שלדעתי הוא לא נורא כל כך ולא היה צריך להשפיע על צמצום התקציב) גם אם היתה ''בזבזנית'' יותר. הסוד הוא להשקיע בקו עולה בפרוייקטי תשתית ומחקר. אלה הם מנועי הפעולה הכי טובים והכי יעילים לצמיחת המשק, שכן הם מחזירים למדינה את כל ההשקעה בהם באיזשהו שלב. ומרגע שהיא מתחילה בזה אז פרוייקט שנגמר ומתחיל להרוויח ממן פרוייקטים חדשים שיוצאים לדרך. את כספי הגז (ואולי בעתיד גם הנפט) צריכים לשמור ברובם ואת חלקם לפזר לכלל הציבור, כאשר העשירונים הנמוכים מקבלים תמיכה פי 10 מהעשירון ה-‏4. 3 העשירונים הגבוהים יקבלו רק משהו סימלי.עיקר התרומה לעשירונים הנמוכים תהיה בתחום הכשרה לתעסוקה במקצועות נדרשים במשק, ומשכורת לימוד ללומדים ומשלימים לתואר כלשהו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171719
	זה לא חד כיווני
	דוד סיון (יום חמישי, 24/10/2013 שעה 14:22) בתשובה לבצלאל פאר
	אינני מקבל את הכתוב בפיסקה הראשונה שלך. זה שהיתה צמיחה של עסקים קטנים ובינוניים במקביל לכניסת תאגידים כמו אינטל איננה פתרון לשאלת ''הביצה והתרנגולת'' למרות שזו למעשה טענתך. טענה ש-X גורם ל-Y בלי לבדוק את הנתונים לא מחזיקה מים. אם לא בודקים כדאיות הבאת תאגידים אין חשיבות לשיעורי המס בארצות אחרות. כל, אני חוזר כל, הטבת מס היא הפסד בהכנסות המדינה וזה כולל את 16 המיליארדים שקיבלו מספר קטן של תאגידים גדולים בין השנים 2003 ל-‏2012. זה נכון גם אם מתן ההטבה כדאי למשק.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171722
	הפתרונות לא פשוטים
	(יום חמישי, 24/10/2013 שעה 15:12) בתשובה לדוד סיון
	ואפשר לדוגמא לקחת חוק עידוד השכרת דירות שהדבר היחידי שהוא עודד זה מאמרים בזכותו או בגנותו, אף משקיע רציני לא השתמש בחוק זה גם חוק עידוד תעשיה מיסים לא מקנה הטבות כל כך גדולות, מה גם שלא כל הטבת מס היא הפסד למדינה לדוגמא הטבת המס לאזורי פיתוח , ביטול הטבת המס יגרור סגירת מפעלים ובעיות אחרות יום טוב


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171725
	כל הטבת מס...
	דוד סיון (יום חמישי, 24/10/2013 שעה 18:21) בתשובה לisaac01@netvision.net.il
	כנראה שלא ירדת לסוף דעתי: א. כל הטבת מס זה קודם כל הורדה בהכנסות המדינה. הרי הטבת מס היא בהגדרה הורדה בסך הכנסות המדינה. רק בטווח הארוך יתכן מצב שבגין הטבת המס התרחבה הפעילות הכלכלית ועימה תגדל סך הגביה. ב. במקרה של חברת טבע מבחינת הגביה מטבע מדובר בהפסד בסך 12 מיליארד שקל בטווח הארוך. יחד עם זאת יתכן שאפשר לזקוף לזכותה של טבע גידול בגביה מחברות אחרות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171731
	לא מחייב
	(יום חמישי, 24/10/2013 שעה 19:14) בתשובה לדוד סיון
	ולכן נתתי את הדוגמא של החוק לעידוד השכרת דירות עד כמה שידוע לי אין כלל משתמשים בחוקי אינו כלכלי מספיק (ככלל השכרת דירות אינה כלכלית לבעלים- אני מדבר על דירות ובני אדם ולא על כוכים ונצלנים) הטבת מס יכול ותבוא כדי ליצור לדוגמא ענף חדש, והלא לא היו הכנסות מגביית מיסים קודם ובמצב הקיים גם לא יהיו יום נפלא


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171733
	לא מחייב
	ע.צופיה (יום חמישי, 24/10/2013 שעה 19:56) בתשובה לisaac01@netvision.net.il
	החוק לעידוד השכרת דירות כבר מכיל הטבה במס. הבעיה, כפי שכתבת, שגם עם ההטבה במס הוא אינו כלכלי. זה מה שיקרה עם כל ההצהרות של משרד האוצר בנושא. הפופוליסטים למיניהם חושבים שההטבה במס היא סוג של שוחד או מתנה למקורבים.מזלנו שמנהיגינו בנויים אחרת.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171734
	שאלה לע.
	דוד סיון (יום שישי, 25/10/2013 שעה 4:35) בתשובה לע.צופיה
	אתה מכיר פרטים על החוק? - האם יש מגבלה על גודל דירה, גובה שכר דירה? - מה שיעור ההטבה במס?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171738
	שאלה לע.
	ע.צופיה (יום שישי, 25/10/2013 שעה 6:39) בתשובה לדוד סיון
	עד כמה שזכור לי ההטבה במס היא בעת אקט המכירה ובאופן הגדרת הדירות במאזן החברה. אין קשר לגודל הדירה ( התלוי בביקוש והיצע) או בגובה שכר הדירה ( כנ''ל).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171740
	שאלה לע.
	דוד סיון (יום שישי, 25/10/2013 שעה 7:02) בתשובה לע.צופיה
	אז ההטבה היא רק לקבלן בונה הדירה, או גם למשכיר (שקנה מהקבלן)?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171741
	שאלה לע.
	ע.צופיה (יום שישי, 25/10/2013 שעה 9:10) בתשובה לדוד סיון
	ישירות לקבלן, בעקיפין למשכיר. למדינה יש מערכת הנותנת תמיכה לכל אזרח שידו אינה משגת דיור במסגרת הדיור הציבורי ובמסגרת הזכאויות לדיור. המטרה בחוק עידוד דירות להשכרה הוא בעידוד קבלנים לבנות דירות לא למכירה אלא להשכרה ארוכת טווח ובכך להוזיל במידה ניכרת את מחירי השכירות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171746
	רצ''ב
	(יום שישי, 25/10/2013 שעה 11:15) בתשובה לדוד סיון
	חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס''ז–2007* הגדרות 1. בחוק זה – ''בנין להשכרה'' – בנין, למעט חלק מבנין, שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא מבנה של קבע; (2) התכנית החלה עליו מייעדת אותו למגורים; (3) יש בו לפחות שש עשרה דירות בארבע קומות לפחות, שהשטח העיקרי הממוצע שלהן אינו עולה על 100 מ''ר; (4) בנייתו הסתיימה אחרי יום י' בטבת התשס''ז (31 בדצמבר 2006); לענין זה, יראו את המועד שבו התקבל אישור להספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, כמועד סיום הבניה; (5) 70% לפחות מהדירות בו מושכרות למגורים, ובשאר הדירות לא נעשה שימוש שאינו השכרה כאמור; ''דירה'' – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ''ב–1992 ; ''הכנסה'' – כהגדרתה בפקודה, לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין; ''השכרה'', לענין דירה בבנין להשכרה – השכרה על פי חוזה שכירות שלפיו דמי השכירות, לרבות חלק מהם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים, לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שנה, למעט השכרה כמפורט להלן: (1) השכרה לקרוב; (2) השכרה למשרד לקליטת העליה או למי מטעמו, לצורך אכלוסם של עולים; (3) השכרה למשרד הבינוי והשיכון או למי מטעמו, לצורך אכלוסם של זכאים על פי נוהלי משרד הבינוי והשיכון; ''זכויות'', בבנין להשכרה – זכות בעלות, זכות חכירה לדורות, או זכות חוזית לקבל אחת מהזכויות האמורות; ''זכות במקרקעין'', ''יום מכירה'', ''יום רכישה'', ''מכירה'', ''מס שבח'', ''מקרקעין'' – כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין; ''חברה'', ''מדד'', ''מנהל'', ''תושב ישראל'' – כהגדרתם בפקודה; ''חברה בעלת בנין להשכרה'' – חברה שהיא בעלת מלוא הזכויות בבנין להשכרה, שמתקיימים בה כל אלה: (1) היא תושבת ישראל; (2) היא אינה חברת בית כמשמעותה בסעיף 64 לפקודה, חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודה או חברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1(א) לפקודה; ''חוק התכנון והבניה'' – חוק התכנון והבניה, התשכ''ה–1965 ; ''חוק לעידוד השקעות הון'' – חוק לעידוד השקעות הון, התשי''ט–1959 ; ''חוק מיסוי מקרקעין'' – חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ''ג–1963 ; ''חלק השבח הריאלי מהמועד הקובע'' – החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמהמועד הקובע עד ליום המכירה לבין התקופה שמיום הרכישה עד ליום המכירה; ''המועד הקובע'' – המאוחר מבין אלה: (1) יום י''א בטבת התשס''ז (1 בינואר 2007); (2) יום רכישת הזכות במקרקעין; (3) המועד שבו התקבל היתר בניה, לפי חוק התכנון והבניה, לבניית הבנין להשכרה, ולענין בנין שהיה לראשונה בנין להשכרה לאחר שחלפו למעלה משלוש שנים ממועד קבלת ההיתר כאמור – המועד שחל שלוש שנים לפני המועד שבו הבנין היה לראשונה בנין להשכרה; ''עסקה'', ''פנקסי המקרקעין'', ''רכוש משותף'', ''רשם'' – כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ''ט–1969 ; ''הפקודה'' – פקודת מס הכנסה ; ''קרוב'' – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; ''שבח ריאלי'' – כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין; ''שטח עיקרי'' – שטח למטרה עיקרית, כמשמעותו לפי חוק התכנון והבניה; ''תכנית'' – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה; ''השר'' – שר הבינוי והשיכון. שלילת הקלה או הטבה נוספת 2. חברה בעלת בנין להשכרה רשאית לבחור לפי הוראות חוק זה בהטבות הקבועות בו, כולן או חלקן; בחרה כאמור, לא תוכל לחזור בה מבחירתה, ולא יחולו על כל הכנסה או הוצאה הנובעת מהבנין להשכרה הוראות פרק שני1 שבחלק ד' לפקודה, הוראות חלק ה'2 לפקודה והוראות פרק שביעי1 לחוק לעידוד השקעות הון. פחת 3. (א) שיעור הפחת שיותר בניכוי, לפי סעיף 21 לפקודה, לחברה בעלת בנין להשכרה, בעד בנין שהיה בשנת המס בנין להשכרה, יהיה 20%, ובלבד שהבנין יהיה בנין להשכרה, בידי אותה חברה, במשך תקופה כוללת של עשר שנים רצופות לפחות; החלה התקופה האמורה במהלך שנת המס, תהא החברה בעלת הבנין להשכרה זכאית באותה שנת מס לחלק יחסי מהפחת כאמור. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית חברה בעלת בנין להשכרה לבחור בשיעור פחת נמוך יותר מהשיעור הנקוב בסעיף קטן (א), בדוח שהיא מגישה לפי סעיף 131 לפקודה בשנה הראשונה שבה הבנין היה בנין להשכרה; בחרה החברה כאמור, לא תוכל לחזור בה מבחירתה. (ג) הפסד שנוצר בשל פחת לפי סעיף זה, יראהו כהפסד לפי סעיף 28(א) או (ח) לפקודה, לפי בחירת החברה בעלת הבנין להשכרה. (ד) הותר לחברה בעלת בנין להשכרה פחת לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), והבנין לא היה בנין להשכרה, בידי אותה חברה, במשך עשר שנים רצופות לפחות, ייווסף להכנסתה של החברה בשנה הראשונה שבה חדל הבנין להיות בנין להשכרה (בסעיף קטן זה – שנת ההפרה), ההפרש שבין הפחת שנוכה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, לבין הפחת שהיה ניתן לניכוי אילולא בחרה החברה בהטבה לפי סעיף זה, כשהוא מוכפל במדד שפורסם לאחרונה לפני תום שנת ההפרה ומחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תום השנה שבה נוכה הפחת, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה. פטור ממס שבח 4. (א) במכירת זכות במקרקעין, במקרקעין שהם בנין להשכרה, תהא החברה בעלת הבנין להשכרה פטורה ממס השבח החל על חלק השבח הריאלי מהמועד הקובע, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) זכויותיה של החברה נמכרו במלואן; (2) הבנין להשכרה נמכר בשלמותו; (3) המכירה אינה לקרוב; (4) הבנין היה בנין להשכרה, בידי החברה המוכרת, במשך עשר שנים רצופות לפחות; (5) הרוכשת היא חברה שמתקיימים בה התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה ''חברה בעלת בנין להשכרה'', והיא התחייבה שהבנין ימשיך ויהיה בנין להשכרה, בידיה, למשך תקופה נוספת (בסעיף זה – התקופה הנוספת), כך שהתקופה הכוללת שבה הבנין יהיה בנין להשכרה בידי החברה המוכרת ובידיה, תהא 25 שנים רצופות. (ב) (1) ניתן פטור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה המוכרת, והבנין לא היה בנין להשכרה בידי החברה הרוכשת במשך כל התקופה הנוספת, תהא החברה הרוכשת חייבת בתשלום המס שהיתה חייבת בו החברה המוכרת אילולא הופטרה ממנו לפי סעיף קטן (א), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 4% מתום שנת המס שבה ניתן הפטור; ואולם בשל כל שנה שבה הבנין היה בנין להשכרה בידי החברה הרוכשת, יופחת המס בסכום המתקבל מהכפלתו בשיעור תקופת ההשכרה בפועל; לענין זה, ''שיעור תקופת ההשכרה בפועל'' – היחס שבין התקופה שבה הבנין היה בנין להשכרה, בידי החברה הרוכשת, לבין התקופה הנוספת, או שיעור של 10%, לפי הגבוה מביניהם. (2) הודעה על חיוב במס לפי פסקה (1) יראוה כהודעת שומה כמשמעותה בסעיף 86 לחוק מיסוי מקרקעין, ויחולו על החיוב הוראות הפרק השמיני לחוק האמור ופקודת המסים (גביה) . (ג) המנהל יתנה את מתן הפטור לפי הוראות סעיף קטן (א) במתן ערובות מאת החברה הרוכשת, לתשלום המס שהופטרה ממנו החברה המוכרת והפרשי ההצמדה והריבית, כאמור בסעיף קטן (ב). דרישת אישורים והודעות 5. המנהל רשאי להתנות את מתן ההטבות המפורטות בסעיפים 3 ו-‏4 בהמצאת אישור מאת רואה חשבון לכך שנתקיימו התנאים הקבועים בהם, וכן רשאי הוא לקבוע את אופן מתן ההודעה על בחירה בהטבות לפי הסעיפים האמורים, את המועדים למתן הודעה כאמור ואת כללי הדיווח המהווים תנאי למתן ההטבות. רישום הערה או מסירת הודעה כתנאי להטבות 6. (א) היו זכויותיה של חברה בעלת בנין להשכרה, בבנין להשכרה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: (1) החברה לא תהא זכאית להטבות לפי חוק זה אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין, לבקשת החברה ובאישור השר או מי שהוא הסמיכו לכך, לגבי הבנין כולו או לגבי כל דירה בו, לפי הענין, בדבר היותו של הבנין, בנין להשכרה; (2) נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה בזכויות החברה בבנין להשכרה, אלא אם כן הומצא לרשם אישור לביצוע העסקה מאת השר או מי שהוא הסמיכו לכך. (ב) לא היו זכויותיה של חברה בעלת בנין להשכרה, בבנין להשכרה, רשומות בפנקסי המקרקעין, והבנין בנוי על מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל , יחולו הוראות אלה: (1) החברה לא תהא זכאית להטבות לפי חוק זה אלא אם כן מסרה למינהל מקרקעי ישראל הודעה, באישור השר או מי שהוא הסמיכו לכך, בדבר היותו של הבנין, בנין להשכרה; (2) נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא יאשר מינהל מקרקעי ישראל את העברת זכויותיה של החברה בבנין להשכרה, כולן או חלקן, אלא אם כן הומצא לו אישור לביצוע ההעברה מאת השר או מי שהוא הסמיכו לכך, ולא יאשר את רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין אלא אם כן תירשם הערה כאמור בסעיף קטן (א). (ג) ביטול או שינוי של הערה כאמור בסעיף קטן (א) או של הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), לא ייעשה אלא באישור השר או מי שהוא הסמיכו לכך. חובת ניהול ואחזקה 7. בלי לגרוע מהוראות כל דין, חברה בעלת בנין להשכרה אחראית לניהולו ולאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של הבנין להשכרה; אין להתנות על הוראת סעיף זה, אלא לטובת שוכר דירה בבנין להשכרה; לענין זה, ''אחזקה תקינה'' – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי החברה בעלת בנין להשכרה או בהסכמתה. ביצוע ותקנות 8. (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר: (1) אזורים שבהם השטח העיקרי הממוצע של דירות בבנין להשכרה יעלה על 100 מ''ר ואת השטח העיקרי הממוצע בכל אזור שקבע; (2) הגבלות על דמי השכירות המרביים שחברה בעלת בנין להשכרה רשאית לגבות משוכר דירה, לרבות הגבלות על העלאת דמי השכירות, ויכול שהגבלות כאמור יחולו באזורים מסוימים שקבע; (3) הוראות בדבר שיעור הפיצויים המוסכמים שייקבעו בחוזה שכירות בין חברה בעלת בנין להשכרה לשוכר דירה, ושחברה כאמור תהא חייבת בהם בשל הפרת הוראות סעיף 7; (4) הוראות בדבר סיוע מאת המדינה בדמי שכירות שעל שוכר דירה בבנין להשכרה, הזכאי לסיוע כאמור על פי נוהלי משרד הבינוי והשיכון, לשלם לחברה בעלת בנין להשכרה, בתנאים, בדרך ובשיעורים שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם בהסכמת שר האוצר. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) – (1) שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות סעיפים 2 עד 5 והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועם; (2) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין אגרות בשל רישום הערות בפנקסי המקרקעין לפי סעיף 6, שינוין וביטולן. אהוד אולמרט ראש הממשלה מאיר שטרית שר הבינוי והשיכון דליה איציק ממלאת מקום נשיא המדינה דליה איציק יושבת ראש הכנסת


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171748
	תיקונים אחרונים 2011
	(יום שישי, 25/10/2013 שעה 11:18) בתשובה לisaac01@netvision.net.il
	פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי''ט - 1959 (להלן: ''החוק'') מעניק הטבות במס לבניינים להשכרה למגורים שקיבלו מעמד של ''בנין להשכרה'' על ידי מרכז השקעות (להלן: ''בניין להשכרה למגורים''). ''בנין להשכרה'' הינו בנין שאושר כנכס מאושר, שלפחות מחצית משטחו מיועדת להשכרה למגורים בתנאים שנקבעו בסעיף 53ב לחוק ובנייתו הסתיימה לאחר 31.7.1988. ''בנין חדש להשכרה'' הינו בנין להשכרה שאושר החל מיום 1.1.2009, או אושר לפני 1.1.2009 והושכר לראשונה לאחר מועד זה, או שהושכר לראשונה לפני 1.1.2009 לתקופה שלא פחתה מ- 5 שנים והחלק שהושכר בעבר למגורים יושכר ל- 5 שנים נוספות לפחות, לאחר 1.1.2009. עיקרי ההטבות המוענקות במסגרת פרק זה לבנין חדש להשכרה, הינם: שיעורי מס מופחתים (ראה להלן). פחת מואץ בשיעור של 20% לשנה. העדר מגבלת תקופת הטבות (אין מגבלת 7 שנים כקבוע בסעיף 45) שיעורי מס מופחתים: שיעורי המס שיחולו על השבח הריאלי ממכירת הדירות (הדירות כולן, גם אלו שלא הושכרו למגורים) ועל ההכנסה מדמי שכירות בבניין חדש להשכרה, הינם כדלקמן: § חברה - 11%. § חברת משקיעי חוץ - 18%, 15% או 10%, לפי העניין. § יחיד - 20%. § דיבידנד המחולק מרווחים שמקורם בבניין להשכרה - 15%. החוק קובע מספר תנאים לשם קבלת ההטבות כאמור לעיל שלא יפורטו במסגרת מבזק זה. נציין כי השכרת דירות אלו ומכירתן פטורה ממע''מ. בהתאם אסור ניכוי מס תשומות הכרוך בהן. מנהלת מרכז השקעות קבעה בעבר בהחלטת מנהלה שפרסמה, קריטריונים ותנאים נוספים וביניהם, הגבלת גובה שכ''ד מקסימאלי, בהתאם למחוז (גם באזורי פריפריה) וגודל הדירה. לאחרונה פרסמה המנהלה עדכון לתנאים האמורים, להלן עיקרי הדברים: § גובה דמי השכירות הממוצע לדירה בבנין להשכרה למגורים לא יעלה על 6,200 ש''ח ,כאשר החישוב ייעשה לפי סה''כ דמי השכירות בבניין (כולל דמי שכירות בגין כל הדירות בבניין, גם בגין דירות שלא נהנות מההטבה או נהנות מהטבה חלקית) חלקי מספר הדירות בבניין (ללא הבחנה בשטחי הדירות בבנין). § לגבי דירות בהם גובה דמי השכירות הינו בין 6,201 ש''ח ל- 8,000 ש''ח תינתן הטבת המס על סך של 6,200 ש''ח, בלבד. § לגבי דירות בהן דמי השכירות מעל 8,000 ש''ח תישלל מלוא הזכאות להטבות. § לדירות מרוהטות יתווספו לתקרה 10% מעל דמי השכירות. § על אזור הפריפריה (אז''פ א' כהגדרתו בחוק) לא יחולו המגבלות הנ''ל, לגבי גובה דמי השכירות. § הטבות המס יינתנו אך ורק בגין ההכנסות מדמי שכירות ולא בגין ההכנסות משירותים נלווים, אולם, הבדיקה לצורך העמידה בתנאי גובה דמי השכירות תעשה על סה''כ התקבולים מהשוכר (כולל השירותים הנלווים). § התנאי של ''...שלפחות מחצית שטחו מיועדת להשכרה למגורים...'' יבחן לגבי סך שטחי הדירות למגורים שבבניין ללא שטחי מסחר, חנויות, מקלטים וכו, אשר ינוטרלו. כאמור, שינוי הנוהל מאפשר קבלת הטבות מס גם על בניינים בהם הדירות מושכרות בדמי שכירות שעד לסך של 8,000 ש''ח לחודש ופותח דלת לקבלת ההטבות גם עבור דירות להשכרה במרכז הארץ, מה שהופך את החוק לאטרקטיבי במיוחד. יזמים וקבלנים – ראוי להם לבחון כניסה לבניית בניינים להשכרה כאמור.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171737
	לא מחייב
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 25/10/2013 שעה 6:22) בתשובה לע.צופיה
	נדמה לי שאתה לא מדייק . השכרת דירות מניבה שכר דירה . שכר דירה כזה מתחרה עם מקורות הכנסה אחרים מהון כמו ריבית , תמלוגים ממניות וכו' . מדוע אינו כלכלי ?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171739
	לא מחייב
	ע.צופיה (יום שישי, 25/10/2013 שעה 6:42) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	קבלן בניין אינו משקיע אלא יזם ה''מגלגל'' את הונו מפרויקט לפרויקט. בחוק עידוד השכרת דירות הוא צריך, בכדי לקבל את ההטבות במס, ל''הקפיא'' את הונו לשנים רבות. התשואה מהשכרת דירות היא נמוכה משמעותית מבניית דירות ומכירתן.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171750
	רצ''ב מאמר
	(יום שישי, 25/10/2013 שעה 11:30) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	http://www.themarker.com/realestate/1.1659167


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171744
	זה לא חד כיווני
	בצלאל פאר (יום שישי, 25/10/2013 שעה 11:05) בתשובה לדוד סיון
	נדמה לי שכבר נכתבו עבודות על כך שהיציאה מהמבר הכלכלי של תחילת שנות ה-‏80 הביאה לתחילת כניסת תאגידי ענק ולצמיחת עסקים קטנים ובינוניים. התהליכים ביטאו תיקונים במדיניות הכלכלית וניצול טכנולוגיות חדשות בקליטה במשק. שני התהליכים של התאגידים הגדולים והעסקים הפרטיים תמכו אחד בשני ולא הפריעו האחד לשני, וזה העיקר. ישנם תאגידי ענק ישראלים שמשלמים מיסים מופחתים גם כן (בשיעורים שונים כל חד ע''פ הסכמים בין המדינה לבין כל תאגיד). ''טבע'' היא דוגמה קיצונית לתאגיד על ישראלי שהפך לבינ''ל. לישראל יש מדיניות עידוד הסכמים עם תאגידים בינ''ל במסגרת משרד המדע / המדען הראשי. עד היום כלולים בהסכם 20 חברות זרות כמו : ''טלקום איטליה'' שהקימה מפעל לתכנון ולפיתוח אמצעי תקשורת שרבים מעובדיו הם ישראלים. המדינה והחברה הזרה משקיעים במשותף חצי-חצי וישראל נהנית אח''כ מפחות מחצי מהרווחים של המוצרים והפטנטים שמפותחים בחברה. בעסקה דומות, עם סעיפים דומים ואחרים מול כל חברה, כלולים גם חברות אינטל, אורקל, ארקמה, אי.בי.אם, אלקטל, ג'נרל אלקטריק, בי-בראון, BT, דויטשה טלקום, מיקרוסופט, מֶרְק (גרמניה), נובוזיימס, HP, סאן, קוקה-קולה ורנו-ניסן. אז מה אתה מציע? שנגיד להם שם הם לא משלמים לנו חצי מערך התוצרים שלהם בארץ אז שיצאו בחוץ? אלא שבפועל ברור שהימצאותם של תאגידים בינ''ל בארץ דווקא מחזקים את כלכלת ישראל ושומרים על ערוצי ההתחברות עם כלכלות העולם לא רק בערוצים מדינתיים. כל תאגיד כזה מוציא הרבה כסף לפעילות שוטפת בארץ, משכורות, ובהחלט מדובר בתמיכה חשובה לכלכלה הישראלית (כמו גם לעוצמה האסטרטגית). החברות האלה לא סתם באות לארץ והן גם נתמכות ע''י מדינות האם שלהן, כי חשוב לאותן מדינות הקשר עם ישראל וניצול האיכויות האנושיות של העובדים בארץ. אותן מדינות אם מאבדות גם הן את מס העסקים וכל ההוצאות הנילוות לבתי עסק גדולים, אבל בתמורה גם הן מקבלות תמיכה ישראלית בחרת האם שלהם. מדובר באינטרסים של מדינות. התאגידים כדאיים גם אם הם משלמים אפס אחוז מס. כמובן שיראל צריכה לדרוש מס בדומה למדינות אחרות שלהן מס מופחת לעסקים מחו''ל. השאלה כאן היא תחרות עיסקית פרקטית, ולא בחינת הכדאיות הכלכלית. הטבת מס לחברתה מחו''ל היא הפסד מדומיין. שכן אתה יכול לדרוש כל מס שתרצה, ואותה חברה לא תבוא לכאן ותפסיד את כל המס ואת כל ההשקעות הנילוות וההוצאות השוטפות של החברות האלה (משכורות, מכס, ארנונה, חומרים, תיקונים, מזון וכו'). שלא לומר שתפסיד אלפי משרות במאות תפקידים ומקצועות. האם יש לך נתונים מקבילים להפסד כאילו של 16 המיליארדים האלה? כמה כסף הוציאו בפועל אותם מספר קטן של תאגידים? איך נקבע שיערוך ההפסד? לפי איזו דרגת מס? 2. גם תאגידים ישרליים משלמים שיעורי מס מופחתים – מתוקף החוק לעידוד השקעות הון 1959 – תיקון 68 לחוק בו נקבע מס אחיד מופחת לחברות בעלות מפעלים תעשייתיים העומדים בתנאי הייצוא (ייצוא של 25% מכלל מכירות המפעל). נקבעו שתי מדרגות מס האחת לאזורי הפריפרייה (פיתוח א') בהם שיעור המס יעמוד על 10% ב-‏2012 ויופחת בהדרגה ל-‏6% החל מ-‏2015, והשנייה ליתר הארץ בהם שיעור המס יעמוד על 15% ב-‏2012 ויופחת בהדרגה ל-‏12% החל מ-‏2015. זכאים לפטורים אלה גם חברות כמו תנובה, שטראוס, אוסם וגם התעשיות הביטחוניות. הכוונה היא לתת להן יכולת להיכנס לשווקים בינ''ל ולהתרחב, בהנחה שזה יחזק את החברות, יגרום להן להתרחב , יגדיל את הכנסתן ומתוך זה את המס המשולם. גם אם משקיעים זרים זכו לתמיכה בכמה מהחברות האלה, כמו תנובה, שטראוס וטבע (טבע היא מקרה יוצא דופן שבו המס ירד כמעט ל-‏0%), ההסכם נשאר כפי שהוא.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=171753
	אתה מפספס את המהות של דברי
	דוד סיון (יום שישי, 25/10/2013 שעה 18:51) בתשובה לבצלאל פאר
	תראה הדיון החל בעניין חלוקת הטבות המס באופן שמתמקד בתאגידים גדולים. עמדתי בהקשר הזה ברורה ביותר. אבל ממה שאתה כותב נראה שאינך מבין אותה. אז אולי כדאי שתקרא את מה שכתבתי שוב לפני שתמשיך בדיון על דברים שכתבתי. קופת מדינת ישראל הפסידה כגודל הטבות המס, 16 מיליארד שקל, בתקופה 2003 - 2012. זה נכון גם אם תמצא שמתן ההטבות האלה כדאי למשק - שבטווח הארוך נכנסו לקופת המדינה יותר שקלים כתוצאה. אתה מספר הרבה פרטים ולכן אולי לא רואה את המהות: - שכ-‏5 תאגידים קיבלו 16 מיליארד שקל שזה כ-‏70% מסך ההטבות, - לא בטוח שזה היה כדאי למשק (ראה דברי מבקר המדינה). העובדות האלה תומכות בעמדה שכדאי לתת חלק מהטבות מס לעסקים קטנים ובינוניים שמובילים את המשק לצמיחה ולגידול בתעסוקה.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.