פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_73

הבריטים כבר היו בסרט הזה.....גם הצרפתים.......
יורם המזרחי (יום שלישי, 09/04/2002 שעה 8:26)

בעוד פעולת השיטור נמשכת בחלק מישובי הגדה המערבית והדיווחים מוסרים בין השאר על ''קרבות כבדים'' וכיו''ב,מן הראוי לחזור אל ''שר ההיסטוריה'' ולבדוק מה עשו למשל...האנגלים ששלטו בא''י-פלסתיין (1918-48)
בתחום זה יש מספר נקודות מענינות,היכולות לספק חומר למחשבה.כולל התפתחות הכח הבריטי.הנקודות הן:
מיסוד המשטרה הבריטית של א''י, באמצעות יחידת משטרה ''השחורים והחומים '' (''בלאק אנד טאאנ'ס'') שהיתה יחידת משטרה בזוייה ושנואה על האירים ואחרי המפלה הבריטית ועצמאות אירלנד בשנת 1919 הובאה לארץ הקמת משטרה פלסתינאית הפי-פי (''פלסתיין פוליס'') על בסיס מתנדבים בריטים,רובם וותיקי מלחמה''ע הראשונה וקצינים מהמשטרה ההודית,הקמת ענף ערבי של הפי-פי ואחריו ענף יהודי,הקמת משטרת הישובים העבריים,כולל כח ''הגאפירים'' הנוטרים שגוייסו ואורגנו לפי דגם משטרות ילידים באפריקה.הקמת ''חיל הספר'' שרובו המכריע ערבי-בדווי ''והלגיון הערבי'' (יסוד הצבא הירדני) שתי יחידות בפיקוד בריטי-ערבי,לפי דגמי חטיבות הילידים של הצבא ההודי.
עוד אפשר לכלול ברשימה את פלוגות-הלילה הזמניות שאירגן צ'רלס אורד ווינגייט ''הידיד'' שנקראו (אס.אן.אס) והפו''ש (פלוגות השדה היהודיות) שאורגנו בסיוע בריטי כדי לסייע במאבק נגד קרב הגרילה שניהלו ראשי המרד-הערבי ובעיקר להגן על צינור הנפט עירק-חיפה (1936-39).
נוסף לאלה עמדו לרשות הממשל הבריטי יחידות מכל זרועות הצבא,כוחות שלקראת 1947 כללו יותר משבעים אלף חיילים ונעזרו בסיוע הצי וחיל האויר.
העצמה הבריטית,נאבקה מאבק מר במורדים הערבים (בסה''כ היו בארץ כ מליון + פלסתינאים) שבין השנים 1936 1939 שלטו הלכה למעשה ברוב השטח הכפרי-ערבי ובתוך שכונות הערים ובעיקר ג'נין,שכם,טובאס ועוד.
הבריטים המתוסכלים לא היססו להפעיל את חיל-האויר שביצע גיחות הפצצה או התקפות מקלעים,כולל הפצצת ג'נין.הם הפעילו ארטילריה לבעיור קיני מורדים שהסתתרו בהרי השומרון,ביצעו מעצרים המוניים,הטילו עוצר,סרקו מבית לבית,הוציאו להורג בתליה מורדים שנתפסו ונשפטו וסייעו שלא במתכוון ''לייצר'' גיבורים-מיסטיים כמו הסורי שיח' עיז אה דין קאסם , שנהרג בקרב עם המשטרה וזכה להלויית גיבור ו....הנצחת שמו...גם כטיל אשפ''י פרימטווי המופעל נגד ישובים בדרום....
הבריטים פוצצו בתים (בג'נין מחקו רחובות שלמים) קשרו לפגושי קטרים בני ערובה בד''כ שי'חים נכבדחם ולפעמים גם נשים וילדים ,כדי למנוע פיצוץ מסילות ברזל,עודדו הרג חשודים עם הטיעון המפוסם ''הם ניסו לברוח'' ועוד כהנה וכהנה מעשים שלעומתם מחוויר כל ''סגר'' או ''כתר'' צ.ה.לי.....
המרד-הערבי גווע עם פרוץ מלחמת העולם השניה ובריחתם מהארץ של מרבית מנהיגיו ובהם.....הגראנד-מופתי של ירושלים חאג' אמין חוסייני,קצין הצבא הסורי-לבנוני פאוזי אך קווקג'י ואחרים.
אחרי מלחמת העולם השניה,נאלצו הבריטים להלחם נגד... היהודים,שותפיהם בעת המרד-הערבי וגם אז הפעילו שיטות יד-ברזלמ(כולל הוצאות להורג) שפגעו קשה בישוב היהודי(שהגיע ב1947 לכדי 600 אלף נפש)כשהפעם הם מסתייעים דווקא בערבים.....
האנגלים נכשלו כידוע בשני המקרים ולא הצליחו להכניע את הערבים ואח''כ היהודים,מה שבסופו של דבר תרם לזרוז הפנוי והקמת מדינת ישראל ב15 למאי1948
דוגמא אחרת,הדומה בקוויה הכלליים,היא הנסיון הצרפתי באלגי'ריה של שנות החמישים והשישים,כולל מה שמכונה בהסטוריה הצבאית-צרפתית ''הקרב על אלג'יר'' סגר-כתר מלא על העיר הגדולה,חיפושים מבית לבית,חיסול חשודים בהשתייכות למחתרת האף-אל-אן (''חזית שחרור אלגי'ר'') הרס בתים והתקפות רבות היקף על ריכוזים כפריים בשאר חלקי המדינה.
גם המערכה הזו נכשלה,בגלל חוסר יכולת להצמיד לפעולה הצבאית,שהיתה מוצלחת פחות או יותר, פעולה פוליטית שתביא לסיום ההתנגדות.
התוצאה היתה זעזוע באוכלוסיה הצרפתית (''שחורי הרגליים'') של אלג'יר,הקמת מחתרות לאומניות (למשל האו-אה-אס וכף היד השחורה) ועוד,מה שתרם לנסיון מהפכה,נסיונות הצבא לתפוס את השלטון בצרפת והסתיים...במתן עצמאות ופינוי כל הכוחות הצרפתים מאלג'יר.
ההבדל המהותי ''ביננו לבינם'' הוא שהבריטים והצרפתים היו ''זרים'' במלוא מובן המילה, עם מולדת לחזור אליה ואילו אצלנו -אנחנו נחשבים בעיני הערבים הפלסתינאים ''לזרים'' דוגמאת צלבנים שיש לעקור ולגרש אפילו אם אין לנו מולדת אחרת לחזור אליה....
מעבר להבדל המהותי משמעותי הזה -אפשר למצוא הרבה מקבילים באסטרטגיה והטקטיקה של צ.ה.ל וזו של צבאות בריטניה וצרפת,כשלצערי יש הקבלה גם בשאלת הניצחון הסופי שלא היה נחלת הבריטים או הצרפתים וככל הנראה לא יהיה נחלת צ.ה.ל.....
לקחי העבר מוכיחים שארגוני מחתרת,גרילה,טרור או צבאות פרטיזנים מתאוששים מהר מאד וכל עוד יש מי שיממן ויעודד אותם- הם חוזרים לעצמם ומפתיעים מחדש... ואם כך מה ההישג,אם בכלל?
א.החזרת אש''פ ''לגודל טבעי'' פחות או יותר,אפילו אם מדובר בהישג זמני בלבד
ב.הקניית רגיעה ''ואויר טרי'' לאוכלסיה האזרחית
ג.ערך טקטי בטווח זמן קצר (חיסול מעבדות נפץ,החרמת אמל''ח וכו'')
ד.ערך מודיעיני בתחומי האיסוף והחקירה,כולל איתור וגיוס משתפי פעולה חדשים,שילוקטו מתוך העצורים ואחרים אתם באים אנשי אמ''ן והשב''כ במגע.
ה.תרגול צבאי רב היקף,בעיקר בתחומי הפעלת מילואים ואימון לוחמה בשטח בנוי,כולל פיתוח טקטי וטכני.
ההישג הזמני הנ''ל הוא עקר מבחינת ''ההמשך הפוליטי'' ואחרי נסיגת צ.ה.ל ודעיכת עשן הקרב, ללא ''המשך פוליטי יעיל'' גם ישראל...תחזור לעצמה ותאלץ לשוב לשולחן השרטוט כדי ללתכנן המשך.....
כאן יעמדו לדיון מספר שאלות נוקבות
א.איך ומתי לבצע הפרדה פיסית בין ישראל לרש''פ?
ב.מי יעז להוריד התנחלויות קיקיוניות,שללא הסרתן תשמר עצמת ההתנגדות הפלסתינאית?.
ג.האם ניתן יהיה לחזור,בעתיד הקרוב,אולי אפילו השנה על פעולות משטרתיות-ז'נדרמריות בהיקף דומה?
לי נראה שהתוצאה המתבקשת תהיה יצירת הפרדה מלאה וסטרילית,ללא ויתורים או פרצות...''הם שם ואנחנו כאן עם אצבע על ההדק''
ראש הממשלה הנכחי,אריאל שרון ימצא עצמו, כבר בימים הקרובים בלחץ כבד שיבוא מצד הימין הממשלתי- קואליציוני המתחזק....לחץ שיפעילו גם הגורמים הדתיים-עדתיים בקואליציה ובאותה עת הוא יזכה לפחות תמיכה,אם בכלל, משותפיו העיקריים-מפלגת העבודה בראשות בנימין בן אליעזר....ובעיקר ''מידידתנו ובת בריתנו'' שמעבר לאוקיאונס .....
ההישג יתמוסס....הבעיות תשארנה.....ואם לא תוקם מערכת הפרדה סטרילית בין ישראל לפלסתין ולא תופעל אסטרטגיה פוליטית חדשה....נוכל בעתיד הקרוב לשוב לאמר,בכאב,בכעס ובחרוק שיניים....בסרט הזה כבר היינו.....


http://www.faz.co.il/thread?rep=544
מה הדרך להתקדמות מדינית?
אסף ברטוב (יום שלישי, 09/04/2002 שעה 20:29)

אכן, רבים מגיעים למסקנה שיש צידוק לפעולה צבאית ברמה המיידית, ושאין בכך די בשום אופן. אם כך, מה הדרך להבקעה מדינית? מה צריך לקרות כדי שתושג סוף-סוף התקדמות במישור המדיני?
http://www.faz.co.il/thread?rep=547
תגובה הדרך המדינית
יורם המזרחי (יום שלישי, 09/04/2002 שעה 22:32)
בתשובה לאסף ברטוב

הדרך המדינית,ההגיונית היא בדק בית בכל הקשור להתנחלויות והפגנת נכונות להוריד לפחות מקצתן.בשלב שני צריך לקרוא לעם לחזור לקלפי ולהתמודד עם בעיה מרכזית אחת ,לא עם ''מצע מפלגתי'' שממילא אינו אלא פירסום מדע בדיוני או תכנית למשכב פרוצות מדיניות.....על העם היושב בישראל להחליט לכאן או לכאן אם הוא מעוניין להמשיך ולהחזיק בשטחים הבעייתים או לא.
אחרת אין מקום לפיתוח מדיניות בצורה התורמת לפתרון-ללא ברור של שאלת השאלות עתיד השטחים.....
הקמת חומת הפרדה סטרילית ומלאה לא תצלח עם מעבר לחומה,בתוך הרש''פ ,תמשך תנועת ההתנחלות המשיחית יהודית. ואם כך חלק מההצעה לדגם היא:
א.הפגנת נכונות מעשית לפנות ישובים (ראה דוגמאת סיני 1981)ביזמה עצמית ללא ''עידוד אמריקאי בינל''א''
ב.הגדרת גבולות מדוייקת,כולל העברת שטחים וחילופי שטחים בין ישראל לרש''פ (זה נעשה בעבר כשישראל קבלה מירדן את המשולש הקטן או קבלה ויתורים בגזרות הערבה)
ג.הסדרת שאלת מעמד ירושלים על בסיס ''עיר מאוחדת,ישראלית,עם נציגות הרש''פ''
ד.הקמת מערכת בידוד והפרדה מעשית,ביטחונית וחברתית מלאה מהמדינה הפלסתינאית ,תוך עקרון ''אצבע על ההדק''
ה.הפניית משאבי פיתוח לגליל ולנגב כמשימות לאומיות
ו.ביטול תלות במקורות מים מהירדן והכנרת בלבד - והקמת מפעלי התפלה גדולים כנושא לאומי
ז.ביטול תלות בכח עבודה פלסתינאי והעדפת מקומיים או עובדים מיובאים.
ז.הערכות פוליטית פנימית על בסיס גושים ולא מפלגות קיקיוניות , שינוי חוקי הבחירות והכנסת,חוקה וכיו''ב.
בשלב זה,נראה חלק מהפתרון ''כבלתי אפשרי'' ומדינת ישראל ממשיכה לנוע בנתיב משיחי מסוכן המתקרב במידה לא נוחה לנקודת אל-חזור.
אני מניח שרצף ארועים בשנים הקרובות ביותר ''מעבר לפינה'' יביא להכרה שצריך להערך מחדש מחוץ לשטחים.
יחד עם זאת קיימת סכנה מוחשית שישראל תתאבד פשוטו כמשמעו,תטבע בעקשנות לא הגיונית ותחדל להתקיים וכבר היו דברים מעולם.
בשלב זה המורל לקוי וירוד,העם סובל מרככת ועייפות והממשלה מאוששת את עצמה עם ''חישוקי ימין'' מסוגו של המשיח- הזמני, תא''ל מיל אפי פיין-איתם.
אין לי ספק שהנסיון ''להתאושש עם אפי'' לא יצלח ומייד ''אחרי שרון'' תחול התעוררות מעשית.השאלה היא עד מתי ימשיך שרון לנווט את המדינה ואיזו מידה של נזק יגרם לה עד שילך?
http://www.faz.co.il/thread?rep=565
צעדים מול יוזמה
אסף ברטוב (יום חמישי, 11/04/2002 שעה 15:05)
בתשובה ליורם המזרחי

אני מודה לך על התשובה המפורטת.

הצגת סדרת צעדים מדיניים שנראית לך רצויה, אך לא ענית לשאלתי. לא שאלתי אילו צעדים מדיניים כדאי לבצע, אלא כיצד ניתן להביא להתקדמות מדינית, היינו כיצד ניתן לזרז את תהליך קבלת ההחלטות *המדיניות*, לכאן או לכאן. מובן שיש לי דעה בנוגע לצעדים הרצויים, אך מה שמטריד אותי לפני כן הוא עצם הקפאון המדיני, והיעדר האומץ והיוזמה לביצוע מהלכים מטעם הממשלה.

האם לכך יש לך פתרון?


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.