פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7079

תקופת המתנה (2)
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום רביעי, 12/09/2012 שעה 18:00)

תקופת המתנה (2)

ע. צופיה


במאמר קודם טענתי כי בתחום המדיני-ביטחוני אנו במצב המתנה להתפתחויות המדיניות והצבאיות שאמורות לקרות בחודשים הקרובים ביחס לפיתוח הגרעין באיראן.

עתה ברצוני לבחון במקביל את מצב הכלכלה בישראל ומה עלינו לצפות, בשטח זה, בשנה הקרובה.

כל מי שניתח נכון את המצב הכלכלי במדינה בשנת 2011 צפה כי שנת 2012 ואולי גם 2013 צפויות להיות שנים קשות, יחסית, לציבור בארץ. ולכך, לטעמי, יש שלוש סיבות עיקריות.

ראשית, המצב ביבשת אירופה ובעיקר בדרומה.
רבות ממדינות אירופה לא היו ערניות מספיק להיעלמותן של התעשיות המסורתיות בארצן ומעברן למזרח הרחוק. כך נוצרה לאיטה אבטלה הולכת וגדלה, ירידה מתמדת בהכנסות המדינה ובמקביל שמירה על רמת חיים גבוהה במימון הלוואות וגרעון תקציבי. התוצאה: נסיגה חדה בצריכה ובצמיחה שמשפיעות, בין היתר, במידה ניכרת על היצוא הישראלי.

שנית, המצב בארה''ב. למרות הזרמת הכספים הבלתי פוסקת של הממשל למשק האמריקאי, בכמות שלא היה כדוגמתה בעבר, עדיין הכלכלה שם מקרטעת, האבטלה עדיין גבוהה, הצמיחה דלה וכמו במקרה של אירופה, הפגיעה ביצוא הישראלי ניכרת.

שלישית, עניין המחזוריות בכלכלה. הכלכלה, מאז ימי קדם (''שבע שנים טובות ושבע שנים רעות'') ניכרת במחזוריות שלה. לאחר מספר שנים טובות, תמיד, באות מספר שנים דלות. אין פה כלל מתמטי קבוע לגבי מספר השנים, אך עניין המחזוריות קבוע. אז היו לנו מאז 2005 שנים טובות מאוד וטובות בלבד, שנת 2011 סימנה כי הגיע זמן המהפך ואנו צפויים עתה למספר שנים הרבה פחות טובות.

לכן אין כל הפתעה בכך שבשנת 2012 וכנראה גם 2013 אנו צפויים ל''גזרות'' כלכליות כאלה ואחרות.
היום פרסם הלמ''ס כי הצמיחה בשנת 2012 צפויה להיות כ-‏3.5% לעומת 4.6% ב-‏2011 ו-‏5% בשנת 2010 (ישראל...). מנתונים אלו ברור כי הירידה בשיעור הצמיחה תגרום לירידה חדה בהכנסות המדינה ממיסים ישירים ועקיפים. הרי מספר דוגמאות: רווחי בנק לאומי ירדו (בחצי השנה הראשונה) ב-‏50% מכאן ברור כי במקביל הבנק משלם הרבה פחות מס הכנסה. קיפאון וירידת מחירים בשוק הדירות. מכאן ברור כי קיימת, במקביל, ירידה גדולה בהכנסות ממיסי הנדל''ן (מס שבח, מס רכישה, היטלי השבחה ועוד). ניתן להביא דוגמאות כנ''ל מכל תחום ותחום.

הירידה בהכנסות, הן הקיימת והן הצפויה, מאלצת את הממשלה להתאים את הוצאותיה למצב החדש.

בידי בממשלה מספר דרכים לבצע זאת.

הראשונה, העלאת מיסים. ניתן להעלות מיסים ישירים, מיסים עקיפים, היטלים למיניהם וכן לכוון את העלאות המיסים לאוכלוסיות מסוימות, למשל, עשירים. נקודת התורפה בדרך זו היא הרפיון שזה גורם לרצון לעבוד ולהעלות את הפריון וכן בריחת הון לארצות עם מיסוי נמוך יותר. כך מתמסמס חלק גדול מהצפי להכנסות חדשות כנגד ירידה בכמות העבודה.

השנייה היא העלאת הגרעון התקציבי. הממשלה עושה מין ''שערוך'' לרכושה ומקבלת ''כנגד זה'' הלוואה מגורם ממלכתי, למשל, בנק ישראל. זהו תרגיל חשבונאי שמגדיל את כמות הכסף ומממן את הוצאות הממשלה. הבעיה בכך היא שגורמים בינלאומיים הנותנים הלוואות לממשלה מתייחסים לכך כחולשה כלכלית ולכן דרישותיהם כמלווים הופכים נוקשים יותר, בעיקר בשיעור הריבית על ההלוואות.

השמירה על תקציב מאוזן במשך רוב העשור האחרון היא זו שהפכה את כלכלת ישראל לאחת מ-‏30 כלכלות החזקות בעולם. שימוש בלתי אחראי בשיעור הגרעון התקציבי ידרדר אותנו חזרה כ-‏20 שנה לפחות.

דרך אחרונה היא הקיצוץ בתקציב. מאחר והתקציב הוא הביטוי הפוליטי-כלכלי של הממשלה, הרי גם לקיצוץ יהיה היבט פוליטי וזו מגרעת אחת. מגרעת נוספת היא שקיצוץ פוגע בעיקר בשכבות החלשות באוכלוסיה וכמעט ואינו ''מגיע'' לשכבות החזקות והאמידות. זה מגדיל את השיקול הפוליטי, במכלול השיקולים לקיצוץ תקציבי, של מקבלי ההחלטות כי אין פוליטיקאי שאינו ''חפץ חיים'' פוליטיים.

ממשלת ישראל שילבה את שלושת הגורמים בתיקון התקציבי שבצעה. מצד אחד היא הגדילה את המע''מ ב-‏1%, הגדילה את הגרעון לשנת 2012 ב-‏1.5% וביצעה קיצוץ תקציבי ''רוחבי'' עם מספר יוצאים מהכלל. מעשית האזרח כמעט לא ירגיש בצעדים הכלכליים הללו והם מעידים יותר מכול על חוזקה של כלכלת ישראל ביחס לרוב כלכלות העולם.
כל זה בניגוד לחינגא המטופשת של עיתונאים ''כלכליים'', יעני, המנגחים את הממשלה ללא כל בסיס של נתוני אמת.

ומה צפוי לנו בשנה-שנתיים הקרובות?

בניגוד לכלכלנים רבים שהגיגיהם מתפרסמים באופן תדיר בתקשורת, אני איני חושב שמנהיגי האיחוד האירופאי הם אנשים טיפשים שמנהיגים ביבשת מדיניות כלכלית הרסנית. אני מאמין ומעריך כי הצעדים שנקטו וינקטו ייצבו את הכלכלה האירופאית בשנה הקרובה ובשנה שלאחריה נתחיל לראות עלייה בצמיחה הכלכלית.

בארה''ב המצב שונה. לשתי המפלגות גישות קוטביות אחת לעומת השנייה. הגישה הנוכחית שהחלה בשלהי הממשל הרפובליקני הקודם והמשיכה במשך ארבע שנות הממשל הדמוקרטי הנוכחי לא הצליחה לחלץ את כלכלת ארה''ב מהמשבר שבו היא נתונה מאז שנת 2007.
זכייה רפובליקני בבחירות עשויה להיות הניצוץ לו זקוקה הכלכלה האמריקאית לפריחה חדשה. מנגד זכייה של הדמוקרטים עשויה להשאיר את הכלכלה בקרטוע הנוכחי.

לכן אני צופה שהשנתיים הקרובות, עד אמצע 2014, בערך, יהיו, יחסית, שנים קשות לציבור הישראלי שיאלץ להדק פעם נוספת אחת לפחות את חגורתו ולקצץ בהוצאותיו.
כל זאת מבלי להתייחס להשפעות משבר הגרעין עם איראן מההיבט הכלכלי.
אני מניח כי עם התבהרות המצב המדיני יתבהר לנו גם המצב הכלכלי ובינתיים- אנו ממתינים.




http://www.faz.co.il/thread?rep=168502
כמה שאלות והערות
דוד סיון (יום רביעי, 12/09/2012 שעה 19:04)

1. על רקע הטענה שאירופה היא יעד עיקרי ליצוא (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100078...), איך קשור היצוא הישראלי לדרום היבשת האירופאית?

2. אתה כותב על חשיבות שמירת תקציב מאוזן ועל הסכנה מ''שימוש בלתי אחראי בשיעור הגרעון התקציבי''. אתה גם כותב שמי שניתח נכון את המצב בשנת 2011 ידע למעשה מה צפוי (מבחינת הצורך בהתאמות תקציביות).

על הרקע הזה איך אתה מסביר את העובדה שממשלת ישראל לא הקדימה תרופה למכה, כאילו נתפסה בהפתעה?

3. כתבת על גירעון צומח בתקציבי ממשלות שלא היו ערניות מספיק. איך אתה מסביר את העובדה שבספרד לפני המשבר שיעור החוב היה בתהליך ירידה ולא היו גרעונות?

4. בעניין קדושת איזון תקציבי אזכיר כאן שוב את טענותיו והסבריו של ברק בחודשים האחרונים.

5. גם חכמים שוגים. הנהגת הצנע היא השגיאה של מנהיגי גוש האירו. הצנע היא, היא הסיבה לעובדה שכלכלות גוש האירו נחלשו - שהמיתון חזר.

6. הטענה שהעלאת מסים גורמת לירידת הרצון לעבוד ולעשות עסקים לא בהכרח נתמכת על ידי הנתונים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168503
כמה שאלות והערות
ע.צופיה (יום רביעי, 12/09/2012 שעה 19:42)
בתשובה לדוד סיון

1. אני לא קשרתי את הירידה ביצוא הישראלי לאירופה אך ורק לארצות הדרומיות. אני ציינתי שהמשבר באירופה פוגע במיוחד בארצות הדרומיות. הקשר שאתה יותר אינו הקשר שלי.

2.לטעמי הממשלה ביצעה את המהלכים הכלכליים בזמן ובמועד. התקשורת ואולי גם הציבור,באמצעותה, הופתע.

3.המאמר אינו מתכוון להיכנס לפרטים בדברים שאינם נושא המאמר (המצב הכלכלי במדינת ישראל) כגון השתלשלות ההידרדרות הכלכלית בספרד. הכותב גם אינו מתיימר להיות מומחה לכלכלת ספרד.

4.כבודו של אהוד ברק במקומו, בטח ובטח בעיני, אך איני חסיד שוטה ואיני מסכים לכל אמירה שלו.

5. דעתך-כבודך. דעתי- שונה.

6. נכון ואם יהיה לי את הזמן אחפש את הנתונים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168505
כמה שאלות והערות
דוד סיון (יום חמישי, 13/09/2012 שעה 5:58)
בתשובה לע.צופיה

1. לא טענתי שקשרת את היצוא הישראלי לדרום היבשת אבל חשבתי שתוכל להשיב על השאלה.

2. אינני חושב שזו התקשורת. על רקע טענתך שחשוב לא להשתמש בגירעון תקציבי באופן לא אחראי, טיפול בגירעון תקציבי באיחור של כשנה יכול בהחלט להתפרש כשימוש לא אחראי.

3. למעשה השתמשת בהכללה. השאלה על ספרד רומזת שיתכן מאד שההכללה הזאת לא נכנוה.

4. טענת: ''השמירה על תקציב מאוזן במשך רוב העשור האחרון היא זו שהפכה את כלכלת ישראל לאחת מ-‏30 כלכלות החזקות בעולם. שימוש בלתי אחראי בשיעור הגרעון התקציבי ידרדר אותנו חזרה כ-‏20 שנה לפחות''.

משמעות הטענה הזאת היא שהגורם הראשי להתחזקות המשק הישראלי הוא ''שמירה על תקציב מאוזן. הטענות של ברק והסבריו הנתמכות על ידי הנסיון של כלכלנים רבים שמתבסס על בחינת הנתונים הם עדות שהמציאות היא אחרת.

5. עמדתי מבוססת על בחינת נתונים ועובדות וזה מספיק להאיר שהשחצנות או שהתייחסות מזלזלת כלפי עמדות של כלכלנים (שאינך מסכים איתן) היא מיותרת.

6. קביעת עמדות נחרצות כל כך כפי שעשית ללא בחינת הנתונים עשויה להטעות. זה במיוחד נכון כאשר יש לא מעט מומחים שעמדתם היא אחרת אם לא הפוכה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168506
כמה שאלות והערות
ע.צופיה (יום חמישי, 13/09/2012 שעה 7:11)
בתשובה לדוד סיון

2.איני בטוח שהיה איחור בטיפול. זו המסקנה של התקשורת.

3.כאשר התיחסתי לאיחוד הארופאי, התיחסתי אליו כהכללה ולא בפירוט מדינה, מדינה.

4.אתה שוב מנסה לפרש את דבריי. אני לא טענתי שזו הסיבה היחידה או הראשית לחוזקה של כלכלת ישראל. אך זו ללא ספק אחת הסיבות הנכבדות.איני מזלזל בדברי ברק. גם מדיניות הממשלה מסתמכת על כלכלנים ועל בחינת נתונים. לטעמי ההבדל בין גישת ברק והמדיניות בפועל היא מינורית.

5.אני מאמין שגם עמדת האיחוד האירופאי מבוססת על בחינת נתונים ועובדות. יש פה דעה מול דעה ולא קביעה קטגורית.

6. המאמר משקף את דעתי בלבד. איני כלכלן ובחינת הנתונים נעשית על ידי בטווח שהמציאות האישית שלי מאפשרת לי. כל מומחה ומומחה שכותב בעיתון או נואם בכנס מציג את עמדתו בלבד ותמיד קמים מיד שני כלכלנים עמיתים ואומרים דעות הפוכות לדעתו, כך שלמרות שאיני מומחה אני בחברה מכובדת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168507
כמה שאלות והערות
דוד סיון (יום חמישי, 13/09/2012 שעה 8:19)
בתשובה לע.צופיה

2. כתבת ''כל מי שניתח נכון את המצב הכלכלי במדינה בשנת 2011 צפה כי שנת 2012 ואולי גם 2013 צפויות להיות שנים קשות...''

לפי השקפתך על איזון תקציבי כפי שהוצגה כאן, מי שאמור לדעת על השנים הקשות האלה היה צריך לפעול הרבה יותר מוקדם.

3. עשית הכללה שהשאלות שלי מראות שהיא אולי מוגזמת.

4.1 אתה מפרש את דברי לא נכון. אני מתבסס על האמירה שלך: ''השמירה על תקציב מאוזן במשך רוב העשור האחרון היא זו שהפכה את כלכלת ישראל לאחת מ-‏30 כלכלות החזקות בעולם. שימוש בלתי אחראי בשיעור הגרעון התקציבי ידרדר אותנו חזרה כ-‏20 שנה לפחות''.

כתוב בה שזו סיבה עיקרית או ראשית וזה פרוש דומה מאד לפרשנות שלך כעת ''... ללא ספק אחת הסיבות הנכבדות''.

4.2 אתה מפרש את דברי לא נכון. ההבדל בין גישת ברק והמדיניות בפועל הוא עקרוני ולא מינורי.

5. לא. אף אחד לא הכחיש שהשוגים לא בחנו נתונים ועובדות. אבל המסקנות השגויות הובילו להעמקת המיתון וגידול בגרעונות התקציביים.

6. אני מעריך שאתה נמצא בחברה מכובדת. יחד עם זאת הביקורת שלי נותרה בעינה: קביעת עמדות נחרצות ללא ספק קל עשויה להטעות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168508
כמה שאלות והערות
ע.צופיה (יום חמישי, 13/09/2012 שעה 11:09)
בתשובה לדוד סיון

2.לא. לעניות דעתי הממשלה פעלה בזמן.

3.אולי לדעתך.

4.1 אני עדיין חושב כך.

4.2 לפי מיטב זכרוני ברק הציע להגדיל את הגרעון הממשלתי בשיעור של כ-‏1% כשנה לפני שהממשלה ביצעה זאת בפועל. איני מצליח להבין היכן ההבדל העקרוני הגדול.

5 זו דעתך. אך המשבר באירופה בעיצומו ולכן הסקת המסקנות היא מוקדמת.

6.אני מקפיד להדגיש בכל מאמר שאני כותב כי זו דעתי בלבד. לכן זכותה להיות נחרצת במקרים מסוימים והססנית במקרים אחרים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168510
כמה שאלות והערות
דוד סיון (יום חמישי, 13/09/2012 שעה 17:57)
בתשובה לע.צופיה

3. הכללה שפרטים לא מתאימים לה היא לא הכללה במקום אם לא מצורפת הסתייגות.

4.1 זכותך להמשיך לחשוב מה שתרצה אבל המשמעות של דבריך היא כמו שציינתי.

4.2 ברק התקומם נגד הטענה של קדושת האיזון התקציבי וזה הבדל עקרוני

5. המסקנה שהמדיניות שנבחרה העמיקה את המיתון נסמכת על ידי הנתונים והעובדות ולכן הטענה שכאילו היא מוקדמת חסרת בסיס..

6. זכתוך לכתוב מה שעולה בדעתך איננה משנה דבר. הביקורת על נחרצות חלק מעמדותיך שרירה וקיימת גם אם הדגשת שזו דעתך בלבד. אבל מהמאמר שלך עולות דעות נחרצות כקביעות קטגוריות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168511
כמה שאלות והערות
ע.צופיה (יום חמישי, 13/09/2012 שעה 18:07)
בתשובה לדוד סיון

5.כדאי לחכות כשנה-שנה וחצי ולראות אם אירופה מתאוששת או מתרסקת. הנתונים שאתה כותב עליהם מוקדמים מדי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168513
כמה שאלות והערות
דוד סיון (יום חמישי, 13/09/2012 שעה 18:38)
בתשובה לע.צופיה

5. זה כדאי לראות שאירופה מתאוששת ועדיף קודם. אבל הכדאיות הזאת חסרת משמעות בקשר להתחזקות המיתון והחמרת בעיית החוב הציבורי בארצות בגוש האירו.

הנתונים והמידע עליהם אני כותב הם ההסבר להרעת המצב הכלכלי (המיתון בגוש האירו) בחודשים האחרונים. הם גם הסיבות לגידול בגרעונות ובחובות הציבוריים. לכן, למרות המשתמע מהמאמר שלך, לא בכל המקרים מדובר בחוסר אחריות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=168520
אין לישראל ברירה אלא לזרום עם השוק העולמי
בצלאל פאר (יום שישי, 14/09/2012 שעה 18:39)

ולכוון פעילות עסקית גדולה יותר מול משקים שנפגעים פחות, כמו השוק הסיני וההודי. זאת אל מול מאמץ להישאר מעל המים בכל הנוגע למסחר האזרחי מול ארה''ב ואירופה. צריך לדעת שהיצוא הביטחוני הישראלי נשאר כמעט יציב משום שתפוקותיו נדרשות ע''י רוב המדינות הרוכשות ומשום שמדובר בעסקאות ארוכות טווח שביטולן גורר קנס גבוה של המבטל.

הכלכלה הישראלית מתנהלת בצורה רציונלית ואיננה נשענת על חובות חריגים. החוב הלאומי הישראלי היה בירידה בעשור האחרון. ישראל הזניחה את התעשייה הטכנולוגית-מדעית (להבדיל מהמחקר המדעי) ולמעשה איבדה כוח עבודה טכנולוגי לטובת מקצועות עניבה שחורה (עורכי דין, אקדמאים לא-טכנולוגים). האבטלה במקצועות החופשיים יותר מרומזת שהתנהלנו לא נכון בעניין העדפת ההשקעות בחינוך מקצועי, אל מול דרישת כוח אדם טכנולוגי (טכנאים, הנדסאים, מהנדסים). אני מקווה שהממשלה תצליח לתקן את העיוות הזה. הביה של ישראל שהיא לא מעודדת הכפפת חידושים מדעיים-טכנולוגייה ותעשייה שימושית. ישראלך מייצרת מידע וכשהוא מבשיל הוא נמכר לחברות זרות (בד''כ אמריקאיות). הממשלה חייבת לעודד מימוש תעשייתי של מחקר תמדעי בארץ, כדי להרחיב את מעגל העבודה באיכותי וכדי להעצים את כוחה האסטרטגי.

בעיות בתעשיות המסורתית במדינות אירופה דווקא נותנות לישראל הזדמנות חדשה להשפיע, אפילו בחלק קטן, על אופי כלכלת אירופה בעתיד. לישראל יכולות טכנולוגיות ומדעיות מרשימות בכל מדידה; יחס המחקרים / פרסומים מדעיים / המצאות בישראל לאוכלוסיה המקומית הוא מבין הגבוהים בעולם. לכן ישראל נהנית ממעמד מיוחד בשוק האירופאי, יש לה הסכמי מחקר ושת''פ עסקים עם כל מדינה אירופאית. האירופאים מכירים בתרומה של ישראל ומעוניינים בקשרים האלה, למרות הרקע הפוליטי המזה''תי הבעייתי. סביר שתעשייה המסרתותית האירופאית תיפגע אבל היא נערכת לתעשיית הידע-הרב, כמו תעשיות היי-טק, מיקרוביולוגיה, אנרגיות חלופיות וכו'. כאן לדעתי אירופה ביתרון מידע מול מזרח אסיה, בעוד שמזרח אסיה ביתרון של יזמות, לקיחת סיכונים והשקעות סיכוניות.

הבעיה בארה''ב היא שהם ממשיכים לדבר את הכלכלה של העבר ולא נערכים אסטרטגית לשמירת העליונות המדעית-תעשייתית מול סין העולה.

לגבי 4 הדרכים לפעולת הממשלה צריך להזכיר שהממשלה נוהגת גם בדרך החמישית שהיא העמקת הגבייה. 800 פקחי מס נוספים גוייסו וחלקם כבר גמרו הכשרה מקצועית ופועלים בשטח. מדובר במאגר של מיליארדי שקלים בשנה, שגם במסגרת ההערכה מצמצמת של העלמות מס, מדובר בכסף שיכול למנוע את כל עדכוני המס האחרונים ועוד להותיר כסף להרחבת הפעילות הכלכלית יוצרת פעילות בשטח.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.