פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_675

ובאותו הזמן

עידו הרטוגזון (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 1:41)

ובאותו זמן

עידו הרטוגזון

...אמר משה הבוטניקאי: מדוע סולדים אנו מכל מקום בו שורים היתושים החרקים והחיידקים. אנו סבים ממנו וקוראים לו מטונף ולא בריא. אלא שהחיים נמצאים במקום זה במלוא תפארתם. שהרי החרקים הם חיים ככל חיים אחרים ואין מבדיל בינינו לבינם.

ויאמר רבי סעדיה: אחד מהצדיקים קם בבוקר פתח את החלון וראה שם עדר זבובים. אמר: 'יום פאר הוא היום הזה'. באו אלי תלמידיו ושאלו: 'מדוע יום פאר?' אמר להם: 'יום אחד ניתן לזבוב לחייו, והיום בחרה כל עדת הזבובים האלה לקום ולחיות את יומם היחיד. האין זה יום יפה.'

ויאמר שמעון הסופר: 'בספרי החדש ישנו רופא עור שהוא גם חוקר חיידקים וגם מיזאנטרופ. הרופא מטפל בפאציינטים שונים שיש להן פטריות ומכיוון שהוא מלא הערצה ליופי הפטריות ומלא סלידה לבעליהן הוא בוגד בייעודו המקצועי ועוזר לפטריות כנגד האדם.'

אמר הלינגוויסט החומסקיאני: כל ימי אני מתאבל על ימי ילדותי וקורא תגר על השפה שעד שידעתי שהיא קיימת כבר למדתי אותה כשפת אימי וקיבלתי אותה כשפת האמת בת שמות האמת ולא ידעתי חשוב אחרת. וזו המשמעות של שפת אם. שאם אחרת לעולם לא תדע.

ויאמר ויטגנשטיין: נגנבו מילותי מפי.

ויאמר נמרוד האמן: והנה הגיע אלי שמעה של תרבות גדולה ומכובדת ששלטה בעולם שנים רבות תרבותית כמו גם כלכלית. והנה הגיע יום אחד שליט חדש, ויאסור את הסחר בסמים. ויהיו האמנים באותה הארץ אנשי דמיון, והנה תחסם רוחם ותפגוש בקיר האיתן. ותבלה יצירת הארץ ותכמוש בנבילת שידפון. ותאבד אותה הארץ את המלכות.

ויאמר יעקב ההיסטוריון: על תרבות כזו אומנם לא שמעתי, אולם שמעתי על תרבות אחרת שכה מנומסים ומתורבתים היו בה עד שהיה זה נחשב לא מנומס לעזוב את ידו של אדם הלוחץ את ידך, או להיות הראשון להפסיק למחוא כפיים בסיומו של קונצרט. ובילו את ימיהם במחיאות ולחיצות ויבואו לידי רעב אולם את דרך הנימוס לא עזבו עד מותם.

ויאמר המוסיקולוג: והאם ידוע לך שבזמנו, שלא כבזמננו, כשהיו מאזינים לשטוקהאוזן היו יושבים בשקט ומאזינים כאילו מדובר בתרבות גבוהה, ואילו כשהיו מאזינים לקראפטווורק היו רוקדים, שותים ומדברים.

ויאמר שמעון הסופר: והרי ידוע כי הסיפורת כולה היא אמנות השקר, שהיא מספרת בהגדרתה את הדבר שלא קרה. ויש שקרים שהם כה יפים עד שאוהבים לשומעם.

ויפנה אליהם הפילוסוף המתמחה ויאמר: והפעולה היצירתית ביותר שהאדם מבצע היא האוננות, שבשום סיטואציה אחרת בחיי האדם הבוגר לא יושב הוא לעיתים מזומנות ומדמיין לעצמו ברצינות גמורה ומאמץ כנה זמן רב שהוא במקום אחר ובמצב אחר מזה בו הוא נמצא.

ויפנה האדם הפשוט ויאמר: וכשהולך אני לישון בלילה נקלע הרוק בפי כאילו נקרא על ידי מחשבה ומחשבותי מביאות אותו עלי ואינן מניחות לי מנוח, ואקרא את המחשבות שיבואו שיסיחו דעתי להציל את גרוני ויבואו המחשבות ויהפכו עצמן למחלות ואקרא ואתחנן על מותי, שהרי כל החכמה בעולם תרופת סרק היא כנגד החוכמה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7524
	אחרי 'מדינת הדאו' מגיעים
	אלכסנדר מאן (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 5:42)
	ממש באותו הזמן גם חכמי הזן היהודיים...התענוג המושלם בדבר הידיעה החלקית בא פעם אחר פעם לידי ביטוי בחיבורך זה. להדפיס ולקרוא, ולחפש את הרוק הכבד שבפה. נהינתי עד מאוד.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7567
	ויאמר הישראלי הממוצע בקיץ: ''מי יחסל את
	אורי מילשטיין (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 16:22)
	היתושים? הם אמנם בעלי חיים והם חוגגים על גופי בחיוניות שלא היתה לי מעולם, בייחוד זמזום מעופם, אך אם הם ימשיכו בכך - חיי לא יהיו חיים, ואולי לא אחיה כלל''. ללמדך כי את החיים לא מעסיקים החיים אלא השמדת האיומים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7607
	אורי: הגם ביתושים איומים ו... כוחות מנטרלים
	אלברט שבות (יום שישי, 09/08/2002 שעה 6:38) בתשובה לאורי מילשטיין


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7608
	אלברט: איומים וניטרולים נמצאים במבנה היקום
	אורי מילשטיין (יום שישי, 09/08/2002 שעה 6:48) בתשובה לאלברט שבות


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7620
	עידו: נפלא. הפוסט מודרניזם כקרטל לסלקציה ספרותית
	מיכאל מ. שרון (יום שישי, 09/08/2002 שעה 12:30)
	האם ניתן להתרשם כי סגנונך הינו פחות ברוח עכשוית פוסט-מודרניסטית מבעבר? ראה איזה איכות ברורה של כשרון וכיף ועניין כתיבתך נושאת כיום. אולי הפוסט מודרניזם אינו אלא קונספירציה לקפד כשרונות טבעיים תוך תיעול לכתיבת-שיט, כך שרק כאלה בעלי יחצנות ענק ''ימכרו''. זאת בדומה לעובדה שנפט נמצא באין ספור מקומות, ולכן הוקמו חברות הנפט על מנת לבלום הפקה ''פרועה'' ופרטיזנית -כפי שהיה במאה ה- 19, כך שמחיר הנפט לא יוזל לערך בלתי משתלם. האם הפוסט-מודרניזם הינו יצירת קרטל סביב כתיבה פילוסופית וספרותית? דהיינו קרטל המקנה לרבים תחושה כוזבת ש''גם הם יכולים לעשות זאת'', שזה עקרון של כינוס בעלי כשרון פוטנציאלי לקרטל, בעוד למעשה מובנית כאן חסימה מסיבית, תוך פתיחת פתח לקומץ. והסובל הוא הקהל הרחב, כמו גם היוצרים המנושלים מאפקטיביות. אבל שטיפת המוח שהם עוברים מונעת זיהוי עובדה זאת, שכן בקרטל מובנים עקרונות טיפוח תודעה כוזבת המביאה להמשכיותו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7624
	שירת הסירנות
	מיכאל מ. שרון (יום שישי, 09/08/2002 שעה 14:34)
	אודיסאוס, איש נבון, וחקרן ובעל עוד כמה מעלות, חפץ לחיות את חייו, עם אישתו הנפלאה וילדיו. אנשי איתקה אינם מוותרים, אלא רותמים אותו לעניין הציבורי הכללי. לפני מחרשתו הם שמים את ילדו. אין לו ברירה אלא לצאת לטרויה. 10 שנים, במלחמה המטופשת ההיא. אחר, מפליג אודיסאוס בחזרה, אך בדרך עליו עוד להחכים ולחקור, להוסיף לנסיונו המצטבר ממרחבי העולם ותרבויותיו, על מנת שיוכל לחזור חכם יותר לאיתקה. אין הדבר שונה אצל קופים: ידע וניסיון של קוף בעל יתרון-ידע עובר לשבט כולו באמצעות המנגנון של חיקוי. בדרך עובר הוא בארץ הצחיחה של הקיקלופ הענק בעל העין האחת. משתהה ונחלץ. גם מקירקיי הקוסמת בעלת הנמרים דמויי החתול הוא נחלץ - מחיבוקה - חרף היופי, השפע והקסם הגן עדני. מה מניע אותו? הישרדות? כבר באודיסאה יש תשובה לתמלילים בריוניים ומדלדלי נפש ורוח - כאלה הנותנים לגיטימציה לנפשות דלות -תמלילים אודות הישרדות שרווחו משחר ההיסטוריה. עם הגיעו לאיתקה, התברר שבריונים השתלטו על ביתו ועירו. אנשי העיר סולדים מהם, כשם שריצ'רד השלישי הביריון הגיבן, המרושע ואיש התככים השולט בכוח העריצות של כנופיית זאבים היה שנוא. רוב הבריות אינן כבשים, שכן רוח האדם, היצור העילאי ביותר - משותפת לכולם. שתיקת הכבשים הינה בהכרח מצב ארעי, בניגוד למסרים סותרים המורעפים עלינו על ידי תסריטאי כזה או אחר. האם נשלח לטרויה כדי שיפלו ביד עריצים? האם הבריונים הם שחרחרו מלחמה זאת כדי להשתלט על העיר? האינטרס הביריוני הוא לחסלו או לשעבדו. אינטרס אנשי העיר הוא אודיסאוס ברוחו החופשית והידע שצבר, אפילו לא אודיסאוס המושפל ומשועבד על ידי בריונים. שכן, רוח האדם החופשי וידע והתקדמות הולכים יחד. אודיסאוס מתואר כיודע, רק הוא בלבד, למתוח קשת מסויימת. כאן הוא גבול החיקוי. אין אחר היכול לחקותו בכך. מה התכוון הומרוס לרמוז לנו כאן, אודות אותן תכונות או עשיות בלתי ניתנות לחיקוי ולתחליף, העשויות לייחד איש חקר ומסעות - בין אם מסעות פיזיים או מסעות הרוח? אבל מעניינת היא שירת הסירנות. את מלחי אוניתו מנחה אודיסאוס לאטום אוזניהם בדונג, בעוד הוא, קשור לתורן, שומע שירתם, בחולפם באיזור הסירנות. מהי שירת עונג ופיתוי זו שהשומע, המתמוגג מעונג, מזנק למים וניטרף כהרף עין? האם היו הסירנות הפוסט-מודרניזם של העת העתיקה? האם היו רוח אוסלו? האם היה זה משל לפיתוי שבכניעה מתוקה לעריצים המבטיחים נוחות והרפתקנות משכרת?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7633
	למכאל מ. שרון-שני מאמרים מדהימים
	רפי אשכנזי (יום שישי, 09/08/2002 שעה 17:12) בתשובה למיכאל מ. שרון
	למכאל מ. שרון, נהניתי מכל מילה בשני המאמרים. המאמר העוסק בקובעי ''מה ואיך לחשוב'', מהי הנורמה מייצג נאמנה את מצבנו. ניתן לראות איך מסתדרת כל, אני מדגיש כל! התקשורת אחרי צליל אחד של נורמה ''מה נכון ומה ראוי'' לקהלנו לחשוב. אין הבדל בדעות בין הצהרונים, ידיעות ומעריב, ''הארץ'' אחריהם הטלביזיה ותחנות הרדיו למיניהן, לכולם צליל אחד. ממש מדהים למתבונן מהצד, איך היתה התקשורת והאנטלקטואילים המובילים{-גם כן בהופעתם במדיה}, שותפים בבנית מצג שווא של עתידנו המובטח של ''שלום הנביאים'' אם רק נעשה ככה וככה, הכל יהיה בסדר וכל העולם יאהבנו, פשוט ככה. כולנו, פרט למחנה המכונה לא סתם ''הבלתי שפויים'' , הולכנו שולל אחרי עושי להטים במחשבתם, בדיבורם ומעל הכל בכיסוי תקשורתי לכל רוחב הספקטרום התקשורתי שניתן להגדירו גם ''לכל רוחב חוגת התחנות'' ברדיו. גם כיום הננו נשטפים מבוקר עד ערב במלל תקשורתי הנשמע כצליל אחיד של דעה אחת מגלי-צהל דרך רשת ב' ועד אחרונת תחנות המקום, פרט לרדיו הפיראטי הדתי. בסך הכל ניתן להגדיר צליל פוליטי אחיד זה ''כפטפטת תל-אביבית שמאלנית'', שלפחות ברדיו, בוגרי התחנה הצבאית מוליכים בו בראש ללא הסבר סביר. כנראה שהומרוס עצמו היה גם הוא בין ''הבלתי שפויים''!


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7634
	רפי: ההיסטוריה ידעה כמותם, אין הם תופעה חדשה.
	מיכאל מ. שרון (יום שישי, 09/08/2002 שעה 17:28) בתשובה לרפי אשכנזי
	אך אלה מעולם לא נשאו את ההיסטוריה. אין להם כל יכולת לשאת משהו על כתפיהם הדלות, גם אם כיסיהם מלאים לעיתים, אפם גבוה, ומעמדם רם.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.