(תרגום חופשי)

פרטים לגבי פעילות נוספת עבור המפלגה הנאציונאל-סוציאליסטית NSDAP של מגיש הבקשה

''תמיד הייתי הוגה-גרמני ובתור איש מדעי הטבע הייתי באופן מובן מאליו תמיד תמיד עבור הרעיון הנאציונל סוציאליסטי וגם הייתי מסיבות ברורות אוייב השלטון השחור (אף פעם לא נשאתי דגל עבורו או תרמתי דבר), ובשל כך זכיתי לקבל קשיים רציניים בעבודתי וברצוני לקבלת משרת מרצה.

עשיתי גם עבודת הסברה וגיוס מעולה ומוצלחת בין אנשי מדע וסטודנטים כבר הרבה לפני המהפך, ועל ידי כך הצלחתי להציג לסטודנטים בעלי תפישת עולם סוציאליסטית להסביר להם ולהוכיח מבחינה ביולוגית מדוע המרקסיזם הוא בלתי אפשרי, ועל ידי כך להחזירם ולהשיבם אל חיק הנאציונל-סוציאליסטים.

בהרבה קונגרסים ובהרצאות אורח הסברתי בכל כוח שעמד לרשותי, על השקרים של העיתונות היהודית הבינלאומית ועל הנחמדות לכאורה של שוסינג ועל האונס כביכול של אוסטריה על ידי הנאציונאל-סוציאליסטים, שנגדם הבאתי הוכחות חותכות.

באותה פעולה נקטתי גם כלפי אורחים מחו''ל במקום המחקר באלטנברג. אני יכול לומר, אם כך, שכל עבודת חיי המדעית עומדת לשירות המחשבה הנאציונאל-סוציאליסטית , בהתאם לשאלות המרכזיות בתחום היסטוריית השבט, הגזע והפסיכולוגיה החברתית.''


מובן שניתן לטעון כי לורנץ לא היה נאצי פעיל, וכי היה מחוייב לרשום דברים מסוג זה למען מימון מחקריו ועבודתו, אך עדיין אני אישית רואה בדברים אלו בעייה לא פשוטה. לורנץ אינו היחידי במצב זה, אשר למעשה מחדד את השאלה האם ניתן להפריד בין אדם ופועלו היצירתי מחקרי, לבין דיעותיו מתקופות אחרות. מחקריו של לורנץ זכו להכרה עולמית רחבה, וזיכו אותו גם בפרס נובל היוקרתי, אולם גם אם ניתן להגדיר את הדברים שרשם על טופס הצטרפותו כאופורטוניזם מובן, הרי שקשה לטאטא בעייה אתית זו. ניתן לטעון שבשלב הצטרפותו של לורנץ למפלגה הנאציונל סוציאליסטית טרם פרצה מלחמת עולם, אולם אסור לשכוח כי חוגי הגזע בתקופת הצטרפותו כבר מזמן נחקקו, ורדיפות היהודים ברחבי הרייך הורגשו בשנה זו על כל צעד ושעל.

שיתוף הפעולה מרצון של לורנץ עם מערכת ההוראה הנאצית משתלב במעשיהם של אישים אחרים בתחום זה, אשר המפורסמים שבהם היו מרטין היידגר וקארל גוסטב יונג, אשר גם הם עמדו בקשרים אמביוולנטים עם השיטה הנאצית, אך לא זוהי הנקודה המרכזית שברצוני להעלות; השאלה אשר חייבת להישאל כל פעם מחדש היא האם ניתן להפריד בין יצירתו המחקרית והתרבותית של אדם לבין דיעותיו או מעשיו האופורטוניסטים, מגונים ככל שיהיו.
התשובה לשאלה זו לא קלה; יש הגורסים כי אין מנוס מהפרדה מסויימת בין יצירותיו החשובות של אדם להגותו הבעייתית לעיתים, כל זמן שהוא עצמו לא עסק בחיסולם הישיר של בני אדם, או לא הטיף לרצח ישיר או עקיף; המחזיקים בטענות אלו טוענים שלא ניתן שלא להינות מיצירה פילוסופית או מוזיקלית כבירה, רק משום שהוגיהן היו לדוגמא אנטישמים, או לא גילו שום התנגדות מוסרית של ממש לשיטה הנאצית. בעייה.

דומה כי כל נסיון לתת תשובה חד משמעית בכוון זה עלול להחטיא את הנקודה העיקרית, שפירושה התבוננות במעשי אדם על רקע רוח הזמן בתקופתו, ולראות עד כמה עסק באופן הישיר ביותר בהטפה להשמדת בני אדם או לכיבושים נרחבים, ועד כמה היה פעיל בכך. גרמניה עצמה נוקטת בגישה זו, ככל הנראה גם מחוסר ברירה, שפירושה הוא הדיעה שמעשיו החיצוניים של אדם, בין אם באופן ישיר ובין אם במתן או מילוי פקודות, הם אלו שקובעים, ובכך מעניקים הקלה משמעותית לשורה שלמה של אנשים שהזדהו בכל ליבם בזמנו עם מעללי הרייך השלישי, אשר כמובן התרחקו ושללו את מעשי שלטון דמים זה לאחר התחלפות השיטה הפוליטית. הרבה גרמנים הגונים מסרבים להשלים עם הסבר דוחק זה, וממשיכים לתבוע בכל פה את הוקעתם של אנשים מסוג זה.


חנויות המזון הביולוגי והאקולוגי פורחות בגרמניה על כל צעד ושעל. במסגרת התחרות על ליבו וכיסו של הצרכן מתחרים ביניהם גורמים שונים למידת כשרותם האקולוגית/ביולוגית, וכל המקפיד על מזון טבעי וטהור יותר - הרי זה משובח. המדובר למעשה במערכת אלטרנטיבית שלמה לתעשיה המזון ההמונית, אשר במסגרתה ניתן לרכוש כל מוצר אפשרי אלטרנטיבי. מעבר לכך שמוצרים אלו הרבה יותר יקרים מהמזון שנמכר ברשתות הגדולות, שאגב גם הוא מקפיד על תקן אקולוגי מחמיר, מזכירות התוויות השונות את דרגות הכשרות השונות בישראל. צרכנים שונים הולכים וקונים לפי תקן מחמיר יותר או פחות, וגאים בקנייתם ככל שהתקן מחמיר יותר. אישית אינני קונה בחנויות אלו דבר, מטוב ועד רע, היות ורמת תקן המזון בגרמניה נחשבת גם כך לאיכותית ביותר, זולה וסבירה, והמוצרים שמציעות רשתות השווק עומדים לשיטתי בתקן הדרוש. זוגתי, לעומת זאת, קונה מדי פעם בחנויות אלו, אך גם היא חשה באידיאולוגיה האופפת קניית מוצרים 'טהורים' אלו.

האם אנשים שאוכלים מזון אקולוגי/ביולוגי בריאים יותר? מסופקני. בין צרכני המזון הטבעי מצויים אנשים שונים, ואין כל מחקר המוכיח שצריכת מזון שכזה טובה ומזינה יותר ממזון רשתות השווק הגדולות. נראה שהאידיאולוגיה והאמונה בדברים ה'טבעיים' לכאורה היא זו שמשחקת כאן את התפקיד הראשי, ממש כמו אצל יהודים המקפידים לקנות מזון כשר בלבד.


מזג האוויר החם ובתי הבירה הרבים הפרושים במקומות שונים ברחבי גרמניה עושים את שלהם; בפארקים שונים ברחבי העיר, וגם לאורך הריאות הירוקות שוכבים ושורצים אלפי בני אדם, ונהנים מקרני השמש, כוס בירה, ספרים ומה לא. במקומות שונים משתזפות בחורות ללא החלק העליון של הביקיני, כדבר של מה בכך. איש אינו טורד את מנוחתן ואינו מציק להן. הרחצה בעירום, ולו חלקי בלבד, אסורה בבריכות בגרמניה, אולם הרחצה במקומות הפתוחים לצד אגמים וכ' אינה כלולה תחת איסור זה. מספר מקומות ואגמים מוכרים באופן רשמי כמקום מפגש לרחצה באופן טבעי לחלוטין, שפירושו בעירום מלא. בגרמניה נקראים מקומות אלה תחת השם FKK, שפירושו בתרגום חופשי ''תרבות הגוף החופשי''.

מקורם של התארגנויות אלו באידיאולוגיית הטבע והאוויר הצח מסוף המאה ה- 19, אשר קראה לאנשים שגרו בערים הצפופות לצאת אל חיק הטבע, להשיל בגדיהם, ולהינות מהאוויר הצח ומהמים הרעננים. רעיון זה הוטמן מאוחר יותר גם באידיאולוגיות הקדם-נאציות שקראו לטיפוח גוף בריא בנפש בריאה, והנאצים קידמו את ''תרבות הגוף החופשי'' כרעיון הסגידה לטבע וליופי. לא תמיד היה הדבר כה ברור, גם עבור הנאצים, ובתקופות שונות, לאחר פרוץ המלחמה, נאסר על ארגונים אלו להתקיים. זו גם הסיבה שארגונים אלו מעודם לא קיבלו תווית 'חומה' של ממש, היות ולמעשה נוצלו על ידי הנאצים להעברת מסרים אשר מראש לאו דווקא היו מעוניינים בהם.

לאחר המלחמה חזרה תרבות זו להתקיים, אולם רק באופן סימלי ומינימלי. רק בשנות ה- 70 חזרה תרבות זו לפרוח, ומאז היא הולכת וגדלה בחוגים שונים, אשר על פי רוב ממשיכים ומחזיקים באידיאולוגיית הגוף החופשי, אבל לא רק; צעירים וצעירות שונים, נעדרי כל אידיאולוגייה, הולכים אף הם לחופי רחצה נודיסטיים, על מנת לראות ולהראות. דבר זה אינו עולה תמיד בקנה מידה אחד עם הוגי הרעיון וממשיכי גחלת אידיאולוגיית הגוף החופשי, אשר משתדלים לעיתים למצוא ולפתוח מקומות עבור חברים רשומים בלבד. מסתבר כי עירום אידיאולוגי אינו בהכרח עירום נהנתני.