''ישראל מסיתה את מדינות המוצא של הנילוס נגד מצרים'', כך פורסם אתמול (24/11) במאמר המערכת של העתון אל-קודס אל-ערבי המופיע בלונדון. בעל המאמר טוען כי ישראל מסיתה חמש מדינות אפריקניות, ובראשן אתיופיה ואוגנדה, לבנות סכרים ולבצע הטיות של מי הנילוס בשטחן. נשיא אתיופיה הכריז בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס, ''כי מצרים לא תוכל לזכות במלחמה עם אתיופיה על מי הנילוס. הנשיא האתיופי גם חשף לראשונה, כי מצרים פועלת לזעזע את ארצו על ידי תמיכה בקבוצות אוכלוסין מרדניות ומציידת אותן בנשק''.

הנילוס ניזון משני נהרות, האחד שמוצאו באגם וויקטוריה שבאוגנדה, והוא נקרא ''הנילוס הלבן'', ואילו השני נקרא ''הנילוס הכחול'' ומוצאו באתיופיה. הזרימה השנתית של הנילוס כוללת 84 מיליארד ממ''ק של מים. חלוקת מי הנילוס בין המדינות הנוגעות בדבר, מתבססת על שני הסכמים שנחתמו בעבר: הראשון בשנת 1929, והשני נחתם בשנת 1959. לפי ההסכם האחרון הוקצו למצרים 55.5 מיליארד ממ''ק ולסודאן הוקצו 18 מיליארד ממ''ק. כ-‏10% של המים מתאדים.

לאתיופיה יש קלף חזק בוויכוח הזה על המים, כי 85% של מי הנילוס מקורם בנילוס הכחול שנובע בשטחה. אבל אין זה אומר כי הכוונות של אתיופיה הן לשנות מציאות הנמשכת כבר אלפי שנים.

העתון מאשים את ממשלת מצרים שהזניחה את התיק האפריקני, ופעלה תוך כדי התעלמות מן האינטרסים האסטרטגיים שלה באפריקה, כשהיא מתעלמת מפעולות החבלה הישראליות במדינות המוצא של הנילוס. העתון מניח שזו תוצאה של מחויבותה של מ צרים כלפי הסכם השלום עם ישראל. אבל צריך לזכור כי מצרים עם אוכלוסיה של 80 מליון נפש, אינה יכולה לוותר על מקור החיים שלה.

נשיא אתיופיה יכול לגרום לארצו נזק רב אם ימשיך להצמד לחיקה של ישראל. העתון מסיים את המאמר באומרו, כי המשטר באתיופיה אינו יציב, וכי מצרים יכולה להכות בחזיתות שונות באתיופיה – אם היא תחוש במחנק ההולך ומתעצם.

---