הדעה הרווחת אומרת שגאונות אנושית תמיד מלווה באיזו שהיא הפרעה מוחית. הביטוי המובהק לטענה זו בא לביטוי בסרט המפורסם ''איש הגשם'', בכיכובו של השחקן דסטין הופמן. הסרט מדבר על בחור אוטיסט (סובל מהפרעה מוחית) שאינו מצליח לתקשר עם הסובבים אותו מחד, אבל במקביל הוא גאון בחישובים מתימטיים. כאשר אנו מתבוננים במתרחש לנגד עינינו בימים אלה במשרד הבטחון, נראה לנו שמשהו מהטענה הזו דבק בשר הבטחון שלנו – אהוד ברק. מספרים שהאיש שגילה את גאוניותו של אהוד ברק, היה רס''ן (מאוחר יותר תא''ל) אברהם ארנן המיתולוגי, שייסד ובנה את ''יחידה 269'' (סיירת מטכ''ל) בעשר אצבעות - ללא כל תמיכה של הקצונה הבכירה בצה''ל ובאמ''ן. בראשית הדרך אסף רס''ן אברהם ארנן לוחמים בודדים יוצאי יחידת 101, גדוד 890, מסתערבים לשעבר ביחידות הפלמ''ח ועוד. את אהוד ברק ששרת בשריון הוא הכיר לאחר ששמע עליו כפורץ מנעולים מוכשר. בימים ההם אהוד ברק היה ידוע כפורץ מנעולים מעולה וכמפרק שעונים. אין ספק שמוחו האנליטי של ברק סייע לו בכך.

לפני ארבעים שנה כאשר תנאי השכר והפרישה של נגדים בצה''ל היו בשפל המדרגה, ארגנו בצה''ל קורס רס''רים לקצונה. שנתיים לפני מועד פרישתו היה הרס''ר נשלח לקורס כזה. בסיום הקורס הוא היה מקבל דרגת סגן, ובתוך שנתיים או שלוש הוא מגיע לדרגת רס''ן, ואז הוא היה פורש. השיטה הזאת גלתה דבר אחד חשוב, שהרס''ר שנעשה קצין המשיך, מנטלית, לחשוב כמו רס''ר ולא כמו קצין. וזה מה שקורה עם אהוד ברק. הוא היה פורץ מנעולים, והוא ממשיך לפרק מסגרות. הבעיה היא שמסגרות חברתיות אינן מנעולים, קל וחומר שלא שעונים. ומאז שהוא נכנס לפוליטיקה הפרוקים שלו הוליכו אותו מדחי אל דחי. כאשר נבחר לעמוד בראש מפלגת העבודה, הוא פרק אותה ובנה במקומה את ''ישראל אחת''. המסגרת החדשה לא נתנה את הפרי המיוחל, ומפלגת העבודה הצטמקה. מיד לאחר שנבחר כראש ממשלה, הוא פרק את ''חוק יסוד הממשלה'', שקבע כי הממשלה תהא מורכבת מ-‏18 שרים, ובנה חוק חדש שהגדיל את מספר שריו ל-‏26. זה לא עזר לו לקדם עניינים מדיניים ו/או חברתיים כראש ממשלה. גם כאן הוא נכשל.

כשר בטחון הוא המשיך לתפקד באותה דרך. תחילה הוא אפשר לרמטכ''ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, להשלים את האמון של היחידות הלוחמות ולשקם את צה''ל, לאור התוצאות העגומות של מלחמת לבנון השניה. ורק כאשר הצבא היה מוכן הוא נתן את האור הירוק ל''מבצע עופרת יצוקה'' בעזה. ושוב גם כאן הוא יצא למלחמת שטח, כאילו הוא הולך לשחרר את המטוס החטוף ''סבנה''. אין מטרה, אין יעד. הכנו בחמאס לא קשה; החייל גלעד שליט נותר בשביו; יתרה מזו, התעקשות החמאס אף גדלה.

מינוי רמטכ''ל. ומאז ומתמיד שר בטחון התעסק בנושא זה כשלושה חדשים לפני מועד הסיום של הרמטכ''ל היוצא. אבל כאשר שר הבטחון הוא ברק, הוא עושה זאת שמונה חדשים לפני הזמן. למרות בקשתו המפורשת של הרמטכ''ל היוצא, לדחות את הסבב למועד המקובל. אבל ברק הוא לא שר בטחון רגיל, ממשיך בשלו ומפרק את המטכ''ל למחנות: פרו גלנט, פרו אשכנזי והאלופים גנץ ואייזנקוט; ונייטרלים. מתחילה תסיסה בצמרת צה''ל. ושר הבטחון בטוח בדרכו.

לסיכום אפשר לומר כי הוא היה גאון בהפעלת כוחות גרילה, שהתאימו למסגרות קטנות כמו סיירת מטכ''ל. אבל הוא נכשל בהפעלת מסגרות גדולות. כל ההצלחות הצבאיות שלו הושגו במסגרות כאלה של יחידות קומנדו. אבל במסגרות גדולות הוא נכשל - גם בצבא וגם בפוליטיקה. בקרב סולטן יעקוב, במלחמת לבנון הראשונה 1982, ברק היה האוגדונר שבגזרתו התרחש הכשלון הגדול של הקרב המפורסם.

---