פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_610

חמלה ואוטונומיה בהתפתחות עילאית

מיכאל מ.שרון (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 23:27)

החמלה והעריצות -

מוח עילי ואוטונומייה בהתפתחות

מיכאל מ.שרון

כיצורים העילאיים ביותר - החמלה הינה טבעית. היא פועלת בשיתוף פונקציונלי עם דחפים גבוהים נוספים כגון הדחף לאוטונומיה *כלפי, מול, ובהנגדה* לסביבה, ואקספלורציה ולימוד עמוק *אודות* הסביבה.

שני האחרונים מופעלים הן מעבר לסיפוק צורך מיידי, והן בחוסר תלות פונקציונאלית ובאופן אוטונומי לכורח להתגוננות מאיומים או למשל, לתשוקת השרידה.

ניקח כדוגמא בעל חיים עילאי כחתול - אצלו שיעור נפח האונה הפרונטלית (שהיא המבנה החדיש ביותר בהתפתחות) ביחס לנפח המוח, הינו גבוה וקרוב לזה של שימפנזים - % 17 , מול 29% אצל האדם ו-‏7% אצל כלבים:
בבחירה מיידית בין מזון וגילויי אהבה, יעדיף החתול קודם את החיבה והליטוף, אף אם מדובר בחתול חוצות רעב. זאת בעוד יונקים אחרים יעוטו ישירות לאוכל, תוך צמצום הקשב והרגישות. והרי הזנה בנסיבות של רעב קרובה וישירה יותר ביחס להשרדות הטהורה. והנה, מה אנו רואים אצל יצורים עיליים?

החמלה, כחלק מהמגמה או הדחף לאוטונומיה, מתגברת-על אך גם משתלבת-עם דחפים השרדותיים קדומים יותר בעצבוב המוחי.

המוח בנוי משכבות תפקודיות שהתגבשו במהלך ההתפתחות כמערכי תשובות לדרישות הסביבה - הנושא מובא בעבודתי החלוצית אודות המערכת הלימבית, מערכים רגשיים, והתנהגות לא יעילה שיטתית

systematically inefficient behavior 1979,

ספריית הקונגרס, וושינגטון DC ,
(יצא עוד ב- 2002 במהדורה מורחבת).

רגש ראשוני להשרדות הינו למשל שנאה. זו מופעלת כתגובה לנוכחות גורם הפוגע במטרות חיוניות.

השנאה ''ממליצה'' (כדיספוזיצייה לפעולה) על התנהגות הפועלת לסילוק הגורם המפריע (למשל פציעה, החלשה או הרג).

האורגניזם הגבוה אינו חייב לקבל המלצה כזאת. תכופות עדיף למשל לבלום שנאה ספונטנית והמלצותיה הפוגעניות, למען שותפות עיסקית, יצרנית או אף אמנותית - שותפות פעולה פורייה ומתגמלת.

זוהי יחודיותה של מערכת מוחית גבוהה מבחינה פונקציונלית: קיים שיתוף או אינטגרציה פונקציונלית של מערכות, תכופות תוך בלימה ואינהיביציה כלפי חלק מהן בעיתויים מסויימים.

מדובר כאן למעשה ב*וויסות* מערכות פונקציונאלי, גבוה ומורכב להפליא.

הערה: המבינים מורכבות זאת חשים התנגדות כמעט אינסטינקטיבית למגמות חברתיות קמאיות של עריצות ודורסנות, השואפות להחזיר אותנו לעולם קדום וברברי. יש לזהות מגמות אלה ולהלחם בהן בכל דרך אפשרית.

הקיום הגבוה אינו מובן מאליו (כשם שאף דבר טוב אחר אינו מובן מאליו), ויש להלחם בחרוק שיניים, במתינות או בכל אמצעי אחר במגמות ההשבה-לברבריות הרבות, המתכסות באיצטלות רעיוניות שונות, כשתכופות רב בהן יסוד הפיתוי או ה''פשטות הגואלת''.

כשם שאין ארוחות חינם, כך גם אין לקנות רעיונות המציעים הבנות קלות תוך מתן לגיטימציה לפראות ולבריונות, או לאושר חסר המאמץ דמוי הנירוונה.

ונמשיך בפריסת מערך ההבנה:

האוטונומיה והחמלה מאפשרות את כל מרחב ההווייה שאנו רואים סביבנו - בהאיצם את בניית המערכים הטכנולוגיים, המדעיים, החברתיים/מבניים, הרוחניים, המוזיקליים והאמנותיים של הציויליזציה הנבנית ומתפתחת.

מרחב הוויה זה נסק במסגרת התפתחותו בקפיצת ענק מאז המאה ה- 17 , ביחס לעשרות אלפי השנים שקדמו. היו גם קפיצות מדרגה קודמות, לא רבות - כגון הציויליזציה המצרית, הסינית, חמורבי (או אמורבי) מכביר אכיפת החוק (בראשית היה החוק, זוכרים?), אברהם, משה, הנביאים המאוחרים, הציויליזציה האתונאית, הסדר הרומי, ישוע.
וכן מהפכת הציויליזציה/הוויה במאה ה- 17 (המכונה לעיתים מתוך הבנה חלקית ''המהפכה המדעית'') - עדיין באופן לא רדיקלי, תוך שימור חלקי של יסודות קודמים - לייבניץ, בייקון, איזאק ניוטון ויוהאן סבסטיאן באך במאה ה- 17.

מה מקור תפנית מאז'ורית זו (ומקורן של תפניות קודמות) באותו פרק חדש בסימפוניה הכבירה של התפתחות הציויליזציה/הוויה? רצוי מאד לקרוא את ספרי המדעי ''חלוקת קשב'' (צ'ריקובר, גומא - מדע ומחקר, 1979 , נמצא ב''מיתוס'' וב''דיבוק'' וכיוצא בזה) הכולל תוצאות מחקר אמפירי מהפכני על כ- 700 נבדקים, בצד סקירה נרחבת של הספרות המדעית בתחום, במסגרת סינטזה מקיפה ובלתי מוכרת עד כה (כלומר כזו השונה מכל דבר אחר המוכר לך, ולכן נידרש זמן ל''עיכול'' והטמעה אינטלקטואלית, שכן אנו נוטים לשייך את החדש למה שמוכר זה מכבר).

אם כן, אם, לפי תפיסתי ופיתוחי, החמלה הינה כה טבעית להתפתחות האנושית ולתפקוד האנושי; ואם למרות זאת במשך עשרות אלפי שנים שררו עריצות, שלטון השמאן השיבטי, מורא אלים זועמים, קורבנות אדם וקיום חרוף; הרי שהיא נבלמה, יחד עם מערכות מוחיות עיליות אחרות.

באיזה אופן?

היא נבלמה - כחלק אינטגרלי ממערכות עיליות והיערכות תפקודית גבוהה - על ידי מבנים חברתיים חד מוקדיים (ממורכזים ובלתי מבוזרים) שהיו מובנים-פנימית (built-in) עם מנגנונים מנציחי עצמם ומאיצי עצמם self-reinforcing

חלק מבלימה זאת הינן מגמות עריצות ודורסנות, המקרינות לכל תחומי החברה והקיום; זאת בצד מגמות הוליסטיות בלעדיות, מוכוונות אוטופיזם נטול מאמץ דמוי נירוונה , המועתקות אף הן לתחומים רבים.

ברמת הפרט בלימה זאת מתבטאת בכשלים מוחיים תפקודיים כגון הפסיכו-נירוזות.

הבנה כזו שימשה למשל מוטיב יסוד בבניית האדם הציוני החדש, בכוונים שגויים בחלקם אמנם, הכוללים בתוכם גם סתירות מובנות והתכנסות חוזרת למגמות רגרסיביות וקמאיות-עריצות.

מתחייבת התפתחות חברתית/הוויתית נוספת.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6159
	כיצד אתה מקשר את תובנותיך ותוצאות מחקריך
	דינה ביכל-שונרא (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 0:30)
	לתובנותיו ותוצאות מחקריו של קונרד לורנץ? האם אותו ''אדם ציוני חדש'' עומד בדרישותיך ובציפיותיך, ואם לא, האם יש קשר בין זה ובין ניתוק האדם מעברו, קהילתו ומוצאו? (ואם אפשר לבקש -- בעברית קלה יותר? אני מבינה את המלים, כל אחת בנפרד, אבל השרשור שלהן מקשה מאוד על ההבנה, ונדמה לי שיש תוכן בדבריך שעשוי להיות חשוב ביותר גם לי.)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6162
	דינה: קונרד לורנץ, פירוק הצלם, והאדם החדש-האטום
	מיכאל מ.שרון (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 0:59) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	דינה: אני מוקיר מאד את קונרד לורנץ, ברשותי מספר ספרים שלו, ואף ספרון ראיון איתו של פראנץ קרויצר ''החיים הם לימוד - מעימנואל קאנט עד קונרד לורנץ''. צטטתיו ארוכות בפרק המבוא המסכם בספרי ''חלוקת קשב''. אשר לאדם הציוני החדש - אותו אני מכנה ''האדם האטום'' - ראי נא מאמרי ב''ארץ הצבי'' ''שורש הבגידה במציאות - המיתוס של ביתניה''. וראי נא תגובות נוספות, כגון תגובותי למאמר ד''ר מילשטיין, אודות רחל המשוררת, דודתו, ובגידת החברים בה כשחלתה בשחפת. כתבתי במאמר הנוכחי שהצבת דמות האדם הציוני החדש הסתבכה בסתירות מובנות built-in תוך מגמת השבה ל''אדם הברברי'' (כפי שכיניתי זאת, מגמת רגרסייה) קישורים: מיתוס ביתניה - זרע הבגידה במציאות: http://www.faz.co.il/story_413&Page=1


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6166
	המסקנה המתבקשת מכך היא שמר פלד צדק
	דינה ביכל-שונרא (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 1:34) בתשובה למיכאל מ.שרון
	ומן הראוי לצלצל בפעמון. ואילו אינך מגיע למסקנה זו. הכיצד? (ותודה על העברית המפושטת -- מקרב לב!)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6171
	קונראד לורנץ והשתלבותו בממסד הרייך השלישי
	אלכסנדר מאן (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 2:08) בתשובה למיכאל מ.שרון
	מיכאל שלום, מחקר חדש מוכיח עד כמה היה קונראד לורנץ מושפע לטובה מרעיונות הנאצים, ועד כמה חש כנציונאל סוציאליסט לשיטתו. בספר חדש של המחברים קלאוס טאשוור ובנדיקט פוגר מוכח הקשר החזק והאמיץ בין קונרד לורנץ לבין שלטונות הרייך השלישי. כבר בכרטיס הצטרפותו למפלגה הנאציונל סוציאליסטית (NSDAP) בתאריך 28 ביוני 1938 רשם לורנץ כי ''...תמיד היה הוגה גרמני בתחום מדעי הטבע, ושכזה היה באופן טבעי תמיד נאציונל סוציאליסט...'' במיכתבים רבים מהזמנים ההם כתב לורנץ עד כמה הוא שמח על סיפוחה העתידי של אוסטריה מולדתו, היות ורק כך תקבלנה עבודותיו את המשקל הראוי להן. לורנץ ניחש כי מחקריו בתחום האבולוציוני-ביולוגי ימצאו חן בעיני המשטר הנאצי. לורנץ אכן קלע למטרה, וקיבל את ההערכה המתאימה מהשלטון הנאצי, שדאג למימון מחקריו ולמתן משרה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קניגסברג. לורנץ אכן שילב את פרקים שונים ממחקריו בהתייחסותו לתורת הגזע, באומרו שבדיוק כפי שעל החזקים להשרד כך גם יש לבצע זאת בין בני האדם. לורנץ המשיך לחזק קו זה גם תחת תפקידו החדש ב''משרד לענייני גזע ופוליטיקה'' של הרייך השלישי בשורה של כתבות והרצאות שרשם בזכות הברירה הטבעית ו'חוק החזקים', לצד דרישתו שלא לתת לנחותים לגרום למחלות ל'גוף האומה'. פרק זה בתולדות חייו של לורנץ זכה לפרסום מועט ביותר, אולי מפאת הצורך הכללי להכיר בחשיבות עבודותיו המדעיות בתחומים אחרים, שאכן נוגעים לממלכת החי. לורנץ דחה וביטל את הביקורת המעטה שנמתחה עליו בגין פרק אפל זה, וטען מאוחר יותר כי מעודו לא הבין שהמילים ''הכחדה'' ו''סלקצייה'' עלולות להיות מפורשות כהכשר לרצח. אישית אני חושב שהקריירה של לורנץ אינה שונה מקריירה של מדענים אחרים ברייך השלישי, שקוו להשתמש באפשרויות שעמדו לפניהם ברייך השלישי לקידום מחקריהם האישיים. בתקופה זו הצטרפו מליוני בני אדם למפלגה זו מטעמים אופורטוניסטים וקרייריסטים לחלוטין - אך לשיטתי אין בהסבר זה מלהבין את עבודתם העקבית של לורנץ ודומיו עם מחוללי השיטה הנאצית לכל אורך תקופת שלטון אימים זה. קישורים: תיאור התפתחות הקריירה של לורנץ ברייך השלישי (גרמנית): http://science.orf.at/science/news/27585


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6269
	כמה תהיות על ''לורנץ-איש-גרמניה''
	אריה פרלמן (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 2:06) בתשובה לאלכסנדר מאן
	האם עבודותיו המדעיות כה חשובות עד כדי כך שאין ברירה אלא להיעזר בהן? האם זה לגיטימי להיעזר בהישגים או ''הישגים'' מדעיים שהושגו תוך כדי שיתוף פעולה עם משטר רשע רצחני ומחריד? האם קלה בעיניך עד כדי כך ה''הצטרפות מטעמים אופורטוניסטיים'' - ולא אידיאולוגיים - שאתה מעניק כמעט-פטור מוסרי לפרו-נאצים לא מעטים?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6272
	קודם כל, הוא היה אוסטרי
	דינה ביכל-שונרא (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 2:23) בתשובה לאריה פרלמן
	עבודתו המדעית היא בעלת חשיבות שאין שני לה. הישגיו לא ''הושגו תוך שיתוף פעולה'' עם אף אחד. הוא גויס לצבא כשכולם גויסו לצבא והמלחמה עשתה שמות גם בעבודתו. והצטרפות מטעמים אופורטוניסטים טובה יותר מהטלת פצצות של טון על בית מגורים. לא בחרת שבוע שטוב לרחוץ בנקיון כפיך כישראלי, בו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6274
	אוי אוי אוי... הטלת פצצות של טון...
	אריה פרלמן (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 2:57) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	איך, אני, כישראלי, יכול לרחוץ בנקיון כפיי, באמת! איפה הים, איפה? הבה אטביע את ראשי בו בזה הרגע! עם כל הצער האמיתי על הילדים והאזרחים שנהרגו, אין לי כישראלי על מה להתנצל. לא אתנצל על כך שאוייבי מתחבאים מאחורי ילדים לא אתנצל על שהורדו שני רוצחי-המונים אל שאול תחתיות לא אתנצל על כך שניצלו חיי מאות יהודים (ללא הבדל גזע, עדה, מין והשקפה פוליטית). לא אתנצל על כך שצבא המדינה שלי הוא הצבא היחיד בעולם שעושה, יעשה או אי פעם עשה חשבון כלשהו למישהו לגבי כמה אזרחים הוא הורג, מדוע ואיפה, וכיצד לחסוך בחיי האויב. לא אתנצל על כך שצבא המדינה שלי מנסה להגן על זכותי לחיות במולדתי לא אתנצל, כי ביום שאתנצל על כך - אדע שמשהו מאוד רקוב בממלכת מצפוני.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6275
	משהו אכן רקוב בממלכת המצפון
	רפי גטניו (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 3:14) בתשובה לאריה פרלמן
	אם היד לא רעדה, רגע לאחר שראתה את המטרה ולפני ששחררה פצצה של טון. אם היו מכוונים למקום אחד , ופוגעים במקום אחר , היה מקום להתנצלות מבמינת אופס, טעינו. כאן המצב הרבה יותר חמור. כוונו ופגעו במה שכוונו, רק שבדרך איבדו את כל שיקול הדעת. אותי מאד מפחיד שבכל שרשרת קבלת ההחלטות, מרגע העלאת הרעיון , ועד לביצועו, לא היה צדיק אחד שניסה למנוע אותו. אני כישראלי היום מתבייש.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6278
	מר פרלמן, רגע, אתה מגייס את פרוטוקול ''הנאצי''
	מיכאל מ.שרון (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 3:55) בתשובה לאריה פרלמן
	כלפי האיש הלא נכון. זה בלי קשר. האיש עסק במנגנוני הטבעה אצל ברווזים, חקר התנהגות ציפורים וכד'. הדיבורים אודות זה שעסק ''בגזע עליון'' וכד' זה קישקוש סהרורי, המנסה לעורר נימים אצל אלה שאינם יודעים במה המדובר. לא היה לו כל עניין צהוב בדיבורים כבדים אודות ''גזע'' ''סלקצייה'' ושאר תמות חמצמצות נאציות. למעשה, הוא לא היה כלל דרויניסט במובן המקובל. עסק בפילוסופיה קאנטיאנית, ''כלי טהור'' של ממש, הרחוק מרטוריקת האספסוף הנאצי ומנהיגיו. לחלוטין לא לעניין. האיש נרשם כחבר במפלגת השילטון כמיליונים אחרים. זאת כשם שבבריה''מ לא יכולת לעבוד במשרה סבירה כלשהי בלי להיות חבר מפלגה. הוא לא היה נאצי, גם לא קרוב לנאצי, אפילו לא קצת קצת קרוב לנאצי. אפילו לא קצת קצת נאצי בנשמתו. וגם לא אנטי-נאצי. הנושא לא עניין אותו. בוודאי שאלו אותו, למה אתה נרשם כחבר מפלגה? מה רצית שיאמר? ''אין לי אפשרות להיות במשרה כלשהי בלעדי זאת''? לכן אמר, אולי מתוך אירוניה של איש מדע, משהו סתמי בנוסח ''אני חוקר טבע. לכן גם נאציונל-סוציאליסט'' (ואתם כבר תמצאו את הקשר, ככל העולה על רוחכם).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6282
	הדבר דומה לרישום בהסתדרות הכללית...
	דינה ביכל-שונרא (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 5:25) בתשובה למיכאל מ.שרון
	...האם כל הרשומים היו ''סוציאליסטים''? לא. אבל כל מי שרצה ביטוח רפואי ומקום עבודה מוסדר, נרשם גם נרשם.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6283
	אכן, גב' שונרא ומר פרלמן, האם כל אדם שהנפיק את
	מיכאל מ.שרון (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 5:53) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	הכרטיס האדום, בפרט בשנות ה- 50 וה-‏60 (ויש הגורסים כי גם בימינו הדלתות לקידום סביר סגורות קמעה בפני הנמנע מלנפנף באיזה דגלונצ'יק אדמוני, ורבות יתייסר ויתוסכל, ופרורים יושלכו לו; או כפי שאומר נתן זך, שידע היטב על מה הוא מדבר ''לעיתים אפילו לא זאת'') -האם כל אדם כזה עשה זאת כששירת ''עם חלכה'' בפיו, ולהט העובד המנתץ כבליו בלבבו? (זאת ברוח ''הפועלים אינם יכולים לאבד, אלא את כבליהם. למה יהססו איפוא''? ).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6289
	ב- 38 המשטר הנאצי לא היה עדיין ידוע כרצחני. ואילו
	מיכאל מ.שרון (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 6:24) בתשובה למיכאל מ.שרון
	בשנות המלחמה שרת קונרד לורנץ כחייל, מה שמראה שכנראה לא ממש חתר להשיג מעמד תחת המשטר הנאצי, וגם להט ''אידאולוגי'' רב לא גילה, שאם כן, לא היה נישלח לחזית, אלא נשאר בעורף במשרה מדעית רמה, עתיר כיבודים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6370
	נחה דעתי במידה רבה, מר שרון.
	אריה פרלמן (יום שישי, 26/07/2002 שעה 15:22) בתשובה למיכאל מ.שרון


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6344
	תהיות נוספות
	גדעון ספירו (יום שישי, 26/07/2002 שעה 1:29) בתשובה לאריה פרלמן
	האם זה לגיטימי להיעזר במחקרים של פרופסורים יודו-נאצים, כביטויו של פרופסור ליבוביץ המנוח לו שמורה זכות היוצרים למונח המוצלח, העובדים במכללות הפועלות בשטחים הכבושים בתנאי אפרטהייד תחת משמר מגפי חיילי הכיבוש הישראלים?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6346
	בוא נתערב שארגון בינלאומי כלשהי יתיר את הפטנטים
	דינה ביכל-שונרא (יום שישי, 26/07/2002 שעה 2:11) בתשובה לגדעון ספירו
	שנרשמו בישראל, יום אחד, בדיוק מסיבה זו?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6350
	גדעון: דומני שבמכללות אלה כמעט ולא עוסקים במחקר.
	מיכאל מ.שרון (יום שישי, 26/07/2002 שעה 3:09) בתשובה לגדעון ספירו


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6172
	קונרד לורנץ: חתן פרס נובל, גדול חוקרי האתולוגיה של
	מיכאל מ.שרון (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 2:09) בתשובה למיכאל מ.שרון
	המאה ה- 20 . מסביבו אסכולה שלמה. גדול הפילוסופים של המדע קארל פופר, נמנה עליה. בזקנתו תמך בירוקים. רבים ממתנגדיהם של הירוקים מנסים לקדם את הטענה: ירוק - זה חום. כך, נזכרו לפתע שהצטרף (לדברי מר אלכסנדר מאן - ב- 1938 ) למפלגה הנאצית. אבל, מליונים רבים בגרמניה הצטרפו טרם המלחמה למפלגה הנאצית. האיש, חרף היותו מגדולי המדענים, לא קיבל מעמד של פונקציונר יקיר המשטר הנאצי, אלא נשלח לחזית כחייל פשוט ונפל בשבי הרוסי. נכון, יש יסודות שוחרי טבע גם אצל הירוקים, וגם היו כאלה אצל הנאצים, בפרט בתנועת הנוער הנאצית של בלדר פון שיראך ''צעירי היטלר''. אבל מה, שוכחים כאן עובדה פשוטה: הנאצים שאלו יסודות טבע אלה מתנועת הנוער הגרמנית מתחילת המאה (''ציפור הנדודים'' כמדומני, שהסופר הנפלא הרמאן הסה נימנה עליה) במגמה לצבור פופולריות על בסיס נושאים פופולריים, בפרט בקרב הנוער. וגם הירוקים חזרו ליסודות טבע אלה של תנועת הנוער הגרמנית שוחרת המסעות, הגוף העירום החשוף לאויר הנקי, ושאר יסודות טבע-תנועת נוער שהיתה פופולרית בגרמניה בתחילת המאה, הרבה לפני היטלר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6176
	לעומתם, הציונים מלבישים את ארצם שלמת בטון ומלט
	דינה ביכל-שונרא (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 2:28) בתשובה למיכאל מ.שרון


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6188
	למיכאל: על חמלה ושרידות
	אורי מילשטיין (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 6:01)
	1. דומה שאינך מבין את מושג השרידות. אין המדובר במושג זה בדורסנות ובברבריות כפי שניתן להבין מדבריך, אלא בחיפוש אמצעים לחזק את הביטחון ולנטרול איומים. 2. החמלה נמצאה תמיד ולא הומצאה במאה ה- 17. מקורה בחמלת אם שהיא חיונית למין האנושי ולבעלי חיים עילאיים שנולדים בלתי מפותחים דיים, ושזקוקים לתקופה מסוימת של אינקובציה חיצונית אחרי הלידה. חמלה זאת היא דרישה שרידותית לקיום ''העובר שנולד'' ועל כך נעשו מחקרים רבים. 3. החמלה החברתית-תרבותית שעליה דיברת נובעת גם היא מעקרון השרידות. שכן בלעדיה לא יכול היה מפעלם של דקרט, לייבניץ ניוטון וחבריהם לשאת פירות. וכפי שאתה רואה, ''עידן החמלה'' של המאה ה- 17 הקפיץ את הכושר הטכנולוגי של האדם והוליד אמצעי לחימה דורסניים יותר מבעבר, לרבות נשק גרעיני שהם רחוקים מן החמלה האוטונומית שאותה אתה מבקש לבסס.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6192
	אורי: איני אומר שהגנת הקיום היא דורסנית וברברית.
	מיכאל מ.שרון (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 6:57) בתשובה לאורי מילשטיין
	אני אומר שיש פעולות שאינן מוכתבות ישירות על ידי הגנת הקיום, אלא לכל היותר באופן עקיף. סקרנות למשל עשוייה אף לפגוע בקיום, הגם שבאופן כללי, היא משכללת את כלי האורגניזם ובכך היא בעלת פוטנציאל לסייע לקיומו. כך למשל, לימוד סנסקריט או אכדית עתיקה עשויים אולי ליצור אצלך מיומנויות כלליות המסייעות לקיום, או לסייע לפרנסתך באופן כלשהו (מרצה באוניברסיטה וכד') אך זאת תוך השקעה גדולה ובטווח ארוך, וללא ערובה שאכן הדבר יועיל לקיום. אבל, וחשוב להדגיש זאת, באותה נקודה בזמן בה מתעוררת סקרנותך ללמוד סנסקריט, עשוי להשתלם יותר לקיומך באופן ישיר לעבוד בקרקס. המשכורת גבוהה, החוסן מתגבר לסיכול איומים וכד' וגם ביכולתך הגופנית לעשות זאת בלי מאמץ בלתי קביל. בחירה בין שתי השקעות זמן (ומשאבים) שונות באותה נקודה בזמן. במה תבחר? בחירה אוטונומית (סקרנות) או בחירה מועילה באופן ברור וישיר ביחס לקיום? דנתי בשאלות אלה בפרוטרוט עוד בעבודה שכתבתי בארה''ב על אוטונומיה בשנת 1979 , autonomy, coercion and the logic of collectivism שנשלחה לספריית הקונגרס. וכן בשורה של עבודות נוספות לפני, ואחרי. הנושא סבוך, מדוייק, והדיון מרתק ופורה. לא מדובר באקדמיזם פלספני, אלא בלב ליבם של נושאים מהותיים, כולל מנגנוני פיתוח יכולות לקיום והשרדות, ובאופן חד וחלוצי. גישתי - שלוב של ביולוגיה, קוגניציה, ומיקרו-כלכלה. אך אין טעם להכנס לזאת כרגע. גישתי מכל מקום לא עסקה בהיסטוריה צבאית. אירגונים, מערכות סגורות ופתוחות, צווארי-בקבוק, ועוינות - בכך כן עסקה, ובמפורט. ניתן לעבוד איתה, והיא ממוקדת ספציפית בבעיות, שכן מדובר הן בהכללות, חלקן חדשניות, אך גם בבעיות פרטניות. אגב, לא אמרתי כלל שהחמלה ''הומצאה'' במאה ה- 17 - היכן אתה מוצא זאת בדברי? אמרתי שיש (רמות שונות של ) דיכוי החמלה הספונטנית. הנושא מפותח לפרטיו. ספרי, הדן באופן מורחב יותר מ- 1979 במנגנונים רגשיים והמערכת הלימבית יצא (בצירה), ניתן לקוות, השנה. מומלץ מאד לקרוא. החומר באנגלית, והוא יתורגם לעברית בהקדם. את רשימותי בטרם ההקלדה, בצרוף לחומר חדש שלחתי לוושינגטון לפני קרוב לשנה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6197
	אורי: לצערי, עדת פירניות גנבנית/חטפנית בזזה במשך
	מיכאל מ.שרון (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 7:34) בתשובה למיכאל מ.שרון
	כ- 32 שנה חלק מפרי מאמצי האינטלקטואליים intellectual property) , תוך הטמעה חטפנית /בוזזת בעבודותיהם. נתחים טובים יותר ניתנו לפרופסורים איתם היו קשורים בחו''ל. זאת תוך אי קיום התחיבויות חוזיות אלמנטריות, הן התחייבויות במפורש, הן חוזים מובלעים, והן מבחינת liability . עבודתי שלי באקדמיה סורבלה. נעשה כאן אולי מעשה הנבלה הגדול ביותר כנגד איש מדע ועובד אינטלקטואלי, במשך המאה האחרונה, ובוודאי מעשה נבלה יחיד בסוגו, מהמחרידים מאז קום המדינה. אישית, טופלתי בשיטות ''קבירה'' והכפשה, להעלים מקור החומר הבזוז. נמנע ממני קידום אקדמי אלמנטרי, תוך הפרת התחייבויות חוזיות. Carry and bury . עד כדי כך תוכננה הבזיזה וחלוקת השלל לפרטיה, עד שלמשל, בדרכי ערמה הוסטתי מראש אף מחברות באגודת הסטודנטים בזמנו, לכאורה מתוך צפי ומניעה של אפשרות הגנה על זכויות באמצעות האגודה. דבר זה מצביע, יחד עם דברים נוספים על כוונה פלילית ותכנון מוקדם. בניגוד לחברה גדולה, לא עומדים לרשותי אמצעים יקרים של הגנה על ידע וקניין אינטלקטואלי שפיתחתי בשנים של עבודה קשה. כל שלרשותי הינו אמצעי הגנה מינימליים. לא לחינם דורגה ישראל על ידי משרד הסחר האמריקני במקום הראשון בעולם בגניבת זכויות יוצרים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6340
	לשרון: הבוז לבוזזים
	גדעון ספירו (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 23:31) בתשובה למיכאל מ.שרון
	שרון, קראתי בזעם הולך וגובר את טרונייתך על היותך קורבן לשוד אינטלקטואלי. הכיצד לא יבושו בוזזים ליסטים אלו, בבואם לגנוב את פרי היגיעה של תאי מוחך. כאשר גמרתי לקרוא את הדברים כמעט פרצתי בבכי, אבל, שוד ושבר, לא ידעתי נגד מי לבכות והדמעות נעצרו. שמא תהיה מוכן לרדת מאולימפוס הכלליות, ולגלות לקוראים, מי הבוזזים, מתי בזזו ובאלו נושאים. לכל בוזז יש שם. הבה נבוז להם, נגנה אותם ובמקרים חריפים אף ננקנק אותם. אבל תן שמות, זמנים ונושאים, אחרת הדברים שלך יתקבלו כבכיינות חלולה. העם זועם ומבקש כתובות. אנא, שרון, אל תשיבנו ריקם.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6345
	למר ספירו: העם , האנושות והזעם.
	מיכאל מ.שרון (יום שישי, 26/07/2002 שעה 1:36) בתשובה לגדעון ספירו
	''העם'' הינו חסר שיניים. עדיין, אולי. ובנוסף, העם אפאתי כמעט בכל תחום מרכזי. מצער, אך עובדה. בשלב זה אני מעריך שאם אנקוב בשמות, אנשים, אירגונים, אהיה בבחינת מתאבד שיעי, החשוף לתביעות, קודם כל. יתכן שאני טועה. שאלת חציית ה''רוביקון'' מצטיירת תכופות לרבים מאיתנו כדילמת המלט. כאן, אולי לא כך. איני יודע. כן, אני מפחד. המדובר באנשים היודעים להתגונן היטב, ויש בידם כל האמצעים לכך. בנוסף, המידע הפרטני שבידי - תהליכים, כיצד בפועל בוצעו דברים מסויימים - חלקי. ידע חסר מושלם לעיתים בעזרת אנשים שמקצועם בכך - רשויות החוק. אך לא רק. ארצנו קטנה ואינטימית. אין להסתיר דברים. השאלה היא: האם קיימת נכונות לחשוף. אין כאן מקרה פרטני של ''ביש מזל''. יש כאן הפרה של עקרונות המרכזיים לחיינו. הפרה כזו מפיצה סאוב עמוק. יש הגורסים: לכן, הס מלהזכיר. ויש היודעים: מחר אתה, ואתה ואתה ואתה. והוא. גדעון: מדובר להכרתי בסוג של פשע נגד האנושות. תקוותי כי אוכל יום אחד, אולי בשיתוף פעולה עם אנשים נוספים, להגדיר בחוקי הצדק הטבעי - ולצורך הרחבת התכולה השפיטה המצויינת בחוק הבינלאומי- קטגוריה מרכזית של פגיעה בערכי החיים הראויים, בזכויות יסוד וקנינים אנושיים בעלי השלכה על רבים מספור, במובן הבסיסי ביותר הקיים בכלל: פגיעה במייצרי ידע חדש, כשנושא זכויות יוצרים הינו חלק ממסכת כזאת. פגיעה כזאת, חרף טיבו הערטילאי של ידע (בניגוד לקונקרטיות הברורה של פשעי מלחמה וטבח, למשל) הינה עם זאת במידה רבה מקורה של כל הסתאבות אנושית אחרת. הפוגע מסיבית במקדמי נכסים אינטלקטואליים מפיץ את המגמה לכל פגיעה אחרת כנגד האנושות, בין אם מוגדרת היטב כיום, ובין אם פחות מוגדרת עדיין. יש כאן מקום לזעם העם ועוד איך - כפי שרגישותך הנכוחה בטאה זאת. העם אינו עדיין יודע זאת. עידן המידע החדש הוא גם עידן זעמו המוצדק של העם הבוגר בתחומים שניסתרו ממנו. חלק ניתן להסתיר, כמו קברי אחים בקוסובו. לא לאורך זמן. בעידן המידע הסתרת הבגידה בנאורות האנושית וחיסול החמלה לא יעברו. פתיחות המידע מובנית לתוך עידן זה. איני יודע אם אצליח. אולי לא. אך יהיו אחרים שימשיכו. תודה לך, מר ספירו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6280
	חמלה כאינסטינקט
	יורם המזרחי (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 5:09) בתשובה לאורי מילשטיין
	אורי. החמלה עליה אתה מדבר היא ''גנטית'', ואינה שמורה רק לבני האדם.... למעשה, בני האדם למדו הרבה על חמלה ומחויבות הדדית ומשפחתית מבעלי החיים. אחד מסמלי הנצרות למשל, בראשית הדרך, היה השקנאי, וכל זה בגלל העובדה שהעוף מאכיל את גוזליו בתכולת בטן כשהאפרוחים פשוט נכנסים לצאוור ההורה, הסובל ומתפתל ובכ''ז ממשיך להעניק,כמו הנצרתי ההוא. ראה אווזי בר עם ''דור ההמשך'' או זאבה וכיו''ב. ערך החמלה הבסיסית אינו שונה, אך הוא ניתן לעיוות מתוך הליכי דה-הומניזציה, בעיקר על רקע לאומי שובניסטי. ראה למשל הנאצים.... היטלר אהב כלבים וגילה חמלה לבעלי חיים וילדים (גרמנים ארים), אך שם זה נגמר..... אני בטוח שהרב כהנא או ד''ר גולדשטיין החברוני ידעו לגלות חמלה... השאלה היא חמלה כלפי מי? מכריו של בן-לאדן תארו אותו ''כרחמן גדול''.... אחת הבעיות החשובות המעסיקות פילוסופים, תיאולוגים והוגי דעות היא זהותם ''המוטבעת''.... אלברט שוויצר אמר למשל, שהוא חס על חיי יתוש..... ענה לו אחד השחורים בהם טיפל..... כן, בינתיים אתה דורך על נמלה....


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6320
	יורם - הדורסן והעריץ יכול לאהוב את מי שהוא אוהב.
	מיכאל מ.שרון (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 14:47) בתשובה ליורם המזרחי
	אבל הוא במידה רבה נעדר חמלה. אין חמלה ''דיפרנציאלית''. חוסר חמלה הוא חוסר חמלה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=6318
	לאורי: טעית. אתה מערבב חמלה עם אהבה. בחמלה יש
	מיכאל מ.שרון (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 14:15) בתשובה לאורי מילשטיין
	אהבה. אך אין זהות בין חמלה לאהבה. רמז: החמלה היא המשך האהבה באמצעים אחרים, וגם ההפך, דהיינו האהבה היא המשך החמלה באמצעים אחרים. ספרי יבהיר את השאר.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.