עוד מאמרים באתר של המחברת.אחרי המאמרים על הישובים נצרת, כפר כנה, ג'ש, דבוריה, פקיעין, שפרעם, כפר יאסיף, כורזים, עלמא, ברעם וציפורי זהו המאמר ה-12 בסדרה ''יישובים יהודיים בעבר ובהווה'' שנועדה להפריך את הטיעון שהופיע במספר מסמכים שפורסמו ע''י ארגונים של ערביי ישראל ובראשם ''ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל'' לפיהם הפלסטינים הם ''עם ילידי'' והיהודים הם קולוניאליסטים אירופאים שהתיישבו על אדמה ערבית הסדרה פותחת בפרק על היישובים היהודיים בגליל.
ערב המרד הגדול, 66 - 70 לספירה, היו בגליל, עפ''י עדותו של יוספוס פלביוס 204 יישובים יהודיים. לאורך הסדרה נראה מה קרה לאותם יישובים תחת הכיבוש הרומי, הביזאנטי, הערבי, הצלבני, העות'מאני והבריטי עד להקמת מדינת ישראל.
כפר מנדא הוא כיום ישוב ערבי. היישוב נמצא לרגלי הר עצמון מצפון למאגר בית נטופה, בגליל התחתון. בכפר חיים, כיום, כ-17,000 תושבים, רובם מוסלמים.
יש גירסאות שונות לגבי מקור השם:
קיימת מסורת ערבית ששם הכפר נגזר מהשם מדין, על שמו של
יתרו, שחי בכפר לפני 2000 שנה ובתו
ציפורה, אשתו של
משה, קבורה בכפר. (מסורת חסרת סבירות מבחינה היסטורית).
עפ''י המקורות היהודיים, ידוע שכפר מנדא או מנדי נזכר במקרא. יש גירסא שהכפר נקרא ע''ש האמורא
יששכר מנדי, שהיה בן זוגו של רבי
חמא בר-חנינא מציפורי בלימוד. בתלמוד הבבלי נזכר רבי
יוסף מדאה ואולי הכוונה למנדאה, היא כפר מנדי.
תקופת בית שני (538 לפנה''ס – 70 לס')
כפר מנדי נזכר בתלמוד הירושלמי. הוא נותר על תילו לאחר המרד הגדול כפי שהעיד
יוסף בן מתיתיהו. רבי
עקביא בן מהללאל חי בתקופת הבית השני ונקבר בכפר.
התקופה הרומית והביזנטינית (70 לס' – 640 לס')
לאורך תקופת המשנה והתלמוד היה כפר מנדי ישוב יהודי גדול. הכפר היה מקום מושבם של כוהנים ואמוראים. רבן
שמעון בן גמליאל, רבי
יוסי דמנדאה והאמורא יששכר דמנדי נמנו על תושבי הכפר היהודי ונקברו שם. יששכר מנדי חי במאה ה-3 לס'.
התקופה הערבית (640 – 1099)
לאורך ימי הביניים עדין חיו יהודים בכפר מנדי. בתעודה בעברית מ-1066 מהגניזה הקהירית הוזכר שמו של
אברהם בן דוד איש כפר מנדי. מכתב מהגניזה בקהיר דווח על ישוב יהודי גדול במאה ה-11.
התקופה הצלבנית (1099 – 1260)
רבי
יחיאל מפריס עלה לארץ עם תלמידיו באמצע המאה ה-13 והשתקע בעכו. הוא ערך סיור ביישובים היהודיים בגליל, כולל כבר מינדי. הגיאוגרף הערבי
יאקות (1230) הזכיר את הכפר.
התקופה הממלוכית (1260 - 1516)
הכפר נזכר גם בספרי מסעות של תיירים יהודים.
משה בן נחמן ביקר בכפר מנדי ב-1267.
אשתורי הפרחי ביקר ב-1322 בכפר. תלמיד של הרמב''ן (רבי משה בן נחמן, נאלץ לברוח מספרד לאחר השתתפותו בוויכוח ברצלונה ב- 1263) ביקר בכפר בראשית המאה ה-14. כפר מינדי הוזכר ברשימת יישובים יהודיים שהתלמיד ביקר בהם, והם:
עכו, שזור, כפר חנינה, מרון, גוש חלב, כפר ברעם, עלמא, דלתא, נברטיין, קיומיאה, עמוקה, פרעם(שפרעם), עין זיתים, עכברה, יאקוק, טבריה, ארבל, כפר חיטים, ערבא, כפר סיכנין, כפר כנה, ציפורי, רומי. התלמיד הזכיר רק את הקברים בהם ביקר ביישובים אלה. אבל, יש מידע על חלק ניכר מיישובים אלה מהגניזה הקהירית ומקורות אחרים, המעידים שהם היו מאוכלסים ביהודים, כמו, גוש חלב, עכו, כפר כנה, עלמא, דלתא, טבריה.
יתכן, על כן, שעדיין היו יהודים בכפר מינדי בראשית המאה ה-14. מאחר שהיישובים בגליל סבלו ממכת הפשיטות של שבטי הבדווים ששדדו וטבחו באוכלוסייה, יתכן שאלה ששרדו את הפשיטות ברחו. תופעה זו של נטישה כתוצאה מפשיטות הבדווים הוזכרה ע''י היסטוריונים.
התקופה העות'מאנית (1516 – 1918)
הישוב הערבי קיים בין 250 ל-300 שנה, עפ''י גירסת המועצה האזורית משגב, ו-500 שנים עפ''י הארכיון של בית יגאל אלון. המתיישבים היו בני השבט
ערב אל חוג'יראת. כלומר ראשית התיישבותם של הערבים בכפר הייתה במאה ה-16 או במאה ה-18. העות'מאנים העבירו שבטים בדווים להתיישבות קבע ב- 1840 בערך, עפ''י
יוסף ברבסלבי בספרו על הגליל. עפ''י האתר Jaffa היה הכפר הרוס כאשר התיישבו בו ערבים מארץ שכנה לפני כ-500 שנה.
תקופת המנדט (1917 – 1948)
ב-1931 התגוררו בכפר, עפ''י מפקד האוכלוסין של ממשלת המנדט, 975 תושבים בדווים משבט אל חוג'יראת.
גיורא זייד אמר בהרצאה על ''בדואיי הגליל בתקופת המנדט'', במדרשת שדה בוקר, ב-5 לפברואר 1978, שמנהיג השבט שכנע את בני שבטו לא לשתף פעולה עם הכנופיות הערביות בתקופת המרד הערבי (1936 – 1939), ואף עמד בקשרים חשאיים עם קצין יהודי במשטרה הבריטית.
ישראל (1948)
לדברי גיורא זייד, לאחר קום המדינה החלו בני השבט, להתגייס לצה''ל כגששים.
ב-1973 הגיע מספר התושבים ל-4,220. מ-1973 עד ימינו, כלומר תוך 35 שנים, עלה מספר התושבים לכ-17,000. הכפר נמצא במצב סוציו-כלכלי קשה, ואחוזי האבטלה הם מעל 20%.
ביוני 2007 הודח ראש מועצת הכפר
איברהים עבד אל-חלים והמועצה פוזרה בשל קשיים כלכליים, ניהול כושל והלנת שכר.
באירועי אוקטובר 2000 נהרג צעיר מהכפר ואחד מראשי הכפר נפצע מכדור גומי.
לאחרונה היו 2 מקרים של מעורבות בנים מהכפר בפיגועים. בכפר מנדא יש רבים המזדהים עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בראשות
ראאד סאלח.
