פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_563

סמרטוט אדום / טור שבועי

גדעון ספירו (שבת, 13/07/2002 שעה 18:25)

סמרטוט אדום

גדעון ספירו

יום שבת 13 ביולי 2002

1) לפני מספר חודשים נהרג חייל סמוך לרצועת עזה. אביו בן ה- 54 ואחיו בן ה- 30, בדווים אזרחי ישראל, החליטו להנציח את זכרו של יקירם בדרך שאני מתקשה להבינה: הם החליטו להתגייס לצה''ל. גיוסם לווה בתופים ובמחולות. התקשורת דיווחה על כך בהבלטה.
מדוע מחליטים בדווים להתגייס לצבא של מדינה המפלה אותם לרעה יותר מכל קבוצה אחרת, מה עוד צבא הנילחם נגד בני עמם? אין לי תשובה אחרת זולת ההערכה, כי לפחות לגבי שניים אלה הצליחה מדיניות ההשפלה הישראלית להכניעם עד שדמו לעבד שאמר ''אהבתי את אדוני''.
בתחילה חשבתי להשוותם לקאפואים היהודים במלחמת העולם השנייה, שהיו מוכנים לשרת את משפילי עמם, אולם במחשבה שנייה סברתי שאין לכך מקום. הקאפואים עשו זאת בלית ברירה, מה שאי אפשר לאמר לגבי שני המתגייסים הישראלים.
נחמה אני מוצא באותם אזרחים בדווים רבים, שלא התפתו להתגייס לצבא ואינם מוכנים להיות כלי שרת בידי מדינה הרומסת את זכויותיהם.

2) ממשלת ישראל החליטה לאמץ את הצעת החוק של ח''כ מפד''ל הרב דרוקמן, לפיה ערבים (ולא יהודים בכלל) לא יוכלו להתגורר על קרקע שהוקצתה לישוב יהודי. שרי מפלגת העבודה התחפפו מישיבת הממשלה ולא הצביעו נגדה. רק בעקבות הסערה הציבורית שקמה החליטו למחות ולהצביע נגד, אם הצעת החוק תובא לכנסת.
כמובן שכל אדם הגון צריך לחוש בוז ואיבה לחוק גזעני נקלה כזה, יחד עם זאת, החוק, אם יתקבל, לא ישנה באופן מהותי את המצב בישראל. הערבים מונים קרוב ל- 20 אחוזים מאזרחי ישראל, אולם יושבים רק על כ- 2 אחוזים מהקרקע. גם כיום ערבים לא יכולים להתקבל לישובים קהילתיים יהודיים, ואפילו בג''צ לא מהווה עוגן הצלה. עובדה שהחלטת בג''צ לפני שנתיים, לפיה על הישוב קציר לקבל משפחה ערבית, לא בוצעה עד היום. כאשר הדבר נוח לשלטון, אין ממהרים לבצע את החלטות בית המשפט העליון, ואיש לא נותן את הדין על בזיון בית המשפט.
החוק של דרוקמן מעגן את האפרטהייד בתחומי הקו הירוק גם באופן פורמלי, והדבר מקל להציג את ישראל בעולם כפי שהיא: מדינה גזענית משני צידי הקו הירוק.

3) שר המשטרה ד''ר עוזי לנדאו הוציא צו סגירה למשרדו של ד''ר סרי נוסייבה, נשיא אוניברסית אל-קודס, ולמשרדי ההנהלה השוכנים בשטחי הכיבוש במזרח ירושלים. משאית השב''כ הגיעה, פינתה את כל הציוד, את המסמכים והמחשבים, ונוסייבה הוא עתה, בעל כרחו, שותף סוד למשטרת ישראל והשב''כ.
בהפגנה שאירגנה שלום עכשיו ביום הסגירה, יום ג' השבוע, הונף שלט שהכריז ''לנדאו-פשיסט'', ואילו אחד המשתתפים האחרים, פרופסור באוניברסיטה העברית, לחש באוזני, צריך לקוות שהצעד הבא של לנדאו לא יהיה שריפת ספרים.
אינני יודע מה מתכנן עוד מוחו הקודח של הקיצוני הימני הזה לנדאו, אבל הוא בהחלט פעל על פי קוד קולוניאליסטי מוכר - לפגוע באקדמיה.
לממשלת ישראל מדיניות רבת שנים של התאנות לפלסטינים מתונים. כפי שבשעתו גירשה ממשלת ישראל את ד''ר מובארק עוואד, פציפיסט פלסטיני שקרא להתנגדות בלתי אלימה, כך היא עושה עתה כל מאמץ לרדוף את ד''ר סרי נוסייבה. כי האמת ניתנת להיאמר: אין דבר מסוכן יותר עבור ממשלת ישראל מפלסטינים מתונים ומשכילים. לכן צריך לעשות להם פרובוקציות מתוך תקווה שכך יצטרפו לקולות שקל יהיה להציגם כ''קיצונים''. אבל אני מכיר את נוסייבה, הוא לא ישחק לידיהם של שרון ולנדאו. אז מה יהיה הצעד הבא של בריוני ממשלת ישראל?
צריך לחסל כל סכנת שלום, בעודה באיבה.

4) דפנה ברעם, עורכת החדשות של השבועון הירושלמי ''כל העיר'', כותבת בגליון מאתמול (12.7.2002) שאנשי שמאל וסתם אנשים עם מודעות היסטורית, משתעשעים במשחק המורבידי ''באיזה שלב היית עוזב את גרמניה הנאצית''? היו לא מעט אנשים שסברו ב- 1933 כי גרמניה הנאצית זו תופעה זמנית חולפת. כאשר התברר כי התופעה לא חולפת עם הרוח, נותרה השאלה, מתי עוזבים? אחרי חוקי נירנברג? או האם מחכים עד ליל הבדולח? ושמא האסימון יפול רק כשיראו את השלט ''העבודה משחררת'', ואז, מה יועיל האסימון?
יש עוד כל מיני שעשועונים כאלה. ''מתי היית בורח מפרנקו'' ''ומתי היית מבקש מקלט מדיני בשבדיה מחונטת הגנרלים הפשיסטית בארגנטינה?''
עתה הגיעה השאלה גם לישראל: על איזו נקודת זמן של השנתיים האחרונות ישאלו אותנו ילדינו, ''איך אז לא הבנתם שהגיע הזמן להיעלם מכאן?'' נקודה כזו היא הכותרת הראשית של ''ידיעות אחרונות'' שבישרה על המקבילה הישראלית לחוקי נירנברג: ''הממשלה אישרה חוק: ישובים ליהודים בלבד''. עד כאן דפנה ברעם.
אני שותף מלא לשאלות אלה זה זמן ניכר. הסכנה שישראל הולכת למשטר של חוקי נירנברג, למשטר שיכניס לבית הסוהר את השמאלנים, השחורים, הצוענים, ההומוסכסואלים ולסביות, הערבים, אינה סכנה תיאורטית. סימני המגיפה ניכרים ואינם ניתנים להתעלמות והכחשה. ''מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב'' (תהלים ל''ד) צריך להכין מקלט ליום סגריר, וכל המקדים הרי זה משובח. יישארו להם כאן הנירנברגים ויתאכלו באש של עצמם. בלעדינו.

5) מדד השלום של אוניברסיטת תל-אביב לסוף חודש יוני ותחילת יולי, מראה על תמיכה איתנה של רוב הציבור היהודי בפלישה הישראלית לשטחי הרשות הפלסטינית. זה לא מפליא. עמים בדרך כלל מגלים הזדהות גורפת עם מבצעים מלחמתיים של ממשלותיהם, בעיקר בתקופה הראשונה, כאשר נדמה לקהל כי מדובר בהצלחה. רוב העיראקים תמכו בפלישה לכווית, רוב האמריקנים תמכו בפלישה לוייטנאם בשלביה הראשונים, רוב הישראלים תמכו בפלישה ללבנון בימיה הראשונים, רוב היפאנים תמכו בהפצצת פרל הרבור, רוב הגרמנים תמכו בפלישה לפולין שפתחה את מלחמת העולם השנייה. יותר מאוחר, כאשר המחיר האמיתי והכשלון הולכים ומתבהרים, גם התמיכה הולכת ונמוגה. וזה יקרה גם עם המבצע הנוכחי ''דרך נחושה''. הפלסטינים יתארגנו, יתחילו לזנב בצבא הכיבוש כמו החיזבאללה בלבנון, וכאשר כל יום יהרגו כמה חיילים ישראלים, תקום תנועת אימהות חדשה שתדרוש יציאה מהשטחים. תנועת ''יש גבול'' שומרת בינתיים על גפרור ההתנגדות. בסוף יהפוך הגפרור ללהבה. אשרי הלהבה, ככתוב בשירה של חנה סנש.

6) הפלישה הישראלית לערים הפלסטיניות, מאפשרת לפלסטינים לממש את רעיון ההתנגדות הבלתי אלימה. במקום מתאבדים הזורעים מוות, סרוב להישמע להוראות צבא הכיבוש. צעד ראשון: כאשר הכובש מכריז על עוצר, לצאת לרחובות, באלפים.

7) האם לא התרגשת בטקס חילופי הרמטכ''לים השבוע? שאל אותי פטריוט ישראלי. לא, אמרתי לו, נשארתי אדיש לגמרי. מבחינתי התחלף מועמד אחד לבית הדין בהאג במועמד אחר.

(הקטעים המתפרסמים כאן, זולת קטע 4, פורסמו במדור ''בעיטת פתיחה'' בשבועון הירושלמי ''כל הזמן'' מ- 12.7.2002)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5153
	אז אתה עוזב?
	סוריא סהארה (שבת, 13/07/2002 שעה 21:01)
	מר ספירו שלום רב ובלי ,,,, לפי דבריך מסעיף ארבע -דפנה- סמרטוט אדום, שבת, השלושה-עשר ביולי אלפיים ושתים .'' ישארו להם כאן הנירנברגים ויתאכלו באש של עצמם, בלעדינו,'' אז בכל זאת אתה עוזב? סוריא


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5172
	המפלגות הסטליניסטיות באירופה ניסו בעבר ליצור
	מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 2:35) בתשובה לסוריא סהארה
	וללבות אווירת משבר. זאת במגמה להביא לשביתה כללית שתשבש את המערכות במדינה, ותוציא משווי משקלו את ''המעמד השולט'', דבר שיכשיר את עלייתו לשלטון של ''מעמד המדוכאים''. כיום אנו רואים מסורת סטליניסטית זו בכתיבתו של מר ספירו, שעיקרה - יצירת אקלים של משבר מאיים ומתמיד. ליבוי אווירת משבר זאת, מהלך אימים גם בהצגת תרחישי התדרדרות סטיכית (בלתי נמנעת). כיום, בניגוד לעבר, אין המטרה שיבוש מערכות ושביתה כללית. המגמה היא בריחה כללית (תוך תרחיש הידרדרות שהמסר בו הוא -ברח בזמן). בכך מאומצת מגמה של לוחמה ברברית, עם אובדן התוחלת להוצאת המערכות המתפקדות והמאורגנות במדינה משווי משקלן. מלחמת בני תרבות -מגמתה הוצאת היריב משווי המשקל. הדבר מקביל במידת מה לשיבוש מערכות במדינה. המלחמה הברברית של גורמי פרע עריצים -מגמתה היא הכחדת האויב. הדבר מקביל לנסיון לאיין (באמצעות הברחה) את נוכחותם של שכבות שתרומתם למערכות מרכזיות היא גבוהה. לוחמה ברברית זאת עשוייה לשמש גורמים ברבריים וקנאיים בקרב שכננו. היא גם עשוייה לשקף מגמות מורבידיות אצל אינטלקטואלים רטוריים שנכזבה תקוותם לכוח.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5158
	בדואים
	רועי בלום (שבת, 13/07/2002 שעה 22:11)
	צר לי שזו דעתך, שהם בני אותו עם עם הפלסטינים. יש בהם אמנם כאלו שיסכימו איתך, אולם רבים מאוד יתנגדו לכך. זה בערך כמו שתאמר שהדרוזים והפלסטינים הם אותו עם. אני לא ממליץ לך לעשות זאת ליד דרוזי, יש ביניהם איבה גדולה מאוד בנושא. (זאת משירותי עם מספר גדול של דרוזים בצבא ואף שיחות איתם במספר מקומות בארץ שבהם הם גרים). הבדואים אכן ניפגעים מהמדינה אולם המדינה אינה מתנכלת להם בכוח, היא לא מגרשת אותם מהישובים שהם בנו לעצמם, ישובים הכוללים בתי אבן ולא רק פחונים, היא לא נותנת להם מים וחשמל כשם שהיא לא תיתן גם ליהודים שיעשו זאת ללא אישורה. אבי עובד עם בדואים כבר למעלה מעשר שנים, אנחנו עובדים עם אחת המשפחות המכובדות בנגב, משפחת אל אול. המשפחה הזו ברובה הגדול או עשתה צבא או למדה באוניברסיטה (אני מדבר על הבנים, האב אפילו לקרוא לא יודע). הם חיים בנחלה משלהם כבר שנים מבלי שהמדינה מפריעה להם, שני אחים משרתים היום בקבע בצבא, אח אחד מורה ואח אחר עבד עד שהייתה לו תאונת רכב אצלנו בחברה, והיה מנהל התפעול במשך כמה שנים טובות. וזאת תוך כדי ניהול יהודים מדימונה ובדואים מהאזור ואפילו פלסטינאים. היום אח אחר הוא מנהל התפעול בחווה ואחראי באופן אישי על כל מה שקורה שם. הבעיה עם מה שעשו לבדואים זה שניסו ליישב אותם בצורה שלא מתאימה למנהגים שלהם והם סירבו לעשות זאת. היום מתננהל משא ומתן, אמנם בצורה חלשה ביותר, אבל מדי פעם עוד חשים בו שהם יוכלו להשאר איפה שהם יושבים, ולשלוט על האדמות שלהם, כאשר כל אחד מהם יקבל מרחב מחיה מסוים. הם מוכנים לכך והמדינה לא כל כך מגיבה כשם שהיא לא מגיבה בשום דבר שהיא לא חייבת להגיב בו. אולם הם רובם הגדול רואה את עצמו שייך למדינת ישראל וחלק מהעם פה, ולא שייך לפלסטין או שרואה עצמו קשור אל הפלסטינים בצורה זו או אחרת.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5181
	לרועי על הבדואים
	יורם (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 9:40) בתשובה לרועי בלום
	יפה דיברת אכן,הבדואים אינם פלסתינאים, אלא אם כן כורכים כל מי שנולד כאן כפלסתינאי.... אני, למשל, יליד פלסתינה א''י - ואינני מתבייש לקרוא לעצמי ערבי יהודי אם כי אינני בן התרבות הפלסתינאית..... מדינת ישראל, עוללה למיעוטים די הרבה עוול, גם הבדואים סבלו, כמו קבוצות אחרות בחברה הישראלית ולאו דווקא מוסלמים או ערבים..... אני מכבד את הבדואים ואפילו חייב את חיי לאחד מהם, מי שהיה מפקדי בצבא,עבדל מג'יד חאאדר....ליוותי אותו ברגעי אושר ועצב וגם כשנפגע על ידי המדינה ששמה מחסומים על דרך בנו, כשזה רצה לשרת בחיל הים. אך עבדל מג'יד היה חזק מכדי שעניין כזה ''יפיל אותו'', וסופו שמאבקו לשוויון הועיל. עבדל מג'יד נפטר לפני שנים מעטות, קצין בכיר במילואים וגיבור אמיתי. כשיש בקרבנו מי שמטיל ספק באהבת המדינה הרווחת אצל בדואים רבים, אני כועס. יודע שיש גם כאלה שאינם דווקא מאוהבי המדינה....אך לשם כך, הרי ידוע, אפשר להיות גם יהודי....


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5182
	*תגובה לסמרטוט []**
	ישראלי (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 10:29)
	[*] מהודעה זו הוסר בטוי לא הולם [המערכת] 1. להבדיל מבני לאום מסוים אשר לא שכחו מאום ולא למדו כלום, הבדואים יודעים את יתרונותיו של השלטון היהודי ביחס לנסיונם עם עמי ערב האחרים. ולראיה הנתונים הברורים לכל של אוכלוסית ה''מיעוטים'' ביחס למצבם במדינות השכנות (כמיעוטים או כרוב). אני שמח שלא השווית אותם לקאפואים. את הזכות הזאת אנו בהחלט שומרים לך ולשכמותך. -------------- 2. מאיפה הקרצת את המספרים האוויליים האלה(קרי 2% מהקרקע)? הבדואים לבדם כבר תופסים יותר מכך בכמה מונים בנגב לבדו. כדאי שתדבק בעובדות כפי שהן בשטח. הערבי הממוצע יש בבעלותו (בעלות פרטית) יותר שטח מהיהודי הממוצע בישראל. --------------- 3. אם רצינו הוכחות לחיבתך לשלטון החוק, הזדרזת לתת לנו אותן. בביקורתך כלפי השר לנדאו אתה כנראה שוכח שהשר מבצע את חובתו לאכיפת חוקי המדינה, או שהחוק לשיטתך ראוי להשתמש בו באופן סלקטיבי (מה שנוטל את העוקץ מביקורתך כלפי יישום בג''ץ קציר והחוק של דרוקמן). כן לכפות אותו בהקפדה יתירה כלפי מתנחלים ודתיים, ולא לכפות אותו לשמאל ויקיריו. ----------- 4. בנקודה זו אני מסכים איתך בהחלט. כל מי שלא מאמין במטרות הלאומיות של העם היהודי ונמצא עדיין כאן הוא בפירוש מאזוכיסט (במקרה הטוב) ומומלץ שיהגר למקום שמתאים יותר לבני העם ה''נאור'' (דמוקרטי, חילוני, סוציאליסטי). ------------ 5. אני מציע לך שתפסיק לנסות להלך עלינו אימים. היסטורית גם העמים שאנו כבשנו לא קיימים יותר (ותעביר את פיסת האינפורמציה הזאת גם לדוד שמעון במטותא). ------------- 6. דוגמא קלאסית לסלקטיביות באכיפת החוק. אם פעיל של כך היה אומר דברים ברוח זו, הוא היה עומד למשפט (למעשה הם נשפטו על דברים פחותים מהסתה זו). ------------- 7. הוא שאמרתי בסעיף הראשון, והרי ההוכחה מפי האובייקט (קאפו!).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5185
	טעות בעובדות: חנה סנש כתבה בשירה: אשרי הגפרור'' ולא
	מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 11:17)
	''אשרי הלהבה''.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5186
	''אשרי הגפרור שהצית להבה''
	שקד (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 11:58) בתשובה למיכאל מ. שרון
	- אם לדייק


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5458
	חנה סנש: אשרי הגפרור
	מוטקה צביאלי (יום רביעי, 17/07/2002 שעה 15:50) בתשובה לשקד
	מן הזכרון,תקנו אם טעיתי אשרי הגפרור שבער (יש אומרים נשרף) והצית לבבות אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות אגב, היה לי העונג להכיר את האחיין שלה. דוד סנש. יהודי יקר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5192
	חנה סנש - הדיבר כהוויתו
	מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 13:05) בתשובה למיכאל מ. שרון
	אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות, אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות. אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד... אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5193
	מר גידעון ספירו -אנא קבל התנצלותי בעניין השיר
	מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 13:07) בתשובה למיכאל מ. שרון


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5195
	''בפרץ''
	מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 13:52) בתשובה למיכאל מ. שרון
	מיכאל שרון בפרץ ובפרץ עמדנו דמומים וחיוורים, עת בנים סוררים נטשונו. וניראה כי כזב ונאוץ צוררים, אל חופים אסורים נשאונו. כי כיהיתם בני, ברזל ולצון, דמים וגבבה הגבהתם. עת הסער סביב יפרוץ ויידום, רכונים ועיקשים נוסיף לכת. תל אביב, 20 אפריל 2002


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5286
	מר שרון: ברכותיי
	אריה פרלמן (יום שלישי, 16/07/2002 שעה 8:02) בתשובה למיכאל מ. שרון
	אתה כותב שירה! כוונתי היא לא לתוכן המסויים של השיר הזה, היפה כשלעצמו, אלא לעצם העובדה שבימינו המודרניים - או ליתר דיוק - הפוסט-מודרניים, אתה כותב שירה עם משקל, קצב, עם משמעות שאפשר להבין... אין זה דבר של מה בכך - לא בימינו הרעים, ימי עירעור ערכים, והזניית התרבות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5529
	למר פרלמן: תודה. שירת ימינו מתאפיינת לעיתים אכן
	מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 1:41) בתשובה לאריה פרלמן
	במגמות הרסנות, גדימה וייסור כלפי רוח האדם. בזמנו כתבתי על כך, ואולי אציג קישורים מהויכוח שהתפתח, או אכתוב מאמר בנושא.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5207
	למיכאל שרון ולכולם
	שחור תלתלים (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 18:27) בתשובה למיכאל מ. שרון
	אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5212
	פשטות גואלת; או תמימות קדושה sancta simplicita ?
	מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 20:10) בתשובה לשחור תלתלים
	אמירה בה הגיב הפילוסוף ג'יורדנו ברונו כלפי אישה פשוטת-עם שניגשה והשליכה זרד למוקד האש עליו הועלה. זמן רב ''נחקר'' ברונו על ידי האינקויזיציה בשיטות עדינות יותר ופחות, ב''לשכה הקדושה'' ברומא Sant'Uffizio . משהוקרא בפניו גזר-דין המוות בשריפה על המוקד, אמר לשופטיו: ''אולי פחדכם במתן גזר הדין כלפי, גדול מפחדי בקבלי אותו''.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=5215
	ספירו מדבר על ''קפואים'', בדיחת השנה!
	ראובן גרפיט (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 20:47)

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.