יישר כוח למרדכי קידר, מהמחלקה הערבית באוניברסיטת בר אילן, על הערבית הרהוטה ועל ההצגה הנחרצת של העמדה הישראלית בריאיון המתוקשר ברשת הטלוויזיה הערבית אלג'זירה.

אלא שיש גם לתת את הדעת לכך, שמרדכי קידר קיבל פתחון פה מלא בערוץ תקשורת ערבי ללא שום הגבלה של ביטוי דיעותיו. ברור מאליו שעמדתו הישראלית הנחרצת של קידר נחשבת מקוממת ביותר בעיני הרוב המוחלט של צופי אלג'זירה. בכל זאת, הריאיון שודר במלואו ללא שום צנזורה.

נראה שיש שני צדדים למטבע של תחנת אלג'זירה. מחד גיסא, הערבים אכן מאמצים כיום ערכים דמוקרטיים של תרבות המערב. מאידך גיסא, הערבים חשים שהאפיזודה היהודית במזרח התיכון עומדת למצות את עצמה.

מרדכי קידר אכן הביע בתקיפות את נחישותו של השלטון הישראלי העכשווי ליישב כל כברת אדמה אפשרית ביהודה שומרון. אלא שבדרך אופיינית מדי לישראל המבולבלת, הוא נשמע די אנכרוניסטי. שכן, מספיק לשוטט בגליל, במשולש, בנגב, בחיפה, ביפו, בבאר שבע ובשאר הערים המעורבות על מנת להבין שאולי יהיה לנו נתח הגון מארץ האבות בחבלי יהודה ושומרון, אך לעומת זאת אנחנו הולכים ומאבדים חבלי ארץ נרחבים יותר בתוך הקו הירוק.

האובדן הפיזי של הארץ נובע ישירות מתהליך מתמשך של אובדן הזיקה הרוחנית לארץ ישראל. הערבים חשים בזאת, וכמנצחים פוטנציאליים הם נוהגים בנו בדרך ארץ ראויה של המביס כלפי המובס.

בסמוך לבניין שבו אני מתגורר, הולך ונבנה בניין מגורים חדש. הפועלים הערבים שוקדים על מלאכתם המפרכת בחום היוקד תחת עינו המשגיחה של מנהל העבודה הישראלי. הקבלן היהודי המפוטם עם פמליית מלחכי הפינכה שלו מופיע לעתים בשטח בזחיחות דעת מופגנת של כוכב עליון. אך הפועלים הערבים אינם מתרשמים משטויות ישראליות ראוותניות. הם ממשיכים לשקוד על מלאכתם בדממה.

השוויץ המופגן כה השתרש במנטליות הישראלית, עד כדי כך שהפך להיות לכרוניקה של עבריינות ידועה מראש. שכן, אגו מנופח וראוותני הוא מתכון בדוק לריקבון שכלי, רגשי ומוסרי. קשה להתעלם מהמשמעות הגלומה בניגוד הסמלי שבין השקדנות הדוממת של הפועלים הערביים לעומת שחצנותם הרעשנית הנבובה של העברייניים הישראליים השורצים בכל פינה.

אנחנו יכולים אומנם להשתבח בנציגים תקשורתיים נחרצים, דוגמת מרדכי קידר, אך הערבים הם אלה המלמדים אותנו כי מלל שאינו מגובה במעש הוא כמוץ הנזרה ברוח. יצירתה של אומה פלשתינית יש מאין תוך כמאה שנה הולכת ומאפילה על המפעל הציוני כולו המתבסס על אושיות הרוח של האנושות כולה, אשר ספגה מהמקרא את חזון הגאולה הגלום בשיבת ציון.

מדינת ישראל קמה אך ורק הודות לכוח המניע של יחידי סגולה אשר בזו לערך הדקדנטי של פרנסה טובה. מדינת ישראל נחרבת כיום על ידי כוחות ההרס הפנימיים של פולחן הפרנסה הטובה. אין כל בעייה לאומה הערבית להכריע אותנו בארצנו, כאשר אנחנו הולכים ושוקעים בתוך מי האפסיים של תרבות האגו, הקריירה, אני ואפסי עוד, עשה לביתך, תפוש כפי יכולתך.

---