לאחרונה אנחנו חוגגים הרבה בכל הקשור למדדי השחיתות המתפרסמים בעולם. אבל יש בינינו כאלה שמתנחמים בעובדה שאפילו אנגליה הצטרפה למועדון השחיתות. אלא שאצלם לפחות, יו''ר הפרלמנט הבריטי התפטר מתפקידו, וכך גם אחד השרים. הם לא חיכו להחלטה של היועץ המשפטי לפתוח בחקירה או להגיש כתב אישום. הם לא נשאו נאומי רהב שבהם טענו שהם זכאים כל עוד לא הורשעו בבית המשפט. בגלל רגישות צבורית ומרוב בושה - הם פשוט התפטרו. לא כך זה אצלנו.
בחוקת השפוט הצבאי יש שתי ערכאות להעמדה לדין. הערכאה הראשונה והפשוטה יותר היא ''הדין המשמעתי''. בערכאה זו מעמידים לדין על עבירות קלות ערך. הערכאה השניה היא בית-הדין צבאי, הקיים בכל פיקוד ובחילות האוויר והים; ובית הדין הצבאי של המטכ''ל - שדן כל קצין מדרגת אל''מ ומעלה. כאשר הפרקליט הפקודי מחליט להעמיד לדין קצין או נַגָּד, תמיד תמיד יתווסף סעיף אישום נוסף, בנוסף על סעיף העבירה, והוא הסעיף של ''התנהגות שאינה הולמת את דרגת הנאשם''. אין לזה מקבילה בדין האזרחי. למשל, אם יוחלט להעמיד לדין את אהוד אולמרט בפרשת ''ראשון-טורס'', כתב האישום לא יכלול סעיף שבו ייאמר התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של ראש הממשלה.
הדין הצבאי מאד מחמיר עם קציני הצבא, כי קוד ההתנהגות הצבאי אינו סובל התנהגות שאינה הולמת. וזאת כדי לתת דוגמא ומופת לחיילים. שכן מפקד שהוא נקי כפיים ובר-לבב, חייליו ילכו אחריו באש ובמים. אלא שלצערנו גם כאן,
בצה''ל , נורמות ההתנהגות הן בירידה. אפשר ש''ראשון-טורס'' נתן את האות.
אביא לדוגמא שתי פרשיות שבהן היו מעורבים קצינים בכירים מאד. לפני כחמישים שנה, נתפש רס''ר מטבח שעה שגנב שק סוכר לביתו. להגנתו טען הרס''ר כי עשה זאת בגלל מצוקה כלכלית - משכורתו אינה מספקת לכלכל את משפחתו. בימים ההם אנשי צבא לא הועמדו לדין, אלא פשוט גורשו מן השרות הצבאי. הנושא הגיע לאלוף הפקוד, וזה החליט לגרש את הרס''ר מצה''ל. מפקד החטיבה של הרס''ר, אל''מ אורי בן-ארי ז''ל, התנגד לגרוש. הוא גילה הבנה למצוקתו הכלכלית של הרס''ר וניסה לסנגר עליו. הנושא הגיע עד שר הבטחון, דוד בן-גוריון, והוא הצדיק את החלטת הגרוש. אבל אל''מ אורי בן-ארי בשלו, הוא נפגש עם שר הבטחון וניסה למנוע את החלטת הגרוש.
בן-גוריון אמר אז, כי אם הרס''ר סבל ממצוקה כלכלית, היה עליו לפנות לקצינת הסעד (היום התפקיד נקרא קצינת ת''ש=תנאי שרות), ולא להגרר למעשה של גניבת שק סוכר. ואז כצעד אחרון כדי למנוע את גירוש הרס''ר מן השרות, אמר אל''מ בן-ארי לשר הבטחון: אם הרס''ר הולך, אז גם אני הולך. בן-גוריון השיב לו: זה אומר שאתה תומך במעשהו - אז גם אתה תלך. ומח''ט השריון המוכשר הלך הביתה. אבל יש לציין, כי אל''מ בן-ארי היה קצין מוכשר ומוערך מאד, וראו בו אז את אחד הקצינים שיהיו מועמדים לתפקיד הרמטכ''ל. דרגת אל''מ נחשבה לדרגה בכירה ביותר, כי בימים ההם לא היתה קיימת דאגת תת-אלוף.
בימים אלה פורסם על תא''ל צ'יקו, מפקד הכוח הצה''לי בגזרת הרצועה, שנתן לבנו בן ה-14 לנהוג בטרקטורון. למרבה הצרה הילד הסתבך בתאונה שגרמה נזק לרכב אחר. הילד נהג את הטרקטורון בגיל לא מתאים וללא רשיון נהיגה; וגם אם אלה היו לו עדיין אסור היה לו לנהוג בטרקטורון הצבאי. האב שילם מכיסו את הנזק לבעל הרכב, אבל לרשויות הצבא מסר כי הוא נהג ברכב. אומרים על הקצין הזה שהוא קצין מוכשר ומבטיח. ולכן מחלו לו על העמדה לדין בבית צבאי, ועל הכתם של ''התנהגות שאינה הולמת''.
אורי בן-ארי לא עשה שום עבירה, הוא רק חמל על הרס''ר עם משפחתו מרובת הילדים. אבל אותו שלחו הביתה. צ'יקו הרשה לבנו לנהוג ברכב צבאי ללא רשיון, ומסר דיווח שקרי, שהוא היה הנהג. אבל אותו השאירו בשרות הצבאי.
במאמר מוסגר נציין, כיון שאורי בן-ארי כבר לא אתנו, הוביל את חטיבה 10 לכיבוש נבי סמואל, צפון ירושלים, רמאללה ויריחו; והשתתף בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. אני יכול להעיד ממקור ראשון, כי בכיבוש רמת הגולן הוא מנע התנגשות חזיתית בין שתי חטיבות צה''ליות. אבל על כך נספר במאמר אחר. הוא הועלה לדרגת תת-אלוף בתום המלחמה. במלחמת יום הכפורים היה אחד מקציני השריון הבולטים ביותר במערכה.
