אם יש דבר שמקומם את השמאל הוא מסירת נושא הרווחה לעמותות החברתיות. עצם העובדה שהממשלה הזו, וקודמותיה, מסרו יותר ויותר אחריות לעמותות גמילות חסדים ואספקת מזון, ואף תמכו בהן מבחוץ, מוציאה את השמאל הפוליטי-תקשורתי מן הכלים. הצווחה העולה מן ה''הפרטה'' של מערכת הרווחה היא כמעט בעוצמת הצווחה שעלתה אחרי דברי ליברמן שהוא איננו מחויב לסיכומי אנאפוליס. ולא רק אצלנו. גם השמאל האמריקני הזדעזע מכוונתו של הנשיא בוש לחזק את מערכת הצדקה הקשורה לממסד הדתי-נוצרי, ואף מצא את הדרכים לעצור את המהלך.

מספר סיבות לדבר האחד, שלטון שמאלני רוצה לשמר את כוחו באמצעות קשירת הנזקקים למפלגה שמספקת את צרכיהם. השני, כמעט כל העמותות הללו מונהגות בידי אנשי חסד מן המגזר הדתי, למרות שרוב המקבלים אינם מן המגזר הדתי, השמאל לא אוהב זאת. השלישי, והחשוב ביותר, העברת התמיכה החברתית לרשת החברתית גוזלת מן המפלגה את היכולת לסחוט תמיכה אלקטורלית מן הנזקקים הערבים, שכיום מסובסדים על ידי החברה היהודית בשלושת אלפים דולר(!) לכל איש אישה, אישה שניה שלישית ורביעית, וילד, במגזר הערבי. ללא אמצעי זה כיצד תוכל ציפי או מופז או פואד לגייס אלפי מתפקדים ל''קדימה'' וה''אבודה'' בישובים פטריוטיים כגון רהט, חורה ותל-שבע?

וכאן קבור הכלב. מדינת ישראל חייבת רווחה לכל אזרחיה, גם אלו השולחים את ביתם לירות בשוטר לאחר שהביעה את רצונה להיות שהידה. אבל מדינת ישראל איננה מחויבת לתמוך באגודות צדקה, אלא אם רצונה בכך, וגם כאן, רק לאחר שאלו גייסו אמצעים מן הציבור.

לפני חצי שנה עמד חבר הכנסת אפי איתם לפני קהל שבע ושמאלני בחלקו הגדול ואמר: יש לבטל את מנגנוני הרווחה. את הצדקה יש להעביר לעם היהודי. רק כך אפשר להפסיק את התמיכה בגייס החמישי, את הג'יזיה שמדינת ישראל משלמת לו. נראה שהיום, כאשר אפי איתם הוא שותף שקט של נתניהו, יתכן שהחיסכון של 20 מיליארד שקל של תמיכה במגזר אכן יתממש. חשבו כמה מקומות עבודה אפשר ליצור בעשרים מיליארד שקל, לשנה.

---