ההתפתחויות במשק הישראלי (מיתון, צמיחה...) תלויות מאד במתרחש במשקים אחרים. לכן הערכות ותחזיות לגבי עומק ומשך המיתון במשק הישראלי, תלויות בהערכות מה יקרה הקשר הזה באותם משקים.

המאמר מתחיל בניתוח והערכה לגבי המשק העיקרי בו תלויה הכלכלה שלנו, ארה''ב. אחר כך אנתח אברר אותן שאלות ביחס לשאר המשקים מהם מושפע המשק שלנו. אסיים בהערכה מה צפוי לקרות במשק הישראלי בשנתיים הקרובות.

---

ארה''ב

לקראת סוף 2007 ובמהלך 2008 הכריז הפד על שורה של כלי מדיניות חדשים כדי שיוכל יותר טוב להתמודד עם המשבר הפיננסי. בעקבות זאת, במהלך 2008 הבטיח הפד להעמיד עד כ-‏1.0 טריליון דולרים למערכת הפיננסית וחברות כמו בצרות ((Fed Announces $800 Billion). במקביל הפד הוריד את הריבית, בצורה חדה, מ-‏3.5% לרמה של 0 עד 0.25 אחוזים ((federal funds rate). בסתיו האחרון הבטיח הקונגרס תקציב של 700 מיליארד דולרים לטיפול במשבר במגזר הפיננסי.

הכוונה, המטרה, של כל הצעדים האלה היתה לעודד את המערכת הפיננסית לספק מקורות מימון למשק. למרות כל זאת המערכת הפיננסית נתקעה ונשארה תקועה - לא משחררת אשראי והלוואות. אפילו מסתבר שהבנקים מקשיחים את תנאי ההלוואות ((Banks still tightening loan standards).

כנראה שבמגזר הפיננסי יש מקורות מימון אבל ברור שאין ביקוש או שאין הקצאת אשראי או הלוואות ברמה משמעותית. המדיניות המוניטרית לא עוזרת. מה זה מזכיר לנו? את בעיית ''מלכודת הנזילות''. במצב הזה המחיר האלטרנטיבי של הכסף, הריבית, הוא קרוב לאפס או אפס והרחבת כמות הכסף גורמת לאנשים ועסקים לאגור אותו במקום להפוך אותו למקור מימון להשקעות יצרניות. לכאורה המשק האמריקאי נמצא בתחום מלכודת הנזילות.

שיעור הריבית, ה-federal fund rate, ירד כל כך נמוך כחלק מהמהלכים של המדיניות המוניטרית, שכבר הזכרנו לעיל, כדי לגרום לחידוש הצמיחה במשק המצוי במיתון. אם גם המיתון ימשך אפשר שיווצר תהליך של ירידת מחירים, דיפלציה, שאם ימשך תעלה הריבית הריאלית, יעלה הערך הריאלי של החובות, תיפגע יכולת ההחזר של הלווים ויעמיק המשבר ((עד מתי יימשך המיתון-משבר).

בנתיים המיתון נמשך - המגזר הריאלי נעצר והתוצר החל להצטמק. לפני מספר ימים נודע לנו שבמהלך הרבעון האחרון של 2008 התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) במשק האמריקאי המשיך לרדת. אם ברבעון הקודם הירידה היתה ''רק'' 0.5% הרי שלפי הערכות עדכניות שיעור ירידת התמ''ג, במונחים שנתיים, הגיע לכדי 3.8%. במהלך שנת 2008 נמחקו כ-‏3.6 מיליון משרות (Employment Situation Summary) כאשר כחצי מהכמות הזאת נמחקה בשלושת החודשים האחרונים בלבד ((Employment Situation Summary, Employers slash 598,000 jobs in Jan).

נתוני הצמיחה השלילית והירידה בתעסוקה מעידים שהמיתון מעמיק בקצב עולה - שעוד יהיה יותר גרוע. הירידה בתעסוקה ולכן בהכנסה, והירידה בעושר בגלל ירידת ערך הנדל''ן, ערך הפנסיה וערכן של השקעות אחרות גורמים לירידה בצריכה. אבל הירידה בצריכה מאלצת את החברות לקצץ ביצור ובתעסוקה וחוזר חלילה. נוצר תהליך הצטמקות של המשק האמריקאי שבעצם מזין את עצמו.

כאשר קיים מצב של ''מלכודת נזילות'' מדיניות מוניטרית היא חסרת השפעה. לכן לדכא את המיתון ולגרום לצמיחה רצוי להפעיל מדיניות פיסקלית. אבל זה עוד לא ממש קרה – המדיניות הפיסקלית המתוכננת של ברק אובמה על סך של כ-‏800 מיליארד דולר עוד לא אושרה סופית. על הרקע הזה לא יהיה זה מוגזם להעריך שמגמת הירידה בתמ''ג תמשיך ברבעון הנוכחי ויתכן מאד לאורך השנה כולה. קשה מאד לראות את האור בקצה הירידה. ישנם גם כלכלנים שמביעים ספקות ביחס לאפקטיביות של התוכנית של אובמה כי המיקוד והיקפה של התוכנית קטן מהנחוץ. קרוגמן אפילו חושש שאם לא יהפכו את התוכנית לאפקטיבית יותר המשבר יהפוך לאסון ((Shock and oy).

כפי שנראה כעת מתוצאות הדיונים בסנט התוכנית הנוכחית של אובמה תקוצץ. מנגד, יותר ויותר ברור שהיקף ההוצאות הציבוריות הנחוץ גדול בהרבה ממה שהיה בתוכנית המקורית. כל זה מטיל ספק גדול על היכולת של התוכנית כפי שהיא כעת לעצור את התפתחות המשבר בארה''ב. מסקנה מתבקשת היא שהסיכוי שהמשבר יסתיים השנה או עד החודשים הראשונים של 2010 קטן והולך.

---

שאר חלקי העולם

גם המשקים האחרים בעולם סובלים ממיתון. בחלק ניכר מהם המיתון שמתפתח מקורו במשבר הסאב-פריים האמריקאי ובועות נדל''ן משלהם. כך זה באופן כללי במשקים המאוגדים באירגון ה-OECD וכך זה במשקים פחות מפותחים.

גם הכלכלה הסינית, השלישית בגודלה בעולם, משלמת מחיר לא פשוט בדמות ירידה משמעותית בשיעורי הצמיחה ועליה ניכרת בשיעור האבטלה. הבעיה הזאת פוגעת קשה במהגרי העבודה שבאו מהאזורים הכפריים בעקבות הפיתוח המואץ. 20 מתוך ה-‏130 מיליון מהגרי עבודה הפסידו לאחרונה את עבודתם וחלקם אפילו חזרו לכפרים בהם קשה מאד למצוא מקור הכנסה עבור המשפחה (Migrants See Jobless Ranks Soar).

שיעור הצמיחה המהיר, ממוצע של 10% לשנה בעשור האחרון, היה נחוץ כדי לספק מקומות עבודה למהגרי העבודה שמספרם צמח והלך. אבל הקצב הזה ירד באופן משמעותי במהלך 2008לרמות נמוכות (6.8% ברבעון האחרון) מכדי שיוכל לספק מקומות עבודה למהגרי עבודה חדשים ואף היה גורם עיקרי לעליה באבטלה של אותם 20 מיליון מהגרים. החשש ממהומות והעמקת העוני גרמו להחלטה לעודד את הצריכה המקומית באמצעות הגדלת ההוצאה הציבורית (מדיניות פיסקלית) בגובה של כ-‏586 מיליארד דולר והורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי ((China says slump worsening, סין השיקה חבילת חילוץ חדשה בהיקף של 19 מיליארד דולר להמרצת הכלכלה).

אחת הסיבות לירידה בצמיחה היא הירידה המשמעותית ביצוא למשקים המפותחים בגלל המיתון בהם. גם ביפן, המשק השני בגודלו בעולם, וגם בקוריאה הירידה ביצוא היא גורם לירידה בצמיחה ואפילו לצמיחה שלילית. המשק הגרמני, הרביעי בגודלו, גם הוא בצרות – התמ''ג הצטמק ברבעון האחרון של שנת 2008 (German GDP contracts sharply) ובכך המשיך את המגמה שהחלה במהלך השנה.

בכלל, ברוב שאר המשקים הגדולים באירגון ה-OECD כמו בריטניה, צרפת, איטליה המצב דומה: ירידה של התמ''ג ושל רמת התעסוקה. גם כאשר בוחנים את העובדות לגבי ארצות האיחוד האירופאי או לגבי האירגון כולו מתקבלת תמונה דומה צמיחה שלילית (Key economic Indicators (KEI)).

כמו בארה''ב גם בארצות האחרות שחברות ב-OECD מפעילות הממשלות מדיניות פיסקלית מרחיבה וגם הבנקים המרכזיים מנסים לעשות זאת באמצעות המדיניות המוניטרית. אבל למרות צעדי המדיניות האלה בשלב זה נראה שהמשבר הכלכלי דווקא מעמיק. גם העובדות שעולות מניתוח המצב בארה''ב תורמות למסקנה שעומק המשבר ומועד סיומו לוטים בערפל.

---

המשק הישראלי

בגלל אופיו של המשק הישראלי התלות שלו במה שקורה במשקים האחרים שהזכרנו גבוהה למדי. ראשית, בגלל שהוא משולב היטב בכלכלה העולמית. שנית, המשק שלנו מוגדר כקטן ופתוח והצמיחה תלויה ביצוא ממגזר ההי-טק עם בעיקר לארה''ב שהיא גם המוקד של המשבר הנוכחי (קרנית פלוג בכנס הרצליה).

דבריה של מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל מבוססים בין השאר על מחקר שנערך בשנת 2006. המחקר הזה הראה שהשפעת גורמים חיצוניים (בעיקר הסחר העולמי והצמיחה בארה''ב) אחראית לכ-‏2/3 משיעור הצמיחה שבאה בעקבות המיתון של השנים 2001 – 2003. גורמי מקומיים והמדיניות הכלכלית עשו את השאר ((הגורמים לצמיחה המתמשכת מאז 2003).

על פי העובדות האלה יש למדיניות כלכלית מקומית יכולת השפעה על המשק הישראלי. כך גם טענתי בימי המיתון הקודם ולכן אישור התקציב במועד והפעלת כלי מדיניות פיסקלית בחצי השנה האחרונה היתה יכולה לשפר את המצב הכלכלי. העובדה ששני אלה לא קרו לא מנעה חלק מן הפגיעה של המשבר העולמי במשק הישראלי.

אבל כפי שכבר כתבתי בעבר התלות הגבוהה של המשק הישראלי בהתפתחויות בכלכלה העולמית, בעיקר במשק האמריקאי, היא הגורם העיקרי למיתון אצלנו. התלות הזאת תשפיע מאד על המשך המיתון כאן ועל תהליך היציאה ממנו. עם זאת אי-הודאות בהקשר הזה היא גבוהה משתי סיבות לפחות. ראשית, המשמעות של שני החלקים הקודמים היא שעדין לא ברור עומק המשבר-מיתון, אורכו ומאפייני תהליכי היציאה ממנו במשקים האחרים. מאחר שכך לא ברור מה יקרה במשק שלנו – עומק המיתון, אורכו ואיך יראה תהליך היציאה מהמיתון. שנית, לא ברור עדין מה תציע או תעשה הממשלה הבאה. אם היא תקום מהר תזדרז ותפעל נכון כבר במהלך הרבעון השני השפעת המדיניות שלה ''תוכל אולי'' להיות מורגשת לקראת סוף השנה הנוכחית.

אי-הודאות הגבוהה לא מאפשרת לקבוע בביטחון מה יהיה עומק המיתון בארץ ועד מתי הוא ימשך. לכן נסיים עם הערכתו של פרופסור זוהר גושן, יו''ר הרשות לניירות ערך, לגבי יציאת המשק הישראלי מהמשבר: ... 2009 תהיה שנת השיא של המשבר, אבל עדין קשה להעריך שנצא ממנו ב-‏2010. קצב היציאה מהמשבר יושפע בעיקר ממה שמתרחש בארה''ב (יהודה שרוני, ''הבן שלי אומר: תגיד תודה שהמשבר נפל במשמרת שלך'', עסקים, מעריב, 6.2.2009, עמ' 17).

---