פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_532

ההצגה ''ירמה'' של לורקה - משל למצב במדינת ישראל
אורי מילשטיין (שבת, 06/07/2002 שעה 12:32)

ב''תיאטרון נוצר'' הפועל בבניין ''אלהמברה'' (שדרות ירושלים 39 ביפו). מועלית עכשיו ההצגה ''ירמה'' מאת המחזאי הספרדי המהולל פרדריקו גרסיה לורקה, שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים ונרצח על ידי פרנקו במלחמת האזרחים שם.

מנכ''לית התיאטרון דלית היא בתי. היא גם עיבדה את המחזה וביימה אותו. רעייתי שפרה משחקת בו. אחרי שחשפתי את מעורבותי האישית אביע את דעתי:

''תיטארון נוצר'' הוקם לפני עשר שנים על ידי קבוצת אנשי תיאטרון בראשתם של אבישי מילשטיין ודלית מילשטיין (אינם קרובי משפחה) כדי ליצור שפת תיאטרון חדשה. בעשר השנים האלה הם העלו מחזות רלבנטיים הנוגעים בבעיות המרכזיות של חיינו: מלחמה, השמדה,גבולות וטריטוריות. במחזות אלה הם יצרו שפה תיאטרונית חדשה: התיאטרון הטוטאלי המתיימר להחזיר את מושג הקתרסיס (זיכוך) של אריסטו לאולם התיאטרון במאה בישראל במאה ה- 21.

במחזה ''ירמה'' חואן, בעלה של ירמה, אוהב את האדמה שלו. כשהיא יבשה ומבוקעת הוא מרווחה אותה במים וזיעה. כשהיא חומה ורטובה הוא טומן עמוק בשתי ידיו זרעים לאביב הבא וחותם את הגומות בנשיקה. האדמה נענית לו ביבול ועדרים. הוא בנה הנבחר. הוא המאהב המועדף שלה. אבל היא קנאית, האדמה הזאת ולא רוצה להתחלק בו עם אף אחת, לרבות עם אשתו ירמה.

המחזה עוסק בעקרות של הגיבורה,ירמה. בפרשנות של דלית העקרות נובעת מן הקנאות של הבעל חואן לאדמה ומרצונו להרחיב את גבולות הטריטוריה שלו. נוצר מתח בין ''הציווי הטריטוריאלי'' לצו ''פרו ורבו''. והרי זה הנושא שבו כולנו עוסקים גם בפורום זה וגם בשיח הישראלי.

אני ממליץ למשתתפי הפורום לראות את ההצגה שתועלה בימי חמישי, שישי ושבת עד סוף יולי. גם הערב יש הצגה. מספר הטלפון של התיאטרון הוא 03-5189914.

קישורים:
אתר תיאטרון נוצר


http://www.faz.co.il/thread?rep=4581
ברכות ל''ירמה'' ולמעורבות משפחת מילשטיין
שמעון מנדס (שבת, 06/07/2002 שעה 13:54)

ראיתי את המחזה ''ירמה'', מאת הסופר והמחזאי פדריקו גרסייה לורקה, לפני כארבעים שנה. המחזה תורגם אז על ידי הסופר רפאל אליעז ז''ל. המתרגם היה מיוצאי יהדות בולגריה (כמו זיקו גרציאני, הרב אברהם בכר ואחרים), יהדות שהביאה יחד עימה מכמני תרבות עשירים.

רפאל אליאס עיברת את שמו מיד בהגיעו לארץ: אליעז. שליטתו בשפה הספרדית היתה לעילא ולעילא. ולכן, את ענין השפה צריך לבדוק - אלא אם כן המחזה המועלה מחדש משוחק בעברית של רפאל אליעז.

את תפקיד ירמה בהפקה הישנה שחקה שחקנית בשם מתי. אפשר שגם היא היתה מיוצאי בולגריה, אבל בזאת אינני בטוח. אם זכרוני אינו מטעני, את המחזה ביים אז יוסף (פפו) מילוא בתיטארון הקאמרי.

בנושא הרבייה והעקרות, אני זוכר את השיר שמתי/ירמה שרה לבן זוגה: מה תשאל מעימי, נערי נער חמד... והמנגינה המופלאה שמעידה כאלף עדים על ספרדיותו של המחזה, עדיין מהדהדת באזני.

אז ברכות לך אורי יקירנו, על גאוותך בנשיך המובילות את המחזה, וברכת הצלחה להן. מעניין מאד לראות את ירמה שוב בפרספקטיבה של ארבעים שנה לאחור. נלך לראות בתקווה שנכפיל את ברכותינו פי אלף.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4583
שמעון: לצורך ההפקה הנוכחית תורגם המחזה מחדש
אורי מילשטיין (שבת, 06/07/2002 שעה 14:20)
בתשובה לשמעון מנדס

על ידי אבישי מילשטיין שהוא המנהל האומנותי של התיאטרון. עיבדה אותו דלית. אני סבור שהתרגום מצוין. מענין לשמוע את חוות דעתך אחרי שתראה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4607
לורקה ולקחים שלא נילמדו [*]
גדעון ספירו (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 1:45)

[* מתגובה זו הוסר ביטוי בלתי הולם. המערכת].

שמחתי לקרוא על העלאת ההצגה ''ירמה'' של לורקה בתיאטרון נוצר. לורקה, איש השמאל, נרצח בגרנדה על ידי הפשיסטים הספרדים בתחילת מלחמת האזרחים בספרד בשנת 1936. לורקה נלקח עם עוד שניים מחבריו לחורשת זיתים ושם נרצח בידי הפשיסטים. בהרצאה שנשא בימים אלה בבית כנסת השר המתנחל הגנרל אפי פיין, הוא המליץ ליישם שיטה זהה לאנשי המנהיגות הפלסטינית: לקחת אותם לפרדס ולתקוע להם כדור בראש, בלי חקירות, משפט וכל השטויות הבירוקרטיות האלה.
פשיסטים בני לאומים שונים חושבים באותו ראש, ומגיעים לפתרונות דומים.

רציחתו של לורקה היתה תחילתה של רדיפת אנשי רוח שמאליים וליברלים על ידי משטרו הפשיסטי של הגנרליסמו פרנקו. 31 שנים לאחר תחילת מלחמת האזרחים בספרד, הלכה ישראל בעקבות פרנקו, והקימה משטר דיכוי שהתאנה, בין השאר, לאנשי רוח, אמנים, סופרים, שחקנים, מרצים. למשל: הצייר הפלסטיני פתחי גב'ן, הובא ביום חמישי ה- 10 במאי 1984, בפני בית משפט צבאי בעזה והואשם כי בציוריו הוא ''מסית נגד ישראל''. התובע הצבאי הביא כראייה את ציורו ''אל אמל'' (התקווה) וטען כי בחלקו העליון מופיעים ארבעה צבעים של הדגל הפלסטיני, דבר המהווה ''הסתה נגד ישראל''. השופט הצבאי גזר על האמן, אב לשבעה ילדים, חצי שנה מאסר בפועל, חצי שנה מאסר על תנאי וקנס בשיעור 30 אלף שקלים.

אתם לא מאמינים? תשאלו את שמעון מנדס. הוא ראה את ההצגה של לורקה לפני 40 שנים, אבל היה מאוחר יותר בכיר בכוחות הכיבוש הישראלים. אני מניח כי המקרה מוכר לו. אנשי מודיעין ושב''כ היו בדרך כלל אחראים לסוג כזה של רדיפה והעמדה לדין.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4614
גדעון, אתה היית חייל ביחידת עילית של
אורי מילשטיין (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 8:01)
בתשובה לגדעון ספירו

''כוחות הכיבוש'' וגם אני כמובן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4620
אורי: אני הפקתי לקחים
גדעון ספירו (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 11:06)
בתשובה לאורי מילשטיין

אורי שלום,
אתה צודק. הייתי חייל ביחידת עילית של כוחות הכיבוש, אולם זה היה שעה שהייתי חייל בשירות חובה, ובהחלט הייתי אז קורבן של שטיפת מוח של המערכת. אילו הייתי יודע אז מה שאני יודע היום על ההרפתקה האימפריאליסטית במה שנקרא ''מבצע קדש'' ב- 1956 שעה שצנחתי במיתלה, בהחלט ייתכן (ככל שאפשר להיות חכם לאחור) שהייתי מסרב להשתתף בה.

בימים הראשונים לאחר כיבוש ירושלים הייתי חלק מחיל הכיבוש הישראלי במזרח העיר. לראשונה עמדתי במצב של איש חמוש במדים מול אוכלוסייה אזרחית. שעה שכולם סביבי היו שיכורי ניצחון, הלכתי בתחושת מועקה על היותי חייל כיבוש. כאשר ההשתחררתי משרות המילואים בסוף יוני 1967, החלטתי שלעולם לא אחזור להיות חייל כיבוש השולט על אוכלוסייה אזרחית. וזאת זמן רב לפני שגיבשתי פתרונות פוליטיים כאלה או אחרים. בהחלטה זו עמדתי ומאז 1967 ועד סיום שירות המילואים שלי בשנת 1985 לא חזרתי לשמש חייל כיבוש בשטחים הכבושים, ולו פעם אחת.
היום אינני גאה על תקופות אלו בצבא. אני הפקתי לקחים. זהו ההבדל ביני לבין מנדס, וביני לבין מרבית משתפי הפורום.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4624
גדעון, הלקחים של רצח לורקה ושל מלחמת 67
אורי מילשטיין (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 13:16)
בתשובה לגדעון ספירו

הם: אם לכוחות הדמוקרטיים היה כוח צבאי יעיל יותר פרנקו לא היה מנצח ולורקה לא היה נרצח. אם צה''ל היה צבא מקצועי ב- 1967 ראשי המדינה היו בוטחים בו ולא יוזמים התקפת מנע ואז ההיסטוריה שאתה מיצר עליה, היתה מתפתחת לכיוון אחר לגמרי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4629
אז מה היה עלול לקרות?
ניר (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 14:11)
בתשובה לאורי מילשטיין

לא היינו משחררים את ירושלים?

אם כך, עדיף צבא חובבני, אם הוא באמת חובבני, או ''חובבני''
http://www.faz.co.il/thread?rep=4637
לניר ולכל האחרים: מערכת ביטחון חזקה חיונית
אורי מילשטיין (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 17:17)
בתשובה לניר

לפי כל השקפת עולם, גם לאנשי ''מפלגת ''השלום'' וגם לנאמני ארץ ישראל. מה היה אילו, אין לדעת בכל מקרה, כי הרי עם מערכת ביטחון חזקה ניתן היה באופן חלופי לא רק להשיג את אותם הישגים, אלא גם להשיג הכרעה כה חזקה, עד כדי כך שהאויב היה מוותר על הסכוי לגמול לנו בסיבוב נוסף. אז היתה נמנעת מלחמת יום הכיפורים. לכך, אני מניח, אתה וחבריך לא הייתם מתרעמים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4631
אורי, אני מקווה מאוד שאינך נופל בפח
ישראלי (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 14:42)
בתשובה לאורי מילשטיין

הרלטיוויזם המוסרי שאדון ספירו מייצג בדבריו. הרי ההשוואה עצמה בין אנשי רוח לטרוריסטים שפלים (שהאדון מתייחס אליהם כלוחמי חופש) פסולה על פניו מכל וכל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4639
ישראלי: ראה תשובתי לניר
אורי מילשטיין (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 17:19)
בתשובה לישראלי

http://www.faz.co.il/thread?rep=4634
אורי: ''אילו'' בלתי אפשרי. הרפובליקנים היו אנרכיסטים
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 16:48)
בתשובה לאורי מילשטיין

רומנטיים. הדבר הישפיע על אופן אירגונם הצבאי. שכן סגנון חשיבה ומבני-העל של אירגון הנסיון וההוויה משפיעים על צורות אירגון אחרות, כגון אירגון צבאי.

פרנקו היה פאשיסט. המונח לקוח מהמושג הלטיני פסיו, המורה על ליכוד ערמת זרדים למקשה אחת.

הרעיון, שגובש על ידי הוגי דעות איטלקים, הינו שכל זרד בנפרד ניתן לשבירה בנקל, אך אלומה מגובשת קשה כצור.
גישה זאת הגבירה את האוריינטציה להשתית אירגון מרכזי ומגובש, כלפי מערכות כאוטיות.

עלינו להבין שהפשיזם האיטלקי צץ כאנטיתזה למציאות ''ספגטי ומקרוני'' אנרכית ורופסת ששררה באיטליה, כאשר כל המערכות החברתיות היו מפוררות ומושחתות, והגורם הלכיד היחידי שם היו משפחות המאפיה, שמקורם עוד בתקופת נפוליאון. לכידות מאפיה יחסית זאת, תבעה את מחירה - שחיתות והשחתה. חבורות המאפיה נלחמו זו בזו, בדומה לכנופיות בלבנון, על שליטה על משאבים כלכליים.
על רקע מצב אנרכי לא נסבל זה, כשכל המערכות במדינה היו משובשות, קם הפאשיזם האיטלקי, שלא היה אגב אנטישמי ודורסני/קטלני ביסודו כנאציונל סוציאליזם , ואף יהודים שמשו בהנהגתו בשלבים ראשוניים, קודם לתכתיבי בעל הברית הנאצי.

ונחזור: הפשיזם היציע לספרד בעלת המבנים החברתיים האגררים הנחשלים, אך הזכרון ההיסטורי הגדול, מבנים של סדר אפקטיבי ואירגון.

הדבר מגביר כמובן את רמת היעילות, אך פשיזם אינו זהה ליעילות, שכן, יעילות הינה תכונת-על של כל אירגון אפקטיבי באשר הוא, כשהגברת היעילות מציינת השגת יחס (רציו) תמורה/מאמץ שולי גבוה יותר בנקודות זמן.

יעילות הינה שאיפה כללית של כל פעילות אנושית, וניתן למצאה הן ביזמות האמריקנית המדגישה את אוטונומיית הפרט, והן בסביבות אנושיות אחרות. ואף על פי כן רבים בארצנו מזהים הטפה ליעילות עם פאשיזם, בגלל אסוסיאציה רחוקה.

יוצא שצבאות פרנקו, פעלו ביעילות רבה יחסית. בנוסף, היתה בהם הנכונות הפשיסטית להקרבה, תוך ססמת ''הבוז למוות''.

הצבאות הרפובליקנים מאידך אופננו על ידי מידת אירגון נמוכה יחסית, עקב גישתם האידאולוגית.
מפאת היעילות הנמוכה כגופים צבאיים סדורים, הרי שבלוחמה סדירה לא היה להם כל סיכוי מול הצבאות הפשיסטיים. המנהיגים הצבאיים הרפובליקנים שגו בהתיצבותם מול פרנקו כצבא סדיר.
שכן הגישה העדיפה עבורם היתה לנקוט במלחמת גרילה מבוזרת, התואמת יותר סטרוקטורות אנרכיות שהינן מבוזרות (זאת הגם שביזור אינו בהכרח חוסר אירגון, אך זה נושא נפרד: ניתן גם להציג מערכות מבוזרות מתואמות, ואת זה עשיתי בספרי ''חלוקת קשב'').
אחר הכל, ספרד הינה בעלת מסורת של לוחמת גרילה מאז נלחמו בשיטה זאת בהצלחה בנפוליאון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4636
אגב, נגעתי בנושא הטאבו ''פאשיזם'' משום אמונתי
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 17:16)
בתשובה למיכאל מ. שרון

שהאויב הגדול לבניה והתקדמות היא הבורות, ואותו הדבר שוולטיר כינה ''אובסקורנטיזם'' דהיינו ערבוב יסודות שאינם קשורים זה בזה, וקישור יסודות עקב אסוסיאציה רחוקה. בולטת בדבר הכוונה לאלם ביחד אלומות חסרות קשר זו ביחס לזו במציאות, תוך הקניית כוון אחיד אך שרירותי. במלה אחת - רטוריקה.

כך, אנו רואים שהבורות, בפרט בהוויה הפוליטית, הינה מסוכנת, שכן היא משמשת כאמצעי ניגוח ושיסוי. האספסוף המשכיל לכאורה, אך האקלקטי, המערבב יסודות לא קשורים, הינו תאוותו הגדולה של הפופוליסט
הנראה כאינטלקטואל מתון, בפנייה לקהל זה.

על כן, ראוי למפות (מלשון מפה) באופן תואם-מציאות את המערך המבולגן של מושגים ושאיפות/מטרות השורר אצל רבים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4640
שרון: מלחמת האזרחים בספרד - והלקח הישראלי
אורי מילשטיין (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 17:42)
בתשובה למיכאל מ. שרון

פרנקו הכריע את הצבאות האנרכיסטים משום שהיה די יעיל ביחס לאתגר שעמד מולו. ספק אם לאנרכיסטים היתה אופציה של לוחמה זעירה משום שלפרנקו היתה אופציה להשמידם ובקרב השמדה אין ללוחמה הזעירה יתרון.

מול צה''ל היום עומדים גם כן ''צבאות אנרכיסטים'' אבל בניגוד לשנות השלושים אין לצה''ל אופציה של השמדה (לאמריקאים באפגניסטן יש). לפיכך על צה''ל לפתח ''אופציה אנרכיסטית יעילה''. זה מושג עם סתירה פנימית, לכאורה, והוא מצביע על סוג הלחימה היעיל בארגוני הטרור.

וחוץ מזה, לך לראות את ''ירמה'', ואל תשכח מחרתיים - סיור לשחזור קרבות בדרך לירושלים ובירושלים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4642
מדוע אין יתרון? האם בלוחמה הסדירה לא היתה השמדה?
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 18:29)
בתשובה לאורי מילשטיין

שהרי במלחמת האזרחים הספרדית נהרגו קרוב למליון בני אדם. מכיוון שהרפובליקנים באופן סטרוקטוראלי (צורת המבנה והאירגון) היו נמוכים יותר ביעילותם מהצבאות הפשיסטים בלוחמה סדירה, הרי ניתן להניח שסוג לוחמה זה, נפל בתחום אי-האפקטיביות במעטפת הביצועים האפשרית שלהם. על כן השמדתם (שכן הפשיסטים נקטו במלחמת השמדה ללא שהעולם החופשי התערב) היתה מהירה יותר.

מאידך, בגלל המבנה האירגוני המהותי הפשיסטי, לוחמה סדירה נפלה בתחום הגבוה ביותר במעטפת הביצועים האפשרית שלהם. סביר שלוחמת גרילה מבוזרת היתה נופלת בתחום נמוך יותר במעטפת הביצועים הפשיסטית.

זאת בעוד לוחמה כזאת, היתה נופלת בתחום העליון של מעטפת הביצועים של האנרכיסטים, בגלל התואמות (ההלימה) בין סטרוקטורות האירגון האנרכיסטיות לבין לוחמת גרילה מבוזרת - ולא לכידה כגוף יחיד במרחב ובזמן.
ההשמדה היתה נתון קבוע בכל מקרה, דהיינו הפשיסטים לא הושפעו בכוונת ההשמדה מאופי לוחמת היריב.

ארגו: לוחמת גרילה של הרפובליקנים היתה מצמצמת בסבירות גבוהה את פער היעילות בינם לבין יריביהם הפשיסטיים ומאריכה את המלחמה. יתכן אז, שהשחצנות הנאצית, שהושפעה מהבדלי האפקטיביות בלוחמה סדירה בין האירגון הפשיסטי והאירגון האנרכיסטי-שמאלי הרפובליקני(הגרמנים שלחו יחידות צבא לספרד, אולי בין השאר, ''לבדיקת תכלית''), היתה חושבת פעמים.

עלינו לזכור שהצבאות הגרמניים אכן ניתקלו בלוחמת גרילה אפקטיבית ביותר מצד הפרטיזנים הרוסיים, בתאום מתוזמר היטב עם לוחמה סדירה, והעובדה שהאופציה של מלחמת השמדה טוטלית ננקטה גם ברוסיה מצד שני הצבאות כאחת, לא פגמה באפקטיביות הפרטיזנים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4651
במלחמת ספרד 2 הצבאות היו די שווים בחימושם ומספרם
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 19:18)
בתשובה למיכאל מ. שרון

רבותי, נא לא לערבב: פשיזם אין משמעותו חימוש עדיף יותר, או מספר אנשים רב יותר. פשיזם משמעותו מהבחינה הנידונה, צורת אירגון מסויימת, אחרת. כאן מושווים ברמת האפקטיביות והיעילות זה מול זה, שתי צורות אירגון צבאי בסיסי/תשתיתי, הנקבע על ידי מבנה האירגון האידאולוגי-קוגניטיבי.

ההשוואה של יעילות אופן האירגון מתאפשרת במקרה של מלחמת האזרחים הספרדית, משום שהגורמים הרלוונטיים האחרים - חימוש, גודל הצבאות, סוג האוכלוסיה (אותו עם בעיקר, שכן בשתי הצבאות היו גם לוחמים זרים, בערך באותו היקף) וגורמים אחרים, היו די זהים בשתי המחנות.
הגורם המשתנה הוא אם כן, מבנה האירגון, השונה בין שני היריבים, ולכן מתאפשרת השוואת יעילות ואפקטיביות, ובחינת אפשרויות היפוטתיות מסתברות לגבי גורם זה.

מאידך, הן במקרה של מלחמת ארה''ב-טליבאן/אפגניסטן, והן במקרה של הפלשתינאים מול ישראל, גדול מאד הפער בין הצבאות ברמת החימוש במקרה האמריקני-אפגני, וברמת החימוש + גודל הצבאות, בלוחמה הפלשתינית-ישראלית, בנוסף לשוני בגורמים נוספים -כגון סוג האוכלוסיה, משאבים כלכליים וכד', המשפיעים על עוצמה צבאית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4663
לשרון: ברוסיה הגרמנים הביסו את עצמם בכך
אורי מילשטיין (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 22:09)
בתשובה למיכאל מ. שרון

שהיטלר השתלט על ניהול המערכת באופן ישיר ותמרן את צבאות גרמניה, בניגוד לדעת הגנראלים שלו, לנסיבות של תבוסה הכרחית. דוגמא לכך היא התעקשותו של היטלר לכבוש את סטלינגרד.

את הטעויות האלה פרנקו לא עשה במלחמת ספרד שהיתה כמובן הרבה פחות מסובכת.

תרומת הגרילה הרוסית בניצחון על גרמניה היתה שולית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4653
אמרתם לכם, ספירו - תמיד יעלה את נושא ''הציצים''
ראובן גרפיט (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 19:27)
בתשובה לגדעון ספירו

ספירו מזכיר לי בדיחה ידועה על אדם שהיתה לא אובססיה על ציצים. בכל דבר שראה או התיחס השליך לגבי ציצים. כמובן שמצב זה הקשה עליו, כמורה , להקלט בחברה ולמצוא מקום עבודה מסודר , כי גם בישיבות הנהלה, היה מכניס משפט על ציצים. נשלח האדם לפסיכולוגית. פורסת בפניו מגוון ציורי קשקושים ובכל קשקוש הוא רואה ציצים. מעלה בפניו רשימת מילים ועליו לחבר משפטים וכמובן מגיע לאותו נושא. מציגה בפניו תמונת מכונית - שוב ציצים, הכיצד היא שואלת אותו, הוא עונה לה ''את רואה את הפנסים מקדימה'' , הם דומים לציצים. מנסה להתחכם ומציגה לו וישרים בפעולה. מה אתה רואה עכשיו היא שואלת בתרועת ניצחון, והוא בשלו ''ציצים'', הכיצד שואלת בתדהמה הפסיכולוגית? ואז הוא מדגים לה בראשו הנע מצד לצד בקצב הוישר כאשר פיו עושה תנועות מציצה.
כך מר ספירו בכל נושא שעולה הוא נזכר בפשיסטים הצינים, אבל הייתי מעדיף שיכתוב על ציצים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4668
לראובן: על היסוד הפאשיסטי שבכל מדינה
אורי מילשטיין (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 22:49)
בתשובה לראובן גרפיט

כמו שציצים ישנם בכל מקום שמצויים אנשים, (גם אצל גברים) כך פאשיזם נמצא בכל מקום שנמצאות מדינות, דהיינו מזה עשרת אלפים שנה.

גם בברית המועצות וגם בקובה היו וישנם יסודות פאשיסטים. פידל קאסטרו, לדוגמא הוא פאשיסט עם רטוריקה של בולשביק. הקוטב השני של הפאשיזם הוא האנרכיזם וכפי שהראה דוסטויבסקי ברומן ''שדים'', בכל אנרכיסט שוכן פאשיסט קטן - רוצח למען המימסד האנרכיסטי שהתארגן בעיר המחוז.

ספירו עושה שימוש רטורי מונח ''פשיטסט'',וכוונתו, הלא מודעת, אולי, ל''אדם שאני בוחל באישיותו ובמעשיו''.

שיהיה בריא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4675
ואצלך פשיסט הינו מונח נרדף לרוצח. מכיוון שממילא
מיכאל מ. שרון (יום שני, 08/07/2002 שעה 5:57)
בתשובה לאורי מילשטיין

אינך מכיל מונח זה על אוביקטים על פי השימוש המקובל במונח, אלא מגדיר אותו מחדש לטעמך, ומכילו בכל מקרה בו יש רוצח (רוצח - משמע פאשיסט, להגדרתך), אז מה רע בשימוש בלעדי במונח הטוב והישן ''רוצח''?

איזו אינפורמציה נוספת בכך שכל פעם שאתה משתמש במילה ''רוצח'', אתה מוסיף ''פאשיסט''?
מילא, אם המונח ''פאשיסט'' היה כולל קונוטציות ורכיבי מידע נוספים, פרט ל''רוצח'', אבל זה לא המצב, שכן הגדרת ''פאשיסט'' כרוצח, ואתה מכיל את המונח על רוצחים, בהוסיפך את המשפט a

''בכל רוצח יש פאשיסט קטן''.

אבל אם מראש הגדרת פאשיסט כרוצח, הרי המשפט
a הזה, אינו אלא המשפט b (על פי הגדרתך בהחדשה) הזהה לו על פי הגדרה:

''בכל רוצח יש רוצח קטן''.

אורי, אין דברי מכוונים אליך אישית. נקטת פה בכשל
הרדוקציה, לפיו אתה לחלוטין מגדיר מונח מחדש, מכילו על מקרים שונים לפי טעמך הפוליטי או האישי, ומניח שקונוטציות שונות הקשורות במונח הישן עדיין נשמרות אצל השומע, אף על פי שבהגדרתך החדשה אתה דוחה אותם לחלוטין.
זהו להטוט רטורי של פופוליסטים המסתמכים על בורות ובלבול מחשבתי בין יסודות שונים אצל מושא התעמולה.

לדוגמא: קונוטציות ואסוסיאציות המצטרפות למושג פאשיסט הינן ''רצח ששה מליון יהודים'' או ''שעבוד אוכלוסיה לעבודות כפיה''.

התועמלן הפוליטי או האדם המזדמן מכיל את המונח שלא על פי המשמעות הרווחת, ועל פי אסוסיאציות, כגון במקרה של הפעלת כוחניות, למשל מצד הבוס כלפי עובד, או בכל מקרה שיש גילויי סמכותנות, כגון מצד מנהל כלפי חלק מהעובדים, או מצד עובד ''המלמד'' את הבוס.

או בכל מקרה אחר בו בעל עניין מעוניין לצבוע את מושא ''ענינו'' בצבעים שחורים, למשל לצורך נישולו מנכס, תפעולו תוך דחיקתו לפינה, מניעת תמיכה והשנאת יריב, או השנאת מדיניותה של מדינה כלשהי.

במקרים אלה ידביק התועמלן למושא תועמלנותו כצעד ראשון אסוסיאציה רחוקה לפאשיזם כגון ''האיש נוקט בגישה כוחנית''.
בשלב השני הוא יכול להוסיף ללא קושי רב, לאחר שהצעד הראשון הכשיר את השני ''האיש למעשה פשוט פאשיסט בנשמתו''.

את שאר העבודה עושות כבר האסוסיאציות הטבעיות המצטרפות למושג, והינה יריבך הינו כבר לא רק מנוול, אלא בבחינת ''רוצח ששה מליון יהודים'', המסוגל לכל תעוב אפשרי נוסף.

נו באמת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4678
פאשיזם והפרקטיקה הפאשיסטית: איגוד קבוצת אנשים
מיכאל מ. שרון (יום שני, 08/07/2002 שעה 8:34)
בתשובה למיכאל מ. שרון

וגיבושה כיחידת פעולה אחידה, בעיקר למטרת הפעלת כוח כפייה. אמנם הפאשיזם יכול לחולל גם פרוייקטים מעבר לעצם השליטה והכפייה כלפי אנשים, כגון יעול אירגונים, סלילת כבישים וכד', אך הכפייה נמצאת במוקדו.
כפייה מוגדרת כדחיפת אדם או אנשים אחרים לפעולה, או השגת כל תוצאה אחרת בעזרת אלימות קבוצתית.
האדם כלפיו מופעלת הכפייה נדחף לפעולה שהיא מכתיבה, על מנת להמנע מהחמרת מצבו.

זאת בעוד פעולה אוטונומית חותרת להישג כשמטרת הפרט היא לשפר את מצבו.

הפשיזם הוא בעל אופק קולקטיבי.

הפעולה האוטונומית הינה בעיקרה בעלת אופק אינדיוידואלי.

זאת הגם שחתירת הפרט לשיפור מצבו ואושרו, סביר שהיא פועלת בדרך כלל למען הכלל או חלק ממנו.
זאת משום שאנשים בדרך כלל - למעט למשל כאלה במצב של פתולוגיה שכלית ונפשית - לא יטו לתגמל אדם שאינו מגביר את רווחתם. לכן הפרט יתקשה להגביר רווחתו (במימדים שונים) בפעילות לא מועילה, בלתי קונסטרוקטיבית או נזקית.

הפשיזם נמצא על כן ביסוד כל בריונות קבוצתית ומוסר גנגסטרים.

כך, בצבא הפרסי הקדום, וגם בצבאו של סטלין, נדחפו לוחמים לסכן את חייהם בקרב, תחת איום של חיסול בהוראת המפקדים, אם לא ישתפו פעולה. זוהי העריצות.

בצבא היווני שעמד מולם, פעלו החיילים מתוך שאיפה אוטונומית להגן על חיי החופש, התרבות והשגשוג בעריהם; וכן מתוך חוסר רצון לאכזב את חבריהם ליחידה, שפעלו אף הם מתוך ערכים אלה. זוהי האוטונומיה של הפרט.

אכן, צודק אורי בכך שגם בקבוצות אנרכיות כדוגמת אלה עליהם מצביע דוסטוייבסקי, קיים יסוד פשיסטי. זאת בעצם דחיפת האנשים לפעולה בכפייה כוחנית, דהיינו תוך איום קבוצתי בגרימת נזקים כאלה או אחרים אם לא יעשו כן.

יסוד פשיסטי זה של היכולת להעצים את פגיעתו הרעה של הקולקטיב, הן כלפי חוץ, והן כלפי חברים ''סורחים'' לטעם המנהיג, קיים אכן ברוב הקליקות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4696
מילשטיין - הציטוט מדוסטויבסקי ''בכל אנרכיסט שוכן
ראובן גרפיט (יום שני, 08/07/2002 שעה 19:20)
בתשובה לאורי מילשטיין

פשיסט מגדיר מצוין אנשים נוסח ספירו. אדם הטוב מטיבעו, סולד מכל סוג של אלימות וגם את הזכות להגנה עצמית הוא מקבל במידה ובהתאם לצורך. ספירו, דוגל באלימות (בכתב, בדיבור ובמעשים) והוא רק מחפש הצדקה למעשיו. הגרוע ביותר שהשנאה והכעס המציפים אותו כמו לבה גועשת , נשפכים כולה על בני עמו, על מדינתו, על אלה המעניקים לו בית, הגנה, בריאות וחברה. הוא נהנה מן ההפקר ויורק לבאר שממנה הוא שותה / שוטה !


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.