פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_53

60 יום ללא חופשת בית....תמונה מצבא מפונק?????

יורם המזרחי (יום שני, 25/03/2002 שעה 8:44)

בסוף השבוע קראתי ידיעה לפיה ''צנחנים לא יצאו הביתה במשך שישים יום''......נאלצתי לשפשף עיניים ולקרוא את הידיעה פעם נוספת,להשתכנע ''שהתלונה'' אכן נכונה.....הצנחנים האומללים לא יצאו הביתה מפני...שהיו בתעסוקה מבצעית.....

הדברים אופיניים לצ.ה.ל, שבשנים האחרונות מנהל חייו לפי תגובות התקשורת (ותסמונת כרמלה מנשה...) פעולות קבוצות לחץ אזרחיות ובעיקר ''וועדי ההורים'' הלא רשמיים.....
חיילים בשרות סדיר,מתנדבי יחידה קרבית טובה,שצריכה להיות גם קשוחה - מתלוננים איפוא על קצב החופשות וההורים כבר נזעקים לפעולה,כאילו מדובר בתופעה איומה ומחפירה,הגובלת בהתעללות מכוונת......

כך ''הפלגתי'' להרהורים בנושאים דומים ונזכרתי.....שלפני ימים אחדים ראיתי סרט-שיחזור מעולה על אחד הקרבות ''האנכיים'' בוויאטנאם,סרט -סיפור ששיחזר פרשת קרב של יחידה ממוסקת ''מחטיבת הפרשים 7'' ותאר מה עבר על אלה שלחמו מרחק גדול מהבית ובוודאי שלא ראו את אמא מעט יותר משישים יום....הדוגמא אינה חדשה והיא מוכרת לכל צבא השולח יחידות לפעולה מעבר לים ולפעמים (כמו בתולדות מלחמה''ע השניה,בחזית המזרחית - גם...במולדת)

בסיורי בעולם ביקרתי בשדות קרב שעינינו אותי מבחינה היסטורית,למשל בית העלמין הצבאי הגדול לייד הנהר קוואי (תאילנד) בית העלמין הצבאי הגדול לייד ארנהם (הולנד) ואפילו באיסנדלוואנה( זולו לנד דרא''פ) ועוד,כשבכל מקרה היה ברור שהלוחמים שנהרגו ונטמנו באדמת ניכר,שרתו הרחק מהבית ובוודאי שלא ''קפצו לביקור'' בסבב שבוע או שבועיים,כולל ''רגילות'' ושאר תופינים.

אחדים מקרובי שרתו בצבא הבריטי ולא ראו את בתיהם בפלסתינה-א''י בין השנים 1939-45 ולפעמים ישבו בשבי מאז 1940(כרתים-יוון)
בצפון-אמריקה התוודעתי לרבים מוותיקי המלחמה שלא חלמו על ''שישי-שבת בבית'' ואחד מהם,ידידי קרוב, לשעבר סרן ביחידת תותחנים קנדית שלחמה באירופה -לא ''קפץ הביתה'' למערב קנדה גם אחרי שהוחזר מצרפת לניו-פאונדלנד שם עסק בהדרכה....הדוגמאות למכביר והשאלה המתבקשת היא מה קוטר עמוד השדרה של צנחני צ.ה.ל?!....אינני יודע עם ''התלונה'' באה מהחיילים או מהוריהם,אך אין לכך חשיבות מיוחדת,מפני שהסיפור מעיד על הלכי רוח ותפיסות מעוותות של מקצוע החיילות,בכל הרמות....מממלאי חובת הסדיר דרך המילואים וצבא הקבע....

אחד משותפי להרהורים בנושאים צבאיים,אתו אני מתכתב בדואר אלקטרוני,העיר ''שאין השוואה מפני שישראל קטנה והחיילים מריחים את הבית ולכן הם עצבנים''..,אני לתומי,חונכתי להאמין שדווקא תחושת ''המלחמה על הבית '' מחשלת ומעמידה במקום ראשון את הפעילות הצבאית ורק אחר כך את הצורך ''לראות את אמא או החברה''.....

אחד מידידי ד''ר ג'פרי שו,היסטוריון צבאי וחוקר מוכשר,נעזר בי בכתיבת חלק ממחקר על התנהגות הצבא הסובייטי באפגניסטן ותאר בין השאר, גם את משך ''סבב השירות'' של הרובאי הסובייטי הממוצע,שלפעמים לא ראה את הבית במשך שנה...שו לא כלל עובדה זו במסגרת גורמי הכישלון הסובייטי להלחם במוג'הידין ולהיפך,הזכיר את הצבא הבריטי של מלחמות העולם וקוריאה כדוגמא לכך שחיילים לחמו ומילאו חובתם רחוק מהבית,עם מעט חופשות ולכך היותר זכו לדילוגי ריענון עורף (r@r)

בגילי ''המתקדם'' אינני יודע מה בדיוק עובר על צנחני 2002.....שרתתי בגדוד 890 ''של פעם'' בסיירת שאז היתה קטנה וסודית ולמייטב זכרוני,היו תקופות בהן ''לא ראינו בית'' אלא בחופשות הרגילות שבאו אחת לשלושה חודשים.
איש לא חשב,או העז,להתלונן בתקשורת ובצבא הקטן של אז
(יש לזכור ששנתוני מלחמת העולם השניה היו קטנים מאוד ומסיבות מובנות של היקף האוכלוסיה הקרבן הנורא של ילידי השנתונים הללו שהושמדו על ידי הנאצים...'') לא חלה חובה לאפשר לחילים לצאת הביתה בתדירות גבהה.....אפטר בבאר-שבע היה ''צו'פר'' ואם בין לבין אפשר היה לצאת הביתה-רחפה על ראשנו חרב ''ההקפצה חזרה לבסיס''

בני שיצא לישראל,לשרת בצבא, שהה בארץ שלוש שנים קשות ומאד בודדות כשרק פעם אחת וכחיל-בודד,זכה להגיע הביתה לחופשה בת שבועיים....הוא לא ביקש שנמחה בשמו וגם לו היה מבקש -הייתי ממלא פי מים...שכן בעיני השירות בצבא הוא חובה בהחלט לא נעימה שבה אין ליחיד הרבה זכויות

עיינתי בזכרונות חיל אוסטראלי שנשלח למזרח התיכון והוחזר לארצו רק כדי להשלח לגינאה החדשה....שנה וחצי של קרבות קשים,אכזריים ומתישים....לא רחוק מהמולדת ובכל זאת ללא שישי שבת בבית.....

אינני רוצה להלאותכם בדוגמאות (שיש למכביר) מה שאני מבקש,מאלה שאכפת להם,להגיב ולהעיר או להאיר....יתכן שאינני אלא מזדקן על סף זקן שאינו מבין עוד את נפשה של ישראל החדשה,העדכנית,אך לעניות דעתי-ישראל חלשה יותר מאשר בעבר...לא לפי מספר המטוסים או כלי השריון...אלאט חוסנם של החיילים הצעירים ויכולתם לעמוד ''במצבי מצוקה'' של.....'':שישים יום בלי לצאת הביתה..''


	http://www.faz.co.il/thread?rep=453
	60 יום ללא יציאה הביתה
	ראובן (יום שני, 25/03/2002 שעה 23:41)
	לצערי אתה צודק. הצבא הרגיל את החיילים למערכת פינוקים שגם אני לא הכרתי. שירתתי בשעתו בחטיבת גולני כמפקד מחלקה והיינו יוצאים הביתה אחת לחודשיים או שלושה ואז לא היתה תקופה כל כך קשה כפי שהיום. לאחר מכן עברתי לשרת ביחידת שריון. היו שנים ששרתתי 6 חודשים במילואים וגם אז הייתי יוצא אחת לחודשיים. הצבא הוא טוב וחזק - כך אני מאמין - אך יש לו בעיות. הבעיה היא לא שהחיילים לא יוצאים לחופשה אלא, שהדבר נתפס כמעט כאסון ומגדילה לנפח את הדבר התקשורת עם עתונאים מיוחדים


	http://www.faz.co.il/thread?rep=457
	השאלה הנשאלת
	רועי בלום (יום שלישי, 26/03/2002 שעה 1:45)
	שאלה נשאלת היא האם הייתה סיבה ראויה לכך שאותם חיילים יבצעו 60 ימי שמירות רצוף? אני זוכר היטב שכאשר שירתתי בבסיס צמוד לגדר המערכת היינו במצב שבו שמרנו שבועות ברצף 8 שמירה 8 מנוחה, כאשר השמירה הייתה רציפה בעמידה עם אפוד ונשק. (לאחר תלונות בנושא הוחלט להכל עלינו ומתר היה לשבת למשך 5 דקות לפני כל שעתיים עגולות.) עכשיו ידוע לי שרבים עשו זאת ועוד רבים יעשו זאת אולם כאשר אני באותן שמירות חשבתע על כל החיילים המסכנים שאוכלים פלאפל בחוץ (בעיקר באזור הקריה) אני מודה שחשתי אידיוט ומסכן ושאלתי את עצמי למה עשיתי את הטעות של ללכת להיות לוחם בצנחנים. מה שכן התברר כי הסיבה לכך שאנחנו בתור חיילים עשינו כמות גדולה של שמירות ומשימות הייתה בגלל התנדבות של המג''ד שלנו שחיפש את התפקיד הבא ולא ידע כלל מה קורה באמת עם החיילים, כאשר בוצעה בדיקה בבסיס שנערכת אחד לכמה שנים (אני לא זוכר את שמה) התברר שניתן לתת יותר שעות מנוחה בין השמירות, שניתן להוציא עוד חיילים הבייתה מידי פעם.. ושהמפקדים שמו פס על חלק לא קטן מאותן פקודות צבאיות שעליהן הן שפטו בקלות את החיילים הפשוטים. ועל כך אני מתרעם, אני לא אומר שאם אין צורך בכך חייל לא יעשה 60 יום, אולם השאלה שלי היא העם יש צורך בכך, או שמה יש אופציה להחליף את החייל ולהקל עליו מבלי לפגוע במערכת כלל. מניסיון הדבר ניתן ברוב המערכות והוא ניקרא יעול.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=458
	60 יום
	אלעזר ש. (יום שלישי, 26/03/2002 שעה 2:24) בתשובה לרועי בלום
	תאור הבעיה מדוייק.בצבא השתלטה מערכת של הורים מתוסכלים.זה מתחיל עם בובל'ה הנה טלפון אלחוטי במתנה או בשבת נבוא עם העוגות וכדומה. אני לא חושב שהבחורים שמרו שישים יום רצוף.הם היו חודשיים בשירות מבצעי ובזה אין שם רע. הצבא מתפנק אולי כמו העם וזה לא מהסימנים היותר טובים של ימים אלה


	http://www.faz.co.il/thread?rep=463
	ואני לא יודע
	רועי בלום (יום שלישי, 26/03/2002 שעה 10:53) בתשובה לאלעזר ש.
	עם הם לא שמרו 60 יום מה הם עשו 60 יום והאם הייתה באמת סיבה חהשאיר אותם בצבא 60 יום רצוף? זה שהדבר נעשה בעבר עדיין לא אומר כי הוא היה תקין או ראוי אלא רק כי זה היה המנהג אז. זה בערך כמו סיפורים רבים על דברים שנעשו בצבא לפני שנים והיום כבר לא נעשים מסיבות אילו ואחרות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=472
	60 ימים
	גד שלו (יום רביעי, 27/03/2002 שעה 2:53)
	''ועדי ההורים'' של יחידות צבאיות שונות(בדרך כלל יחידות ''עילית'')הם אחת התופעות המעציבות והמדאיגות בשרשרת סימני דרך המעידים על התדרדרות רבת שנים ברמתו של צה''ל.עניין זה מצטרף כמובן לכשלים מבצעיים הצצים על פני השטח חדשות לבקרים;האחריות עלתה הרבה דרגות מעל הש''ג של ''ליל הגילשונים'' בקרית-שמונה, ומצויה היום בקודקוד הפירמידה הצבאית.התאור הנוסטלגי של יורם המזרחי זכור לי היטב מתקופת נעוריי במלחמת העולם השניה.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.