פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_527

עגל הזהב / טור שבועי
בועז אביאני (יום שישי, 05/07/2002 שעה 2:03)

עגל הזהב


בועז אביאני



יום ששי 5.7.2002



השבוע נפתח כנס קיסריה, המתקיים השנה בירושלים, בצל המשבר החריף במשק המלווה בצמיחה שלילית, אבטלה גואה, מיתון עולמי, אי שקט בשווקים הפיננסיים, משבר במערכת הבנקאות הישראלית, וביקורת על ניהול תקציב המדינה והמדיניות המוניטרית. כל זאת תחת עננה כבדה של הסלמת ביטחונית והעדר אופק מדיני.
השווקים הפיננסיים בעולם טרם נרגעו מפרשיות ההונאה האחרונות בחברות וורלדקום וזירוקס, המעיבות מאד על המסחר בשווקים והאמון הניתן ע''י המשקיעים. השאלה המעסיקה כעת את כולם היא כמה שלדים עוד נותרו בארון הזה ?
הנאסד''ק ממשיך במרץ רב דרומה, כאשר הוא מצליח לרשום שיאים שליליים חדשים ורמות שלא נראו מאז 1997. האם נגענו בתחתית ? שאלת מיליון הדולר הזאת נשאלת כבר זמן רב בכל פעם שהמדדים שוברים עוד שיא בכיוון דרום.
למי שחשב שהמיתון בארה''ב מסתיים, כדאי להמתין עוד כמה חודשים.
נקודת אור אחת מגיעה מכיוונה של חברת המחקר גרטנר דטה-קווסט.

ולמי שרוצה להתעשר מהר ובקלות כדאי לקרוא את מאמרו של פול קרוגמן מהניו-יורק טיימס ''איך תוכלו להתעשר מגלידה ?''



רשמים מכנס קיסריה

עמירם סיון, מנכ''ל בנק הפועלים לשעבר, הזהיר בנאומו בכנס קיסריה פני האפשרות של קריסת בנק גדול בישראל והשלכותיו ההרסניות. ''הדבר העיקרי שכמעט לא מתקיים בו דיון הוא לא השאלה האם צריכים כרגע להוריד מיליארד שקל בביטחון או להוריד 2 מיליארד שקל בהוצאות אחרות. השאלה העיקרית היא מה המצב הדינמי ולא הסטטי. בניתוח הדינמי יש שאלה עד מתי אנחנו יכולים להחזיק מצב כזה. לאורך זמן הנזקים הם לא הנזקים שאנחנו רואים פה בשוליים שהולכים וגדלים - הנזקים יכולים להיות בקפיצות. אם לא קובעים מגבלת זמן לסיטואציה הזאת, השאלה היא האם לא תיפול רשת מלונות בגדול, האם בנק לא ייפול - זאת השאלה. אנחנו יודעים שזה מצב מסוכן מאוד למשק הישראלי''.

אלי הורביץ, יו''ר דירקטוריון טבע הגיב לדבריו של סיון: ''להערכתי, תחזיות אלה מעט פסימיות. אפשר בהחלט לומר שאם יינקטו הצעדים הנדרשים מבחינה ביטחונית, המשק יוכל לחזור לפסים של צמיחה. עם זאת, אפשר היה לבחור בתחזית צמיחה נמוכה יותר לשנה הקרובה מזו שבחר משרד האוצר אתמול, משום שהסיכוי שהמשק הישראלי יצמח בשנה הקרובה קטן מאוד. מה שנדרש לעשות כיום הוא להסיר את כל השיקולים הסקטוריאליים מסדר היום ולהתרכז אך ורק בהבראת המשק הישראלי''.

שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, אמר בכנס: ''המשך המצב הנוכחי במשק עשוי להביא לאבטלה של 15% עד 16% והגירעון יהיה כזה שאי אפשר לגשר עליו. הבעיה אינה כלכלית אלא מדינית, וכך גם הפתרון שלה. קיצוץ של 3-4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון לא יפתור את הבעיה הפוליטית שבה אנו נמצאים''.

המלצות ארבעת צוותי הכלכלנים שהכינו את כנס קיסריה: על הממשלה לשנות את דרך ניהול התקציב על ידי אימוץ יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח ויש לבצע רפורמות עמוקות בשוק הפנסיה כדי להקטין את שליטת ההסתדרות וכדי להגביר את מקצועיות ניהול כספי החוסכים. ארבעת הצוותים גיבשו המלצות בארבעת התחומים הבאים: מקרו כלכלה, גלובליזציה, כלכלה וביטחון ופנסיה.


''לבנק דיסקונט אין מקורות אשראי עבורנו...''

המיתון הקשה במשק, שפגע קשות ביכולת ההחזר של הלווים, בא לידי ביטוי בדו''חות הכספיים של הבנקים, שמתמודדים עם ירידה ביחס הלימות ההון לעבר רמת המינימום שקבע בנק ישראל - 9%. הירידה ביחס מכריחה את הבנקים, מי יותר ומי פחות, לצמצם את היקף האשראי שהם מעניקים, והחברות הגדולות הזקוקות לאשראים גדולים מרגישות זאת היטב. ''איננו יכולים לספק לכם יותר אשראי'', זוהי התשובה שקיבל מנהל כספים בחברה הכלולה במדד המעו''ף בעלת שווי שוק של מאות מיליוני דולרים, כאשר פנה לבנק דיסקונט בבקשה לקבל אשראי. התשובה לא מפתיעה נוכח יחס הלימות ההון הנמוך של הבנק - 9%.1 - המחייב אותו לנהוג בשמרנות יתר, כל עוד ההון העצמי של הבנק לא יגדל.
לבנק דיסקונט נתח של 14% בסך האשראי של המערכת הבנקאית שעומד על כ- 540 מיליארד שקל. הנהלת הבנק, שמנסה בכל דרך לשפר את יחס הלימות ההון, אמרה לאחרונה כי הבנק יתמקד במגזר משקי הבית ופלח השוק של חברות בינוניות, ויבחן בשבע עיניים עסקות אשראי גדולות. בבנק דיברו גם על אפשרות מכירת מניות בבנק דיסקונט ניו יורק, פרת המזומנים של הקבוצה, אך נראה כי כרגע אין התקדמות ממשית בתהליך זה.
מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: ''אין לנו כיום מקורות במחירים אליהם התרגלו התאגידים הגדולים בעבר''.



הבנקים יחויבו להודיע ללקוחות על כל חיוב בעמלה.

הבנקים יחויבו להודיע ללקוחות על כל חיוב בעמלה, תוך ציון מהות העמלה, שיעורה, סכומה ודרך חישובה - כך על פי טיוטה ששלח המפקח על הבנקים, יצחק טל, ליו''ר ועדת הכספים, יעקב ליצמן, באפריל 2002. מדובר בשינוי מהותי לעומת המצב כיום, שבו לא תמיד ניתן להבין מה העמלה שמשלם הלקוח, או מה עלותה. בבנק ישראל סירבו לומר אם הבנקים יחויבו בהוראות אלה לפני ביצוען, או לאחר הביצוע. טל מגבש הוראות לשינוי כללי הגילוי הנאות של העמלות שגובים הבנקים מלקוחותיהם. מדובר בשינוי כמה סעיפים בנהלים הבנקאיים, שמטרתם לחשוף את העלות האמיתית של השירותים הבנקאיים שמספקים הבנקים.



היקף השקעות ההון סיכון בחברות ישראליות ב- 2001 גבוה מכל מדינה באירופה

היקף השקעות ההון סיכון בחברות ישראליות בשנת 2001 היה גבוה בהשוואה להשקעות מקבילות בכל מדינה באירופה. חברות סטארט אפ ישראליות גייסו בשנה שעברה סכום כולל של 2 מיליארד דולר, ירידה של 36% מהסכום שגויס בשנת 2000 - 3.1 מיליארד דולר. בבריטניה, המדינה המובילה באירופה בגיוסי הון לטכנולוגיה, גייסו ב- 2001 חברות סכום כולל של 1.9 מיליארד יורו (1.88 מיליארד דולר), בדומה לשנת 2000. ההשקעות בחברות טכנולוגיה באירופה ב- 2001 צנחו ל- 7.4 מיליארד יורו - ירידה של 35% בהשוואה ל- 2000. עם זאת, מגזר הטכנולוגיה שמר על מעמדו כקבוצת התעשייה המושקעת ביותר, עם 31% מסך ההשקעות הכולל במגזרים השונים באירופה בשנת 2001. כך קובע דו''ח MONEY FOR GROWTH לשנת 2001 של קבוצת תעשיית הטכנולוגיה הבינלאומית GTIG של חברת PricewaterhouseCoopers, המיוצגת בישראל ע''י קסלמן וקסלמן.

במונחי השקעה לפי מדינה, גרמניה חזרה ב- 2001 למקום השני (שאותו תפסה צרפת ב- 2000), עם 1.6 מיליארד יורו (21% מסך ההשקעות באירופה), שמהווים ירידה בהשוואה להשקעות של 2.3 מיליארד יורו בשנת 2000. צרפת התמקמה במקום השלישי, עם מיליארד יורו (13% מסך ההשקעות באירופה) - קיטון של 60% בהשוואה לשנת 2000, ואחריה באה איטליה עם 900 מיליון יורו.
במהלך 2001 בוצעו באירופה יותר מ- 5,200 השקעות בחברות טכנולוגיה, עם שווי עסקה ממוצע של 1.3 מיליון יורו. ממוצע זה קטן בהשוואה לממוצע שווי העסקות בארצות הברית - 10.8 מיליון יורו. בישראל חלה בשנת 2001 ירידה של 37% בגיוס הממוצע והוא עמד על 3.8 מיליון דולר, בהשוואה ל- 6 מיליון דולר בשנת 2000.



עדיין מאמינים בהיי-טק: האחים זיסאפל יקימו קריית היי-טק בירושלים בעלות של כ- 50 מיליון דולר.

האחים זוהר ויהודה זיסאפל יקימו קריית היי-טק חדשה על שטח של כ- 16 דונם אזור התעשייה הר החוצבים בירושלים. עלות הפרויקט מוערכת כיום בכ- 50 מיליון דולר ובנייתו עתידה להסתיים בספטמבר 2004. הקרקע נרכשה ממנהל מקרקעי ישראל בשנת 2001 בעלות של 10 מיליון שקל ו- 10 מיליון שקל נוספים הושקעו בפיתוח. קריית ההיי-טק מתפרשת על כ- 50,000 מ''ר וכוללת שטחי משרדים ומסחר להשכרה ומרתפי חנייה. היא תכלול שני מבנים, המקושרים זה לזה באמצעות גן מרכזי מפואר בן כ- 4 דונם, המתוכנן כחורש טבעי.



סיטיבנק בתגובה לפרסומים אודות השהיית תוכניותיו בארץ: סניפי בנק קמעוניים ייפתחו בישראל כמתוכנן.

ענק הבנקאות סיטיבנק האמריקאי הודיע כי אכן יפתח סניפים קמעוניים בישראל. את סניפו הראשון בהרצליה מתעתד הבנק לפתוח לקהל כבר באוגוסט הקרוב, ולאחריו ייפתחו שלושה סניפים נוספים בירושלים, תל אביב ורעננה. דובר הבנק סירב להעריך מתי ייפתחו הסניפים הנוספים ומציין כי הבנק מממש החלטה אסטרטגית להיכנס לשוק הישראלי, ואינו מגביל את עצמו לפתיחה של סניפים בערים מסוימות. דובר הבנק מוסיף כי סיטיבנק מתייחס ברצינות מלאה לפוטנציאל הגלום בשוק הישראלי. הודעה זו של סיטיבנק מהווה תגובה לפרסומים מהשבוע שעבר כי הבנק האמריקאי משהה את תוכניותיו לפתיחת סניפים בישראל.



וול סטריט: הנאסד''ק פתח את המחצית השנייה של 2002 בנפילה לשפל של 5 שנים; צ'ק פוינט נפלה לשפל של 3 שנים

מגמה שלילית פתחה את המחצית השנייה של 2002, והצביעה על חששות המשקיעים כי הרבעון השלישי יהיה דומה למדי לרבעון השני החלש. מדד הנאסד''ק נפל אל מתחת 1400 הנקודות, בהובלת מניות השבבים. מדובר בנפילה לרמה הסגירה הנמוכה ביותר מזה 5 שנים. מדד הדאו ג'ונס ירד לרמת 9100 נקודות.
הירידות החדות לא פסחו כמעט על אף סקטור. כך מניות הביוטכנולוגיה ספגו היום פגיעה מכיוון ה-FDA, שפרסם הערכה שלילית לגבי מספר חברות. סקטורים אחרים שנפגעו היו סקטורי התוכנה והחומרה, מניות השבבים והאינטרנט.
הירידות במניות הטכנולוגיה התקשרו לחששות המוזנים על ידי בתי ההשקעות כי עונת אזהרות הרווח תחל השבוע - השבוע הראשון של הרבעון השלישי. על האווירה השלילית השפיעו הורדת התחזיות למדד ה-S&P בידי בית ההשקעות מריל לינץ', כמו גם הירידה במניית וורלדקום, שלאחר 3 ימי השעיה נפלה בלמעלה מ-‏90%.
בנוסף, מציינים אנליסטים בוול סטריט את השקט היחסי בזירת המסחר לקראת חג העצמאות האמריקאי שחל השבוע. רבים מהאמריקאים חוששים מפיגוע טרור גדול שיכוון נגד האומה החוגגת, ולכן מציינים בוול סטריט כי משקיעים רבים מעדיפים ''לשבת על הגדר'' בימים אלה.



מי אחראי להונאה בוורלדקום ? עדה של משרד המשפטים סותרת דיווחי החברה; ההנהלה הנוכחית מצביעה על הקודמת.

המבקרת הפנימית שחשפה את ההונאה בבוורלדקום הפכה לעדה של משרד המשפטים האמריקאי, והגרסה שמסרה לאירועים עומדת בסתירה לנתונים שהציגה הנהלת החברה בשבוע שעבר, כך דיווחו מקורות יודעי דבר לעיתון ''וול סטריט ג'ורנל''. במקביל האשים אתמול המנכ''ל הטרי של וורלדקום, ג'ון סיג'מור, את הנהלתה הקודמת של החברה באחריות לזיוף 3.8 מיליארד הדולרים בספרי החברה. ג'ון סיג'מור, שהתמנה לראשות החברה לאחר פרישתו של ברנרד אברס, המנכ''ל שכיהן בתקופה בה בוצעה לכאורה ההונאה, טוען כי האשמים בפרשה הם אנשי ההנהלה הקודמת, שכללה את אברס, את סמנכ''ל הכספים סקוט סאליבן ואת חשב החברה, שפוטרו בשבוע שעבר, וכמו כן האשים את מבקרי הספרים הקודמים של החברה, ארתור אנדרסן. סיג'מור ציין כי אין בידו מידע האם ידע אברס, שייסד את וורלדקום, על הזיוף.
סינתיה קופר, סגנית נשיא בוורלדקום, חשפה את ההונאה ביוזמתה שלה, ולדבריה נתקלה בהתנגדותו של סמנכ''ל הכספים של החברה, סקוט סאליבן, כאשר פנתה אליו עם עדויות. קופר, אמר ל''ג'ורנל'' מקור יודע דבר, פנתה אז לראש ועדת הביקורת של וורלדקום, אשר ניסה לעכב אותה מלחשוף את הממצאים. עדות זו עומדת בסתירה לדברי החברה, אשר טענה כי קופר חשפה את התרמית כחלק מביקורת שגרתית, ולא ציינה כל התנגדות בחברה לפרסום ממצאי חקירתה של קופר. סתירה זו העלתה אצל החוקרים סימני שאלה לגבי כנותה של החברה בחשיפת הפרשה, אמרו המקורות. קופר החלה בחקירה פנימית בספרי החשבונות של וורלדקום במאי השנה, והתמקדה בבדיקת השקעות ההון של החברה, אמרו ל''ג'ורנל'' מקורות בחברה. לאחר שננזפה על ידי סאליבן, פנתה למקס בוביט, יו''ר ועדת הביקורת בדירקטוריון וורלדקום. בוביט התמהמה בפרסום הממצאים של קופר, לדברי מקורבים של קופר, בעוד שוורלדקום טוענת כי הוא העביר את ממצאיה לידי רואי החשבון החדשים של החברה, מפירמת KPMG.

השתלשלות הפרשה מעוררת שאלות רבות לגבי תפקידן של ההנהלה הקודמת וההנהלה הנוכחית בפרשייה. בתגובה לדו''ח התיקון ששלחה וורלדקום בשבוע שעבר לרשות ני''ע ספגה החברה ביקורת נוקבת מראש הרשות, הארווי פיט, שאמר כי הדו''ח ''אינו נאות ולוקה בחסר''. הרשויות החוקרות עתה את החברה חוששות כי מלוא התרמית טרם נחשפה.

וורלדקום חשפה בשבוע שעבר תרמית חשבונאית שהתנהלה במהלך חמשת הרבעונים הקודמים, בה סווגו הוצאות תפעוליות כהשקעות הון וסייעו לנפח את רווחיה ב- 3.8 מיליארד דולר. אתמול הוסיפה החברה ואמרה כי חשפה מה שעשוי להתברר כבעיות חשבונאיות נוספות. פיט אמר במהלך השבוע כי תביעה פלילית היא ''טובה מדי'' עבור אנשים שהיו אחראים למעשים אלו. רשות ניירות הערך דרשה מוורלדקום הצהרה בשבועה לאחר שהגישה נגדה תביעת הונאה אזרחית, אולם הדו''ח שקיבלה מהחברה העלה את חמת זעמו של פיט. ''הוא מעיד על חוסר מחויבות לגילוי מלא למשקיעים ולא מעניק שיתוף פעולה מלא עם רשות ני''ע'', אמר פיט.

וורלדקום עומדת עתה על סף פשיטת רגל, ואפילו סיג'מור אינו שולל הליכים כאלה כאפשרות להמשך קיומה של החברה. החברה שמטה בשבוע שעבר תשלומי ריבית על חובותיה, המסתכמים ב- 30 מיליארד דולר, ונמצאת עתה במו''מ לקבלת אשראי של 5 מיליארד דולר. לוורלדקום מזומנים בשווי 2 מיליארד דולר בקופתה כעת. ייתכן כי וורלדקום תיאלץ לפטר עובדים נוספים בקרוב, לאחר שהכריזה על קיצוץ 17 אלף משרות. בניסיון להקטין את חובותיה תמכור החברה חלק מנכסיה. אתמול הודיעה IDT כי הציעה לרכוש את חטיבת שיחות החוץ של וורלדקום, MCI, ואת חטיבות התקשורת העסקית המקומית.



הנשיא בוש: מנכ''לים שיואשמו בהונאה ייאלצו לרצות עונש מאסר

בתוכנית הרדיו השבועית שלו הבטיח ג'ורג' בוש כי יפעל נמרצות לשיפור הביטחון הכלכלי של אזרחי ארה''ב ולהחמרת הענישה של מנהלים הנתפסים בקלקלתם. נשיא ארה''ב אמר כי ידחק בקונגרס לאשר את התוכנית להגברת האחריות של החברות, אותה הציע במארס, במסגרתה ייאלצו מנכ''לים להשיב את כל הכסף שהשיגו במרמה ולרצות עונש מאסר. בוש הציע את התוכנית בעקבות חשיפת שערוריית אנרון. מאז התחזקה הרלוונטיות של התוכנית, לנוכח חשיפה של שערוריות נוספות, בהן שערוריית וורלדקום, הגדולה בהיסטוריה של וול סטריט.

ביום שישי אמר בוש כי על ''אמריקה התאגידית'' לפעול תמיד בצורה גלויה, במקום לנסות לזייף את התוצאות הכספיות. ''על אמריקה התאגידית להבין כי ישנן מטרות חשובות יותר מאשר לזייף מספרים בניסיון להרוויח מיליארד פה או מיליארד שם, ולקוות שאיש אינו מרגיש'', אמר.
ג'ון סיג'מור, מנכ''ל וורלדקום, אמר בתגובה לדבריו של בוש כי מנהלים בכירים בחברה פועלים נמרצות לחקור את אי הסדרים החשבונאים שנחשפו, וכי ישתפו פעולה עם החוקרים הממשלתיים. ''בצדק הבעת זעזוע ודאגה בנוגע לאי הסדרים החשבונאים שנתגלו בוורלדקום'', אמר סיג'מור. ''אני רוצה שתדע כי צוות ההנהלה הנוכחי מופתע ומזועזע כמוך''.



אנליסטים ידועים מוול סטריט עשויים לעמוד לדין פלילי באשמת סיקור מוטה של ני''ע.

מספר אנליסטים ידועים מוול סטריט עשויים לעמוד לדין פלילי באשמת סיקור מוטה של ני''ע, כך מדווח ה''ניו יורק פוסט''. נכון לעכשיו, לא ידוע נגד מי מהאנליסטים יוגש כתב אישום פלילי, אולם בין האנלסטים הנחקרים עתה ע''י תובעים פדרליים נמצא הנרי בלודג'ט, אנליסט האינטרנט לשעבר של מריל לינץ', ומספר אנליסטים אחרים ששמם הוזכר בחקירה של אליוט ספיצר, התובע הכללי של מדינת ניו יורק.
עברות ''צווארון לבן'' שונות בתחום הכספים צפויות לזכות עתה להתייחסות מחמירה במיוחד, לנוכח מאמצי הרשויות לבנות מחדש את אמון המשקיעים ב''אמריקה התאגידית''. אמון המשקיעים, שנפגע קשות בעקבות גל של חשיפת שערוריות, נחשב לאחד הגורמים האחראים לנפילות בשוקי המניות. האנליסטים, הנחקרים בחשד שהמליצו ללקוחות על מניות אותן חשבו לגרועות, במטרה להשיג לחברה עסקות חיתום, עשויים להימצא אשמים בסעיף של הונאה בני''ע, ואולי אף הונאה באמצעות דואר. על פי ה''ני יורק פוסט'', מריל לינץ' אינו צפוי לעמוד לדין פלילי.



197 מנכ''לים התפטרו מתפקידם בחברות בוול סטריט במהלך הרבעון השני.

197 מנכ''לים עזבו את תפקידם כראשי חברות בוול סטריט ברבעון השני של 2002. מרביתם לא נתנו סיבה לעזיבה, או שהתפטרו בשל ביצועים לקויים או על רקע חשד למעשי עוול, כך עולה מנתונים של חברת ההשמה צ'לנג'ר גריי אנד כריסמס. רבע מהמנהלים שהתפטרו ביוני עשו זאת בשל פרישה מתוכננת, פחות מ-‏10% הלכו לעולמם או מצאו משרה אחרת. לדברי צ'לנג'ר, מרבית העזיבות הן על רקע שערוריות חשבונאיות, ולא ניתנו להן הסברים.
בין המנכ''לים הידועים שפרשו ברבעון השני היה ברנרד אברס מוורלדקום, החשוד היום במעורבות בהונאה החשבונאית הענקית של החברה; דניס קוזלובסקי עזב את טייקו לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום על העלמת מס; ג'ו נאצ'יו מקווסט התפטר לאחר שהחברה החלה להיחקר על ידי רשות ני''ע בחדש לאי סדרים חשבונאים.



כלכלני נשואה זנקס: התאוששות כלכלת ארה''ב תימשך תקופה ארוכה מהצפוי

תהליך שיקום כלכלת ארה''ב יימשך לאורך זמן ארוך יותר מהצפי המקורי, כך מעריך היום בית ההשקעות נשואה זנקס בסקירה בינלאומית. לדברי כלכלני בית ההשקעות, הציפיות לירידה בקצב הצמיחה בארה''ב באות גם על רקע הירידה החדה באמון המשקיעים במערכת הדיווח החשבונאית; ה''אנרוניזם'' בחברות מתפשט, ובשבוע שחלף התברר כי עוד שתי חברות ניפחו הכנסות - וורלדקום וזירוקס. הכלכלנים ציינו כי נתוני התמ''ג ברבעון הראשון של השנה עודכנו ל-‏6%.1 במונחים שנתיים לעומת הערכה קודמת של 5%.6. במקביל, בקרב מומחים יורדות הציפיות לצמיחה ברבעון השני של השנה ל-‏2%.7 עד 2%.9. משקי הבית מפנים את חסכונותיהם להשקעה בנדל''ן מוחשי מאשר במניות שאיש כבר אינו יודע מה עומד מאחוריהן.
(* הסקירה המלאה נמצאת באתר הבית של החברה).



יצרנית השבבים AMD פרסמה אזהרת מכירות שנייה בשבועיים

אי.אמ.די, מתחרתה הגדולה של אינטל בשוק המעבדים למחשבים אישיים, חתכה את תחזית המכירות לרבעון השני בפעם השנייה בשבועיים האחרונים. החברה צופה שרווחיה יסתכמו ב- 600 מיליון דולר ולא ב- 620-700 מיליון אותם חזתה רק לפני שבועיים. באפריל חזה יו''ר החברה ג'רי סנדרס שמכירות הרבעון השני יסתכמו ב- 820-900 מיליון דולר. בחודש שעבר נאלצו AMD ואינטל להוריד את תחזית מכירות המעבדים בעקבות ביקושים נמוכים מהצפוי בשוק האירופי והצפון אמריקאי. זאת, למרות שהרבעון השני הוא בדרך כלל הרבעון החלש ביותר בשנה בשוק המחשבים העולמי. AMD, שתפרסם את תוצאותיה לרבעון ב- 17 ביוני, לא הסבירה מדוע פרסמה את אזהרת הרווח. בתגובה נפלה מנייתה ב-‏3%.7.



גרטנר: נמכר המחשב האישי המיליארד; תוך 5-6 שנים יימכרו מיליארד נוספים.

חברת המחקר גרטנר דטה קווסט וענקית השבבים אינטל דיווחו אתמול כי באפריל 2002 נמכר המחשב המיליארד בשוק ה-PC העולמי - 25 שנה אחרי צמיחת השוק לראשונה. על פי מחקר גרטנר דטהקווסט לשוק ה-PC העולמי, עם צמיחה שנתית משוערת המוערכת בכ-‏9%, יגיע שוק ה-PC למיליארד השני בעוד כשש שנים (2007 - תחילת 2008). הרחבת השוק תדרוש מה-PC להיות קטן וזול יותר, אך עם יישומים וביצועים רחבים יותר. מחקר גרטנר מדרג את 10 ספקי ה-PC המובילים בעולם לפי סדר יורד: דל, קומפאק, HP ,IBM ,NEC , SONY, טושיבה, פוג'יטסו, אפל, פוג'יטסו-סימנס.
המחשבים האישיים הראשונים הופיעו ב- 1970. על אף שכמה מערכות נבנו עוד לפני שהושק המיקרו-מעבד שסימן את תחילת זמנם של המחשבים האישיים, הפריצה הגדולה בתחום התרחשה עם השקת ה-PC של IBM ב- 1981.
בין השנים 1985 ל- 2001 נהנה שוק ה-PC מצמיחה מתמדת, לרוב דו-ספרתית. צמיחה חזקה במיוחד החלה ב- 1993, עם השקת Windows 3.1 והקשר שנוצר בין התוכנה לחומרה שהניעו מיקרוסופט ואינטל. צמיחה זו נחלשה בעקבות סימנים ראשונים של רוויה ב- 1998, ואז שבה וקפצה ב''הילוך גבוה'' יותר ב- 1999, לפני אירוע באג 2000 (Y2K).

ב- 2001, לראשונה מאז 1985, החל שוק ה-PC להראות צמיחה שלילית, בשל סימני הכלכלה המתנדנדת ועקב בסיס קיים ורחב של PC חדשים יחסית.
על פי גרטנר, ה-PC הביתי משרת משתמשים רבים, רבים מהם ילדים, ועל כן מחזור החיים שלהם נוטה להיות ארוך מזה של מערכות מחשב מקצועיות. גרטנר דטהקווסט מעריכה, כי מספר המחשבים המותקנים בבתים עולה על 500 מליון יחידות וכמעט כולם מחוברים לאינטרנט. גרטנר דטהקווסט מעריכה כי מחזורי ההחלפה של מחשבים ניידים קצרים בשיעור של 30% משיעורי החלפה של מחשבים שולחניים. 16% מסך המחשבים האישיים שנמכרו בעולם הם מחשבים ניידים, כאשר 11% ממשתמשי ה-PC מחזיקים גם במחשבים ניידים.
ארה''ב ומדינות אירופה הן המובילות במספר ה-PC. גם אזור אסיה פסיפיק מסתמן כשוק חזק. יפאן מפגרת מאחור, בשקפה את הבעיות הכלכליות עמן מתמודדת המדינה.

עוד מציינת גרטנר כי ה-PC מאפשר לחברות להשלים משימות בסיסיות עם פחות עובדים ולפנות משאבים לטובת פיתוח עסקי. עובדים יכולים לעבוד כמעט מכל מקום, להגדיל את התפוקה ולהפחית הוצאות תחבורה. עסקים יכולים להפחית זמן ביצוע תהליכים ובכך להפחית את היקף הציוד העובד. משתמשים ביתיים מוצאים כי ה-PC מסוגל לחנך אותם, לבדר אותם ולספק הכנסה.

כדי להמחיש את הפער הדיגיטלי, בברזיל - 70% מהאוכלוסיה קונים מחשב לראשונה בחייהם. על-פי ההערכות, מספר המחשבים האישיים הנמצאים בשימוש בהודו שאוכלוסייתה יותר ממיליארד בני אדם, הינו 7 מיליון בלבד. לפיכך, אין פלא כי קרייג בארט, מנכ''ל אינטל, מצהיר שהחברה צופה שבחמש השנים הבאות, 50 אחוז מהמחשבים האישיים יימכרו לשווקים מתעוררים.

גרטנר מציינת כי לקראת המיליארד השני, יצרני PC מתמודדים כיום עם האתגר להפחית עלויות, על מנת לתת מענה להזדמנויות בשווקים צומחים כמו סין, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה. בשני העשורים הבאים, ה-PC ו''צאצאיו'' יאפשרו לכלכלות צומחות להתפתח ולהפוך לכלכלות המבוססות על טכנולוגיות מידע.



קישורים:
איך תוכלו להתעשר מגלידה?


http://www.faz.co.il/thread?rep=4520
המשק אינו מותאם לניטרול איומי שרידות
אורי מילשטיין (יום שישי, 05/07/2002 שעה 18:34)

החטא הקדמון של המשק הישראלי הוא, שהאבות המיסדים שהקימו את מדינת ישראל היו בעלי חזון מצד אחד אך חסרי הבנה מעמיקה בנושאים אסטרטגיים-כלכליים מצד שני. הם האמינו שה'גניוס' היהודי יחולל פלאים בישראל ובינתיים הם עסקו בביצור מעמדם הפוליטי. כתוצאה מכך:

1. יעילות העבודה בישראל היא מן הנמוכות בעולם המערבי.

2. מערכת קבלת ההחלטות בישראל, בכל ,היא תת-תת-אופטימלית.

3. פער ההכנסות בישראל הוא מן הגבוהים בעולם המערבי.כדי למנוע התפוצצות , וכדי להבטיח קולות בבחירות, עוסקים ראשי המדינה בהעלאות שכר ובתשלומי העברה מעבר למה שהמשק יכול לשאת.

כתוצאה מכך אין המשק הישראלי יכול לשאת על גבו לאורך זמן הוצאות ביטחון גבוהות ויחד עם זאת לקיים רמת חיים גבוהה יחסית.

מסקנה: תחזיתו הפסימית של עמירם סיוון בכנס קיסריה עלולה להתממש.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4531
מילשטיין - המשפט הפותח נכון,
ראובן גרפיט (יום שישי, 05/07/2002 שעה 19:35)
בתשובה לאורי מילשטיין

אבל לא נכונה הקביעה שלך שיעילות העבודה היא מהנמוכות בעולם המערבי. ההפך הוא הנכון. הטעות שלך נובעת מהסטטיסטיקה. אסביר את עצמי:נכונה העובדה שהיקף האוכלוסיה הפרודוקטיבית, העובדת היא הנמוכה בעולם המערבי. גודלו של המשק הציבורי הינו מהגדולים בעולם. שיעור כספי העברה הינו מהגבוהים בעולם, אבל באם מודדים את התפוקה והערך המוסף של העובד האמיתי (העובד בתעשייה, בבנקים,בחקלאות, בהייטק) ביחס לאחרים, אנו מהגבוהים והיעילים בעולם בעולם.העובד הישראלי הינו חרוץ, מחסיר מעט, חדשן,נאמן.
יש לפרק את המשק הציבורי, להגביל בחוק שהמס המכסימלי יהיה 35% ולא יותר מ - 14 משרדים. אין הכנסות ממיסים, שיפטרו את עובדי הציבור. שיפסיקו כספי העברה לדתיים. לפרק את משרד הדתות. לאסור בחוק קיומן של מפלגות אנטרסים כמו ש''ס ואגודה.
באם לא יבצעו תהליך מהיר של קיטון הפרזיטים הציבוריים, כולל הקטנת הצבא ושינוי חוק גיוס חובה ל 3 שנים (די ב18 חודש) ואת מי שצריך שיכניסו לקבע, והקטנת המיסים המשק יקרוס. אבל בהתאם לתאוריית המשברים, ללא קיום משבר בקנה מידה לאומי - לא ניתן לבצע מהפך ושינוי חברתי. כך שאני אופטימי שהשינוי בדרך. הקואליציה של החילונים ואובדן האידאולוגיה המפאיניקית (חברת חשמל הדנוזאור האחרון), יביאו למהפך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4535
המכון ללימודים פוליטיים בירושלים טוען
ניר (יום שישי, 05/07/2002 שעה 19:53)
בתשובה לראובן גרפיט

שההפסד למשק מהמבנה הלא חופשי של משק החשמל הוא חצי מילארד דולר

קישורים:
דף המחקרים: http://israeleconomy.org/hebrew/hebpub.htm#strat
http://www.faz.co.il/thread?rep=4643
עם כל הכבוד , ועם כל הבקורת שלי לחח''י (חברת חשמל
ראובן גרפיט (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 18:33)
בתשובה לניר

לישראל, זהו קשקוש בלבוש. אין משק חופשי בשום מקום בתחום החשמל. ניסו בארצות הברית והעסק קרס ונגרם נזק של של הרבה מאד מליארדי דולרים. חברת חשמל,על מנת שיהיה לה יתרון לגודל, ועל מנת להחזיר את הוצאותיה הבסיסיות, כולל מתן תחזוקה שוטפת באופן אמין זקוקה לנפח אדיר של משתמשים /צרכנים. מדינת ישראל, אינה אפילו עיר גדולה מבחינת אוכלוסיה אך משתרעת על אלפי ק''מ מרובים (אורכה של שיראל X רוחבה כולל יש''ע).שטח גדול זה מיקר את ההוצאות ומסבך את התפעול. בנוסף, בכל אירופה, כולל מדינות ערב השכנות, יש מערכות גיבוי למקרה נפילה קטסטרופלית, ממדינות שכנות. חח''י אינה יכולה לקבל גיבוי חשמל משנותינו. יחד עם זאת, ניתן ליעל את חח''י. יש בה אבטלה סמויה בסדר גודל של 50%. ניתן וחובה לפתח מקורות אנרגיה חלופיים על בסיס גז.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4662
אבל איש
ניר (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 22:08)
בתשובה לראובן גרפיט

הם לא יתייעלו ללא לחץ חיצוני

שהמדינה יכולה לתת אישורים לפתיחת תחנות חשמל פרטיות, ירוויחו? ירוויחו, לא, לא צריך
http://www.faz.co.il/thread?rep=4539
כמה שאתה צודק
רועי בלום (יום שישי, 05/07/2002 שעה 20:36)
בתשובה לראובן גרפיט

אולם למרות שאני גם מתנגד להיותו של המגזר הציבורי בגודלו ועלותו הגבוה עדיין יש בו צורך גם אם קטן יותר, את רוב העבודה שלו אומנם ראוי לתת לחברות פרטיות לעשות כולל תחרות בכל נושא, מה שיצור עלות מינימלית ואיכות מכסימלית אך אני עדיין לא חושב שניתן לחלוטין להיות ללא מגזר ציבורי קטן.

רצוי שיפסק נושא ויטמין ה- P הקיים בכל המערכות הללו.
ראוי כי יקפידו כי השכר במגזר הזה יהיה לפחות כמו שהחוק אומר גם אם הוא גבוה מידי כרגע הרי ראוי כי לפחות על חוק זה לא יעברו.

כן ראוי לקצץ את כמות המנהלים שם ולא תמיד את כמות העובדים הפשוטים שעלותם באופן יחסי נמוכה אולם הם אלו שעושים את העבודה האמיתית.

יש למחשב את הכל גם אם העלות המידית גבוהה האפקט שיווצר מזה יוזיל ויגדיל את קצב העבודה בצורה שלא תאמן.

יש להעביר את מרבית הדברים לרשת האינטרנט מה שיוסיף הוזלה לנושא, יבטל (או יקצר מאוד) את הטורים של האנשים שממתינים לפקיד זה או אחר. (כמובן מצב זה ידרוש להקים מרכזים בהם מי שאין לו אינטרנט או מחשב יוכל לפעול כמו היום עם פקיד.)

לנושא המיסים גם אני מקבל את דעתך במלואה. אני חושב שראוי כי המס יהיה שווה לכל איש ואדם אשר מקום עבודתו חושב כי אכן מגיע לו שכר גבוהה יותר יקבל את המגיע לו.
נקודה חשובה בנושא זה היא שכיום מקום העבודה יודע כי במידה והשכר עובר גבול מסויים הרי שלמעשה בגלל המיסים כמעט וכל העלאת שכר אינה מורגשת לאדם אלא רק למדינה.
מקום העבודה יוכל במצב זה לתת שכר אמיתי יותר ונמוך יותר (שיהיה שווה לנטו של היום) וכך יחסוך בעלויות.

נשאלת השאלה האם מפלגות שבהם נציגים ערבים גם הן יפסלו לכנסת על נושא האינטרסים? ואם ולמפלגות הגדולות אין אינטרסים משלהן לדאוג לחבריהם, (הקיבוצים למשל במפלגת רצ לשעבר והעבודה היום יחד עם מר''צ)
http://www.faz.co.il/thread?rep=4543
הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי - חוסר מנהיגות
רפי גטניו (יום שישי, 05/07/2002 שעה 21:57)

הכנס השנתי בקיסריה על הדעות השונות שהובעו בו , מדגיש ביתר שאת את החוסר במנהיגות כלכלית אצלנו. הרי היו שם כל אלה שצריכים להתוות את הדרך והמסוגלים לכך. מה שקיבלנו היה בעצם שום דבר ומאותו הדבר עצמו.

שורשי המשבר הנוכחי הם המיתון ב''כלכלה הישנה'' אצלנו שהחל עוד בשנת 1996 , המשבר העולמי שהחל בשנת 2000 , והאינתיפדה המקומית שהחלה בסופה של אותה שנה. אם לצורך הדיון הכלכלי ניקח את שלושת הגורמים הללו כנתונים שאין לנו כל השפעה עליהם (אף על פי שבנושא המיתון ב''כלכלה הישנה'' והאינתיפדה היה ויש מה לעשות - ולא בכלים כלכליים) ושצריך להתמודד איתם בכלים כלכליים , הציון שמקבלת ה''הנהגה הכלכלית'' שלנו הוא 0.
תחילת חוסר ההתמודדות הוא תקציב 2002 שהניח צמיחה של 4% , והתעקשות האוצר על הפוליטיקאים שבו ועל פקידיו , להתמיד בהערכה זו גם כשהיה ברור בעליל כי אין סיכוי שזו תתממש. את ההוצאות ביצעו לפי תקציב זה עד שהמצב הפך להיות בלתי נסבל. בסוף 2001 כאשר שרון ניסה להפגין מנהיגות (ולא להנהיג) ורקם עיסקה עם הנגיד שעיקרה היה הורדת ריבית וקצוץ תקציבי , הנגיד בתמימותו מילא את חלקו בעיסקה, והממשלה כדרכה המשיכה בשלה. זה גרם לסחרור פיננסי שגרר בעקבותיו את העמקת המיתון ועליית האינפלציה. גם הנגיד בהזדמנות זו לא גילה מנהיגות אמיתית, ולא חזר בו מיידית מהורדת הריבית כאשר היה לו ברור שלממשלה אין כל כוונה למלא את חלקה בהסכם.
חומת מגן שעלותה הנוספת הוערכה בכ- 2 מיליארד ש''ח נתנה הזדמנות פז לכל אלה שנכשלו , ''לתקן'' את טעויותיהם הכלכליות, מבלי להודות בכך שטעו, וכך קיבלנו טלאים של תכנית כלכלית שעיקרן גזירות שאינן מעודדות צמיחה , והוספת גיבנת נוספת למערכת המס תחת הכותרת ''רפורמה''.
החוט השזור דרך כל הארועים הנ''ל הוא חוסר מנהיגות, חוסר כושר ו/או כשרון להוביל מהלכים כלכליים ולסחוף את הציבור שיאמין במערכת.
אם לא תקום מנהיגות חליפית מחוץ לבראנז'ה הזאת שנכשלה כשלון חרוץ, סופנו לשקוע על פי סיכום סך כל תחזיותיהם של כל רואי השחורות בכנס.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4546
נכון מאד
בועז אביאני (יום שישי, 05/07/2002 שעה 23:27)
בתשובה לרפי גטניו

רפי,

אני בהחלט מסכים עם קביעתך. אין לנו כיום מנהיגות כלכלית אמיתית שיכולה להוציא את המשק מהמשבר החריף ביותר ב- 20 השנים האחרונות. סילבן שלום הוא ללא ספק כישלון ע-נ-ק שייזכר לדראון עולם כשר האוצר הגרוע ביותר שכיהן אי פעם בממשלות ישראל. אופן התנהלותו השערורייתי גובל בהפקרות עם קבלת שורה של החלטות תקציביות תמוהות שמחמירות את מצבה של הכלכלה.

בנוסף, הוא מנסה לכפות על המשק בזמן כה רגיש רפורמה מרחיקת לכת במערכת המיסוי (עפ''י המלצות ועדת רבינוביץ), דבר הקשה מאד לביצוע במשק השרוי במשבר חריף ובמיתון כבד. לפני כשנתיים הוא התנגד בחריפות, אפילו בניבזיות (בעיקר מטעמי פופוליזם קר וזול), לרפורמה במס שדחף שר האוצר לשעבר בייגה שוחט (עפ''י המלצות ועדת בן-בסט). אני סבור שכיום בתוך תוכו הוא מכה על חטא ומבין את גודל הטעות.

קל מאד לממשלת ישראל להיתלות על העץ הביטחוני ולטעון שהמשבר נובע מהמצב המדיני-ביטחוני, המיתון העולמי והמשבר בתעשיית ההיי-טק. נכון, יש לזה משקל לא מבוטל אך אני לא מקבל זאת כתירוץ למצבנו הכלכלי העגום. לדוגמא אתן את המצב בהודו שגם היא סובלת מחוסר יציבות מדינית-בטחונית עקב המשבר עם פקיסטן, ובכל זאת הכלכלה שלה צומחת בשיעורים ניכרים מדי שנה.

מסקנה: ''זאת המנהיגות, טיפש''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4566
מנהיגים שמבינים במאקרו-כלכלה
אורי מילשטיין (שבת, 06/07/2002 שעה 7:11)
בתשובה לבועז אביאני

אין בישראל מנהיגות. נקודה. גם כשהייתה בישראל מנהיגות - דוד בן גוריון, הוא לא הבין דבר במאקרו-כלכלה ואת התחום הכלכלי הניח בידי אליעזר קפלן, לוי אשכול ופנחס ספיר. השלושה לא היו מנהיגים, אך בעיקר לא הבינו במאקרו-כלכלה ובנו את המשק על יסודות רעועים עם הרבה פאתוס ודברי שבח עצמיים.

נניח לצורך הדיון שפרופ' פרנקל מבין במאקרו-כלכלה ולדוד בן גוריון היה כושר מנהיגות מעולה. ישראל זקוקה היום למנהיג שיהיה בו שילוב של בן גוריון ושל פרנקל כדי למנוע התמוטטות כלכלית. מנהיג כזה הוא יצור נדיר בקנה מידהעולמי ובמערכת הפוליטית שלנו הוא היה מתקשה מאוד להגיע לעמדת הנהגה. ספק, אגב, אם בן גוריון היה היום מגיע לעמדת הנהגה, כי ''מנהיג'' היום בישראל הוא קודם כל מניפולטור. מניפולציות עשויות להביא לעמדות של מנהיגות אך אינן מעצבות את האדם כמנהיג.

לפיכך עלינו לבנות מערכת פוליטית חדשה. לצורך זה אנחנו זקוקים לרשות חמישית-חושבת שתציע לציבור תובנות וחלופות - חדשות יצירתיות ומקוריות - בתחום זה ובתחומים אחרים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4573
מנהיגות כלכלית
בועז אביאני (שבת, 06/07/2002 שעה 9:11)
בתשובה לאורי מילשטיין

אורי,

כיום אין לנו בפוליטיקה הישראלית הנהגה שמבינה במקרו-כלכלה. גם אם יש בנמצא יקשה עליה מאד להוציא אל הפועל תוכניות כלכליות מרחיקות לכת בעיקר בגלל המבנה הפוליטי הרקוב והקיטוב הגדול.

היתה לנו בעבר מנהיגות כלכלית אמיתית שהוציאה את המשק ממצב לא פחות קשה. התקופה עליה אני מדבר היתה התקופה בה שמעון פרס כיהן כרה''מ (84-86) ויצחק מודעי ז''ל כיהן כשר אוצר. אז האינפלציה נסקה ל-‏400% והיתה אבטלה גבוהה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4574
בימי פרס, מודעי ,ברונו, פרנקל, האינפלציה נבלמה
אורי מילשטיין (שבת, 06/07/2002 שעה 11:56)
בתשובה לבועז אביאני

באמצעים מונטריים. אבל הבעיות העיקריות של משק הם בתחום הריאלי. בתחום זה לא חלו אז שינויים משמעותיים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4627
לא. משנת 85 ואילך (מודעי) האינפלציה נבלמה
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 13:51)
בתשובה לאורי מילשטיין

באמצעות הגברת היצור והפעילות המשקית בראש וראשונה. דהיינו, היו יותר נכסים ממשיים ככיסוי וגיבוי לנייר (שטרות הכסף).יושם נא לב שמידת הגיבוי הממשי למטבע הינה גורם מרכזי בצמצום הפיחות בכוח הקנייה של המטבע (אינפלציה). עד שנות ה- 20 (מנרד קיינס) ובמאות קודמות היה הגיבוי בעיקר מלאי הזהב. בארה''ב עדיין נותן מאגר ענק של זהב מידה של גיבוי ויציבות למטבע. בישראל, גיבוי בסיס זה הוא בעיקר באמצעות יתרות מטבע חוץ. זהו הגיבוי הבסיסי, הגרעין הקשה של יציבות המטבע. מעבר לכך, ערך המטבע תלוי בתפיסת הציבור את כמות הנכסים הממשיים ההמגבים אותה. כדוגמא סכמטית, אם מחירה של ככר לחם הינו 10 ש''ח, אזי אתה יכול לקנות במאה שקל 10 ככרות לחם. אבל אם מסיבה כלשהיא (אמיתית, או פסיכולוגית-כלכלית) תאמין שסך ככרות הלחם הזמינים הינו 5 ככרות, הרי שתראה את 100 השקל שבידך כ- 50 שקל בפועל. ערך המטבע ירד מכל בחינה תפעולית (אם לאמונתך מצטרפים אנשים רבים)ב-‏50% בערכו.הכוונה ''מבחינה תפעולית'' לכך שמשכיר דירה יכפיל למשל את ערך השכירות וכד'. במדינה קטנה אין לדבר השפעה על מה שקורה מחוץ לה: אזרחיה יכולים לקנות דברים בחו''ל בזול יחסית למחיר בארץ. במקביל, מתייקרת עלות היצור והמוצרים בשוק הפנימי, דבר שמקטין את היצוא.

הגורם של פסיכולוגיה כלכלית הינו חשוב למדי, הגם שבוודאי ש''הקהל אינו פראייר'' דהיינו מתקיימת כאן במידה מוגבלת הנחת ''האדם הכלכלי הרציונאלי'' -זה שמגיב באופן הולם כלפי המציאות הממשית.
מכל מקום, הגורם הפסיכולוגי חשוב למשל בכך, שהנחתך ברגע מסויים שהמטבע מגובה יותר מאשר הוא באמת, והמשק נמצא בעלייה, תרתום אצלך מוטיבציה ומשאבי אינטלקט ליזמות ויצור (התמורה שאני יכול לקבל עבור מאמצי היא בעלת ערך אמיתי, ולא משהוא נמוך בערכו האמיתי, כשערך זה עוד קטן והולך). כך עולה סך המוצרים בפועל עקב הגברת הפעילות המשקית, והגיבוי אכן עולה באופן ממשי, גם אם מלכתחילה הנחתך אודות גיבוי היתה מוטעית. זהו תהליך מחזק עצמו self reinforcing . לכך קרא הפילוסוף פהיינינגר ''טעויות מועילות''.
בימי מודעי נוצרה אוירה אופטימית ויזמית במשק, ועקב שילוב עם צעדים מוניטריים (אם זכרוני אינו מטעני), כולל צעד מוניטרי וירטואלי של הפיכת 100 שקלים ישנים לשקל אחד חדש - שהקנו מידת יציבות, חזר הציבור לחסכון והשקעות. מאמצע שנות ה- 80 ועד שנת 95 בערך גדל הת.מ.ג. בשיעור שנתי רב.

מאידך, כיום, נוכח מגמה של התכווצות, מאמץ הפרט אסטרטגיה שמרנית, ונוטה לחסוך ולצרוך מצרכים בסיסיים בעיקרם, תוך הגברת החיסכון על חשבון הצריכה, וזאת כל זמן שהאינפלציה נמוכה. צעדו של הנגיד מלפני מספר חודשים להגדיל את ההשקעות באמצעות הוזלת האשראי (הורדת שער הריבית) לא צלח, בשל אווירת הנכאים המשקית.

שכן טרור ברברי וקמאי במהותו הפוגע במדינה מודרנית- מערבית , סוחף את הקהל לתחושת עכירות, בדומה לעובד חרוץ שחבריו לעבודה מטילים בו דופי. עובד זה יחוש ''מלוכלך'' וחסר מוטיבציה להמשיך להשקיע מאמץ באותה רמה. זאת משום שמציאות ההכפשה והדופי יוצרת תחושה פסיכולוגית של הקטנת כמות הערכים שאתה משיג (אובדן יוקרה והשפעה חברתית בדוגמא זו הינם בפרוש פיחות תגמולים).

כך, הטרור וגם ההתקפה הערכית עלינו כפשיסטים ופושעי מלחמה מצד חלק מהאוכלוסיה, יצרו באופן עקיף תחושה פסיכולוגית של פיחות הערכים הממשיים העומדים לרשותנו. הנכונות למאמץ ויזמות אינטלקטואלית ירדה, עלתה התחושה שכל הוצאת משאבים עשוייה לגרום להפסד (בשל מגמת פיחות הערכים), וגברה הנטייה לשמור ולא לבזבז את הנמצא ברשותך, הן משאבי מאמץ, והן משאבים אחרים, ולשמור כוחות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4630
הדיבורים על מנהיגות כלכלית הם בבל''ת מזיק ביותר
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 14:17)
בתשובה למיכאל מ. שרון

שכן כאשר שרירי התחת (סליחה) מתכווצים בקפיצה לדום בציות למנהיג, גם השכל גולש למקום ההתכווצות התחתון. היזמות הספונטנית - שהינה אוטונומית-פרט במהותה - נעלמת, והאדם הפועל כלכלית מתוך ''נחישות רצון'' מוצא עצמו מותש בעצמת ההתלהבות המכלה כוחות במהירות. השכל, הדמיון התושייה ובעיקר הספונטניות החופשית המופעלים במצבים מורכבים, מתכווצים למעלת החרק המכונה דג'וק, העט ישירות אך תכופות בעוורון למטרתו בכל הכוח.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4665
אין כיום שוק חופשי לחלוטין בשום מקום בעולם
רפי גטניו (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 22:41)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ומאחר ודרושה התערבוות כלשהי, כזאת או אחרת, נשאלת השאלה איזה אופי תישא התערבות זו.
כאן עולה שאלת המנהיגות. האם אלה שיבחשו בקלחת ובצלחת יהיו בעלי אינטרסים אישיים , שיעשו יותר לכיסם ולביתם מאשר לטובת הציבור (בצורה בוטה כמו שנעשה במשטרים מסויימים בדרום אמריקה - או בצורה יותר מעודנת ופחות בולטת כפי שנעשה אצלנו), או אנשים שיגיעו לקדנציה או שתיים, שלא מתוך אינטרס אישי (זאת אומרת כאלה שאינם זקוקים לפרה השלטונית לצורך קיומם היומיומי) וראייתם תהייה ראיה רחבה יותר , של מה שהם צריכים לנהל.
הצבור מבדיל מהר מאד בין שני הסוגים של המנהיגים, ומתייחס בהתאם. לראשונים לא ירכוש אמון כלל , ובכלכלה , למידת האמון שיש לצבור במערכת יש השפעה מכרעת על התנהגות השווקים.
דוגמא שהוכיחה את עצמה הייתה פרנקל. גם אם הצבור בחלקו לא אהב את מדיניותו, וביקר אותה, היה ברור שכאשר הוא מוביל מהלך הוא מתכוון לכך, והוא יילך בדרכו.הציבור רכש אמון למנהיגותו הכלכלית, והוא הצליח לבצע את מדיניותו.
תפקידה של מנהיגות כלכלית הוא בין השאר להקטין ולצמצם את גורמי אי הודאות הקיימים, או בלשון אחרת לשמור ככל האפשר על היציבות, שהיא המצע שעל גביו היוזמה הפרטית מוכנה לקחת סיכונים, להשקיע, ולהביא לצמיחה במשק.
מכל הסיבות שמניתי לעיל, אין הדיבורים על מנהיגות בלבול ..... ללא תועלת , אלא הכרח של כאן ועכשיו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4679
אבל לא התיחסתי כלל לנושא השוק החופשי -תשובה בהמשך
מיכאל מ. שרון (יום שני, 08/07/2002 שעה 9:28)
בתשובה לרפי גטניו

http://www.faz.co.il/thread?rep=4577
לאורי מילשטיין - מה הסיכוי?
שחור תלתלים (שבת, 06/07/2002 שעה 12:37)
בתשובה לאורי מילשטיין

הסיכוי שיקום לנו מנהיג שיש בו שילוב של מנהיגות והבנה במקרו-כלכלה - נמוך ביותר. הסיכוי להקמת הרשות החמישית-החושבת - נמוך לא פחות. ואנחנו, אנא אנו באים?
http://www.faz.co.il/thread?rep=4584
לא מוותרים! כפי שאמר הרצל: אם תרצו אין
אורי מילשטיין (שבת, 06/07/2002 שעה 14:24)
בתשובה לשחור תלתלים

זו אגדה.
לכל מה שקיים קדמו כוונות, מאמצים, תקופת אינקובציה וסבל רב. אם היינו מוותרים לא היה דבר קיים. לפיכך עלינו להמשיך.

אגב, בשלב ראשון, שחור תלתלים, לך/לכי לראות את ''ירמה''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4644
גטניו היקר - אתה מעל לסיסמאות. החברה הישראלית
ראובן גרפיט (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 18:37)
בתשובה לרפי גטניו

אוכלת את מנהיגיה. הראה לי איש מוכשר אחד, ולא חשוב באיזה תחום, שפנה לחיים הציבוריים והקניבלים הישראלים לא קלפו את עורו, שתו את דמו ומצצו את לשד עצמותיו. לא מנהיגים חסרים, אלא חסרה תרבות דיבור, ביקורת בונה, עיתונאים רציניים (כל דכפין הופך להיות עיתונאי ומבקר).
http://www.faz.co.il/thread?rep=4664
צר לי מר גרפיט אך לדעתי הציבור מתייחס
רפי גטניו (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 22:17)
בתשובה לראובן גרפיט

למנהיגיו במידה הראויה להם.
מנהיגות שלא יודעת למשל לתת דוגמא אישית, אל תתפלא אם יורדים לחייה , ומציקים לה. דוגמאות לא חסרות.
מנהיגות שפונה לעם ואומרת משהו , ועוד לפני שסיימה להגיד את המשפט , ברור שהדברים נאמרו לצורך אמירה ותו לא. אז איך אתה רוצה שהציבור ייתייחס לזה ? רק בבוז , כי הציבור כנראה בריא יותר ממנהיגיו.
המנהיגות כיום מייצגת את הממוצע של הבינוניות ומטה, אז אין פלא שכולם מזנבים בה.

היו מנהיגים , שגם אם מררו את חייהם, וביקרו אותם , כיבדו אותם על דרכם ואמונתם במה שהם עושים.

ייתכן והבעיה נעוצה בכך שהנהגה אצלנו היא קריירה ולא שליחות. אם היא הייתה שליחות אותה האנשים המתאימים היו הולכים לבצע קדנציה או שתיים ואח''כ חוזרים לעיסוקיהם , וזאת הייתה הנורמה, היו מגיעים לעמדות הנהגה אנשים מתאימים יותר.
כאשר ניהול עינייני המדינה זו קריירה , אין מה להתפלא שאלה העוסקים בכך, מתעסקים רוב זמנם בביצור מעמדם האישי, או בשרידותם האישית כמו שמילשטיין אוהב להגיד. כך שהזמן שנותר להם להקדיש לעניין אותו הם מנהלים שואף לאפס במקרה הטוב.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.