פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_5160

מצבנו הכלכלי טוב?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 15:00)

מצבנו הכלכלי טוב?

ד''ר דוד סיון


המשבר הפיננסי העולמי, החמור מאז 1930, מוצא את המשק הישראלי במצב הטוב ביותר מאז הקמת המדינה.
פרופסור צבי אקשטיין, המשנה לנגיד
כבר כתבתי שצפוי לנו מיתון וגם שעוצמתו תלויה גם במה שיעשו בעת הצורך קובעי המדיניות הכלכלית (שר האוצר, ונגיד בנק ישראל). אם ינהגו באופן שגוי כפי שעשה מר סילבן שלום (תרומתו של מר סילבן שלום) בעת כהונתו כשר האוצר המיתון עשוי להפוך למשבר – להיות יותר גרוע. אם ינהגו כפי שעשו קובעי המדיניות הכלכלית שבאו אחרי מר שלום אז התוצאה ודאי תהיה יותר טובה – מיתון פחות קשה.

אני נוטה להאמין שדברי פרופסור אקשטיין על מצב המשק שלנו נכונים. לכן בעקבות דבריו כדאי להבהיר את עיקרי תרומתם של אותם קובעי המדיניות הכלכלית.


ידוע לנו שמאז 2003 יחס החוב הציבורי לתוצר ירד מיותר מ-‏100% לכדי 77.7% כיום ויחס ההוצאה הציבורית לתוצר (תמ''ג) ירד מ-‏52% בסוף 2002 לכדי 44% כיום – גודלו של המגזר הציבורי ביחס לתמ''ג יורד. ירידת הגודל היחסי הזה היא אחת הסיבות החשובות שמאז סוף אותה השנה המשק הישראלי צומח בהובלת המגזר הפרטי. מאז ראשית 2003 מצבו הכלכלי של המשק הישראלי השתפר מאד. לכן מצבו של המשק בנקודת ההתחלה של המיתון ''הבא'' טוב יותר מאשר לפני התחלת תקופות מיתון קודמות. זה נכון במיוחד ביחס למיתון של ראשית העשור.

כפי שכבר הראיתי במקום אחר (גורמי הצמיחה הכלכלית) המיתון, כמו גם היציאה ממנו, נגרם בעיקר בגלל גורמים חיצוניים כמו המיתון במשקי המערב, פיגועי בן-לאדאן ועוד. חלקם של הגורמים החיצוניים היה בערך 2/3 והשאר היה חלקם של הגורמים המקומיים (אנדוגניים), כולל צעדי מדיניות כלכלית שגויים. אחת המשימות החשובות הראשונות כדי לעצור את המיתון ולאפשר צמיחה היתה לבצע את דרישות האמריקאים כדי שנקבל את הערבויות.

סילבן שלום שגה אבל בסוף תקופת כהונתו החל לפעול בכיוון הנכון כדי להסדיר את הערבויות. את ההתאמות בעניין הערבויות השלים בנימין נתניהו שהתמנה לשר האוצר בראשית שנת 2003. נתניהו גם דאג להחליף דיסקט – החל תהליך שיחרור המשק ממגבלות שהפריעו להתחדשות הצמיחה. די ברור שהגיבוי שנתניהו קיבל מראש הממשלה אריאל שרון היה גורם מסייע בהוצאת צעדי מדיניות אל הפועל. נתניהו המשיך בקיצוץ שיעורי המס וגם זה השפיע באופן חיובי על תהליכי הצמיחה במשק. במקביל לנתניהו באוצר פעל נכון נגיד בנק ישראל דוד קליין ותרם את חלקו כאחד הגורמים האנדוגניים.

המחליף של קליין, פרופסור סטנלי פישר הפעיל המדיניות המונטרית אחראית וזה תרם ליציבות המדיניות הכלכלית, ולכן סייע להמשך תהליך הצמיחה. במקביל לפרופסור פישר באו למשרד האוצר והלכו שלושה אנשים (אהוד אולמרט, אברהם הירשזון ורוני בר-און) ובנתיים לא השאירו רישום בולט בתולדות המדיניות הכלכלית. בכל זאת תרומתם לצמיחה היתה חיובית בעיקר כי הם לא פעלו להחליף דיסקט, לא הנהיגו מדיניות שתפגע בתהליכי הצמיחה במשק – הם שמרו על יציבות המדיניות הכלכלית.


אחד הנימוקים לצמצום גודלה וסמכותה של הממשלה, מסקנה חשובה ממורשתו של פרופסור מילטון פרידמן, היא היכולת של מדיניות כלכלית להזיק. מכאן שמשמעות העובדה שקובעי המדיניות הכלכלית לא הזיקו, היא שהם תרמו את חלקם לחיזוקו של המשק אם גם באופן פסיבי. התרומה של כל אחד בעיתו היא, היא הסיבה שהמשק נמצא ''מוכן'' במצב קרוב לאופטימלי לפעמי המשבר שכבר מתקרב והולך.

כפי שמסתבר מדברי המשנה לנגיד, צדק השר רוני בר-און כאשר אמר שאין עדין צורך לפעול. אבל יתכן שבקרוב מאד הוא או מי שיחליף אותו יצטרכו להפשיל שרוולים.


http://www.faz.co.il/thread?rep=123835
אמירה חסרת משמעות
ע.צופיה (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 18:01)

אמירתו של הפרופסור אקשטיין במוטו של המאמר היא חסרת משמעות. ממדי המשבר הכלכלי העולמי והשפעותיו בארץ טרם התבררו.מנגד, מצבה של הכלכלה הישראלית בטרם המשבר הייתה,כנראה, הכי טובה מאז קום המדינה.
אך לא דומה משבר אחד למשנהו ולכן אין משמעות מעשית להשואות לעומת המצב הכלכלי בשנים עברו לבין ממדי משבר שטרם ''נחת, במלואו בארץ.
משבר מחנק האשראי העולמי כנראה יסתיים בקרוב. כמויות אדירות של כסף זול ''נדחף'' לבנקים. הם חיים מהלוואות ולכן בקרוב יחלו ''לפזר'' את הכסף הזול ולהרוויח הרבה כסף על מרווחי הריבית.
הבעיה האמיתית ,לדעתי, הוא משבר התעשיה הריאלית שלדעתי מקוןרו במזרח הרחוק ויגרום למיתון עולמי על ידי ירידה דרסטית בביקושים.
מאחר והתעשיה הישראלית מתבססת מאוד על מוצרי היי-טק, אני מאמין שדוקא בענף זה הירידה בביקושים תהיה קטנה יותר ולכןהמיתון בארץ יהיה ''רך'' יותר.
מצב כזה הוא הזדמנות נדירה להשקעה מסיבית בתשתיות,הן בגלל כח האדם הזול וחומרי הגלם המוצעים בשפע והן לבלימת הרידה בביקוש של הסקטור הפרטי.
לכן נדרש שר אוצר מקצועי ולא פוליטי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=123840
לתנאי ההתחלה יש משמעות
דוד סיון (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 18:55)
בתשובה לע.צופיה

מצבו של משק בטרם מגיע הגל מאד חשוב. מה שקרה כאשר הגיע הגל הקודם הוא דוגמה טובה למה לצפות ביחס לגל שצפוי להגיע. משמעות העובדה שמצב המשק יותר בריא מאשר היה אז היא שבנקודת ההתחלה עוצמת הפגיעה תהיה מתונה יותר.

גם המיתון הקודם התחיל בגלל פגיעה בביקושים ממגזר ההיי-טק והסתיים בעיקר בגלל שהביקושים החלו לצמוח שוב. לכן אם הביקושים מהמגזר הזה לא יפגעו כמו במגזרים אחרים אז מסקנתך-אמונתך שהמיתון יהיה ''רך'' יותר נראית נכונה.

משבר האשראי הוא גורם משמעותי למשבר הריאלי במיוחד במערב שם הביקושים תלויים מאד באשראי. בהקשר הזה נראה לי שעוד יקח זמן לא קצר עד שהמכונה תתחיל לעבוד. רק היום קראתי ידיעות שלמרות הכמויות האדירות של הכסף הן לא מתחילות לזוז הלאה... אז אני לא יודע כמה קרוב הוא ה''קרוב'' שקבעת. בעצם כבר ראיתי הצעות שהמגזר הציבורי יממן השקעות כפי שקינסיאנים נהגו להמליץ בעת משברים. מקורן של ההצעות הללו היא התחושה שהמימון שנשפך לא זז הלאה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=123842
הוא יזוז
ע.צופיה (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 21:27)
בתשובה לדוד סיון

הוא יזוז, כי הבנקים צריכים הכנסות וזה בא ממרווחי ריבית ועמלות.
להערכתי תוך חודש זה יעלם כמעט לגמרי.
לטעמי אין קשר בין המשברים.המשבר''הריאלי'' יגרום להפרשות גדולות של הבנקים לחובות מסופקים וידרבן אותם יותר לחזור לפעילות רגילה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=123846
אם נחיה נראה
דוד סיון (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 2:36)
בתשובה לע.צופיה

http://www.faz.co.il/thread?rep=123855
המשק הישראלי בעקבות המשבר- אבי גולדרייך
סתם אחד (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 7:39)

אבי גולדרייך
המשבר העולמי נוצר בעקבות התמוטטות הבנקים למשכנתאות.
בעולם המערבי, נתנו משכנתאות לכל מי שביקש והביא איזה נייר שאומר שיש לו האפשרות להחזירם.
כך נתנו הבנקים משכנתאות נון רקורס (ללא ערבות אישית של הלוקח) בסכומי עתק .
מימוני הנכסים הגיעו אף ל95 אחוזים מערכי הנכס.

תנופת בניה אדירה, מומנה על ידי בנקים ''לא אחראיים'' והשוקת שבורה שגילו בשנת 2008 שאין מי שיוכל אי פעם להחזיר את המשכנתאות.
הכספים האדירים בהם השתמשו לתת משכנתאות.הם לא בדיוק כספי הבנקים- הם כספים של קופות גמל, קרנות הון, חסכונות של אנשים פשוטים , עמלים.
רבים רבים רבים , נטלו משכנתאות בלון, ובמליארדי דולרים במימון של 120 אחוזים מהנכסים , תעשיה שלימה של הערכות שמאיות ''מוגזמות'' וחוזי השכרה .
הבנקים כמהים להעניק כסף, והיהודים חכמים, ויודעים לאסוף את הניצוצות .
כלומר אם נאמר שההון הגדול של המשכנתאות הלך לאן שהו הרי שכסף גדול שהלך לאיבוד הלך למקום אחר- ליהודים .
לציין שבין נוטלי משכנתאות ה-‏120% הרבה ישראלים והרבה יהודים בחכמה רבה תוך ניצול הנסיבות.
בקיצור יהודים עשו הרבה כסף, וכיום הכסף הזה, חלקו כאן.
רובו של הכסף- להערכתי מאות מיליארדים מתרכז בבני ברק, בשכונות החרדיות של ירושליים וכד, ואני די מפרגן להם כי הם ידעו לנצל מצב כלכלי ולהפוך מעניים לעשירי עולם בלי שכברו על כל חוק. הבנקים פשוט רדפו אחריהם שיקחו הלוואות נון ריקורס.
זה מסביר את העובדה שהשקל לא מתמוטט, והכלכלה לא קורסת והצריכה לא יורדת, ותעשית הבניה פורחת ומושכת את המשק מהבוץ. נוצרו עשירים חדשים שמשמנים את הכלכלה המקומית.
זה אולי מבהיר לכמה שמאלנים, למה החרדים קונים את רמת אביב וכל ההפגנות שיעשו לא יעזרו, הכסף הגדול נמצא שם היום.

אנשים שעד לפני חמש שנים היו מלמדים בתלמוד תורה עם משכורת של 3500 ש''ח יושבים היום על מיליארדים והכל בשקט.

מצד שני, ראוי לציין כי בישראל מפולת כזו לא אפשרית כי הבנקים לא נותנים כסף למבקש המשכנתאות בשיעורים כאלה של 95% אלא רק 60-65 אחוז וגם כל ההלואות הן ריקורס.

אבל- הבעיה הגדולה היא שהבנקים והן קופות הפנסיה הגדולות נתנו הלוואת ענק והשקיעו כספים רבים בגופים שהשקיעו בנדל''ן וכיום עם התמוטטות המחירים, בנ\\\\קים הם הקופות הגמל ובקרנות הפנסיה.
כלומר - אם האדם העמל, מסתכל על המצב וקורא שלבייב או תשובה הפסידו כסף המשמעות היא שהפנסיה שלו הפסידה כסף, כי קרן הפנסיה שלו השקיע בקרנות של תשובה לסייב ועוד.

אנשים שחסכו כל ימיהם לפנסיה הקטנה שלהם חייבים לדעת כי מנהלי הקרנות השקיעו את כספם במניות שהתמוטטו והסכמים שהם יקבלו בביטוח שלהם יגיע לפעמים למחצית או אף ל30% מהסכום אותו קיוו לקבל.
אהע רואה את האסון האמיתי בקומבינת ההון שלטון שהעבירה את קרנות הפנסיה הממשלתיות לידיים של ''המקורבים'' ובידיהם נהפכו כספי החוסך הקטן לזבל. ועל זה אף אחד לא נותן את הדעת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=123859
ניתוח מעניין
דוד סיון (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 9:45)
בתשובה לסתם אחד

1. הערכה שלך לגבי כספים שזרמו לכאן היא מעניינת מאד. אבל שתי השאלות החשובות בהקשר הזה הן:
1.1 האם באמת מדובר במאות מיליארדים?
1.2 מה יעשו או עושים הסכומים הללו?

אם לדוגמה הכספים הללו משמשים או שימשו להשקעות בחו''ל הרי ההשפעה על הכלכלה שלנו עוד רחוקה.

2. משבר האשראי השפיע חזק מאד על המגזר הריאלי במשקים המעורבים. מאחר והמשק שלנו תלוי מאד בנעשה שם הרי שצפויות בעיות במגזר הריאלי שלנו.

3. בזמנו כתבתי שכנראה לרפורמה שהנהיג נתניהו היו גם מטרות אחרות. אחת מהן היתה לדפוק את ההסתדרות. כעת אתה מדגיש את ה''קומבינה'' שהונהגה בפועל: לקחו לעמיר פרץ ונתנו למתכנים ''המקורבים'' שהפכו את הכסף לזבל.

מה בדבר הטענה שבטווח הארוך עוד יחזור ויצמח הערך בהתאם למובטח בתנאי הקרנות של ''המקורבים''?
http://www.faz.co.il/thread?rep=123860
ניתוח מעניין
סתם אחד (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 10:42)
בתשובה לדוד סיון

1 להערכתי כן- עניין חשבונאי- הקריסה היא בסכומים של טריליונים, הכסף הלך לאן שהו.
1.1- מאחר שהצבור המדובר מנהל כלכלה מקבילה הרי שחלק גדול מאוד מושקע בחול בעיקר בשוייץ, אולם ניכרת עליה ברמת החיים, רכישת נדל''ן, שיפור תנאי מגורים, גם לניתוק מהכלכלה ה''ציונית'', יש פריחה אדירה בעולם הישיבות - הרבה כסף נעשה על ידי רבנים ור''מים הם ידעו להשתמש ברשת העיסקית פנימית של העולם היהודי.
1.1 לא שוקטים על השמרים- קונים היום משכנתאות מהבנקים הקורסים במחירים של 10-30% מהערך האמיתי.
דוגמא: משכנתא של מליון יורו אפשר לקנות היום ב150K יורו. המימון הוא פנימי, אין לזה כל מימון בנקאי.
זה WIN WIN כי אם הלווה משלם הרי שהרווח הוא של 50% שנתי, ואם הלווה קורס הרי שהנכס עובר לבעלות נותן המשכנתא.
2 המשבר הוא כאמור בקופות הגמל והפנסיה.
החוק לפיו בו אילצו את מחזיקי קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות (בנקים) למסור את הנכס לגופים פרטיים גרם לכך שהקרנות נשלטות על יד מספר משפחות עשירות במשק (הון שלטון) ללא כל פיקוח!!!!
הם השקיעו כספי קרנות בנדלן בח''ל נתנו הלוואות ענק לעצמם או לאוליגרכים אחרים קרי -תשובה, לבייב, דנקנר, שטראוס, וכו. הם הפסידו את הכספים בקזינו הזה והיום הפנסיה שלנו שוות הרבה הרבה פחות. זה עדיין לא בכותרות
(עיין ערך הון שילטון עיתון) כי גם התקשורת נשלטת על ידי הדנקנרים ,והעופרים, אבל בפועל משלמים על ההרפתקאות ממש ממש המסכנים, אלה שחסכו כל החיים ויוצאים לפנסיה בעוד מס שנים נידונים לחיי דלות, אם לא השכילו לברוח מכל מקסם השוא הנקרא ביטוחי מנהלים .(למשל רכשו נכסים מניבים - לקחו משכנתאות במקום להפקיר את הכסף אצל המופקרים).
3
לקחו מהמושחתים שלהם והעבירו למושחתים שלנו.
בינתיים התערבבו היוצרות והמושחתים כולם עשו מפלגת שלטון שנקראת קדימה או עבודה ושוב מי שמשלמים הם העמלים!!! ממש ככה.
פעם היתה לעובדים מטריה של האוצר היום יש קדחת, אבל אתה יודע מה, אנשים בני 65 שיצאו לפנסיה כבר חלושים מדי מכדי להאבק על זכויותיהם, והם ימותו להם בשקט ובדלות.
בלי הרבה רעש ובלי שמישהו ממש ייתן את הדין.
סדום.
http://www.faz.co.il/thread?rep=123864
הלך לאן שהו
אבנרש (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 11:40)
בתשובה לסתם אחד

למיטב הבנתי, ותקנו אותי אם אני טועה, הכסף לא הלך לאן שהוא. אילו היה הולך לאנשהו - אפשר היה למצוא אותו היום ולהחזיר אותו.
הכסף שהולווה נאכל היטב ונעלם לאיטו מייד כשהולווה - המשקיעים הקטנים חשבו שהם משקיעים בהלוואות נושאות ריבית לעסקים, ובעצם השקיעו בתשלום חובות למכולת.
לא נראה לי שכמה אנשי עסקים הבריחו דולרים לשוייץ במקום לשלם משכנתאות. יותר נראה לי שהכסף פשוט התפזר בדרך שתארתי, בעוד הוא נהנה מערך מטבע המבוסס על הנחה שיש גידול בנכסי ארה''ב.
הקריסה באה כשבעולם ובארה''ב הבינו שזה מה שקרה, ושהכספים הושקעו במצולות, ובהתאם עדכנו את מה שהם מוכנים לתת בעבור הנכסים האמריקאיים - וכך ירד ערך המטבע.
אם כל דולר מאבד רבע מערכו - בסך הכל אתה מקבל כמה טריליונים טובים.
הבעיה היא התפוצצות של בועה, לא העברת כספים מאסיבית מוול-סטריט לבני-ברק.

לגבי החוקים הדואגים להעדר תחרות בשוק קרנות הפנסיה - אני איתך, כמובן.
אין ממש חוק שמחייב אותי להפריש לקרן פנסיה - אני יכול במקום זה לשלם עוד מסים ולהפקיד את מה שישאר לי איפה שאני רוצה. לא? כלומר, אני יכול להחליט אם אני משלם לדנקנר\עופר\תשובה דרך קרן פנסיה או דרך מסי המדינה...
http://www.faz.co.il/thread?rep=123910
הלך לאן שהו
סתם אחד (יום חמישי, 06/11/2008 שעה 23:54)
בתשובה לאבנרש

הכסף הלך לאן שהוא, למי שהוא, כי כסף לא מתפוגג ונעלם כמו מים. ואם הוא חסר בבנקים אז ברור שהוא נמצא את לוקחי ההלוואות ולקבלנים שהללו שילמו להם, והקבלנים העבירו את רוב הכסף ליצרני חומרי הבניה ולאסופת האנשים שמסביב (פרקליטים, רואי חשבון, בנקאים), יצרני חומרי הבניה העבירו חלק מהכסף לספקי חומרי היסוד וחוזר חלילה. בסופו של דבר אנשים בודדים ועסקים קטנים עד גדולים הרוויחו את רוב טריליוני הדולר ש''התאדו''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=123865
דוד סיון (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 11:41)
בתשובה לסתם אחד

א. המושחתים שלהם והמושחתים שלנו?
הצגת את עניין המושחתים בצורה מבלבלת. מדוע?
נתניהו לקח והעביר ל''מושחתים שלנו'' אבל לפי דבריך זה דוקא הגיע לידי ה''מושחתים שלהם''. האם אתה טוען ש''שלנו'' החליפו שלט?

ב. לגבי מה שהחרדים עושים אינני בטוח שהם ירשו לעצמם להעביר כסף שלוו בארץ אחרת בלי כוונה להחזיר. מכאן נובעת הטענה שגם אם הם ''רכשו'' מאות מיליארדים הם יחזירו אותם. מצד שני אם באמת מדובר במאות מיליארדים דולרים (כפי שכתבת) הרי זה בערך גבוה יותר מהתוצר השנתי. לכן גם אם רק חלק מזה, נניח מאה מיליארד דולר מממן פעולות או השקעות בארץ המשק כולו צריך לפרוח ולהגביר באופן משמעותי את קצב הצמיחה. זה עדין לא קורה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=123862
אשלייה מסויימת
סתם אחד (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 11:01)

ישראל הרב פחות מחוסנת מאשר נראה לעין בשלב זה. מצב המשכנתאות בארץ שונה, אך הבנקים הישראלים מושקעים באותם המוצרים הפיננסיים שבנקים אחרים בעולם מושקעים בהם, הווה אומר חבילות חבילות של חובות המבוססים על משכנתאות והלוואות שניתנו בארה''ב ובאירופה ונמכרו לבנקים ולקרנות פנסיה ברחבי העולם. ההלוואות למשכנתא שניתנו באיזורים מסויימים בעולם הפכו באמצעות הבנקים שנתנו אותן במקור למקור הכנסה אדיר. והיות וכל המערכת הזאת בנויה על leveraging הסטרי, כל 'התכנסות' או הצטמקות של הכלכלה גורמת לפעולת שרשרת מיידית וכפי שראינו ברחבי העולם בשבועות האחרונים, מהירה וקשה. אין זה סביר שדווקא בכלכלה הישראלית ובבנקים הישראלים נזקים מסוג זה ובסדר גודל כזה לא מתקיימים. דווקא בגלל אופייה המיוחד של ישראל כשלוחה המזרח-תיכונית של ארה''ב אפשר להניח בסבירות גדולה שהמכשירים הפיננסיים המקובלים בארה''ב גם עבדו שעות נוספות ברמת-גן ובתל-אביב. זה שיש לכאורה יהודים עשירים מופלגים זה מקרוב, לא מקל במשבר הנוכחי היות והבעיה איננה בעיה של נזילות, אלא היכולת להחזיר חובות (solvency), והבעיה הזו אינה יכולה לבוא על פתרונה רק על ידי הזרמת מזומנים לשוק. מבחינות רבות (בשל גודלה ובשל תלותה במכשירים כלכליים שמקורם במערב) דווקא ישראל חשופה יותר ממדינות אחרות לאפשרות של קריסה כלכלית.

העולם המערבי נכנס עכשיו למיתון ארוך וקשה, אך הישראלים חיים כאילו שאין מחר, ואימצו לעצמם בשנים האחרונות יותר ויותר את החיים על אשראי. כנראה שהישראלים יתחילו להבין שהמצב קשה רק כאשר האבטלה תעלה ויחסר לאנשים כסף לאוכל. המשבר הנוכחי הפך את כל העולם כמעט כיחידה אחת לגרגרן שמן המגלגל חובות שאין באפשרותו לשלם. וכדי להעביר את רוע הגזירה ולו לזמן קצר, ממשלות העולם יחלו בקרוב להדפיס כסף שאין להן כיום. התוצאה בטווח הבינוני יכולה להיות התגברות האינפלציה, היעדר תעסוקה, ושאר רעות חולות. רק היום נודע שארה''ב מתכוננת להגדיל באופן משמעותי את את כמות איגרות החוב הממשלתיות שהיא מוכרת. גם לממשלות אין מספיק כסף והן ייאלצו ללוות סכומי עתק כדי לשלם עבור הזרמות המזומנים. ועדיין אין פתרון למאזן האימה של החובות הלא משולמים. ההלוואות הבלתי מסופקות למשכנתאות הן רק הגל הראשון. הגל השני המתקרב (בארה''ב) הוא של החובות האבודים של כרטיסי האשראי. לגיי פי מורגן לבד יש חובות עומדים בסך 155 ביליון דולר (20% מערך הבנק) מכרטיסי אשראי של לקוחות. הבנק הודיע לאחרונה שהעביר עוד כ-‏15 ביליון דולר לרזרבת המזומנים שלו, אך כל ילד שיודע לקרוא עיתון יודע שרמת אי תשלום חובות האשראי מכרטיסים בארה''ב מגיעה גם ל 4ֿ0%
חשבון פשוט מראה שעם 40% של חובות כרטיסי אשראי לא מסופקים - בסך של כ-‏62 ביליון דולר בשנה הקרובה, ה15 ביליון דולר שג'יי פי מורגן היקצו לכיסוי חובות אלה הם במקרה הטוב כ-‏25% מכלל החובות הלא מסופקים. זה לא שהבנק לא לווה עד עכשיו מכל הבא ליד ממקורות ממשלתיים, אך יש גבול גם להזרמת המזומנים הממשלתית כאשר יש חובות אמיתיים שמליוני לקוחות של הבנק אינם יכולים לשלם. עכשיו, הלוואה למשכנתא היא בסכומים גדולים יותר בדרך כלל מאשר הלוואות הקשורות לשימוש בכרטיסי אשראי, אך בעוד שלא לכל אזרח יש משכנתא, ציבור מחזיקי כרטיסי האשראי כולל כמעט את כולם, וכל התמוטטות של חשבון מסוג זה הורסת משק בית לא פחות מאשר אי היכולת לשלם את המשכנתא. בנוסף, בעוד שהריבית על משכנתא יכולה להגיע ל-‏6-8 אחוזים, הרי הריבית על החוב בכרטיס האשראי עולה עם האיחור הראשון בתשלום החודשי גם ל-‏25% כדרך שיגרה. וכמובן, גם את חובות כרטיסי האשראי הבנקים הגדולים בארה''ב (ואני בטוח גם בארץ) מכרו האחד לשני ולפנסיונרים המסכנים וקופות הגמל שלהם בתור נכסים 'בטוחים'. גן-עדן של טיפשים.
נוריאל רוביני, יהודי דווקא לא טיפש, מציע להשאר במזומנים, ואיגרות חוב ממשלתיות ,ורצוי שלא במטבע אמריקאי. אולי זה דווקא המרשם להצלחתה של ישראל - הכסף מתחת לבלטה, הירקות בגינה, והשילומים של הדוד מגרמניה (מושקעים באיגרות חוב ממשלתיות גרמניות), - ממש כמו פעם בארץ ישראל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=123908
אשלייה מסויימת
סתם אחד (יום חמישי, 06/11/2008 שעה 23:46)
בתשובה לסתם אחד

השקעות של בנקים ישראלים בבנקים ובמווצרים פיננסיים בחו''ל נמוכים מאוד יחסית. נדמהלי שכבר התפרסמו המספרים בתחילת המשבר ומסתבר שרק שני בנקים הפסידו הון, וההפסד שלהם היה קטן יחסית (ביחס להון העצמי שלהם).
http://www.faz.co.il/thread?rep=123906
ע.מישפת: אני כל יום אומר תודה לביבי
סתם אחד (יום חמישי, 06/11/2008 שעה 23:37)

כשאני רואה מה קורה למדינות מבוססות במערב לעומת המצב הטוב יחסית אצלנו. הבום הכלכלי הראשוני לא ממש פגע בנו, אבל ההדים שלו מתפשטים בכל העולם בגלים רועמים. זה תלוי המון בשר האוצר ובנגיד שלנו כיצד ישראל תעבור את החודשים הקרובים כשראשה מעל המים, כיצד היצוא הישראלי יוכל למצוא בכל זאת קונים בשווקים השסועים בחו''ל, כיצד הממשלה תוכל לשמור על התקציב אבל להפנות יותר כפים להשקעות בפרוייקטי פיתוח במשק ולהרחבת החינוך.

לצערי אני לא כל כך אופטימי. אבל תולה תקוות רבות בתוצאות הבחירות הקרובות שירעננו את ההנהגה הכושלת מכל הבחינות ותיצור קואליציה חדשה שתוכל לטפל במשבר בצורה מקצועית.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.